ד''ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון / צילום: ניב קנטור
"אני מאמין שהקריפטו יצמח בצורה פראית. זה הולך להיות גדול ולשנות את העולם. אני חושב שההערכות היום, גם ההערכות של קת'י ווד, הן שמרניות", כך אמר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, בפורום שווי הוגן שנערך באוניברסיטת רייכמן בניהולם של פרופ' אמיר ברנע ורו"ח שלומי שוב. ווד, נזכיר, היא גורו השקעות שהביעה לא אחת את חיבתה לביטקוין כאפיק השקעה חדש.
בהתייחס למבנה הפיקוח על הקריפטו, ציין ברקת שמדובר על שוק שמתפרס על פני תחומים רבים, ולכן הפיקוח יתחלק בין רגולטורים שונים לפי תחום המומחיות. "אין דבר כזה רגולטור של קריפטו לטעמי", אמר, "כל אחד יהיה רגולטור בתחומו בהתאם לעניין העיסוק של המיזם הספציפי, כפי שבעולם ה'ישן' כל רגולטור מתמחה בתחומו".
יחד עם זאת ציין ברקת כי יש בקריפטו גם סוגיות שלא יהיו תחת פיקוח, ואמר כי "לא צריך רגולציה לכל דבר, וכך זה גם במדינות שונות בעולם. הרגולציה מסדרת דברים, היא טובה ויכולה לקדם את התחום, אבל היא תפריד בין עולמות הטכנולוגיה לעולמות הנכסים".
"צריכה להיות דרך להעריך את שווי המטבעות"
בדבריו התייחס ברקת גם לבקשות הרשיון שקיבל מגופים בתעשייה: "כאשר יש פעילויות חדשניות, יש גם אלמנטים לא לגיטימיים שנכנסים לתחום. מבקשות הרישוי שקיבלנו זיהינו בהתחלה אחוז מאוד גבוה של גורמים שאנו מחשיבים אותם כגורמים לא לגיטימיים. גם בקרב הגורמים הלגיטימיים רמת הציות ושמירת נכסי לקוחות היא בעיה, וגורמים שמנסים שעקוף מערכות באופן לא לגיטימי, זו עוד בעיה", אמר.
האם בקרוב קרן הפנסיה שלנו תשקיע גם במטבעות וירטואליים? ברקת התייחס גם להשקעות גופים מוסדיים בקריפטו, וציין כי "אם אנחנו רוצים שיהיו השקעות במטבעות האלו בתיקי הפנסיה, צריכה להיות דרך להעריך את השווי שלהם - אחרת זה ספקולטיבי לגמרי. את האזהרות שאנחנו מוציאים, מוציאות כל הרשויות מסביב לעולם. פיתוח עסקים בתחום יכול להיות לגיטימי ולפרוח, אבל אם נסתכל על ההשקעות עצמן לא מדובר במטבעות - כסף שמשמש כמטבע עובר לסוחר. לכן, אם רוצים להשקיע בהם צריכה להיות דרך להבין באופן מתודולוגי מה הערך שלהם. יש הבדל בין הפעילות עצמה לבין המטבע. ההבדל יבוא לידי ביטוי גם ברגולציה".
לגבי קביעת השווי של המטבעות אמר שגם זהב הוא "נכס ספקולטיבי, ואם אראה קרן פנסיה שהיא 10% בזהב, גם הייתי מרגיש לא בנוח". יחד עם זאת סייג והוסיף שלזהב יש גם שימושים מקובלים, אך "אני לא רואה מהו הערך הפנימי של הביטקוין ". לבסוף סיכם ברקת כי "אם יש מטבעות שכל הערך שלהם נובע מיצירת היצע וביקוש, אני לא חושב שהם מתאימים כהשקעה לתיקי הפנסיה, וזה ללא קשר לפריצה של העסקים ושל הטכנולוגיה".
דעה שונה הציגה הרשות לניירות ערך: "היכולת שלנו כרגולטור לשים איקס על התחום היא מוגבלת, יש כאן עולם שמתפתח, שככלכלן אני רואה איך אפשר להצדיק אותו ואת השווי מאחוריו", כך אמר אילן גילדין, כלכלן ראשי ויועץ אסטרטגי ליו"ר הרשות. "אם התחום חוקי, ניתן להכניס אותו למסגרת פיקוח, והוא מייצר ערך, מסים, ומקומות עבודה - אין לנו יכולת כמדינה לוותר עליו ואסור להתמהמה".
הוסיף ואמר גילדין כי "צריך גם לפתוח את הראש, המטבעות האלו והחוזים החכמים מאפשרים דברים שהכלים בשוק ההון המסורתי לא מאפשרים, וזה ממש לא רע. בנוסף צריך לקחת בחשבון שהיכולת להבין את התעשייה בלי תיווך הולכת ונהיית בעייתית, וההסדרה חשובה. אני לא מאמין שצריך להגיד למשקיע במה ראוי להשקיע ובמה לא. אלא לתת לו את הכלים, ובשלב הזה השקעה בתחום כולל. גם ויתור על הגנות של משקיע, שמי שבוחר להיכנס לזה לוקח על עצמו".