יאיר לפיד, יש עתיד. טוויטר, 9.3.22 / צילום: כדיה לוי
הרבה ויכוחים אידיאולוגיים עמדו במהלך שנותיה של ישראל במרכז המחלוקת בין שני המחנות הפוליטיים. בשנים האחרונות אפשר להוסיף אליהם גם ויכוח על מטוס. "כנף ציון", הכינוי לו זכה המטוס הייעודי שאמור לשמש את ראש הממשלה ובכירים נוספים, הפך לסמל כמעט מהרגע הראשון שבו יצא לדרך הפרויקט, בעקבות החלטה שקיבלה ממשלת נתניהו ב-2015.
בשבוע שעבר צפה ועלתה שוב המחלוקת בעקבות דוח חריף שפרסם מבקר המדינה על הליך הבנייה של המטוס והעלויות הכבדות שנלוו לו. מתנגדי הפרויקט, ובראשם שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, שנשבע לא לעשות שימוש במטוס והבטיח למכור אותו, מיהרו להשתמש בנתונים שפורסמו ככלי לחיזוק עמדתם. מנגד, הרוח החיה שמאחורי המיזם, ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, תקף את מי שעשו לדבריו שימוש מוטעה בנתוני המבקר. אז מה באמת נכתב בדוח ומה דווקא לא נאמר בו? המראנו למסע קצר בעקבות הממצאים, ובדרך בדקנו גם מה נעשה בעולם.
מקלחת במחלוקת
נתחיל בנתניהו. ראש הממשלה לשעבר בחר לתקוף את פרשן חדשות 12, אמנון אברמוביץ', לאחר שזה הזכיר ב"אולפן שישי" את המקלחת שהותקנה במטוס, ותהה מדוע היא עלתה לא פחות מ-4.3 מיליון שקל. "הברזים מפלטינום? במקום מים וסבון (יוצאת) שמפניה ורודה?" תהה בלעג.
בסגנון החריף שאליו כבר התרגלנו בשנים האחרונות העלה נתניהו סרטון בטוויטר, שבו הוצמדה לאברמוביץ' חותמת "שקרן בכמות גבוהה". לאחר דבריו של הפרשן על עלות המקלחת שובצה תגובת הכתב ניר דבורי שאמר כך: "אני יכול להגיד לך שמדובר במקלחון שנקנה באיקאה, הוא לא עולה ארבעה מיליון שקלים". אז מי צודק?
דוח המבקר לא מפרט מאיזו חנות נרכשה המקלחת. גם לא נטען בו שהמקלחת עצמה עלתה 4.3 מיליון שקל. מצד שני, מה שכן נכתב בו בהקשר הזה לא בדיוק עושה חסד עם נתניהו. בסעיף בו מפורט "בלוק השינויים השני", שנעשה במטוס בשנת 2018, נאמר כי עצם התקנת המקלחת ומערכת המים במתחם האח"מ - לדרישת "משרד ראש הממשלה" - יקרה את עלות המטוס ב-4.3 מיליון שקל - הסכום בו נקב אברמוביץ'. למעשה, אין אפילו צורך לצלול לדוח המבקר לשם כך: אם אנשיו של נתניהו שערכו את הסרטון לא היו ממהרים לחתוך את דבריו של דבורי, עוקביו של ראש האופוזיציה בטוויטר היו יכולים לשמוע את דבורי אומר זאת בעצמו, כפי ששמעו צופי "אולפן שישי".
בכלל, עלויות אותו סבב שינויים שני הסתכמו על פי דוח המבקר ב-13 מיליון שקל. לפניו, ב-2017, נערך סבב שינויים ראשון, גם הוא לבקשת משרד רה"מ, ועלותו הייתה גבוהה בהרבה - 47 מיליון שקל. מדוע נדרש משלם המיסים להוצאה כה גבוהה שלא נכללה בתכנון העבודה המקורי? מתברר ש-28 מיליון שקל הופנו למתחם האח"מ, שם נדרשו תוספת מקום לאחסון מזוודות, אזור אישי חדש ופינת ישיבה לארבעה אנשים, חדר דיונים, ספות ועוד. שאר הכסף יצא על תוספות לא מתוכננות כמו מערכת בידור ותקשורת בכלל המטוס, הפרדה בין מתחם העיתונאים לנוסעים אחרים, ועוד ועוד.
למכור עכשיו?
הדוח החריף בהחלט מכיל ממצאים שיכולים לספק דלק למבקריו של הפרויקט. אבל אולי הם ניצלו אותו כדי לעוף קצת רחוק מדי? שר החוץ יאיר לפיד שיתף בטוויטר צילום מסך של כותרת מכתבה בישראל היום (שכנראה שונתה בהמשך) בה נכתב: "דו"ח המבקר: שימוש במטוס 'כנף ציון' יעלה פי 2 מלחכור מטוס פרטי". לכותרת הזאת צירף לפיד את מסקנתו: "למכור עכשיו! … (הפעלת המטוס) תהיה יקרה בהרבה מכל אפשרות אחרת".
אבל האם המבקר אכן קבע כי שימוש בכנף ציון יעלה פי שניים מחכירת מטוס פרטי כפי שנכתב בכותרת שצירף לפיד? לא. האם הוא קבע שהפעלתו תהיה יקרה בהרבה מכל אפשרות אחרת כפי שצייץ לפיד עצמו? גם לא בדיוק.
בדוח המבקר מופיע חישוב שלפיו עד היום העלות הממוצעת לטיסה של ראש הממשלה עמדה על 2.5 מיליון שקל. טיסה ב"כנף ציון" אמורה לעלות בממוצע 2.7 מיליון שקל (בחמש השנים הקרובות). כלומר, בהינתן שהמטוס החדש כבר מוכן, עצם השימוש בו יעלה רק כ-200 אלף שקל יותר לטיסה, כשבתמורה תקבל המדינה "שיפור ניכר ברמת הביטחון... הגנה על המטוס ואבטחת המידע בו", תנאים טובים יותר, זמינות ועוד.
אז ממה נובעת הטעות? המבקר מציג בדוח גם חישוב שמפרט כמה יעלה השימוש ב"כנף ציון" אם נכניס למשוואה את עלות ההקמה של המטוס. במקרה הזה מחיר כל הפעלה של "כנף ציון" תקפוץ ל-5.2 מיליון שקל - יותר מכפול מהמחיר של החכרת מטוס. אלא שכאמור מדובר בכסף שכבר נוצל, מה שמכונה עלות שקועה בשפת הכלכלה. כעת, כשהמטוס כבר מוכן פעולה, החישוב הוא כמובן אחר לגמרי.
למכור למי?
אז אולי כדאי למכור את המטוס ולהחזיר לפחות חלק מהעלויות השקועות? כך הרי הבטיח לפיד שיעשה כשיכנס לתפקיד ראש הממשלה. אלא שבכלל לא בטוח שיש למי. ישראל, כך מתברר, היא ממש לא המדינה הראשונה שמתמודדת עם הבעיה הזו. בשנים האחרונות ניסו ממשלות רבות, רובן באפריקה ודרום אמריקה, למצוא קונים למטוסים בזבזניים שרכשו ראשי מדינה קודמים שהודחו. חלקן מחפשות קונים עד היום.
הנה כמה דוגמאות. במקסיקו מנסה הנשיא אנדרס אוברדור לממש את הבטחת הבחירות שלו עוד מ-2018, ולמכור את המטוס של קודמו. עד כה ללא הצלחה. גם שם, אגב, נשמעה ביקורת רבה על התקנת מקלחת פרטית במטוס, בנוסף לחדר ישיבות מפואר ומיטת קינג סייז. גם בפרו הבטיח הנשיא הנבחר פדרו קסטיו בנובמבר האחרון שימשיך בניסיונותיו של קודמו למכור את המטוס הנשיאותי, שנרכש עוד בשנות ה-90, ומאז משמש סמל לשחיתות השלטון. בינתיים הוא אפילו אסר על שריו לטוס במחלקה ראשונה בטיסות מסחריות. בהונדורס הועמד בחודש שעבר המטוס הנשיאותי למכירה כחלק מהבטחת בחירות של הנשיאה החדשה שיומרו קסטרו. האם היא תצליח? אין לדעת אבל ברור שבמכירת המטוסים הללו קיים קושי מובנה. לרוב הם יכולים להכיל רק עשרות בודדות של נוסעים, מחולקים בצורה לא יעילה וכוללים ריהוט יקר ומיותר, בנוסף למערכות בטיחות שאינן נחוצות לכל לקוח שהוא אינו ראש מדינה.
באפריקה מצאנו כמה ממשלות שאילתרו פתרונות יצירתיים למטוס שירשו מממשלים קודמים. בסנגל המטוס הנשיאותי המפואר נתרם לחיל האוויר ומשם הוא עבר למוזיאון אחרי שנתיים של ניסיונות מכירה שלא הניבו פרי. כך גם עשתה ניגריה עם חלק מצי המטוסים של השלטון הקודם. במלאווי החליטו פשוט לחתוך הפסדים ומכרו את המטוס בהפסד כבד של 7 מיליון דולר לחברה שרשומה באיי הבתולה. מי היא אותה חברה מסתורית שמעוניינת במטוס מן הסוג הזה? לאחרונה נפתחה במדינה חקירה בנושא לאחר שהתברר שהכסף מהעסקה לא נכנס לקופת המדינה, כשהחשד הוא שמדובר בכלל בחברת קש שריפדה את כיסי השלטונות.
גם תוניסיה וגבון נאלצו למכור במחירי הפסד את המטוסים שלהם שהפכו לסמלי שחיתות. שם לפחות מצאו קונה אמיתית - טורקיה. אולי היחסים המתחממים בין אנקרה לירושלים יאפשרו ללפיד לממש את הבטחתו ולהיפטר מכנף ציון?
לקריאה נוספת:
- דוח מבקר המדינה: רכש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה
- דיווח על הניסיונות של מקסיקו למכור את המטוס הנשיאותי שלה
- דיווח על הניסיונות של פרו למכור את המטוס הנשיאותי שלה
- דיווח: תוניסיה מוכרת את המטוס הנשיאותי לטורקיש איירליינס