גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למדו את פירמידת המיצוב המקצועית שלכם, אחרת תיתקעו

שוק העבודה מתנהל על פירמידות מיצוב שמגדירות את פוטנציאל התנועה של עובדים ומנהלים בין מגזרים, תעשיות, חברות וכו' ● התנועה בפירמידה היא כמעט תמיד מלמעלה למטה, בעוד הטיפוס הוא נדיר מאוד עד לא קיים ● היכן בכל זאת אפשר לנסות ולטפס במעלה פירמידת המיצוב המקצועית? בארגון שבו עובדים

התנועה בפירמידת המיצוב היא כמעט תמיד מלמעלה למטה, בעוד הטיפוס הוא נדיר מאד / צילום: Shutterstock
התנועה בפירמידת המיצוב היא כמעט תמיד מלמעלה למטה, בעוד הטיפוס הוא נדיר מאד / צילום: Shutterstock

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה

שוק העבודה מתנהל על פירמידות מיצוב שהמיקום על פניהן הוא פונקציה של המורכבות, של הרמה הטכנולוגית, של איכות כוח האדם וכו'. הפירמידות הללו מגדירות את פוטנציאל התנועה של עובדים ומנהלים בין מגזרים, תעשיות, חברות וכו', כאשר התנועה על פניהן הפוכה מהתנועה על גבי הפירמידה הארגונית שעל גביה מטפסים, בעוד בפירמידות המיצוב התנועה היא מלמעלה למטה.

בלתי אפשרי להעפיל להייטק

זו הסיבה שכמעט בלתי אפשרי להעפיל אל מגזר ההייטק הממוצב בראש פירמידת מיצוב המגזרים במשק, לטפס מחברות קמעונאיות לחברות תעשייתיות, או לעלות מחברות שירותי IT לחברות פיתוח תוכנה, בעוד התנועה למטה היא טריוויאליות בשלשת המקרים. כנ"ל כאשר מנסים לטפס במעלה פירמידת מיצוב המקצועות, שבראשה מקצועות הרישיון ובתחתיתה עולם המכירות על הגדרות התפקיד שבו.

אבל גם בתוך כל עולם מקצועי ישנה פירמידת מיצוב המדרגת את המקצועות השונים שבו, פירמידה שגם בה התנועה היא כמעט תמיד מלמעלה למטה, בעוד הטיפוס הוא נדיר מאוד עד לא קיים.

יתרה מכך, גם אנשים שהחלו את הקריירה בתחום הממוצב בראש הפירמידה של עולמם המקצועי אך בהמשך ירדו למקצועות נמוכים יותר במדרג, יתקשו מאוד לטפס חזרה. הקושי לחזור למקצוע המוצא ילך ויגדל ביחס ישר למשך הזמן מעזיבת צמרת הפירמידה, עד לנקודה שבה הירידה היא כבר בלתי הפיכה.

שתי דוגמאות מהשבוע האחרון, הראשונה של מהנדסת שאחרי תקופה מאוד קצרה כמפתחת ירדה בפירמידה לתפקידים של מהנדסת מכירות, כשרצתה לעלות חזרה לפיתוח (בעיקר בגלל השכר) אחרי 9 שנים גילתה שאין לה לאן לחזור. השוק התעלם ממנה למרות המחסור העצום באנשי פיתוח בוגרי אוניברסיטאות, ועל אף העובדה שהיא מוכשרת ובעלת השכלה איכותית. מבחינת שוק העבודה, לא רק שאין לה את הניסיון הדרוש (ישנם תחומי פיתוח בהם מחצית הידע מתיישנת תוך שנתיים-שלש), עצם העובדה שעסקה כל כך הרבה שנים בתת מקצוע הקרוב לתחתית פירמידת המיצוב של מהנדסים, היא לבדה מספיקה כדי לפסול אותה על הסף.

קבעון מקצועי ותדמיתי

אותו הדבר במקרה של ד"ר בתחום מדעי החיים שאחרי כשלוש שנים במחקר ירד בפירמידה לניהול מעבדת בדיקות, ולאחר כ-7 שנים הוא לא מצליח לשוב ולהעפיל לתפקידי מחקר. הד"ר לא נתפס מתאים הגם שמדובר בתחום עיסוק שההתיישנות המקצועית בו איטית הרבה יותר מפיתוח תוכנה, והוא לא מגיע לאף ראיון עבודה.

אז עכשיו תחשבו על מי שמלכתחילה החלו את דרכם בתחתית פירמידת המיצוב של עולמם המקצועי. להם עוד יותר קשה לטפס כי הם מקובעים תדמיתית במקצועות שנחשבים פחות מתוחכמים. למשל מי שהחלו את הקריירה כמנהלי רווחה - תת מקצוע שממוקם נמוך בפירמידת המיצוב של עולם משאבי אנוש - ומעוניינים לטפס לניהול גיוס או לתפקיד HRBP, שני תפקידים הממוקמים בצמרת הפירמידה הזו. כנ"ל אנשים שמחילת הקריירה עובדים כאנשי יחסי ציבור ודוברות ומנסים בשלב מסוים טפס בפירמידת התקשורת לניהול פרסום ותקשורת שיווקית.

היכן בכל זאת אפשר לנסות ולטפס במעלה פירמידת המיצוב המקצועית? בארגון בו עובדים. בעוד במעבר בין ארגונים סיכוי לכך קלוש מאוד, בארגון שבו מכירים אתכם ואת יכולותיכם הסבירות שתקבלו הזדמנות גבוהה יותר. הסיכון הנתפס מבחינת המעסיק הוא נמוך משמעותית, מה גם שלארגון יש אינטרס לקדם את העובדים שלו ולשדרג אותם מקצועית וניהולית כאחד.

הזהרו משרלטנים

לסיכום, אל תאמינו למי שמספר לכם שקורסים למיניהם הם הדרך לשבור את חסמי הפירמידות, ברוב המקרים זו אחיזת עיניים, שלא לומר שרלטנות. למדו היטב את פירמידות המיצוב בשוק העבודה, לרבות זו של העולם המקצועי בו החלטתם לעסוק, וזאת עוד בטרם התמקדתם מקצועית. זה יאפשר לכם להבין לעומק את משמעות ההעדפות המקצועיות שלכם ולמנוע תקיעות בעתיד, וגם אם בחרתם במקצוע שממוקם בתחתית הפירמידה, אין בעיה, ובלבד שמלכתחילה אתם מודעים לבחירה.

ומה אם אתם כבר תקועים אך אין אפשרות לטפס בארגון בו אתם עובדים? במקרה כזה תאלצו לעבור לתפקיד מקביל בארגון אחר שבו יותר אפשרויות קידום, בתקווה שבהמשך תקבלו את ההזדמנות להשתדרג שם. וזיכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם.

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

בדרך לאישור: הושגו הסכמות על תקציב הביטחון שיעמוד על 112 מיליארד שקל

הדיונים לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 נמשכו אל תוך הלילה: המחלוקת המרכזית בדיונים בין משרד האוצר לממשלה היתה גובה תקציב הביטחון, שאושר כעת ● סמוטריץ' הסיר מהצעת התקציב את השינויים שהיו אמורים לחול על תנאי הפנסיה והמיסוי במערכת הביטחון בתמורה להסכמת צה"ל לקבל על עצמו התייעלות בסיסית בתקציב הביטחון

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר / איור: גיל ג'יבלי

התמודדות עם עיוורון ושיחת הפרידה מבאפט: הפרק האחרון והפחות מוכר בחייו של צ'ארלי מאנגר

המיליארדר המנוח צ'ארלי מאנגר, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'ווי, השפיע על דורות רבים של משקיעים ● לפני שנתיים, זמן קצר לפני יום הולדתו ה־100, הוא הלך לעולמו והותיר אחריו שלל סיפורים שנחשפים כעת ● החל מהקשר עם שכנו הצעיר שהוביל לעסק מצליח בתחום הנדל"ן, דרך ההתעניינות בחברות נפט ועד לבקשה האחרונה ממשפחתו

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

אירופה במגמה חיובית; עליות קלות בחוזים העתידיים על וול סטריט

הפוטסי עולה ב-0.2%, ומדד הדאקס עולה ב-0.4% ● בורסות אסיה ננעלו במגמה מעורבת: הקוספי בדרום קוריאה קפץ ב-1.8%, מדד הניקיי איבד מערכו כ-1% ● בהמשך היום יפורסמו נתוני מדד המחירים לצריכה פרטית (PCE) ● וול סטריט ננעלה אמש במגמה מעורבת ● החוזים העתידיים על וול סטריט בעליות קלות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025