דוכן ירקות בשוק מחנה יהודה / צילום: Shutterstock
כאשר שר האוצר אביגדור ליברמן הכריז לפני כשבועיים על הפעימה הראשונה של הרפורמה בחקלאות, היא לא כללה את אחד הסעיפים המעניינים ביותר: הרפורמה ברגולציות הגנת הצומח. בעוד שארגוני החקלאים היו מוכנים לקבל את הורדות המכסים בתמורה לסבסוד ישיר נרחב מספיק, לגבי הגנת הצומח אמר לגלובס דובי אמיתי, יו"ר התאחדות החקלאים, כי "יכרתו לי את שתי הידיים ולא אסכים לדבר כזה". מהי הגנת הצומח, ומה ברפורמה מעורר אמוציות כאלה?
הגנת הצומח היא הרגולציה השולטת ביבוא פירות וירקות. הגנת הצומח קובעת מי יכול לייבא, מאיפה ובאילו תנאים. המטרה היא מניעת חדירת מזיקים, כדי להגן על החקלאות הישראלית. אך מגבלות נוקשות מדי עלולות ליצור מצב בו רק יבואנים ספציפיים מצליחים לעמוד בהן. במצב כזה התחרות תהיה חלשה, ולא תתרחש הורדת מחירים משמעותית מספיק.
המבקר: "עיכובים שמביאים להיעדר תחרות ולהתייקרות"
בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח בנושא "טיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון". לפיו, "פרק הזמן לטיפול של משרד החקלאות בבקשת יבוא צמחי, לרבות פרק הזמן להשלמת הליך הערכת הסיכונים, נמשך שנתיים בממוצע, ובחלק ניכר מהמקרים - אף כארבע שנים". לדבריהם, העיכוב "גורם בפועל לחסימת יבוא של פירות חדשים ושל פירות מוכרים ממדינות חדשות", מה שעלול להוביל "להיעדר תחרות שיוביל להתייקרות הפירות. למשל, מחיר האננס בישראל גבוה פי 6 בממוצע ממחירו בחו"ל".
כלומר, על-פי מבקר המדינה, התנהלות האגף להגנת הצומח חורגת מהגנה אפקטיבית על הצומח, והבירוקרטיה הניכרת מהווה מכשול ליבוא לגיטימי. "לא קיים נוהל המסדיר את עבודת הוועדה, ושיקוליה אינם שקופים למגישי הבקשות... והוועדה אינה מוגבלת בלוחות זמנים בעבודתה", כתבו במשרד המבקר, וקבעו כי יש לבחון "דרכים נוספות לצמצום פרק הזמן הכולל לטיפול בבקשות ליבוא צמחי, וזאת כדי ליצור בקרב מגישי הבקשות ודאות לגבי סיום הטיפול". בנוסף, הומלץ להקים מתחמי בדיקה בנמלי הים, כך שיהיה ניתן לבצע בדיקות בהתאם לרגולציה הישראלית, ולא לפסול קטגורית יבוא ממדינות שלמות.
הקלות בבירוקרטיה או ערעור חומת ההגנה?
בעקבות הביקורת, משרד החקלאות שואף לשנות את הרגולציה. נעמה קאופמן-פס, מנכ"לית המשרד, אומרת כי "הרגולציה על הגנת הצומח היא קריטית למניעת חדירת מזיקים לישראל, אלא שהיא גם נוצלה במשך זמן רב כחסם יבוא שמונע תחרות ומעלה את יוקר המחיה. במצב היום לוקח שנים רבות לקבל אישור יבוא - עד 13 שנים".
ומה הפתרון בעיניה? "מה שאני רוצה להוביל: לעבור מעבודה בניירת לטובת דיגיטליזציה ומחשוב, להגביר שקיפות, לצמצם בירוקרטיה בעיקר לקבוע קריטריונים שקופים ומסודרים ולוח זמנים ידוע מראש ליבוא תוך ניהול סיכונים. להגן על הצומח ובו-זמנית לאשר באופן אפקטיבי יבוא לגיטימי לארץ". או במילים פשוטות יותר: במקום לדרוש רישיון מיוחד על כל יבוא בנפרד, משרד החקלאות יבצע הערכת סיכונים לכל קטגוריית יבוא, יקבע לה קריטריונים, וכל יבואן שיעמוד בהם - יוכל לייבא בהצגת תעודת בריאות בלבד.
אלא שדוח של מרכז השלטון האזורי, שנכתב בידי ארגוני חקלאים, עובדים לשעבר באגף הגנת הצומח ומומחים מהאקדמיה, קובע כי "שינוי תקנות הגנת הצומח צפויות לגרום להשלכות הרסניות על החקלאות בישראל, יטילו עומס על הכלכלה, יהוו סכנה לבריאות הציבור וצפויים לפגוע בסביבה ובמערכות האקולוגיות". בעיניהם, תעודת הבריאות שנדרשת על-ידי משרד החקלאות "אינה יכולה להבטיח את איכות הסחורה, כיוון שאינה מתייחסת לכל רשימת הנגעים העשויים להגיע עם הסחורה ממדינת המקור".
ירון סולומון, ראש מחלקת התיישבות בתנועת כפרי האיחוד החקלאי, אומר כי הדוח הוא "תשובה ניצחת לתקנות ההזויות שפורסמו על-ידי משרד החקלאות ובתמיכת האוצר. אגף הגנת הצומח במשרד החקלאות הוא אגף מאוד מקצועי אשר מנע עד היום כניסה של מחלות ומזיקים ומינים פולשים למדינת ישראל. אם התקנות יאושרו במתכונתן המוצעת, זה יהיה בבחינת נפילת 'החומה הסינית' אשר הגנה על החקלאות הישראלית וכן על בריאות הציבור".
במשרד החקלאות מרגיעים: "ניהול הסיכונים נכון"
אך לטענת משרד החקלאות, הם מבצעים ניהול סיכונים נכון. "בפועל, 80% מהסיכון בהגנת הצומח לא נובע מיבוא המוצרים הסופיים, כלומר פירות וירקות", מסבירה מנכ"לית המשרד קאופמן-פס, "אלא מ'חומרי ריבוי' כמו זרעים, שתילים וייחורים. לכן, חומרי הריבוי אינם ברפורמה ויישארו תחת נהלים נוקשים בהרבה. כך גם לגבי פירות שהסיכון בהם יותר גבוה, כמו הדרים, בננה, מנגו ותפוח אדמה".
עוד אומרים במשרד החקלאות כי "ברגולציה החדשה ישנה רשימה של מוצרים להם נעשה מיפוי נגעים עולמי, ועל-פי הסיכון נקבעו דרישות יבוא עולמיות ובהן חלופות"; וכי דרישת תעודת הבריאות תחול רק לאחר הערכת סיכונים של האגף להגנת הצומח.
גם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה פרסמה נייר המביע הסתייגויות רבות. בעיניהם, "רפורמה זו עשויה לתרום להוזלה מסוימת של עלויות המזון של הציבור, אך גם תגרום נזקים כלכליים, בריאותיים וסביבתיים כבדים".
הם מדגישים את העובדה שברגע שמין מסוים פולש לישראל, קשה עד בלתי אפשרי להיפטר ממנו, והוא יוסיף לנצח עלויות הדברה על החקלאים ויגביל את השווקים אליהם יש גישה. זאת בדומה לפלישת חדקונית הדקל לישראל, שמכבידה עד היום על תעשיית תמרי המג'הול הרווחית.
הפתרון, בעיני האגודה לאקולוגיה, הוא פתיחה הדרגתית ומדודה של היבוא, וקודם כל לפירות וירקות בעלי סיכון נמוך. הם מציעים, בדומה למבקר המדינה, להגדיל את מספר אנשי המקצוע המפקחים על כניסת תוצרת טרייה בנמלים. בנוסף, הם ממליצים למנוע התבססות של מינים מזיקים ולצמצם את תפוצתם באמצעות ניטור וביעור, כך שניתן יהיה בשלבים מוקדמים למנוע התפשטות נרחבת של מזיקים.
הביקורת של היבואנים והמודל הניו זילנדי
היבואנים, מצד שני, טוענים כי הרפורמה אינה הולכת רחוק מספיק. ב"טריפל סל", חברת יבוא ויצוא תוצרת חקלאית, טוענים כי התקנות החדשות "לא יאפשרו יבוא אפקטיבי וכלכלי באופן מלא, וכפועל יוצא הרפורמה לא תביא להוזלה ניכרת במחירים לצרכן".
בעיניהם, "יש מעט מדינות, אם בכלל, העומדות בדרישות הניקיון, ולכן יש תלות בטיפולים והצהרות מרובות". הם מציעים אלטרנטיבה בדמות המודל של ניו זילנד. המדינה, שהיא מעצמת יצוא חקלאי, פירקה את התכנון הריכוזי ופתחה את השוק ליבוא חופשי לחלוטין בשנות ה-80. מאז היא הפכה לאחת מיצואניות החקלאות היחידות בעולם שאינן מסבסדות כלל את המגזר החקלאי. רועי שפלר, סמנכ"ל היבוא בטריפל סל, אומר כי בניו זילנד יש "מערכת פשוטה וידידותית בה המשתמש בוחר את המוצר הרצוי ואת ארץ המוצא המותרת - ומקבל רשימת נגעי הסגר ושיטת טיפול".
בין ההצעה לביקורות יש נקודות השקה מפתיעות, כמו לגבי הצורך בהקמת מתקני טיפול בנמלי הים כאלטרנטיבה לדרישות רגולטוריות שיחסמו גידולים שלמים ומדינות שלמות. במשרד הבריאות מפרטים כי השינויים, לאחר התייחסות להערות הציבור, יוגשו לכנסת בתחילת המושב הבא. השינויים החוקיים הנדרשים, לרבות הענישה ליבואנים שיפרו את החוק, יצטרכו לעבור את ועדת הכלכלה בראשות ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן, שנחשב סימפטי ללובי החקלאי. על כן, אלא אם תהיה פשרה מוסכמת עם ארגוני החקלאים - שר החקלאות עודד פורר יצטרך להתאמץ כדי להעביר את הרפורמות בצורה בה הוא מעוניין.