גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיפוי הגנום האנושי הושלם, אבל הדרך ארוכה לפענוח מלא שלו

22 שנה אחרי שהוכרז על השלמת הפרויקט הבינלאומי הענק, הוכרז החודש שוב על סיומו, עם הפענוח של 8% מהגנום שהתעלמו מהם בעבר ● כבר היום מפותחות תרופות למחלות מסוימות על בסיס הפרויקט הזה, אבל נדרשים עוד מיליוני מיפויים נוספים כדי להבין איך עובד מנגנון ה-DNA המורכב ● מה הושג ולאן הולכים מכאן

ריצוף גנטי של הגנום האנושי / צילום: אתר פרויקט הגנום האנושי
ריצוף גנטי של הגנום האנושי / צילום: אתר פרויקט הגנום האנושי

בשנת 2000 התבשרנו על השלמת תהליך ריצוף הגנום האנושי. והנה עברו 22 שנה, והחודש שוב התבשרנו, בגיליון מיוחד של כתב העת Science, על ההשלמה (הפעם באמת) של ריצוף גנום אנושי אחד. די הרבה השתנה מאז שנת 2000, אבל דבר אחד ברור: ריצוף של גנום אנושי אחד אינו מספיק כדי להבין באופן מלא כיצד עובד מנגנון הדנ"א. בשביל זה נצטרך כנראה ריצופים של עוד גנומים רבים.

מטרת פרויקט הגנום האנושי הייתה לקרוא את סדר האותיות שבהן כתוב גנום של אדם אחד בריא. אנחנו רחוקים עדיין מהידיעה כיצד לתרגם את השפה הזאת. "אם חייזר יפרק שעון הוא ידע ממה זה בנוי אבל לא איך זה עובד. אנחנו היום יכולים לקרוא בקלות את הקוד, אבל מבינים באופן מלא איך הוא רץ על המכונה", מסבירה פרופ' אורנה אלרואי-שטיין מבי"ס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. אבל כדי שנוכל אי פעם להבין בדיוק איך ה"מכונה" (כלומר, בן אנוש חי) פועלת, אנחנו צריכים קודם כול להשיג לפחות ספר אחד בו כתוב הקוד המלא. זה היה פרויקט ריצוף הגנום.

 

הריצוף המלא התברר כחלקי

הגנום הוא אוסף כל ה-DNA שיש לנו בתא. יש לנו 23 זוגות כרומוזומים בתא, וכל זוג דומה מאוד זה לזה, אבל לא זהה - אחד מגיע מהאם ואחד מהאב. כל כרומוזום בפני עצמו הוא למעשה סליל כפול ארוך של DNA. הסליל הכפול מורכב משתי שרשראות שמתאימות בצורה מושלמת זו לזו. כל שרשרת מורכבת מרצף של ארבעה בסיסים שונים, המסומנים באותיות A,C,G,T. כשהשרשראות הללו מקופלות ודחוסות, גודלן פחות ממאית מילימטר.

הבסיסים הם ה"אותיות" בשפה של הגנום, שבהן כתוב ספר ההוראות שמסביר כיצד ייראה ויתנהג הגוף שלנו. הגנום נמצא בגרעין התא, ועוד קצת חומר גנטי שמגדיר אותנו נמצא במיטוכונדריה, מחוץ לגרעין, אבל כמותו זניחה בהשוואה לגנום שבגרעין. בכל תא בגוף שלנו, בין שהוא תא עצב, תא עור, כבד או כליה, ה-DNA כמעט זהה, למעט הבדלים קטנים הנובעים ממוטציות בעת חלוקת התא.

פרויקט ריצוף הגנום התחיל ב-1984, בהשקעה של כ-2.7 מיליארד דולר. בשנת 2000 הוכרז על השגת הטיוטה הראשונה של הריצוף, ובאפריל 2003 הוכרז סיומו של הפרויקט, עם השגת הריצוף השלם. במיפוי השתתפו מכוני המחקר מכל העולם, ובמקביל עבדה גם חברה פרטית, שסיימה באותו זמן ובתקציב נמוך בהרבה. בסופו של דבר, רוצף לא גנום של אדם אחד, אלא ערבובייה של כרומוזומים מאנשים שונים, אבל סך הכול רוצפו כל 23 זוגות הכרומוזומים שיש לאדם בתא.

אלא ש"השלם" לא היה שלם באמת. למעשה, רוצפו רק 92% מהגנום. אמנם כל החלקים של הגנום נקראו, אבל להרכיב אותם יחד לרצף אחד - זה כבר היה סיפור אחר. לגבי 8% מה"מילים", לא היה ברור היכן הן נמצאות ברצף הכללי. טכנולוגיות חדשות שפותחו מאז מאפשרות היום לחבר את חלקי הפאזל ולהניח את ה-8% במקומם, ולקבל סוף סוף את הרצף המלא. זה האירוע שנחגג בגיליון מיוחד של Science.

בכל זאת, עדיין חסר משהו מהותי - המיפוי של כרומוזום Y. השלמת הריצוף נעשתה לפי גנום של אישה, ולה יש שני כרומוזומי X, כך שכרומוזום Y לא מופה במאמץ הנוכחי.

כ-99.9% מהגנום האנושי הוא זהה בקרב בני אדם, ולכן למיפוי שלו יש משמעות גדולה. הוא מספר לנו מהי תוכנית המתאר לדבר הזה שקוראים לו בן אנוש. אלא שאותם אזורים קטנים שבהם יש הבדלים זעירים, לפעמים הבדל של "אות" DNA אחת, הם שהופכים כל אחד מאיתנו לכל כך שונה מאחרים, וזה בעצם מה שהכי מעניין אותנו.

התקווה הגדולה הייתה שנוכל, אם לפשט, להשוות בין גנום של אדם חולה לגנום "רגיל", וכך נגלה מיד את הגן הפגום שגרם את המחלה. באופן הזה נוכל לאבחן מחלות (אפילו כשהעובר עוד ברחם), להבין את המנגנון שלהן כדי לפתח תרופות, ואולי גם לרפא מחלות באמצעות עריכה גנטית. התקווה הזאת התבדתה.

אורנה אלרועי-שטיין / צילום: תמונה פרטית

המחלות שהרוויחו מפרויקט הגנום

נניח שיש לנו גנום. מה עושים איתו? "כדי לחשוב על זה, אנחנו צריכים להבין שה-DNA הוא השפה של כל היצורים החיים", אומר קפלן. "אנחנו יכולים אפילו לקחת הוראות מיצור אחד ולשים אותן בחיה אחרת".

אם ריצפנו גנום אחד, כמה ממנו אנחנו מצפים לראות בדיוק באותה צורה אצל כל בני האדם?
קפלן: "אומרים שמעל 99.9%. האמת היא שאנחנו לא יודעים בדיוק, בין השאר כי רק עכשיו ריצפנו הכול, והאזור שעכשיו רוצף כנראה כולל יותר הבדלים מהאזורים האחרים.

"אנחנו מחלקים את הגנום שלנו לגנים. אפשר לומר שגן הוא כל רצף של אותיות שמקודד RNA. לפעמים ה-RNA הזה יוצר בגוף חלבון, ואז אנחנו נאמר שזה היה DNA מקודד". חלבונים הם אבני הבניין של הגוף שלנו ואמצעי התקשורת שלו. נניח, קולגן שבונה את הסחוס והעור שלנו הוא חלבון. אינסולין הוא חלבון קטן. ואלה רק כמה דוגמאות.

"האזורים בגנום שמקודדים חלבונים, הם יותר שמורים בין בני אדם מאשר אזורים לא מקודדים".

אז אם נשווה כעת בין גנום של אדם בריא לגנום של אדם לא בריא, נוכל לראות את הפגמים?
אלרואי שטיין: "אם יש פגם ב-DNA שמוביל להיווצרות RNA שלא מתקפל לא טוב, או שהחלבון מתקפל לא טוב, או שלא נוצרים מספיק RNA או חלבון, אז עלולה להיווצר מחלה, תלוי עד כמה התפקיד של אותו תוצר הוא קריטי. המחלות הגנטיות מהסוג הזה, שבהן יש פגם בתוצר בעל פעילות קריטית וברורה הן הפשוטות ביותר להבנה. לפעמים רואים בגוף ממש עודף או חסר בחלבון או חלבון לא תקין".

מחלות גנטיות נדירות כמו גושה או פברי הן מן הסוג הזה. לעומת זאת לעיתים הפגם הוא בתוצר שהחשיבות שלו מאוד משתנה בין סוגי התאים השונים וזה מקשה על ההבנה של מנגנון המחלה.

פענוח מנגנוני המחלה האלה הם ההצלחה של המחקר הגנטי. היום ישנן כבר בשוק תרופות שנועדו לסלק חלבון פגום, או להוסיף חלבון חסר. קיימות תרופות, בעיקר בניסויים קליניים, שמנסות לפעול גם ישירות על ה-DNA, כדי לפתור את הבעיה במקום היווצרה. זה אפשרי בעיקר כאשר צריך "להשתיק" DNA שמקודד חלבון מיותר.

"כדי לגלות את הגנים הבעייתיים, אנחנו לא צריכים שוב למפות את כל הגנום של החולים ולהשוות אותו במלואו לגנום הבריא. יש אזורים שאנחנו יודעים בסבירות גבוהה שהם שמורים בכל הגנומים. לכן אנחנו מחפשים את ההבדלים רק במקומות מסוימים, וזה הרבה יותר קל".

ד''ר נעם קפלן / צילום: תמונה פרטית

תרשימי זרימה אינסופיים שמחכים למיפוי

אבל מכאן זה נהיה רק מסובך יותר. רק כ-1.5% מהגנום מקודד לחלבונים. המון גנים שלפני שנות ה-2000 עוד נקראו "ג'אנק DNA" מוכרים עכשיו כבעלי תפקידים רבים ושונים בגוף, כולל בקרה על רמות הביטוי של הגנים האחרים.

לדברי אלרואי שטיין, "מדובר בתרשימי זרימה אינסופיים שאנחנו רק מתחילים למפות". דמיינו משרד ובו מעט עובדים (ה-DNA המקודד), והרבה מאוד מנהלים שהם תוצרי הגנים השונים, כפופים אלה לאלה בהיררכיה לא ברורה, אבל הם משפיעים על העבודה. "לדוגמה, התפקיד של האחד הוא להמריץ פועל מסוים, של השני להמריץ את הממריץ, של השלישי לדכא את הממריץ ושל הרביעי לדכא באופן ישיר את הפועל הראשי - בתגובה לסיגנל מהסביבה", מסביר אלרואי שטיין. "זו דוגמה פשוטה. למעשה, הקומבינציות הרבה יותר מורכבות. אם מזהים פגם באחד הגנים הללו, קשה מאוד לדעת איך הוא משפיע על התוצאה הסופית, ועוד יותר קשה להתערב בכך בצורה מדויקת".

לא רק זאת, עם השנים התברר שרוב המחלות שלנו, אלה שמאפשרות לנו להגיע לבגרות ולא הורגות אותנו בגיל צעיר, הן מחלות המושפעות מהרבה יותר מגן אחד. למשל אם בעבר קיוו לגלות גן או כמה גנים הגורמים לאוטיזם, התברר שיש מאות ואולי אלפי גנים שמופיעים בשכיחות גבוהה יותר אצל אוטיסטים ובשכיחות נמוכה יותר אצל אנשים ללא אוטיזם, והם כנראה מניעים את המחלה. אבל מדובר רק בשכיחות. גן מסוים שקושר לאוטיזם יכול להופיע אצל אדם שכלל אינו על הרצף, ואצל אוטיסטים לאו דווקא יופיעו כל הגנים שזוהו.

כדי להבין את המנגנון של אוטיזם, נצטרך לעשות את תרשים הזרימה המלא ולהבין איך כל שינוי במאות או אלפי הגנים הקשורים לאוטיזם משפיע על ההתנהגות של כל התרשים, ואיך כל המערכת הזו מתנהגת גם בממשק עם גורמים סביבתיים, ממחלות חום וסטרס אצל האם בזמן ההיריון ועד תוכנית הטיפול שהילדים מקבלים בכיתת התקשורת.

כעת אפשר להבין מדוע מיפוי של גנום אחד, ואז השוואה של גנומים "תקולים" אליו, רחוק מלהוביל אותנו להבנת הרכיב הגנטי של אוטיזם, מחלות פסיכיאטריות, מחלות מטבוליות, אלצהיימר, פרקינסון, דלקת מפרקים, לחץ דם גבוה, סרטן, ולמעשה רוב המחלות של האנושות. זה לא אומר שאנחנו לא מנסים. בשנים האחרונות, הטכנולוגיה שמאפשרת להגיע לריצוף יחסית מדויק של חלקים גדולים מהגנום הוזלה מאוד. היום מדובר במחיר של כ-1,000 דולר לבדיקה.

המשימה הבאה: לחקור את אזורי השונות בין אנשים

"נערכים מחקרים שנקראים Genome Wide Association, שבהם משווים אלפי או אפילו מאות אלפי אזורים ב-DNA שבהם יש שונות גנטית בין בני אדם. מנסים לגלות את כל הגנים שקשורים באותה מחלה. יש לא מעט אתגרים שנותרו בדרך להבנה אמיתית של מנגנוני המחלות".

אלרואי שטיין אופטימית יותר. "פרויקט הגנום הוא ענק. רוצפו כבר חלקי גנום של מיליוני אנשים, ועוד המון בעלי חיים וצמחים. על המידע הזה עושים עבודות ביואינפורמטיקה ואלגוריתמיקה מרשימות מאוד, והטכנולוגיה כל הזמן משתפרת באופן דרסטי. אנחנו כבר מתחילים להבין כמה דברים למשל לגבי המנגנונים של מחלת הפרקינסון, או של מחלת האלצהיימר.

"בהקשר של מחלות זיהומיות למשל, ידוע שיש אנשים שעמידים להדבקה ע"י וירוס HIV כי חסר להם מרכיב מסוים של הרצפטור שאליו נקשר הווירוס, ולאחרונה התגלו דברים דומים גם לגבי וירוס הקורונה, כשהעמידות האישית משתנה מווריאנט לווריאנט. חשוב גם להזכיר שפרויקט הגנום מאפשר פיתוח של 'רפואה מותאמת אישית'. אם נדע, למשל, שבחולה מסוים מופיעים גנים מסוימים ולא אחרים, אז יש לו סיכוי להגיב לטיפול ספציפי ולא אחר".

אם כך, הפרויקט של מיפוי גנום אחד הושלם, אך רק מיליוני גנומים ועבודת ביג דאטה מורכבת יאפשרו לנו לתרגם את הקוד ולתת משמעות למה שהוא היום בעבור המדענים בעיקר מילים חסרות פשר הכתובות בספר. זה פרויקט הרבה יותר גדול מכפי ששוער כשפענוח הגנום הוכרז לראשונה.

המגבלות של אבחון גנטי פרטי

חברות פרטיות המציעות אבחון גנטי לאנשים פרטיים מסתכלות על מקומות מסוימים בגן שבהם מופיעים הבדלים מסוימים, ובוחנים את המצב רק שם. "לדוגמה, יודעים שיש גן מסוים שמשפיע מאוד על הקצב שבו את מפרקת קפה, או גן אחר שיכול לנבא הופעה עתידית של פרקינסון, אז מחפשים ומדווחים רק עליהם", אומר קפלן. "זה אינו מיפוי של כל מערכת היחסים הגנטית שלך עם קפה או עם פרקינסון".

בדיקות "צ'יפ גנטי" בהיריון פועלות במנגנון דומה. הן לא ממפות את הגנום של העובר באופן מלא, אלא מחפשות כמה גנים שידועים כבעייתיים, או הכפלות או החסרות גדולות של הגנום. לכן לעתים הורים שיושבים מול יועץ גנטי לאחר בדיקה כזו יקבלו תשובה שלפיה הגן של התינוק שלהם שונה מהמצופה, אבל שאף אחד לא יודע לומר להם מה המשמעות של ההבדל. או שיאמר להם שהילד הוא בעל גנים שנמצאים בשכיחות רבה יותר אצל ילדים עם אוטיזם, אבל אין באמת דרך לדעת אם הוא עצמו אמנם יהיה אוטיסט. לפעמים, התשובות הללו רק מבלבלות את ההורים, ויוצרות מצוקה ללא פתרון.

פריצת הדרך שהובילה להשלמת הפרויקט

מה בעצם לא הצליחו החוקרים לקרוא ב-2000, ואיך התרחשה פריצת הדרך עכשיו? כדי להבין זאת, דמיינו את הגנום כספר, שאנחנו יכולים לקרוא בו רק כמה מילים במקביל. "בתהליך ריצוף הגנום, כאילו לקחנו ספר, גזרנו ממנו חתיכות, בכל חתיכה יש כמה מילים, ובמקרה שלנו - רצפי DNA", מסביר קפלן. "לוקחים מבחנה עם המון רצפי DNA קצרים ומזינים את תוכנה למכונה.

"במכונה יש לוחית ובה המון בורות מיקרוסקופיים. לכל בור נופלת לא יותר ממולקולה אחת, שמכילה כמה 'מילים' מהספר שלנו. המכונה מזרימה לתוך הבורות הקטנים חומרים כימיים, שזוהרים בצבע שונה כתלות באות שהם מזהים. לוחית הזכוכית מצולמת, ולפי סדר הצבעים שמופיע, ניתן לדעת מה רצף האותיות בכל אחד מהבורות. אנחנו יכולים לקרוא ככה מיליוני רצפי אותיות, במקביל".

מרשים. אבל אז יש לנו המון חתיכות שגזרנו מהספר. עכשיו אנחנו לא יודעים איך הן היו מסודרות בספר עצמו?
"נכון. לכן אנחנו חותכים את הספר יותר מפעם אחת. חותכים שוב ושוב, ובכל פעם המשפטים נחתכים במקום אחר. אם נמשיך באנלוגיה לספר, אם באחד החיתוכים השגנו את המשפט 'ילד אחד הלך' ובחיתוך אחר 'אחד הלך לבית הספר', כנראה הם באים זה אחרי זה. מדובר במיליארדי רצפי DNA שיש לקרוא ואז לחבר לפי סדר כדי לקבל רצף של 3 מיליארד (!) אותיות, שמהן מורכב גנום אנושי אחד. למרבה המזל, רוב התהליך נעשה על ידי מחשב.

מה ההבדל בין ה-92% שרוצפו בשיטה הזאת עד 2003, וה-8% שנותרו לא מפוענחים?
"ככל שהמילים יותר נדירות, יהיה לנו קל יותר לנחש איזה מילה באה אחרי איזו מילה. הבעיה היא שיש מילים ומשפטים שחוזרים על עצמם כמה פעמים בגנום. אפילו המון פעמים. ואז מתבלבלים, קשה לדעת מה מתחבר למה".

מה בעצם השתנה עכשיו, שאיפשר את המיפוי המדויק יותר?
קפלן: "שתי התפתחויות טכנולוגיות עיקריות. האחת, היא טכנולוגיה שאפשרה לקרוא רצפים ארוכים יותר. נניח עכשיו במקום לחבר רצפים שכל אחד מהם באורך של כמה מילים, אנחנו יודעים לקרוא פסקה שלמה ברצף (מאות אלפי אותיות בבת אחת לעומת מאות בעבר). כמובן, כשאנחנו מנסים לחבר רצפים שהם ארוכים יותר, קל יותר לראות היכן החפיפות ביניהם. כמו פאזל עם חתיכות יותר גדולות.

"כדי להבין את מבנה ה-DNA בתאים השונים הומצאה טכנולוגיה בשם Hi-C שיודעת לבדוק לגבי כל שתי נקודות בגנום כמה פעמים הן נגעו אחת בשנייה במרחב. מה שאנחנו ראינו הוא שככל שנקודות קרובות יותר על רצף הדנ"א הן נוטות יותר לגעת זו בזו במרחב, והבנו שניתן לאמץ את החוקיות הזאת כדי להשתמש ב-Hi-C בדרך חדשה שלא חשבו עליה: לפתור את בעיית הרכבת הגנומים. זו הגרסה הפשטנית של הסיפור, אבל מצאנו חוקיות בין המבנה של ה-DNA לרצף שלו.

"ראיתי שאפשר להשתמש בשיטה הזאת כדי לנבא היכן ממוקמים רצפים של DNA לאורך הכרומוזום, ולפתור את בעיית ההרכבה, או לפחות לעזור לפתור אותה. פרסמנו את הרעיון הזה במקביל לקבוצה אחרת שהגיעה אליו ממש באותו הזמן, ופתאום זה פרץ. המון חוקרים ואפילו חברות מסחריות משתמשות בשיטה הזו".

כך, אותם 8% של מילים בספר הגנום שנקראו בעבר אבל לא ידעו היכן למקם אותן מוקמו כעת, וגנום אחד פוענח באופן מלא. חוץ מכרומוזום Y.

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"