גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חמשת היישובים החדשים בנגב יתחילו בתור מחנות זמניים של כמה עשרות משפחות

יישובי "מבואות ערד" אושרו בממשלה בשבוע שעבר, אבל עד שיוקמו בפועל יעבור עוד זמן, והעלות לקופת האוצר תהיה כבדה ● יו"ר החטיבה להתיישבות, ישי מרלינג: "היה נכון לייצר רצף התיישבות יותר ארוך ואנחנו עובדים על זה"

החלטת הממשלה בשבוע שעבר להקים חמישה יישובים חדשים באזור העיר ערד עוררה סערה, עד כדי צעקות רמות בישיבת הממשלה. שרת הפנים טענה שחובה להחזיר את המשילות לנגב, ואילו המתנגדים טענו שהקמת היישובים דווקא תפגע בנגב (ראו מסגרת). בינתיים נראה שבכל מקרה מדובר בתוכנית שייקח לה שנים להתממש.

"הצורך בהקמת היישובים הללו עולה מהשטח כבר בערך 20 שנה", אומר ישי מרלינג, יו"ר החטיבה להתיישבות (השייכת להסתדרות הציונית). "אנחנו מדברים על יצירת רצף טריטוריאלי בין ערד לבאר שבע, חיבור בין צפון הנגב להר חברון ולכיש ובין והנגב לצפון הנגב והמערב. אני יכול להגיד ששומר החומות נתן לנו רענון טוב למה צריך את זה.
"אנחנו מסתכלים בדאגה על המגמות בנגב, והקמת ארבעה יישובים היא קריטית ליצירת הביטחון והמשילות. היישובים הללו הם יישובים כפריים וחלקם יהיו חקלאיים, שבבסיסם רעיון תפיסת השטח הוא משמעותי.

"התוכנית להקמת היישובים הללו יצאה לדרך בשנת 2006, בהובלת יואל ריבלין מתכנן החטיבה. התהליך של אישור היישובים הוא ארוך - החלטת ממשלה ראשונה התקבלה בשנת 2011, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה ב-2014 וביום ראשון האחרון התקבלה החלטת ממשלה שנייה. אנחנו מלווים את התהליך לאורך כל הדרך ומעסיקים אנשי מקצוע שילוו אותו מקצועית ורעיונית".

מתי להערכתך היישובים יוקמו?
"מהרגע שהתקבלה החלטת ממשלה שנייה, אנחנו יוצאים לשינוי תוכנית מתאר מרחבית והתב"ע. אלה שתי תוכניות שלוקחות הרבה זמן. תוסיף לזה את כל שלבי הפיתוח - וההערכה האופטימית שזה יקרה תוך שלוש-ארבע שנים, אבל זה עשוי לקחת חמש שנים ויותר.

"בגלל החשיבות האסטרטגית של האזור, וההבנה שזה אזור התיישבות ציונית לאומית וציונית, כחלק מהחלטת ממשלה יזמנו מחנות זמניים, והחלטנו ליישב כמה עשרות משפחות. זה יקרה תוך שנה וכמה חודשים".

אחד מחמשת היישובים מיועד לציבור הבדואי, איך זה מתחבר לסוגיית ההתיישבות הציונית?
"אנחנו לא נגד האוכלוסייה הערבית, הבדואית או כל אוכלוסייה אחרת. אנחנו חושבים שלכולם מגיעים חינוך ואיכות חיים ברמה הכי טובה. עם זאת, לאוכלוסייה היהודית לא מגיע פחות. אנחנו מאשרים את היישוב הבדואי כי זה לפי הייחוס של המועצה הארצית לתכנון וזה חלקם באוכלוסייה של הנגב ובאנו לאשר פתרון חוקי בשביל להכניס שבט בדואי שנמצא באזור ליישוב מוסדר. מה שכן, זה היה נכון לשנת 2014, אולם מאז 2014 השתנו הרבה דברים והוקמו עוד יישובים בדואים, אם אתה שואל אותי, היה נכון לייצר רצף התיישבות יותר ארוך והיה צורך להקים יותר יישובים ואנחנו עובדים על זה".

העלות למדינה: 800 אלף שקל לכל יחידת דיור

אחת הסוגיות המעוררות ביקורת באופן משמעותי הוא התקציב שהקמת היישובים הללו ישאבו מקופת המדינה, חלקו על חשבון חיזוק יישובי הנגב המוחלשים גם כך. "לתכנון יישובי הקבע הוקצו 5 מיליון שקל, פחות או יותר מיליון שקל לכל יישוב", מציין מרלינג. "ליישובים עצמם עוד לא הוקצה תקציב ובשביל זה צריך עוד החלטת ממשלה. לגבי המחנה הזמני, הוגדרו 18 מיליון שקל שבו משתתפים משרד ראש הממשלה, משרד הפנים והחטיבה להתיישבות. גם קק"ל משתתפת חיצונית בהחלטה בכל מה שקשור להכשרות הקרקע".

 

ממסמך "חוות דעת כלכלית - מבואות ערד" שערכה עידית פתל-הגלילי מחברת פז כלכלה והנדסה ב-2017 עבור אגף התקציבים במשרד האוצר, עולה כי הקמת היישובים במבואות ערד תגיע לעלות של כ-400 מיליון שקל. סכום זה כוללו הכנת תשתיות תחבורה ציבורית, תשתיות ביוב ומים, בניית מוסדות ציבור, פיתוח שטחים ציבוריים, פיתוח 500 מגרשי מגורים ותשתיות ביטחון. "עלות זו מהווה עלות פיתוח של כ-803 אלף שקל ליחידת דיור עבור 500 היחידות הראשונות, לטובת פיתוח תשתיות העל".

מחוות הדעת עולה גם ש"לכל יישוב תידרש דרך חד מסלולית מקומית לטובת גישה ליישוב באורך ממוצע של כ-0.5 ק"מ וחתך רוחב של שמונה מטרים (רוחב נתיב שלושה מטרים ורוחב שוליים שני מטרים)".

בנושא תשתיות המים, המסקנות מעלות ש"על פי נתוני התכנון של צוות התכנון מהחטיבה להתיישבות ציונית נדרשת הגדלת קיבולת של קו מים צומת שוקת-ערד באורך של 10 ק"מ, לפי 1.5 מיליון שקל לק"מ - סה"כ 12 מיליון שקל". לביוב נדרשים מעל 40 מיליון שקל לצורכי קווי סניקה, הגדלת קו מים שוקת-ערד והתקנת מתקן שאיבה.
ההערכות של פז כלכלה הן שעלות מבני הציבור לכלל היישובים עומדת על כ-50 מיליון שקל כולל מע"מ ותכנון לכלל היישובים. עלות פיתוח השצ"פים בכל חמשת היישובים תעמוד על כ-15.8 מיליון שקל.

נוסף לכך, לכל יישוב נדרש תקציב של כשני מיליון שקל לצורכי ביטחון, הכוללים עלויות רכב, מערכת כריזה, מכשירי קשר, חדר נשק ושער חשמלי, וכן דרך ביטחון וגדר ותאורה.
בדוח מצוין כי האומדן התקציבי אינו כולל את פירוט הסיוע בניהול יישוב ואחזקת מוסדות, סיוע להצטיידות ראשונית, סיוע בפעולות חברה וקליטה, עלויות הקמת מקורות תעסוקה (תיירות וחקלאות), עלויות שוטפות, הוצאות משק הבית, או עלויות חיצוניות כמו אובדן שטחים פתוחים וכדומה.

במשרד האוצר כתבו כי "לאור ההשפעות הכלכליות השליליות של הקמת יישובים חדשים מוצע להתנגד להקמת היישובים החדשים בחבל מבואות ערד. יש להמתין לבחינה כלכלית של המהלך בכללותו והשפעתו על תקציב המדינה ועל היישובים הקיימים במרחב, בדגש על הנגב".

ישי מרלינג, יו''ר החטיבה להתיישבות / צילום: רמי זרנגר

"בגליל אנחנו מתנגדים להקמת יישובים"

ליישובים החדשים בנגב אין עדיין שמות, ולמעט היישוב הבדואי, לא ברור מה יהיה הצביון שלהם.

כמה בתי אב יהיו בכל יישוב?
"מדובר על יישובים כפריים עד 400 משפחות. חלק מהיישובים יהיו כפריים עם פחות משפחות. בעיניי ההחלטה הזו היא אירוע שיא של הממשלה הזו, שלצערי זה דבר שלא עבר בממשלות הקודמות, וזו החלטה החשובה ביותר שעברה בנושא הציוני וזה אירוע שאמור לשנות מציאות. גם היישובים הנוספים לדעתי יאושרו, הם כבר נמצאים בהחלטה ראשונה וזה ייקח כמה שנים", אומר מרלינג.

למה לא לחזק את היישובים הקיימים בנגב?
"אני חולק על הטענה הזו. סיפור ההתיישבות בנגב עוד לא נגמר. אבד אני מחדד: קודם כול צריך לחזק את היישובים הקיימים וצריך לתת להם את המענה הטוב ביותר באמצעות חיזוק התרבות והחינוך. אנחנו לא אוטומטית בעד הקמת יישובים. בגליל אנחנו מתנגדים להקמת יישובים, אולם בנגב ההתמודדות היא שונה והחשש הוא אמיתי ונכון".

אתה לא חושש שאתם מקימים יישובים חלשים נוספים?
"אנחנו לא מקימים יישובים ומחפשים אנשים שיגיעו לגור שם, אלא מייצרים גרעין שבמסגרתו רק האנשים והיעילים ביותר לאזור יהיו שם ראשונים. האנשים הללו יהיו הבסיס להמשך שלו. כמו כן נלווה את היישוב הזה לפחות ב-10 שנים הראשונות להקמתו ונדאג שהאוכלוסייה שמגיעה לשם תהיה חזקה, שתביא מיזמים ותפתח את האזור כלכלית, תרבותית ואיכותית, גם בשביל שתסייע לערד ולבאר שבע. החטיבה להתיישבות אמונה על ועדות הקבלה וזה לא סתם. אנחנו רוצים לאפשר לתושבי הנגב להרגיש בטוחים כי תחושת המשילות והביטחון בנגב היא לא טובה".

 

המתנגדים: יש דרכים רבות אחרות לחזק את הנגב

שרת הפנים איילת שקד הצהירה בשבוע שעבר בוועידת גלובס כי "זה נכון שגורמי התכנון כבר שנים רבות לא תומכים, שלא נאמר מתנגדים להקמת יישובים חדשים. אבל גם אני וגם שר השיכון חושבים שבעניין הנגב המציאות שונה, והשיקולים הם לא רק כספיים וסביבתיים אלא שיקולים שמעבר - רוצים לחזק את הנגב בהתיישבות יהודית, וצריך לאחוז בשטחים ולחזק את המשילות".

מנגד אמרה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר בראיון לגלובס: " לנו ברור שהקמת יישובים חדשים בנגב תחליש את באר שבע והאוכלוסייה החזקה יותר תברח משם".

בנייר עמדה שפרסמו ארגוני הסביבה בנושא היישובים החדשים הודגש כי "מדיניות התכנון הארצית המוצהרת מכוונת לריכוז הפיתוח ביישובים קיימים ורואה בהקמת יישוב חדש מעשה חריג, אשר נדרש לבחינת חלופות לעצם הצורך בהקמתו ובחינה מעמיקה של ההשלכות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות הצפויות ממהלך זה. אנו רואים במהלך זה פגיעה סביבתית, כלכלית וחברתית, אשר מחלישה את חוסנם של היישובים הקיימים, המשוועים לתוספת אוכלוסייה וחידוש תשתיות. על ממשלת ישראל להקצות משאבים ואמצעים לחיזוקן של הערים במרחב".

עוד הוסיפה החברה להגנת הטבע כי "הערים באזורי הפריפריה סובלות מתחרות כפולה; מצד אחד עליהן להתחרות על אוכלוסייה חזקה מול מרכז הארץ, ומצד שני מול היישובים הכפריים בסביבתן. פיתוח יישובים חדשים על חשבון התושבים והיישובים הקיימים באזור יוביל לנזק בלתי הפיך לנגב ולתושביו, תוך בזבוז כספים עצום ופגיעה בשטחים הפתוחים ובערכי טבע ונוף. בסופו של יום המדינה מציגה מצג שווא של עזרה ליישובים הקיימים בנגב, אך אין היא רואה בהם פתרון איכותי למשיכת תושבים".

במכתב ששלחו בשבוע שעבר מרצים באוניברסיטת בן גוריון בנגב ונציגי ארגוני הסביבה, בכותרת "פנייה דחופה לחיזוק הנגב - ועצירת קידום יישובים חדשים", הם כתבו: "אם ממשלת ישראל רצינית בכוונותיה לחזק את הנגב, יש דרכים רבות אחרות לעשות זאת. הנה כמה דוגמאות: השקעה בתשתיות: הקמת שדה תעופה בינלאומי בנגב בהקדם, קידום התוכניות והוצאתן אל הפועל; תחבורה ציבורית פנים-יישובית ביישובים העירוניים; קידום הסעת המונים בין היישובים, ובינם לבין באר שבע".

עוד כתבות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים