עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות / צילום: אביגיל פפרינו-באר
תקנות חדשות של רשות התחרות קובעות הכבדה בחובת הדיווח המוטלת על חברות המבקשות להתמזג. בכך למעשה תקבל רשות התחרות מידע מפורט יותר על חברות שמעוניינות להתמזג, שנועד לאפשר לה להשיג את המטרה העיקרית - הגברת התחרות בשוק המזון. התקנות מתפרסמות זמן קצר לאחר הכרזתו של שר האוצר, אביגדור ליברמן, על תוכניתו להגברת התחרות בשוק המזון.
החברות יצטרכו לספק לרשות בעת הגשת הבקשה לאישור המיזוג מידע בהיקף נרחב באופן משמעותי בהשוואה למה שנדרש כיום אודות צדדים הקשורים אליהם, ואפילו נרחב יותר מכפי שנדרש בחברות ציבוריות המדווחות לבורסה. מנגד, יצומצם היקף העסקאות החייבות בדיווח ובאישור רשות התחרות למיזוג.
התוכנית התמקדה בהגבלת כוחם העודף של היצרנים והיבואנים הגדולים, כאשר אחד הצעדים שעליהם הודיע שר האוצר ליברמן היה קביעת הגבלות למיזוגים של ספקים גדולים. התקנות שפירסמה רשות החברות מפרטות כיצד ייראו הגבלות אלה.
התקנות החדשות לא מונעות באופן ישיר מיזוגים. אולם, הן יספקו לרשות יותר מידע שלפיו יוכלו להכריע האם לאשר את העסקה או לא. בנוסף, ייתכן שחברות יחשבו פעמיים לפני שהן מתמזגות. במקרה הטוב, הן יעדיפו לוותר על המיזוג בשל חוסר רצון לחשוף את המידע החדש והמפורט שדורשת הרשות. במקרה הפחות טוב, גם עסקות שמשקפות צמיחה אורגנית של עסקים קטנים ובינוניים יימנעו מראש בגלל שהצדדים המעורבים יחששו לצלול לתוך הסבך הבירוקרטי.
דוגמה לעסקה שהייתה הופכת למורכבת יותר לו התקנות היו כבר בתוקף היא מכירת השליטה בחברת הסלולר מרתון 018 אקספון לקבוצת כלירמרק ואיש העסקים יריב לרנר. הממונה על התחרות מיכל כהן אישרה את העסקה לפני חודש וחצי תחת התקנות הקודמות.
על ניצוח התוכנית, שנועדה להציב את רשות התחרות בראש החנית למאבק בריכוזיות, הפקיד ליברמן את מנכ"ל משרדו, רם בלינקוב. במסיבת עיתונאים שנערכה בחודש שעבר התייחס בלינקוב להשלכה של מיזוגי חברות גדולות על יוקר המחייה בישראל: "היו מיזוגים בשנים האחרונות וזה הוביל לעליית מחירים. אנחנו רוצים להכביד עד כדי לאסור מיזוגים של ספקי מזון גדולים".הגבלת מיזוגים היא הסנונית הראשונה מתוך שורה של צעדים עליהם הכריז ליברמן למלחמה בריכוזיות בענף המזון והטואלטיקה. בין הצעדים האחרים: איסור על פגיעה ביבוא מקביל, הקשחת התנאים בהסדרי הפצה של ספקי מזון גדולים, בחינת הגבלות על יבוא בלעדי וביטול הפטור מהסדר כובל של תוצרת חקלאית.
המטרה: לספק מידע מקיף לפני מיזוג
למעשה, התקנות היו מוכנות במגירה של רשות התחרות כבר כשלוש שנים. הן היו אמורות לעבור עוד בממשלות קודמות אבל לא התקדמו בגלל אי היציבות הפוליטית. בדצמבר דנה ועדת הכלכלה בתקנות, באופן שהשתלב עם האג'נדה של ליברמן למאבק בריכוזיות בשוק המזון.
יצוין כי כיום, במסלול המקוצר, חברות רבות מתבקשות על ידי הרשות להשלים פרטים נוספים לאחר בקשת האישור. כך, למעשה שלב הדיווח יוקדם כבר לשלב הגשת הבקשה.
בעוד שצוותים של משרד האוצר ורשות התחרות מתכננים שינויי חקיקה בחוק התחרות, בניסיון להקנות לרשות כלי אכיפה יעילים יותר מול החברות, התקנות החדשות נועדו לספק לרשות מידע מקיף יותר על בקשות המיזוגים שמונחות על שולחנה. כדי להתמקד בעסקאות משמעותיות בלבד, הוכפל הרף של המחזור השנתי שדרש עד כה את אישור הממונה על התחרות.
מעתה יידרש אישור למיזוג רק אם המחזור השנתי המינימלי של לפחות שתיים מהחברות המתמזגות הוא 20 מיליון שקל, במקום 10 מיליון שקל עד כה. המחזור המינימלי יעודכן מדי שנה בהתאם למדד.
ואולם, חברות בעלי מחזור של 20 מיליון שקל הן עדיין חברות קטנות. למרות זאת, הן יידרשו כעת לעמוד בחובה המורחבת. במשק מלינים על כך שהתקנות החדשות יכבידו שלא לצורך ובאופן כבד את הנטל על מיזוגים, שלא צריכים להעסיק את רשות התחרות. עד היום נדרשו הצדדים לעסקאות כאלה לספק לרשות מידע בהיקף מצומצם, כאשר לעתים קרובות אושר המיזוג בלא בקשת כל מידע נוסף.
הבעיה: חברות קטנות יתקשו להתמזג
שוק המזון והטואלטיקה ריכוזי ביותר ונשלט על ידי מספר מצומצם של ספקים, שחלקם הציגו ב-2020 שיעורי רווחיות גבוהים (לפני מס) של 11% ואף 16%.
עם זאת, למרות הכוונה להקשות על ספקים גדולים - הקשחת התנאים למיזוג עלולה להצר דווקא את צעדיהם של החברות הקטנות. בעוד שתאגידים גדולים יכולים להרשות לעצמם את כוח האדם, רואי החשבון ועורכי הדין שינסחו היטב את בקשת המיזוג לפי הנוסח החדש - העסקים הקטנים הם שעלולים ליפול בין הכסאות ולסבול מעודף הבירוקרטיה.
ברשות התחרות סבורים כי המתכונת החדשה דווקא תקצר את משך זמן בדיקת המיזוגים ותחסוך במשאבי הרשות. ואולם, בקרב העסקים מפקפקים במטרה זאת וסבורים כי התקנות רק יסרבלו את ההליך.
"התקנות צפויות להגדיל בצורה דרמטית את המשאבים הנדרשים להגשת הודעות מיזוג לרשות התחרות בהיבטי זמן, כוח אדם ועלות כלכלית", אומרת עו"ד אירית ברודסקי, שותפה במחלקת התחרות של משרד ברנע ג’פה לנדה.
לדבריה של ברודסקי, "עשרות אחוזים מן המיזוגים שנבחנים כיום ברשות דורשים הגשת מידע מצומצם ביותר, ומאושרים מבלי שהרשות דורשת כל השלמת מידע. אף אם המתכונת החדשה תייעל במידה מסויימת את הליך הבדיקה של מיזוגים מורכבים שאכן דורשים מידע נרחב יותר, כלל לא בטוח שהתייעלות זו מצדיקה את הנטל הכבד שיוטל על צדדים למיזוגים רבים שאינם מעוררים חששות תחרותיים. ההיפך הוא הנכון: הצפת הרשות במידע שאינו נחוץ במקרים אלו עלולה לסרבל את התהליך ולהאריך את משך זמן הבדיקה, בניגוד לכוונת המחוקק".
חשיפה: בעלי השליטה ייצאו לאור
החברות שיעמדו ברף יחויבו כאמור בחובת גילוי ודיווח מורחבת משמעותית לעומת זאת הנדרשת כיום. כך למשל, יידרשו פרטים אודות כל בעלי הזכויות המחזיקים ב-10% או יותר בחברה המתמזגת, במישרין או בעקיפין. בנוסף, יתבקשו פרטים על בעל השליטה הסופי בכל גוף שמחזיק ב-20% או יותר בחברה המתמזגת, ופירוט הזיקה התחרותית בין כל אחד מאותם בעלי זכויות לבין צד אחר למיזוג.
בנוסף, התקנות התקנות החדשות מגדירות "שווקים בחובת דיווח מוגברת" ומטילות חובת דיווח רחבה עוד יותר על צדדים למיזוגים בשווקים אלה. התקנות לא מוגבלות לענף כזה או אחר, אלא לריכוזיות של הגופים המבקשים להתמזג בו. במקרה של מיזוג אופקי - כלומר בין חברות מתחרות - תוטל חובת דיווח מוגברת בשווקים שבהם חלקן המצרפי של החברות המתמזגות הוא 20% או יותר, במונחים כמותיים או כספיים.
במקרה של מיזוג אנכי - כלומר במקרה שחברה תרכוש ספק או מפיץ שלה - תוטל החובה בשווקים שבהם חלקה של אחת מהחברות המתמזגות הוא 30% או יותר.
במקרים של עסקה בין צדדים המוגדרים כפועלים ב"שוק בחובת דיווח מוגברת", הצדדים יידרשו לספק מידע נוסף כגון כניסה ויציאה של מתחרים בשלוש השנים שקדמו להגשת הודעת המיזוג; חסמי כניסה וחסמי התרחבות; דרישות רגולטוריות; פירוט היעילויות הצפויות כתוצאה מעסקת המיזוג; ומידע אודות תחרות מייבוא.
במיזוג אופקי שבו הצדדים הם בעלי נתחי שוק גבוהים יידרש תיאור מאפייני התחרות בשוק: אופן התיחור של לקוחות בין מתחרים, קבוצות מובחנות של לקוחות, בידול בין מתחרים בשוק ועוד. כן יידרש פירוט הסדרים עם מתחרים בתחומים מושא המיזוג, לרבות שיתוף פעולה נקודתי, הסדר שעניינו פיננסי בלבד כגון הלוואה ועוד. אם חלקו של צד למיזוג אנכי הוא 30% או יותר בשוק שבו עשויה להתקיים זיקה אנכית בין הצדדים - יידרש פירוט אודות הסדרים בין אותו צד למתחריו בתחומי פעילות המיזוג.
אין יוצאים מהכלל: גם נתח שוק קטן יחייב דיווח
אם החברה המתמזגת מחזיקה ב-10% לפחות מהשליטה בחברה שפועלת בשווקים בחובת דיווח מוגברת, יידרש פירוט הזיקה התחרותית בין כל אחת מאותן חברות לבין צד אחר למיזוג. עוד יבוקשו פרטי בעל השליטה הסופי בחברה המתמזגת ובכל חברה שבה הוא מחזיק למעלה מ-20%, במישרין או בעקיפין, הפועלות בשווקים בחובת דיווח מוגברת. גם במקרה זה יידרש פירוט הזיקה התחרותית של בין אחת מאותן חברות לבין צד אחר למיזוג.
גם חברות בעלי נתחי שוק קטנים יידרשו בדיווח נרחב יותר מכפי שנדרש עד כה, במקרים של מיזוגים אופקיים ואנכיים. כל צד יידרש לפרט אודות היקפי מכירות ונתחי שוק בתחומי הפעילות שבהם מתקיימת חפיפה אופקית או אנכית, וכן אודות מתחרים, ספקים ולקוחות. פרטים אלו יידרשו גם אם נתח השוק של אותו צד קטן ביותר. כיום, לעומת זאת, פרטים בהיקף כזה נדרשים רק מצדדים שנתח השוק שלהם עולה על 25%.
השינוי במתכונת הדיווח על מיזוגים כולל החלפה של מספר טפסים הנדרשים כיום בהודעת מיזוג מלאה בטופס חדש ואחוד. חברות מתמזגות יחויבו בהגשת הטופס החדש, שכאמור מרחיב את חובת הדיווח, החל ב-20 במאי.
השינויים העיקריים בתקנות המיזוגים
גובה המחזור:
עד היום: נדרשה בקשת אישור מרשות התחרות לחברות עם מחזור של מינימום 10 מיליון שקל בלפחות שתיים מהחברות המתמזגות
מעכשיו: סף הדיווח עלה למחזור של מינימום 20 מיליון שקל בלפחות שתיים מהחברות המתמזגות
המשמעות: פחות מיזוגים יחויבו בדיווח ובקשת אישור
המסלול "המקוצר"
עד היום: מסלול מקוצר ונוח יחסית להגשת בקשת מיזוג
מעכשיו: בוטל המסלול המקוצר, כלל החברות שמעוניינות להתמזג יידרשו בדיווח מורחב
המשמעות: הכבדה בנטל הדיווח כבר בעת בקשת המיזוג
הבחנה בין ענפים
עד היום: לא הייתה הבחנה בין ענפים שונים לצורך מיזוגים
מעכשיו: יוגדרו "שווקים בחובת דיווח מוגברת" למיזוגים בין חברות בעלות נתחי שוק גבוהים
המשמעות: הקשחה של תנאי הגילוי והדיווח לחברות גדולים בענפים ריכוזיים