חוקי מז''פ בפיגע בחדרה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
את שניים מהפיגועים של הימים האחרונים ביצעו אזרחים ישראלים, בחדרה שני בני דודים מאום אל פחם ששמם עדיין לא הותר לפרסום ובבאר שבע מוחמד אבו אל קיעאן, בדואי מאזור חורה בנגב. המהומות הנרחבות שפרצו במהלך מבצע שומר החומות, בכבישים סמוכים ליישובים ערביים ובעיקר בערים מעורבות, הציפו את סוגיית הפשיעה והאלימות על רקע לאומני בחברה הערבית בישראל. שלושה יהודים נרצחו במהומות וערבי אחד נורה למוות בעת שהשתתף בהפגנה אלימה כלפי שכונה יהודית בלוד.
ההתנגשויות הדליקו נורות אדומות בוהקות בקרב גורמי הביטחון, בעיקר במשטרה ובשב"כ, ואחד החששות העיקריים היה כי האירועים יהוו כר לצמיחת תאי טרור, ולמעשי טרור של יחידים כמו אלה שראינו בשבוע האחרון. לדברי גורם ביטחוני בכיר, ההפתעה היחידה בפיגועים האחרונים היא שזה לקח כמעט 10 חודשים מאז שומר החומות. חשש נוסף נגע לגל לאומנות בקרב החברה הערבית כולה, חשש מהתקוממות עממית בעת משבר או מלחמה.
הפשיעה המאורגנת מתרחקת מלאומנות
חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS טענו בדוח שפורסם בינואר כי "ההתנגשויות האלימות שפרצו בין יהודים לערבים על רקע לאומי-דתי באפריל-מאי 2021, לא שיקפו התקוממות עממית נגד השלטון והמדינה, אלא בעיקר תסכול של יחידים וקבוצות ממצבם האזרחי כבודדים מתוסכלים וזועמים וכמיעוט מודר במדינה. למרות זאת, ההערכה שהתגבשה במשטרת ישראל הייתה שיש להיערך למצב בו 'אינתיפאדה פנימית' תתרחש שוב בעתיד ותהיה בעלת עוצמה גבוהה, כולל תוך שימוש בנשק חם".
לדברי החוקרים, "מסגור המאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית כ'מלחמה' נגד אויב מבית, והגדרת אירועי אפריל-מאי 2021 כ'אינתיפאדה' מבית, כהתקוממות עממית נגד השלטון והמדינה, יוצרים דימוי מסולף ומוטה של המציאות". לטענתם, התפשטות האלימות והפשיעה החמורה בחברה הערבית וצמיחת ארגוני הפשע בתוכה, אינן מתרחשות על רקע לאומני ואינן ביטוי למגמות של בדלנות. בדוח נאמר עוד כי העוסקים בפשיעה בחברה הערבית, ודאי זו המאורגנת, מקפידים להימנע מפגיעה ביעדים יהודיים ואינם מעוניינים להיות מזוהים עם גורמים לאומניים רדיקליים ועם טרור פלסטיני.
חוקרי פורום קהלת, מהצד הימני של מכוני המחקר, דוחים את הטענה כי מדובר באירוע על רקע כלכלי-חברתי, ולדבריהם הוא לאומני במהותו. הם הציגו ניתוח ופילוח של העצורים בעקבות האירועים, ולטענתם רובם לא משתייך למשפחות עניות או של מובטלים וההשתתפות במהומות חצתה מעמדות ומאפיינים חברתיים.
עם זאת, בקהלת מסכימים עם מסקנת INSS כי החפיפה בין ארגוני הפשע לאירועים הלאומנים מעטה. ניתוח של המעצרים שעשו המשטרה והשב"כ לאחר האירועים, לפחות בצפון מעלה, כי רק כ-10% מהעצורים היו בעלי תיקים פליליים.
תופסים מאות בודדות מתוך מאות אלפים
איפה בכל זאת קיימת החפיפה בין הפלילי ללאומני? בנושא הבעייתי והכאוב של זמינות הנשק בחברה הערבית בישראל. לפי הערכות שונות מספר כלי הנשק המסתובבים בחברה הערבית מגיע למאות אלפים. בדיוני הכנסת נזרק המספר 400 אלף כלי נשק בלתי חוקיים, אך לא ברור מה המקור לנתון. בדוח מיוחד של מבקר המדינה על "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים" נאמר שקציני מחוז חוף במשטרה קבעו כי "כמעט בכל בית בחברה הערבית יש נשק". אמירה כזו תואמת בהחלט את ההשערה שמדובר במאות אלפי רובים ואקדחים.
בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז הקיץ האחרון, המשטרה מתמקדת בפעילות נגד ארגוני הפשיעה והנשק הבלתי חוקי. מאז תחילת 2022 נרשמה עלייה של 39% במספר כתבי האישום בתחום הנשק (301 עד אמצע מרץ השנה לעומת 217 בתקופה המקבילה אשתקד) ועלייה של 4% במניין התיקים שנפתחו (813 לעומת 780). עד אמצע מרץ נתפסו השנה 495 כלי ירייה, עלייה של 35% לעומת 366 בתקופה המקבילה אשתקד. אבל מדגיש בפנינו גורם משטרתי, "אנחנו תופסים ותופסים אבל זה לא הרבה יותר מדליים שאנחנו שואבים מהים".
נשק גנוב או מוברח באלפי שקלים בודדים
מהיכן מגיע הנשק? חלק מגניבות מבסיסים צבאיים, פריצות מבחוץ או חיילים עבריינים שמעבירים את הנשק לארגוני הפשע; חלק אחר מוברח מירדן או מלבנון; חלק נוסף מיוצר במחרטות מאולתרות, בעיקר בשטחים - שם המוצר העיקרי הוא מקלעי "קרלו" שאמינותם נמוכה; וחלק מגיע הסבה של רובי משחק "אייר סופט" לכלי נשק קטלניים. בחודשים האחרונים הוטלו הגבלות של ממש על יבוא רובי המשחק הללו, אך הנשק עדיין זמין ולכל היותר מחירו עלה במידת מה. לפי גורמים במשטרה, אקדח ניתן לרכוש תמורת 3,000-10,000 שקל ורובה צבאי M16 במחיר של 20,000-40,000 שקל. מחירו של רימון רסס מגיע ל-2,000-5,000 שקל.
כלומר, המחבלים מאום אל פחם שהגיעו מצוידים באקדחים ובמאות קליעי רובה לא התקשו להשיג את נשקם בדרך לפיגוע. אין מדובר במשלוח מיוחד מדאע"ש סוריה, אלא ברכש פשוט אצל הסוחר הסמוך לביתם.
מה הלאה? התוכנית למיגור הפשע והאלימות בחברה הערבית, שלה הוקדשו 2.4 מליארד שקל, עוסקת לא מעט באיסוף הנשק, אבל לא בנושא הלאומני. על כך מופקד בעיקר השב"כ. כוחו של הארגון ויכולותיו נחשבים מעולים אבל את שלושת הפיגועים האחרונים הוא לא מנע. שלושה מארבעת המחבלים נכלאו בעבר בשל פעילות לאומנית ולפחות במקרה של מחבלי אום אל פחם, והקשר לדאע"ש, בודקים בשב"כ היטב כיצד הוא חמק להם מבעד לפיקוח והמעקב. לצד הפעילות השוטפת לחקירות הפיגועים ולמניעת פיגועים נוספים, בשב"כ מתקיים דיון פנימי הבודק האם היו כשלים ממשיים ומבניים באי איתור הפיגועים האחרונים. בד-בבד, הפיגועים שביצעו ערבים בעלי אזרחות ישראלית מחזקים את הדרישה בארגון להקדיש יותר משאבים ויכולות, כמו גם להפחית מגבלות משפטיות על פעולות הארגון, למניעת טרור מסוג זה.
דילמת ההקלות: פרס לטרור או עידוד לשקט
על שולחנו של שר הביטחון בני גנץ מונחת כבר כמה שבועות רשימה ועליה חבילת הקלות לפלסטינים. את החבילה הכין מתאם הפעולות בשטחים האלוף רסאן עליאן בשיחות עם גורמי המקצוע הישראליים וגם עם בכירים פלסטינים. לקראת רמדאן הן כוללות בין היתר כניסת מתפללים לתפילות יום השישי בהר הבית, ביקורי משפחות שחציין בישראל וחציין בשטחים ומתן אישור לביקורים לצורכי תיירות ונופש. מאחוריהן עומד ההיגיון של "כלכלה טובה מביאה שקט ביטחוני", וגם רצון של גנץ ואגף מרכז-שמאל בממשלה לבסס תשתית לחידוש מו"מ מדיני עם הפלסטינים, אף שזה לא מקובל על הצד הימני שלה.
בימים של פיגועים, 11 הרוגים ועשרות פצועים, המדיניות הזו מאותגרת וההתלבטות גדולה. מתן הקלות נוספות נראה מצד אחד כפרס לטרור ומעורר ביקורת פוליטית וציבורית גדולה. מנגד, עיכוב ההקלות וביטול הקלות קיימות עשוי לעורר התמרמרות בצד השני ואולי לעודד הסלמה. דרך הסתכלות אחרת היא שביטול הקלות יעורר דווקא כעס כלפי מי שמעורר את האלימות. זה נכון כנראה יותר ברצועת עזה, שם הביקורת כלפי חמאס גוברת, אבל פחות ביהודה ושומרון.
השקט בעזה והדלק הכלכלי
פרדוקסלית ההתפרצות קשורה דווקא לשקט מרצועת עזה. חמאס נזהר מאוד וליחיא סינואר, מנהיג חמאס ברצועה, לא משתלם בשלב הזה לחדש את העימות. מה כן? נסיונות של חמאס והג'יהאד האסלאמי לקדם פיגועים שיצאו מיהודה ושומרון, והטרנד החדש של השנה האחרונה "חארב א-דאכל" המלחמה שבפנים, כלומר בתוך ישראל. אין מדובר בהכרח בגיוס ממש ובציוד בנשק ובכסף, אלא יותר במתן השראה מרחוק, ובדירבון תוך שימוש מידע כוזב לרוב כמו "אל-אקצא בסכנה".
ביום שלישי, בסיום הערכת המצב בפיקוד מרכז, הוחלט כי לא תתאפשר כניסת פועלים פלסטינים לעבודה בהתנחלויות, לא כולל באזורי התעשייה והמפעלים. עשרות רשויות מקומיות בישראל הורו להימנע מהכנסת פועלים פלסטינים, ארגון קבלני השיפוצים דיווח על קבלנים רבים שהודיעו לפועלים שלא לבוא וגם רבים מהיתר ימנעו בעצמם מהגעה לעבודה. 140 אלף פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון ועוד 13 אלף, ובקרוב 20 אלף, מגיעים מרצועת עזה. משכורותיהם שגובהן פי שלושה מהשכר הממוצע ברשות, הן דלק משמעותי מאוד לכלכלה הפלסטינית ומפרנסות חצי מיליון משפחות. אחת מהסיבות להודעת הגינוי של אבו מאזן היא זו, חשש מעצירת ההקלות בנושאים הכלכליים השונים ובעיקר בהיתרי הכניסה לישראל. מנגד חובה להזכיר כי המחבל שביצע את הפיגוע בבני ברק היה שב"ח נטול היתר כניסה, כמו רוב מכריע של המחבלים שהגיעו לישראל מהשטחים.
הנטייה: דחיית הקלות הכניסה
אבו מאזן העביר מסר לישראל, כי אנשיו ימשיכו לפעול למניעת פיגועים ולהרגעת האווירה. לפי בכיר פלסטיני, אבו מאזן הבטיח הן למלך עבדאללה שעימו נפגש ביום שני ברמאללה והן לשר החוץ האמריקאי בלינקן שהיה בלשכתו ביום ראשון כי יעשה כל מאמץ למנוע הסלמה. בשלישי הוא פרסם הודעת גינוי לפיגוע בבני ברק.
בקרב הדרג המדיני והביטחוני הנטייה כעת היא לא לאפשר את ההקלות שתוכננו לכניסה לישראל בעת חודש רמדאן, ולהמתין בתקווה כי בשבוע הקרוב עד יום שישי הראשון של רמדאן לא יהיו עוד פיגועים, ובינתיים לפעול בעיקר נגד כניסת שב"חים דרך הפרצות בגדר ההפרדה. כמה מהפרצות כבר תוקנו, אחרות ממופות לצורך סגירתן. יש בגורמי הביטחון מי שמצדדים בסגר מיידי לפחות עד תחילת השבוע הבא, ואם חלילה יהיה פיגוע נוסף שיגיע מהשטחים זה כנראה מה שיקרה.