המתמודד בארה וואהבה: ''האקוסיסטם היזמי בירדן צעיר מאוד '' / צילום: פורבס
בארה וואהבה מעמאן, ירדן, סיים תואר שני בלימודי הסביבה במדרשת שדה בוקר. אחר כך הוא נסע לנהל עסק משפחתי באיזמיר, טורקיה. השנה הייתה 2015 ואיזמיר הוצפה בפליטים שברחו ממלחמת האזרחים בסוריה. וואהבה רצה לתרום והתנדב בסיוע למחנות הפליטים שקמו מחוץ לאיזמיר בתרגום וחלוקת תרופות.
במהרה וואהבה גילה עובדה מעניינת, גם אם לא מפתיעה: במחנות פליטים בהם נבנו מתקני שירותים מסודרים ירדה פלאים כמות התרופות שהוא ושאר המתנדבים נדרשו לחלק. בהמשך הוא נסע כמתנדב גם לתימן בזמן התפרצות מגפת הכולורה במדינה וחזה גם שם במחסור בפתרונות תברואה. "במקומות שמשתמשים בבור ספיגה עדיין צריך מישהו שירוקן את התכולה שלו ויטפל בפסולת. זאת שרשרת אספקה שהרבה פעמים לא קיימת", אומר וואהבה.
כשחזר לירדן וואהבה (40) החל יחד עם שותפים לקדם פתרון סניטציה זול וחסכוני. הפתרון שעליו הם עובדים בחמש השנים האחרונות הוא שירותים ניידים שמחטאים את הפסולת האנושית והופכים אותה לדשן אורגני שניתן לאחר מכן למכור לחקלאות או לתעשיית הבנייה. כחלק מפיתוח הפתרון הוא בנה מעבדה במרתף של ביתו והתבסס על מתכון מסורתי של סבתו להריגת חיידקים.
החברה שלו ,Akyas , כבר ביצעה שלושה פיילוטים בירדן ובטורקיה וכרגע מתכננת להתחיל למכור את השירותים הניידים בפקיסטאן, מדינה שסובלת מבעיות תברואה קשות. העלות השנתית למשפחה של חמש נפשות צפויה להיות 15-20 דולר.
עד היום קיבלה החברה כ-250 אלף דולר ממלגות ופרסים, ללא מימון מקרנות הון סיכון. "האקוסיסטם היזמי בירדן צעיר מאוד ויש במדינה רק שתיים או שלוש קרנות הון סיכון. הקרנות האלה מחפשות בעיקר תחומים סקסיים כמו רחפנים או שהן רוצות להשקיע בפתרונות שכבר נבדקו והסיכון בהם נמוך. הקרנות האלו מסתכלות עלינו כמי שעוסקים בפילנתרופיה", אומר וואהבה.
וואהבה ו-Akyas זכו במקם השני בגמר התחרות לאיתור מיזמים משני מציאות במזרח התיכון. התחרות Tech for Humanity, שנערכת השנה לראשונה, אורגנה על ידי קרן משפחת זיו אבירם, ממייסדי מובילאיי ואורקם, ומגזין פורבס הבינלאומי. גמר התחרות, שחמשת המתמודדים בו נבחרו מתוך 650 מועמדויות, נערך אתמול (ג') בדובאי ובו הוצגו המיזמים.
וואבה זכה במענק של 100 אלף דולר, כאשר במקום הראשון זכה הסטארט-אפ הישראלי Red-C Biotech שמפתח טכנולוגיה לייצור תאי דם אדומים אוניברסליים על בסיס תאי גזע. הסטארט-אפ רוצה להתמודד עם מחסור בעירויי דם שגורם מדי שנה למוות של כ-2 מיליון בני אדם בעולם.
לדברי ארי גרגיר, המנכ"ל והמייסד, המטרה של הסטארט-אפ היא להגיע לייצור של עירוי תאי דם אדומים בעלות של 50 דולר ליחידה, ללא תלות במתנדבים ותרומות. Red-C זכה בפרס של חצי מיליון דולר, ליווי מקצועי של אבירם וליווי תקשורתי של פורבס.
"זה קשה להיות סטארט-אפ דיפ טק באפריקה"
גם שרה בנלף בת ה-25 ממרקש, מרוקו, המנכ"לית והמייסדת של הסטארט-אפ BMTA&C, מכירה את הקושי לגייס מימון מקרנות הון סיכון. במסגרת לימודי ההנדסה באוניברסיטה, בנלף נחשפה לקושי של חקלאים באפריקה, החיים במקומות שאינם מחוברים לרשת החשמל, לאכסן את התוצרת שלהם. "כיוון שאין להם פתרון לשמירה בקירור, חקלאים במדינות כמו חוף השנהב, גאנה ובורקינה פאסו מאבדים עד 60% מהתוצרת שלהם וזה קורה בזמן ש-250 מיליון תושבים באפריקה נשארים רעבים", אומרת בנלף.
הפתרון של בנלף הוא מקרר שעובד על טכנולוגיית קירור סולארית חסכונית שאינה דורשת חיבור לחשמל. כל מקרר יכול לאחסן שישה טונות של יבולי פירות וירקות בטמפרטורה של 5 מעלות. לפי המודל של BMTA&C, החקלאים ישלמו על האחסון במקררים שיוצבו בשטח.
עד היום קיבלה החברה 280 אלף דולר בפרסים ומלגות, אך גם היא לא הצליחו לגייס מימון מקרנות. "אם היינו פועלים באזור אחר אולי היינו יכולים לגייס, אבל להיות סטארט-אפ שמתעסק בטכנולוגיה עמוקה (דיפ טק) באפריקה זה קשה. הקרנות באפריקה לא מבינות מה זה דיפ טק, הן מחפשות השקעות במוצרים יותר בטוחים כמו תוכנה".
BMTA&C הגיעה כאמור לחמישייה הסופית אך לא זכתה בשלושת המקומות הראשונות. מי שקטף את המקום השלישי היה הסטארט-אפ הישראלי Beewise, שמפתח כוורת רובוטית. הסטארט-אפ נלחם בקריסה של מושבות דבורים, כאשר מידי שנה כ-35% מהדבורים בעולם מתות כתוצאה מההתחממות הגלובלית והשימוש בחומרי הדברה.
"הצרכים של הדבורים פשוטים: לקבל אוכל, תרופה, טמפרטורה מתאימה ולמנוע כניסה של מזיקים לכוורת. את כל זה הכוורת הרובוטית שלנו יודעת לתת בזמן הנכון", אומר סער ספרא, מנכ"ל ומייסד החברה.
Beewise גייסה עד היום כ-40 מיליון דולר ומעסיקה כ-100 עובדים. את הכוורת הרובוטית הם משכירים לחקלאים ומגדלי דבורים, שמשלמים תשלום חודשי.
"הקריטריון היה השפעה על העולם"
מתמודד נוסף בגמר היה הסטארט-אפ הישראלי ביוטיק (Biotic), שמפתח פולימור מתכלה תחליפי לפלסטיק בשם PGMV על בסיס אצות. הפולימור יכול לבוא בתצורה קשיחה או גמישה. הסטארט-אפ שקם ביוני 2020 גייס חצי מיליון דולר במסגרת Safe, הלוואה שניתנת להמרה למניות, וכיום עובד על גיוס סבב הסיד הראשוני.
לדברי אבירם, מייסד ונשיא קרן משפחת אבירם, שהיה חלק מהרכב השופטים, "הקריטריון המרכזי לבחירה היה לאיזה סטארט-אפ תהיה השפעה על העולם. אנחנו שפטנו את הרעיון ולא עשינו בדיקת נאותות כדי לדעת האם יש סיכוי שהוא יצליח או לא. כמי שמשקיע בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים, ברוב המקרים אי אפשר לדעת בכלל למי יש יותר סיכוי להצליח. המטרה השנייה שלנו בפרויקט כולו הייתה לקדם את המזרח התיכון ואת השלום במזרח התיכון".
גילוי מלא: הכותב היה אורח של קרן אבירם בדובאי