גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדאגה לביטחון התזונתי מחייבת פתיחה ליבוא ופיזור מקורות המזון

פתיחת שוק החקלאות ליבוא היא מחויבת המציאות, כיוון שהיא תגדיל את ההיצע, וכך תסגור את עודף הביקוש שדוחף את עליית המחירים

רק פתיחה של השוק ליבוא לא תביא לפתרון מלא לבעיית יוקר המחיה / צילום: Shutterstock, 89stocker
רק פתיחה של השוק ליבוא לא תביא לפתרון מלא לבעיית יוקר המחיה / צילום: Shutterstock, 89stocker

הכותב הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות 

הרפורמה בחקלאות חזרה לכותרות בשבוע שעבר עם פרסום דוח הביניים של הוועדה לבחינת פערי התיווך בפירות ובירקות והצווים שהוציאו שרי האוצר והחקלאות שמבטלים מכסים על חלק מהפירות והירקות. אנסה לעשות סדר בדיון הציבורי שהתפתח בנושא, תוך מתן ביטוי לכך שאין אמת כלכלית אחת, ושהמציאות היא ברוב המקרים כזו שלא ניתן לתת לה תשובה כלכלית בינארית של כן או לא.

הדוח של ועדת "פערי התיווך" מצביע על בעיה קשה בפריון של ענף החקלאות בישראל. הוועדה מצאה כי בשנת 2020 כמות התוצרת החקלאית הייתה דומה לזו שבשנת 2000. באותה תקופה האוכלוסייה בישראל גדלה בכ-47%, ומכאן (שבהיעדר יבוא) היה חייב להיווצר עודף ביקוש לתוצרת חקלאית.

עודף ביקוש זה לפי המודל הכלכלי הבסיסי ביותר אמור להביא לעליית מחירים, ואכן הוועדה מדווחת כי המחיר המשוקלל של פירות וירקות עלה בכ-70% ב-20 השנים האחרונות.

לפיכך, אם חושבים על הנושא באופן ענייני ומקצועי בלבד, הרי שפתיחת החקלאות ליבוא באמצעות הסרת מכסים היא מחויבת המציאות, כיוון שהיא תאפשר בצורה ישירה את הגדלת ההיצע של הפירות והירקות בישראל, ובכך תסגור את עודף הביקוש שנוצר ודוחף את עליית המחירים.

כמו כן, היבוא ייצר תחרות, והתחרות תייצר התייעלות, שיפורים טכנולוגיים והצפת יתרונות יחסיים בחקלאות המקומית. כלומר, פתיחה ליבוא תביא לשיווי משקל חדש, בו החקלאות הישראלית מתמקדת במקומות בהם יש לה יתרון יחסי. כך גם יגדל הפריון המקומי, ולא נקפא על השמרים במשך 20 שנים נוספות.

פתרון מלא לבעיה

אולם רק פתיחה של השוק ליבוא לא תביא לפתרון מלא לבעיית יוקר המחיה, היות שבמשוואה נמצאות גם רשתות השיווק (קמעונאיות המזון). אומנם הוועדה מצאה כי שיעורי הרווחיות של רשתות השיווק הישראליות דומים לאלה של הרשתות בעולם, אך הגברת התחרות במקטע המשווקות תאלץ גם אותן להתייעל ולצמצם עלויות, מה שיתרום להורדת המחירים שנשלם בקופה (מבלי שהרווחיות של הרשתות בהכרח תיפגע).

לכן, צריך לוודא, בין היתר, שהיבוא שמתבצע הוא אכן תחרותי; שאין הגבלות על יבוא מקביל; שקיימת שקיפות מחירים מלאה שמאפשרת לנו הצרכנים לבצע השוואות מחירים; לעודד כניסה של רשתות בינלאומיות דוגמת קארפור; ושרשות התחרות תפעיל יותר שיניים מול הרשתות.

בנוסף, עלה הטיעון שהפתיחה ליבוא מסכנת את הביטחון התזונתי במדינה, היה וחלילה ייווצרו תנאים גיאופוליטיים וכלכליים כאלה שימנעו יבוא סדיר לארץ או יהפכו אותו ליקר במיוחד. אין חולק שבטחון תזונתי הוא חיוני, ושהכנסת יבוא מייצרת תלות ביבוא, אבל מכאן ועד לטענה שיבוא שווה סכנה לביטחון התזונתי - המרחק אדיר.

דווקא הסתמכות רק על הארץ כמקור לתוצרת חקלאית (מקור שלא גדל ב-20 השנים האחרונות) מסכנת יותר את הביטחון התזונתי מאשר פיזור הסיכון באמצעות יבוא תוצרת ממספר מקומות בעולם.

כמענה לחשש שבשעת משבר קשה לא יוכלו בכלל לנחות מטוסים בארץ, אני מציע שיוגדרו מהם פריטי התוצרת החקלאיים שנהיה זקוקים להם בחירום (אין דין עגבנייה כדין אפרסק) ומהי הכמות של אותה תוצרת שנזדקק לה בחירום. כמות זו צריך לדאוג שתוכל להיות מגודלת בארץ, על-ידי תמיכה ישירה בחקלאים שמגדלים אותה. כלומר, יצירת מעין מלאי לחירום לא מחייבת פתרון בינארי של אפס יבוא.

כמו כן, רצוי לזכור שהקרקע היא תשומה מקומית, אבל הידיים העובדות, המכונות, הדלק, הגרעינים והדשנים הם ברובם לא מקומיים, כך שבשעת משבר מתמשך, גם בלי הפתיחה ליבוא, יהיה בעצם בלתי אפשרי לקיים חקלאות בארץ.

פיצוי נדיב

ברור שברמת המיקרו יהיו כאלה שייפגעו מהרפורמה, ולכן אני תומך בכך שהמדינה תיתן פיצויים נדיבים לכל מי שייפגע מהרפורמה.

לסיכום, אני קורא לכולם להסתכל על הרפורמה בחקלאות בגישה המפוכחת שהצגתי. אני מקווה שבין הצדדים הרלוונטיים לרפורמה יתקיים תהליך של שיתוף-פעולה שיביא לכך שמי שנפגע מהרפורמה יפוצה, שהחקלאות בארץ תמשיך להתקיים ותהיה טובה יותר, ושאנחנו כציבור נהנה מתחרות אמיתית על מחיר ואיכות.

עוד כתבות

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא