ראש הממשלה נפתלי בנט / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
בשנות ה-50, כשמסביב לישראל היו רק אויבות, המדינה בנתה ברית אזורית עם שלוש מדינות באזור - טורקיה בצפון, איראן במזרח ואתיופיה בדרום. הרעיון היה ציר מדינות שיהווה משקל נגד לגוש הערבי המזרח תיכוני שאיים לחנוק את ישראל.
המפגש המשולש במצרים, ולמעשה המרובע (כשסעודיה משתתפת מרחוק), בין המארח הנשיא א-סיסי, יורש העצר מוחמד בין זאייד,וראש הממשלה נפתלי בנט ממסד את הברית האזורית החדשה שבוססה בהסכמי אברהם, והגורם המאחד שלה הוא האויב המשותף והמתעצם איראן. במפגש הפסגה אמש (ב') ובפגישות הצפויות היום (ג') מעודכנת ומעורבת מרחוק, כך לפי גורם מדיני, גם סעודיה ועמדותיה הובאו גם הן לשולחן.
התמונה מורכבת וגורם מדיני ישראלי אומר לגלובס כי לירושלים תפקיד משמעותי בקבוצה הזו גם בגלל עוצמתה הצבאית, וגם כי מבין כולן יחסיה עם ארה"ב הטובים ביותר. וארה"ב בשלב הזה היא מושא לכעס רב באזור. ביום חמישי כתבנו כי סעודיה ואיחוד האמירויות נוקמות בארה"ב על מדיניותה הפייסנית כלפי איראן, וניסיונותיה הנואשים כמעט בכל מחיר להחזירה להסכם הגרעין. הצעד האמריקאי האחרון של בחינת האפשרות להוציא את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור היה הקש האחרון.
משמרות המהפכה הם ארגון הטרור הגדול בעולם, האחראי להרג של עשרות אלפי בני אדם לרבות אמריקאים והינו הגורם המסכסך המערער ביותר שיש במזרח התיכון. עצם העלאת האפשרות של הוצאתו מרשימת ארגוני הטרור, משמעה פרס עצום לאיראן וסטירת לחי לבנות הברית של ארה"ב במזרח התיכון.
הסעודים והאמירתים זועמים
הסעודים והאמירתים זועמים ממש, שכן האמריקאים גינו בחצי פה גם את המתקפות האחרונות של החות'ים מתימן, ארגון המופעל על ידי משמרות המהפכה ומשתמש בחימוש איראני, על מטרת אזרחיות בסעודיה לרבות מתקנים של חברת הנפט הסעודית ארמקו. יתרה מכך, האמריקאים השהו משך זמן רב אספקת מערכות נגד טילים ובהן הפטריוט לסעודים.
כך הפניות האמריקאיות לסעודים ולמפרציות האחרות להגדיל את תפוקת הנפט כדי להוריד את מחירו נתקלו בפועל בסירוב, וכך נכשל גם ביקורו של ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון במפרץ. אתמול הודיע משרד החוץ של סעודיה כי ארצו לא תישא באחריות למחסור באספקת נפט לשווקים הבינלאומיים ולעליית מחירו, על רקע התקפות החות'ים על מתקני הנפט במדינה. בהודעה נאמר כי חשוב שהקהילה הבינלאומית תהיה מודעת לסכנה הגלומה בכך שאיראן ממשיכה לצייד את החות'ים בטכנולוגיות של טילים בליסטיים ומל"טים מתקדמים, שפוגעים במתקנים לייצור הנפט והגז של סעודיה.
פקיד סעודי בכיר אומר לגלובס כי לא ניתן לצפות מארצו להגדיל את התפוקה כאשר האמריקאים עתידים לסייע בעקיפין למשמרות המהפכה לתקוף את מתקני הנפט של סעודיה. הוצאת המשמרות מרשימת ארגוני הטרור תביא להם שטף של מזומנים שיופשרו ועסקאות חדשות של האימפריה העסקית שהמשמרות עם חברות בעולם עד כה נמנעו מכך בשל התווית הטרוריסטית שהוצמדה לארגון. לדברי הפקיד כל מדינות האיזור מאוחדות בהתנגדות להחזרת איראן להסכם הגרעין והסרת העיצומים ממנה, ועל האמריקאים להחליט מי בנות הברית האמיתיות שלה.
נראה שגם הסעודים לא מצליחים לשכנע את אמריקה ומה שנשאר לישראל זה לעבוד נגד איראן ביותר שיתוף פעולה, ובכל הדרכים.
מהו באמת התפקיד של ישראל
על כך רמז גם יורש העצר האמירתי מוחמד בין זאייד כשבהודעה שפרסם לאחר הפגישה אמש עם א-סיסי, בה נאמר: "בפגישתי עם הנשיא עבד אלפתאח אלסיסי בשארם א שייח, דנו ביחסי האחווה ובאתגרים האזוריים והבינלאומיים החשובים ביותר. נמשיך בתיאום ובהתייעצויות לנוכח האתגרים העולמיים החדשים, ונפעל יחד באופן שעולה בקנה אחד עם האינטרסים של ארצותינו ושל האזור".
ומהו באמת התפקיד של ישראל ומה עשה בנט בשארם א שייח'? ישראל היא המדינה הקרובה ביותר לארה"ב מבין מדינות האזור, והיא תופסת באופן מוזר תפקיד של תיווך בין המפרציות ומצרים ולבין וושינגטון. זה קורה הן לבקשת האמריקאים שנתקלים כאמור בכתף קרה מצד מנהיגי המפרץ, והן כי זה הקו שנוקטת הממשלה הנוכחית, של שיח תמידי עם וושינגטון למרות חילוקי הדעות, בניגוד מסוים לממשלה הקודמת.
ישראל יכולה להציע את יכולותיה המודיעיניות הגבוהות, ולהיעזר ביתרונות של מדינות המפרץ הקרובות לאיראן לצרכים הללו. כלומר הידוק שיתוף הפעולה המודיעיני והמבצעי גם לצורך הגברת התקיפות נגד איראן. המפרציות אגב מבקשות מזה זמן כבר מערכות הגנה מפני טילים דוגמת כיפת ברזל, ומערכות אחרות, ויתכן שגם כאן תהיה תזוזה.
תיווך ישראלי בסכסוך הגז
בתחום הגז נמצאות של השולחן שתי סוגיות מרכזיות שגם בהן דנים מנהיגי האזור. האחת הגברת העברת הגז לאירופה, ברקע המלחמה שם, והניסיון האירופי להקטין את התלות בגז הרוסי. כרגע הפתרונות קצרי הטווח הם הגברת המכירות של הגז הנוזלי ממצרים ומהמפרץ לאירופה. גרמניה חתמה בימים אלה עם הסכם רכש גז מונזל נוסף עם האמירויות. הבעיה המרכזית כאן היא הגבלת הכמויות של גז מונזל באמצעות מיכליות, והדרך היחידה הזמינה להגדיל את הקיבולת היא רך צינור הגז הטורקי.
כאן נכנסת הסוגיה השנייה. טורקיה בסכסוך מתמשך עם מצרים וגם עם יוון וקפריסין בסוגיית הגז במזרח הים התיכון. בעת האחרונה היא מפשירה את קשריה הן עם האמירויות שמנהיגן מוחמד בין זאייד נפגש באיסטנבול עם ארדואן והבטיח השקעות ענק, והן עם ישראל והביקור של הנשיא הרצוג לפני שבועיים.
שתי מדינות אלה, ישראל והאמירויות, אמורות לספק את שירותי התיווך בסכסוך הזה, ולהביא לפתרון המחלקות על המים הכלכליים בצפון מזרח הים התיכון, מחלוקות המונעות את פיתוח שדות הגז הגדולים הנמצאים שם. טורקיה יכולה לספק את הצינור לאירופה, שיעביר את הגז מכל היצרניות באיזור.
הסיוע הכלכלי למצרים
מצרים עוברת משבר כלכלי לא קל שהואץ בשל המלחמה באוקראינה. מצרים רוכשת את רוב אספקת החיטה שלה מאוקראינה ורוסיה ונכון לעכשיו האספקה המגיעה משם למצרים קטנה מאוד. ישראל מנסה לסייע לא-סיסי במציאת מקורות נוספים בעולם, והאמירויות מציעה סיוע כספי לייצוב המצב הכלכלי ושער הלירה המצרית שירד מאוד בימים האחרונים.
בנוסף כפי שפרסמנו בגלובס לפני חודש, בין חברות ישראליות למצריות יש תכונה גוברת והולכת והצפי הוא שבחודשים הקרובים יחתמו עסקאות בכמה תחומי בסיס ובעיקר בחקלאות מתקדמת, שימוש במים והולכה ימית. תחום התיירות שקיבל דחיפה בימים אלה לקראת מפגש הפסגה בקווי הטיסות לשארם א שייח', גם הוא על הפרק ובכלל זה קו טיסות חדש לעיר הנופש הורגדה.