גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף לחגיגה בכדורגל האירופי: אופ"א תקבע "תקרת שכר" לשחקנים

עשור מאז נכנסו לתוקף תקנות הפייר־פליי, אופ"א צפויה לאשר בחודש הבא את המעבר למודל "תקרת השכר" האמריקאי ולהגביל רק את שכר השחקנים ● ההגבלות אמנם לא יחולו על העברות, אך קבוצות יתקשו להציע לשחקנים משכורות עתק ולמשוך אותם לשורותיהן

אלכנסדר צ'פרין, נשיא אופ''א / צילום: Associated Press
אלכנסדר צ'פרין, נשיא אופ''א / צילום: Associated Press

10 שנים אחרי שהתאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א) הכניסה לתוקף את התקנות הפיננסיות המחמירות ביותר שלה על קבוצות הכדורגל באירופה - הפייננשל-פייר-פליי - היא מחליטה באופן מעשי לבטל אותן. במקום זאת יעבור הכדורגל האירופי למנגנון המזכיר את המודל האמריקאי של "תקרת שכר", לפיו הקבוצות יוגבלו בשיעור ההוצאה על שכר השחקנים.

בשלב הראשון השיעור יעמוד על 90% מהכנסות הקבוצה ובתוך שנתיים הקבוצות יוכלו לשלם שחקנים 70% בלבד. קבוצות שלא יעמדו ברף השכר יספגו עונשים שיכללו הדחה ממפעלים אירופיים או "הצנחה" למפעלים הפחות יוקרתיים ומתגמלים.

בשורה גדולה לשוק ההעברות

במשך עשור נאבקה אופ"א בקבוצות באמצעות תקנות הפייננשל פייר-פליי שקבעו למעשה מגבלה על כמות הכסף שמותר לבעלים להזרים מכיסם לקבוצות. התקנות נועדו אז להילחם בחובות האדירים ששטפו את המועדונים - ב-2009, רגע לפני הנחלת התקנות של אופ"א, הסתכמו החובות של קבוצות הפרמיירליג העשירה ביותר מ-3 מיליארד ליש"ט והריביות הרצחניות על הלוואות איימו למוטט את העסק; גם בספרד המצב היה גרוע, ובכל אירופה נרשמו יותר ויותר אירועים של פשיטות רגל של מועדונים. באותה שנה, בדוח מיוחד שהוציאה אופ"א התברר כי מתוך 655 קבוצות, כמחצית סיימו את העונה במינוס.

אלא שהקבוצות תמיד היו צעד אחד קדימה, ורק במקרים בודדים בלבד הצליחה אופ"א להעניש את אלו שחרגו. הקש ששבר את גב הגמל היה לפני שנתיים, כאשר אופ"א הצליחה לטפל בפעם הראשונה בקבוצה גדולה - מנצ’סטר סיטי - עד כדי עונש של הרחקה מליגת האלופות. אלא שגם אז הצליחה סיטי, בבית הדין העליון לספורט, להראות לאופ"א שבמבחן המשפטי התקנות הללו פרוצות מאוד ויש בהן מקום לפרשנות.
ההחלטה הנוכחית של אופ"א קובעת כעת מנגנון חדש שמזכיר מאוד את "תקרת השכר" שמונהגת בארה"ב. מבחינת אופ"א הרעיון ברור - המנגנון החדש הרבה יותר קל לשליטה, קשה לתחמן אותו, ובעיקר הוא יפעל במקום הבעייתי ביותר היום בכדורגל - שכר השחקנים.

הבשורה הגדולה של השיטה החדשה תהיה דווקא בגזרת שוק ההעברות. מאחר שהמגבלה תחול רק על "פעילויות הקשורות לכדורגל" - או במילים אחרות שכר שחקנים וצוות מקצועי (וגם על "פחת" שיווצר לקבוצות בשווי שחקנים) - היא למעשה לא תתייחס לשוק העברות. כלומר, קבוצות יוכלו להוציא כמה שהן רוצות עבור רכישת שחקנים כל עוד הן עומדות במגבלה של שכר השחקנים.

זו, כזכור, הייתה אחת המגבלות החמורות ביותר של תקנות הפייננשל־פייר־פליי הקודמות שכללו בתוך סעיף ההוצאה גם את שוק השחקנים. המשמעות עכשיו? קבוצות עשירות יוכלו כמעט ללא הגבלה לרכוש שחקנים.

 

כאמור, ההגבלה תחול בעיקר על שכר השחקנים. למה על השכר? בעיקר כי הוא הפך לגורם המרכזי בהוצאה של הקבוצות. הניתוחים של אופ"א ושל גופים פיננסיים כמו דלויט מראים כי בחלק גדול מהמקרים השכר הוא שגורם להרעה במצבן הכלכלי של קבוצות. הדוגמה הבולטת ביותר היא ברצלונה, המועדון המכניס ביותר בעולם, שהגיע לשבר כלכלי בגלל תשלומי שכר ששאבו למעלה מ-90% מההכנסות (בעיקר בגלל השכר ששולם לליאו מסי).

גידול שנתי של 14% בשכר השחקנים

הרעיון, שנחשף ב"ניו יורק טיימס", מדבר על תקופת התאקלמות שבה התקרה המותרת להוצאת שכר תעמוד על 90% מסך ההכנסות, ובתוך כמה שנים תרד לרמה של 70% מההכנסות של המועדון. חלק מהקבוצות לא באמת ירגישו את התקנות החדשות - הקבוצות הגרמניות למשל, שמנהלות מודל בריא כדרך קבע ועומדות על סעיף שכר של כ-50% מההכנסות. גם קבוצות עשירות, כמו ריאל מדריד שעומדת על שיעור שכר של 57% מההכנסות, לא צפויות להרגיש בשינויים.

אבל עבור לא מעט קבוצות זו תהיה משימה כמעט בלתי אפשרית של הידוק חגורה על מנת לעמוד בתקנות. לפי דוח הבנצ’מרקינג של אופ"א, שמקדיש פרק נרחב לנושא השכר, נכון לשנת 2021 שיעור השכר הממוצע בכדורגל האירופי עומד על 77% מההכנסות - עלייה לעומת השנה שלפני הקורונה (2019) שבה עמד שיעור השכר על 64% מההכנסות.

בכמה מהליגות יידרש שינוי דרסטי - בפרמיירליג האנגלית שיעור השכר ב-2021 שואב 74% מההכנסות (וחלק מהקבוצות עומדות על מעל 90%), באיטליה 78%, בבלגיה 93%, ובצרפת המצב הוא הרע ביותר מבין הליגות המשמעותיות - 100% מההכנסות של הקבוצות מופנה לשכר.

אם יורדים לרזולוציות של קבוצות, אז יהיו כמה מועדונים שיצטרכו לעשות שינוי מרחיק לכת בהתנהלות - למשל, במנצ’סטר סיטי, שמחזיקה כמה מהכוכבים הגדולים בעולם, שיעור השכר עומד על 78% מההכנסות, אצל מילאן האיטלקית 97%, רומא עם 112%, וכך גם כמעט אצל כל הקבוצות הטורקיות. בישראל, אגב, יידרש קווץ’ בשכר - לפי הדוח, בשנה שלפני הקורונה עמד שיעור ההוצאות על שכר בליגה הישראלית על 78% מההכנסות.

הדרך לטפל בעניין תהיה דו כיוונית - הראשונה, להגדיל את ההכנסות של המועדונים. אבל זה כלל לא פשוט. מקורות ההכנסה נמתחו מכל הכיוונים, זכויות שידור התנפחו לרמה כזו שכבר קשה להשיג יותר, וכסף מאוהדים באמצעות העלאות מחירי כרטיסים ומנויים הוא נושא בעייתי.

כך שהדרך תהיה לטפל בכיוון השני, שאליו גם שואפת אופ"א: עצירה של העלאות השכר או לפחות זחילה איטית כלפי מעלה. השוק לא יוכל להמשיך להתנהל עם העלאה שנתית שמתקרבת לעתים לשיעור דו-ספרתי באחוזים. בעונה האחרונה שלפני הקורונה זינק השכר לפי הדוח של אופ"א ב-9.4% - השיעור הגבוה ביותר מזה עשור.

מהדוח האחרון שלפני הקורונה, עולה כי אצל 20 הקבוצות המכניסות ביותר באירופה נרשם גידול שנתי ממוצע של 14% בשכר השחקנים. אצל כמה מהקבוצות הרצון להישאר תחרותי הוביל להעלאות שמוגדרות כמסוכנות - באברטון נרשמה בתוך שנה העלאה של 47%, בברצלונה 40%, במונקו 34%, בפריז סן ז’רמן 24%, בליברפול 22%, ובסך הכל כשליש מהמועדונים העשירים לא היו עומדים כיום בהנחיות תקרת השכר החדשות של אופ"א.

המודל האמריקאי משאיר נתח לבעלים

הרעיון של טיפול בשכר השחקנים באירופה הוא לא דיבור חדש, אבל לאורך השנים אופ"א התקשתה לגעת בנושא בעיקר בשל חוקי חופש העיסוק באירופה. אלא שעם הזמן החלו ליגות לאמץ את המודל אצלן - למשל, הליגה הספרדית שקבעה מודל שכר שאין לחצות אותו. גם בישראל בתקופת הקורונה דרשה המדינה מהקבוצות הפחתות שכר, כתנאי לקבלת רשת הביטחון.

התברר כי "המודל האמריקאי" של תקרת שכר הוא המודל המנצח מאחר שהוא תמיד משאיר נתח מספיק גדול לבעלים על מנת להרוויח כסף ולשים בכיס (ב-NBA למשל, התקרה מחושבת לפי 50% מההכנסות).

בשל אופי הפעילות של הכדורגל האירופי אנחנו עתידים לראות יותר ויותר כסף שמתפנה כעת לטובת רכישות שחקנים. אבל זה לא יהיה פשוט - קבוצה שתרכוש שחקנים יקרים בסופו של דבר תצטרך לשלם להם שכר גדול כדי למשוך אותם אליה. אירועים כמו אלו שהיו בקיץ האחרון, כאשר ליונל מסי עבר לפאריז סן ז’רמן שהציעה לו שכר של 50 מיליון אירו, יהיו כעת כמעט בלתי אפשריים לביצוע.

עוד כתבות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב