בתוך החברה אומרים כי השינוי הארגוני יהיה קל משחושבים / צילום: איל יצהר
החתימה על הסכם העקרונות להבראת דואר ישראל משרטטת מחדש את מפת החברה בעתיד וכיצד היא תפעל. השינוי בדואר ישראל עומד להיות שינוי כל כך עמוק, עד שספק אם נכיר את החברה כמו שהיא כיום. הסכם ההבראה שנחתם בשבוע שעבר הוא רק הפתיח לשינוי הגדול שיבוא אם וכאשר החברה תופרט במלואה בשנה הבאה בעקבות מכירת גרעין שליטה של 60% למשקיע פרטי, לאחר שהשנה המדינה מתכננת להנפיק 40% ממניות החברה בבורסה.
ההנפקה, שיש הסבורים שהסיכוי שתקרה נמוך על רקע מצבה של החברה וההפסדים בהם היא נמצאת, אמורה להתחיל לשנות את התרבות הארגונית בחברה בעצם הפיכתה לחברה ציבורית. הנורמות שהחברה תידרש אליהן במסגרת השקיפות והדיווחים השוטפים על האירועים המהותיים שמתרחשים בה, צפויה להעביר את החברה פאזה במטרה להתחיל את תהליך ההתנתקות מעטיני הבעלות הממשלתית.
חשוב כבר עכשיו להדגיש כי השינוי לא עומד להיות פשוט בכלל. הגמילה משירות הדואר כמו שאנחנו מכירים אותו היום, שיבוא בדרך של סגירת סניפים, הפסקת חלוקת דואר על בסיס יומי או קבוע באזורי פריפריה, מעבר לשירותים דיגיטליים חלופיים לאשנבים היום ועוד, כל אלו ייתקלו בהתנגדות קשה של ראשי רשויות שיפעילו לחצים כבדים על המשרד להמשיך ולקיים את השירותים החיוניים של הדואר כפי שהורגלו להם במשך השנים.
הדואר הנע כפי שהוא היום מגיע לפריפריה, כבר לא יגיע באותה תכיפות. נזכיר כי הדרישה הקבועה ברישיון החברה לחלוקת הדואר בפריפריה, בעלויות יקרות מאד, למרות הירידה בביקושים, הפיקוח על תעריפי החברה, ועוד, כל אלו גרמו לחברה להפסדים כבדים מאד. בתוספת הקושי בפיטורי עובדים בגלל חוסר יכולתה של החברה לממן את עלויות הפרישה וסירוב האוצר לקחת חלק בכך, הם אלו שבסופו של יום גרמו לחברה להגיע למצב שהיא נאלצה להציג בדוחות החשבונאיים שלה ל-2021 הערת עסק חי.
הערת עסק חי הכרחית?
אגב, ההערה מעניינת כשלעצמה לא בגלל שהיא לא הייתה נדרשת על פי הכללים החשבונאיים, אלא בגלל שמספר שבועות אחרי שהיא פורסמה יש לחברה הסכם הבראה ותוכנית חילוץ, כך שאולי אפשר היה להימנע מכך. לחילופין ייתכן וההערה הייתה חלק מטקטיקה של מו"מ לשדר מצוקה לדחיפות.
חשוב להזכיר שחלק ניכר מהתוכנית החדשה להבראה מבוסס על הצעות של ההנהלה הנוכחית. לפני שבאים אליה בטענות אסור לשכוח לרגע שלבעלי המניות, קרי למשרדי האוצר והתקשורת, ולרשות החברות, יש אחריות אפילו יותר גדולה להפסד של 175 מיליון שקל שהחברה הציגה ב-2021. מי בדיוק ישב בדירקטוריון החברה בשנים האחרונות אם לא הם? זו גם הסיבה לביקורת החריפה שהטיח מישאל וקנין, יו"ר הדירקטוריון החדש, באנשי משרד התקשורת וקרא להם לקחת אחריות על מצב החברה בהיותם המפקחים שלה.
סניפים משועממים וכיצד תיראה החברה בעקבות ההסכם?
בראש ובראשונה מקבלים חברת דואר עם הרבה פחות סניפים, ופחות ימי חלוקה. לכולם ברור שכמות הדואר הכמותי, קרי כמות המעטפות יורדת, ולכן אם מחלקים פעם בשבוע או בכל 10 ימים אין לכך גדולה. דילול הסניפים כך שלא יהיו סניפים "משועממים" היא הכרח לא רק בגלל הנדל"ן היקר שחלק ממנו צפוי לממן את עלויות הפרישה, אלא בשל עלויות התחזוקה. ישנם סניפים רבים לא יעילים שעולים הרבה כסף לתחזק והם יצומצמו לסניפים מרכזיים שיתנו שירות אזורי למי שעדיין צריך את הדואר. בדואר מסבירים שבעקבות המעבר לשירות "תור בקליק", התברר שלצד השיפור בשירות והפחתת העומס, חלק ניכר מהסניפים הפכו ל"משועממים". השירות התפרס לאורך כל היום ולצד זה ניכר כי רבים עברו לשירותים דיגיטליים ופחות הגיעו לסניפים פיסית.
על רקע התגברות המשלוחים והחבילות, והשינוי הארגוני, כיצד החברה תיערך לכך? תוכניות המגירה בחברה מדברות על כך שמי שירצה לשלוח חבילה, יוכל לעשות את כל הטרנזקציה של רישום החבילה וכו' באתר האינטרנט של החברה, ולבקש שיאספו את החבילה מהבית, או להניח אותה באחד מהחנויות או המרכזים ביישוב שיתאימו לכך. מהלך נוסף שבחברה מתכוונים לקדם הוא לאפשר תשלום לשירותים רבים של חברות שונות דרך אתר החברה. כלומר לקוח יוכל לשלם לחברת חשמל או לעירייה גם דרך אתר הדואר.
הפתרון למקבלי הקצבאות
אחת התופעות המוכרות היא תשלומים של ביטוח לאומי שמייצרים את הביקוש הקבוע לאשנבאים בסניפים ולמראה של הנזקקים שמגיעים פעם בחודש כדי לאסוף את הקצבה שלהם. בחברה כבר עובדים על פתרון שיאפשר להעניק למקבלי הקצבאות כרטיסים נטענים, בדומה לכרטיס אשראי שהוא כמו ארנק אלקטרוני ויאפשר להם למשוך את הכסף מכל כספומט במקום להגיע לסניף.
מנועי צמיחה מאיפה?
מנוע הצמיחה העתידי של החברה, ואת זה כולם יודעים, יהיו בסחר הלוגיסטי ובסחר המקוון, בתוספת כמובן השינוי הצפוי בבנק הדואר והפיכתו לבנק מסחרי במתכונת סופית שלא ברורה לגמרי. תחום נוסף הוא תחום הביטוח ותחומים נוספים שכרגע בחברה מעדיפים לא להרחיב מטעמים של סודיות.
במסגרת תוכנית ההבראה החברה תצטרך לקדם במהירות טכנולוגיות סחר ואוטומציה. זה יהיה אחד האתגרים הגדולים של המנכ"ל הנכנס דוד לרון. ככל שהמעבר יתעכב הדבר עשוי לפגוע בחברה כי המתחרים לא יישבו בשקט. חשוב להדגיש כי הלקוחות ייהנו מתחרות מוגברת אבל שירותי הדואר על חבילות מחו"ל כרגע לא צפויים להתייקר. מרבית הסחר הוא בחבילות מסין ומהעולם ובנושא הזה המחירים גם היום הם מחירים ממוצעים, שלוקחים בחשבון את מחיר ההובלה הממוצעת בין אם מדובר בתל אביב או בקרית שמונה.
בכל הקשור במחירי החבילות בתוך הארץ, הערכה היא שכוחות השוק והתחרות יקבעו את רמת השירות והמחירים. כאן גם החשיבות בכניסה מהירה של בעל שליטה פרטי. ככל שהמדינה כבעלים לא תתערב, החברה תוכל לתת שירות טוב יותר. מכאן הקריטיות במעבר מהיר עד להפרטה מלאה. זה אומר שינוי תרבות ארגונית שהוא מטבעו הליך שבעלים פרטיים ייטיב לעשות מאשר חברה ממשלתית. יש הסבורים שהחברה מהבחינה הזו כבר חדורת מטרה.
בתוך החברה אומרים כי השינוי הארגוני יהיה קל משחושבים מפני שהחסם לשינוי בנושא הזה הוא העובדים הוותיקים שיעזבו במסגרת הסכם הפרישה, מה שישאיר יותר צעירים שמוטים דיגיטלית.
בהסכם יפרשו 1,600 עובדים והשאלה היא האם זה לא מספר גדול מדי במכה אחת. זו אחת התוצאות הקשות של אי הפרשת עובדים בשנים האחרונות. בחברה צופים שמדובר בתהליך לא פשוט אבל לא כזה שלא ניתן לביצוע, ושוב מזכירים את עניין ההפרטה המהירה, כדי לא לאפשר למתחרים לנגוס בחברה בזמן המעבר.