מכוניות פרטיות נוסעות ברחוב תחבורה ציבורית ברמלה / צילום: גיל אלטר
המהלך להתקנת מצלמות אכיפה בתוך האוטובוסים עבור אכיפת איסור הנסיעה בנתיבי התחבורה הציבורית אמנם עבר בחוק ההסדרים האחרון, אבל הספיק בתוך זמן קצר לרדת מן הפרק. ודווקא כשעדיין אין צפי להתקנת המצלמות הללו באוטובוסים, המשטרה בחרה להפחית אכיפה, מרבית הרשויות המקומיות לא מיהרו להיכנס לנעליה - והנת"צים מופקרים.
לאחרונה דווח בגלובס על פתיחתו של רחוב תחבורה ציבורית בסמוך לשוק ברמלה. אלא שמאז פתיחתו, נתיבי האוטובוסים ממשיכים להתמלא בכלי רכב פרטיים ושבילי האופניים משמשים כמקומות חניה. העירייה עדיין לא התקינה מצלמות והיא נוקטת במדיניות שנועדה "להרגיל" את התושבים. לפי העירייה, בשבועיים האחרונים חולקו 120 דוחות לכלי רכב שחנו על שבילי האופניים ולכאלו שנסעו בנתיב התחבורה הציבורית.
במסגרת חוק ההסדרים נקבעו שני מנגנונים שעשויים לשפר את האכיפה בנתיבי ההעדפה לאוטובוסים בערים, אבל הן רוקנו מתוכן: הראשון, הקמת יחידת אכיפה של משרד התחבורה שאמורה הייתה לפעול בנתיבי העדפה, כאשר בערים - מחצית מהכנסות הקנסות נועדו לשיפור התחבורה הציבורית. עם זאת, ח"כים בוועדת הכלכלה רוקנו מתוכן את האכיפה ושינו את ייעוד ההכנסות. במסגרת השינויים נקבעה דחיית הרפורמה לאכיפה בערים עד לאחרי הבחירות המקומיות שיתקיימו ב־2023. גם ייעוד ההכנסות שונה: 35% מההכנסות יופנו לתחבורה הציבורית ו־15% לבטיחות בדרכים.
בעיות פרטיות פוגעות בקידום מיזמי האכיפה
המנגנון השני היה פיילוט שבמסגרתו ב־40 אוטובוסים יופעלו מצלמות, כחלק ממיזם "שומרי הדרך". בחודשים מאז עבר חוק ההסדרים, במשרד התחבורה זיהו כמה בעיות: הנהגים שצריכים להתמודד עם הפלאפון שמצלם ונדרשים ללחוץ עליו כדי שיקליט, בעיות פרטיות, ומעל הכל - הצורך של המדווח במסגרת המיזם להעיד בבית משפט, נוסף על תפקידי הנהג.
אפשרות נוספת, היא שימוש במצלמות שמותקנות כבר כיום על האוטובוסים. הילה פריימן־קריב, מנכ"לית סייפר פלייס, מספרת על פיילוט שתוכנן עם חברת קווים. "אמנם אוטובוסים לא נוסעים באותה עיר כל הזמן וזה מוסיף ממד תפעולי מורכב, אבל אפשר להתמודד איתו", היא אומרת. "אנחנו מפעילים מערכות לאכיפה בתל אביב ויש וידאו לכל דוח שמופק בעיריות נוספות וניתן לעשות זאת גם באוטובוסים". אך מבדיקת גלובס עולה כי משרד התחבורה לא אימץ את הרעיון, ולא נמסרה תגובתו מדוע.
המהירות הממוצעת של אוטובוסים היא 16 קמ"ש
בדברי ההסבר לחוק ההסדרים הסבירו משרדי הממשלה כי "יש שני גורמים בלבד אשר מבצעים אכיפה של עבירות נסיעה בנת"צ - משטרת ישראל והרשות המקומית (בנתיבים עירוניים בלבד). האכיפה כיום איננה מספקת". עוד נכתב כי המהירות הממוצעת של אוטובוסים במטרופולינים היא 16 קמ"ש בעוד שבמדינות המפותחות היא 25 קמ"ש (36% פער), ובעזרת סלילת נתיבי העדפה - בניו יורק העלו את המהירות ב־23% ובבריסל ב־38%.
הרשויות המקומיות מוסמכות לאכוף בעצמן, אך כוונתן הייתה לבצע את האכיפה על ידי השלטון המרכזי. אולם במקום זאת, האכיפה נותרה וולונטרית. חברת נתיבי איילון ערכה מכרז לאכיפה בנת"צים ורשויות מקומיות היו יכולות להיעזר בו. אמנם רשויות הביעו עניין בכך, אבל אכיפה משמעותית מבוצעת כיום על ידי עיריות תל אביב, ירושלים ורמת גן בלבד.
לפי נתוני התנועה לחופש המידע, ב־2020 חילקה עיריית תל אביב 187,405 דוחות, וב־2021 - 174,360 דוחות. במענה לפניית גלובס, גם בעיריית ירושלים מסרו נתונים: 3,113 דוחות ניתנו ב־2020, כאשר האכיפה החלה מחודש ספטמבר, ואילו ב־2021 ניתנו 123,861 דוחות. ב־2022, עד כה, ניתנו 49,292 דוחות. לעומת זאת, מעיריית חיפה נמסר כי אינה מבצעת אכיפה. למעשה, הנת"צים בחיפה הם במסגרת המטרונית ובמרבית הדרך הם מופרדים עם הגבהה מהכביש. נהג מטרונית סיפר כי "לא פעם אני נאלץ לבלום בחוזקה כי רכב נכנס לי לנתיב או חונה על התחנה. אם הייתה אכיפה, הנסיעה היתה הרבה יותר מהירה".
אהוד איוס, נהג באלקטרה אפיקים בירושלים וחבר ב"כוח לעובדים", מסביר כי ברחוב מנחם בגין המצולם הנסיעה חלקה. לעומת זאת, בחלקים אחרים בעיר "רכבים נוסעים חופשי על הנתיב, אני מתעכב, מאחר, מפספס הפסקה והנוסעים שלי מתעכבים בדרך".
באיגוד ועדי התחבורה בכוח לעובדים אמרו כי "נהגי האוטובוסים תקועים בפקקים כמו כולם כי הנת"צים מעטים, אין אכיפה, והזלזול כלפי נהגי האוטובוסים גולש מהר מאוד לאלימות". גורם בענף התחבורה מספר כי בזמן הקורונה היו פחות נהגים, אך הם הספיקו לבצע יותר מחזורי נסיעות ומחסור לא הורגש משום שהכבישים היו פנויים. "זו קטסטרופה, כולם אוכלים קש: הנוסעים, הנהגים, החברות. המהירות יורדת וזה משפיע לא רק על יעילות התחבורה אלא גם על הכלכלה כי מי שיכול לא נוסע באוטובוס".
ומה עם המשטרה? מרגע שניתנה סמכות לרשויות מקומיות לבצע אכיפה בנתיבי העדפה ב־2016 המשטרה הורידה הילוך. מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מספר הדוחות שנתנה המשטרה בגין עבירה זו קרס מ־24,260 ב־2016 ל־8,032 ב־2021 (עד לספטמבר). בכבישים העירוניים הירידה הייתה חדה יותר: מ־21,333 ב־2016 ל־2,904 ב־2021. לגבי מספר הדוחות בכבישים הבינעירוניים, המגמה היתה מעורבת. ב־2016 נרשמו רק 2,927 דוחות שקפצו ב־2017 ל־7,015 דוחות וירדו ל־5,128 ב־2021.
בה בעת, חלק מהנת"צים הבינעירוניים מיועדים לנסיעת אוטובוסים ולנסיעות שיתופיות ברכב פרטי שכוללות, נוסף על הנהג, שניים או שלושה נוסעים. מיזמים מסוג זה צפויים להתרחב בשנים הקרובות, אך עדיין אין טכנולוגיה בארץ שמסוגלת לנטר את מספר היושבים ברכב - ולכך יש גם השלכות בתחום הגנת הפרטיות. המשטרה אמורה לאכוף את הנתיבים עם אופנוענים, אך נראה כי האכיפה אינה מבוצעת ברצינות הראויה.
המשטרה: "מבצעים אכיפה בהתאם לצורך"
וכך, נוצר ואקום באכיפה שתלויה בנכונות הרשויות המקומיות. בכבישים הבינעירוניים צפויה להתחיל אכיפה בעוד שנה, לכל הפחות. בחברת נתיבי ישראל עובדים על מכרז שייתן את הבשורה על הקמת יחידת האכיפה, ומצלמות אכיפה יותקנו בנת"צים הבינעירוניים. המכרז צפוי להתפרסם במהלך חודש אפריל ומהשנה הבאה מתוכננת להתחיל האכיפה בהם.
תגובת משטרת ישראל: "משטרת ישראל מבצעת פעילות אכיפה בכל רחבי הארץ בהתאם לצורך ועל פי הערכות מצב בדגש על עבירות מסכנות חיים וזאת במסגרת המאמץ המתמשך במאבק בתאונות הדרכים, הגובות מחיר יקר בחיי אדם בכל שנה. במהלך השנים האחרונות נתנה סמכות לרשות המקומית לאכוף עבירות נסיעה בנת"צ והגברת השימוש במצלמות".