נפתלי בנט, ונשיא ארצות הברית, ג׳ו ביידן / צילום: אבי אוחיון - לע''מ
המשבר הפוליטי הנוכחי שפקד את ישראל עלול להשפיע על תהליכים, רפורמות ומימוש הסכמים בינלאומיים. אולם, המצב הכאוטי מהווה הזדמנות, ועלול להוביל להקמת ממשלה יציבה יותר, שתחזיר את ישראל לשפיות ניהולית.
פקידים בכירים רבים במשרדי ממשלה השונים מביטים בדאגה רבה נוכח האפשרות שממשלת בנט־לפיד לא תשרוד. במהלך השנתיים וחצי של מערכות הבחירות האינסופיות, נעצרו לא מעט מהלכים ממשלתיים ומנעו את יצירתם וקידומם של אחרים, לרבות מינוי בכירים במערכות הציבוריות.
אם לא די בכך, ממשלות המעבר המשיכו את המדיניות התקציבית והתכנונית של הממשלה שנבחרה בשנת 2015. זה נכון ותקף ביתר שאת לגבי החלטות מדיניות, כלכליות, וגם ליחסי חוץ. הממשלה הנוכחית ניסתה לקבוע שינויי מדיניות משמעותיים בכמה נושאים, ובעיקר להביא להפסקת חילופי השרים התכופים שמובילים לזעזועים, ממשלות מעבר מנוטרלות והיעדר מדיניות ממשית.
ממשלת בנט-לפיד הצליחה במידה לייצב את המציאות הפוליטית בישראל, ולכן רבים חוששים לחזור לשרשרת של מערכות בחירות ופגיעה בניהולה של המדינה. אולם, צריך להגיד את זה ביושר - הממשלה הנוכחית, שהורכבה ממפלגות עם אידאולוגיות מנוגדות ורוב שברירי, העניקה יציבות מינימלית בלבד, וכל העת ריחפה באוויר השאלה מתי היא תקרוס.
במידה והמשבר הנוכחי יוביל את ישראל למערכת בחירות חסרת תוחלת בשל תיקו אלקטורלי, הפקידים צודקים בחששם. עם זאת, אם אחד מהצדדים יצליח להקים ממשלה יציבה יחסית, כזו שנשענת אידאולוגית ואלקטורלית על בסיס רוב סביר, היתרון שלה ברור על פני המצב הנוכחי.
הפוליטיקה לא עצרה מהלכים גדולים בעבר
על אף המציאות הכאוטית של הפוליטיקה הישראלית, תהליכים מדיניים וכלכליים, בוודאי משמעותיים ואסטרטגיים כמו אלו בתחום יחסי החוץ, לא נעצרו לחלוטין. ניתן למנות מספר דוגמאות, ובראשן הסכמי אברהם שחתמה ממשלת נתניהו בשנת 2020. בתקופה הזו, ישראל התמודדה גם עם הקורונה, במקביל לשתי מערכות בחירות.
לאחר תקופת היסוס לא קצרה והיעדר גיבוי ממשל ביידן, גם ממשלת בנט-לפיד החליטה לנצל את היתרונות שסיפקו הסכמי אברהם, וקידמה עוד הסכמים כלכליים ואחרים, בין היתר עם האמירויות, בחריין ומרוקו, וכן עם מצרים וירדן. כמו כן, הרכבה של הממשלה מנע לכאורה שינויים מדיניים מהותיים עם הפלסטינים, אך שרי הממשלה מהמרכז ומהשמאל לא בחלו בדיונים חשאיים עם הפלסטינים, ופסגת הנגב שמה את הנושא על השולחן.
בנוסף, גם במישור הגלובלי ישראל בלטה בהקשר למלחמה באוקראינה: מצד אחד לרעה, בשל ההחלטה לא להצטרף לעיצומים וגמגום גם בגינוי פוטין, ומצד שני לטובה, בשל ניסיונות התיווך בין הצדדים ובסיוע ההומניטרי.
בעולם מודאגים מהמצב הפוליטי בישראל
המשבר הפוליטי בישראל והסיכוי להחלפת שלטון עוררו עדים גם בעולם. גורמים ממדינות ערב הביעו דאגה מעיתוי המשבר לקראת תום הדיונים על החזרה להסכם הגרעין עם איראן, צמצום אפשרויות התגובה הישראליות לכך, והתיאום עימה. בנוסף, בחירות בישראל עשויות לפגוע בתנופה של הסכמי אברהם, ולדברי גורם מאחת ממדינות המפרץ, לקח כחצי שנה לממשלתו של בנט להבין את חשיבותם ולהניע תהליכים בהתאם.
אולם, אותם גורמים הביעו אופטימיות זהירה, וציינו שהסכמי אברהם נחתמו עם בנימין נתניהו כשבממשלתו ישב בני גנץ, ולפחות אחד מהשניים צפוי לקחת חלק בממשלה הבאה. עוד הוסיפו אותם גורמים ממדינות ערב שהממשלה הנוכחית מחויבת להסכמי אברהם ולברית האסטרטגית האזורית.
בנוסף, גם בארצות הברית המצב בישראל מעורר דאגה. גורם אמריקאי הביע חשש שהצעדים הכלכליים והאזרחיים מול הפלסטינים יפגעו, והודה שמדובר במהלכים בעלי חשיבות כלכלית רבה, והם מניחים תשתית גם לחידוש המו"מ המדיני. אותו גורם גם שידר אופטימיות, והוסיף שהיחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית שרדו בעבר חילופי ממשלות ונשיאים.
ישראל משתתפת בחלק מהסנקציות על רוסיה?
הצמיחה של השנים האחרונות בענף היהלומים הישראלי נמשכה בסיכום שנת 2021, וביתר שאת ברבעון הראשון של 2022, כפי שעולה מהנתונים שפרסם מינהל הפיקוח על היהלומים והייצוא הדו שימושי במשרד הכלכלה והתעשייה.
הייבוא של יהלומי גלם לישראל עמד על סך של כ-494 מיליון דולר - עלייה של כ-4% ביחס לרבעון הראשון בשנת 2021, והייצוא של יהלומי גלם באותה התקופה עמד על סך של כ-526 מיליון דולר - עלייה של כ-35%. השינויים המבורכים הללו נבעו, בין היתר, מהקשר הישיר עם הבורסה בדובאי. בחודש האחרון עמד ייצוא יהלומי הגלם לאיחוד האמירויות על סך של כ-24 מיליון דולר, שמהווים כ-14% מייצוא יהלומי הגלם הכללי של ישראל במרץ. בחודש זה יובאו מאיחוד האמירויות לישראל יהלומי גלם בסך של כ-18.5 מיליון דולר, שמהווים כ-9% מסך כלל יהלומי הגלם שיובאו לארץ באותו החודש.
לצד נתונים אלו, הסחר של ישראל ביהלומים עלול להיות בבעיה. בשל העיצומים של חלק ממדינות המערב על מוסקבה, הופסק ייבוא יהלומי הגלם מרוסיה - שסיפקה חלק ניכר מהם לישראל. אמנם האיחוד האירופי וישראל לא הצטרפו רשמית להגבלות, אך על פי העיצומים שהטילו ארצות הברית ובריטניה, לא ימכרו בשטחן יהלומים שמקורם ברוסיה.
הגזרות של ארצות הברית ובריטניה הובילו לכך שהרכישות הישראליות מרוסיה הוקפאו, והסוחרים עברו למקורות האחרים, בעיקר מאפריקה, שם שולט תאגיד דה ברס, וגם מאוסטרליה ומדינות נוספות. כמו כן, על אף שישראל לא הצטרפה רשמית להגבלות, חברות השילוח ניתקו מגע עם רוסיה, שכן רוב חברות הביטוח הבינלאומיות של ענף היהלומים יושבות בבריטניה.
לצד זאת, בעיצומים יש מספר פרצות, ובראשן הבורסות בדובאי ובהודו, שלא לוקחות חלק בעיצומים על רוסיה וממשיכות לרכוש יהלומי גלם ממנה, ללטש אותם ולהעבירם הלאה. המשמעות היא שלפחות חלק מיהלומי הגלם הרוסים מולבנים בעיקר בהודו, ורובם נמכרים בבורסה בדובאי ומשם לכל העולם, לרבות לישראל ולארצות הברית.