מימין: עו''ד שלומי אייזלר, יו''ר מטה הדיור, איילת שקד, שרת הפנים, זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון ואביעד פרידמן, מנכ''ל משרד השיכון / צילום: יח''צ
למרות הביקורת של האוצר וגופי התכנון, הממשלה קיבלה היום (א') את הצעתם של השרה איילת שקד והשר זאב אלקין ואישרה להקמה את היישוב עיר אבות, יישוב עירוני חדש צפונית ליישוב להבים הצפוי להכיל כ-15 אלף יחידות דיור עבור כ-80 אלף תושבים, חמישה יישובים חדשים נוספים הצפויים לכלול כ-10 אלפים יחידות דיור ואזור תעסוקה לאורך ציר באר שבע-דימונה (כביש 25).
בהודעה שנשלחה מטעם שרת הפנים, צוין כי "החלטות הממשלה חסרות תקדים אלה, מהוות צעד משמעותי בחיזוק ההתיישבות בנגב, בדגש על כל מרחב הנגב וציר 25 (באר שבע - דימונה) המהווים מרחב בעל חשיבות אסטרטגית ביטחונית ולאומית".
כאמור, לפני שבועיים אישרה הממשלה הקמת חמשת יישובי מבואות ערד, וכלפני חודש את הקמתם של כסיף וניצנה - וזאת למרות התנגדות גופי התכנון ומשרד האוצר. שרת הפנית איילת שקד התייחסה בוועידת הנדל"ן של גלובס להחלטה וציינה: "גם אני וגם שר השיכון חושבים שבעניין הנגב המציאות שונה, והשיקולים הם לא רק כספיים וסביבתיים אלא שיקולים שמעבר - רוצים לחזק את הנגב בהתיישבות יהודית, וצריך לאחוז בשטחים ולחזק את המשילות" .
יודגש כי מדובר על החלטה שאושרה אולם ייקח מספר שנים עד שהיישובים יצאו לפועל, למרות שבחטיבה להתיישבות ציונית מעריכים שזה יקרה תוך 3-4 שנים .
שרת הפנים איילת שקד מסרה: "היינו כחולמים. בתוך פחות מחודש ממשלת ישראל אישרה 14 יישובים חדשים בנגב. לאחר שנים של מדיניות האי בנייה, הנגב קם לתחייה". לדבריה, "זה צעד חשוב ואסטרטגי מהמעלה הראשונה. מעבר לערך הציוני של תפיסת אדמות המדינה בנגב יש לכך חשיבות ביטחונית גבוהה מאוד" עוד הוסיפה שרת הפנים כי היישובים החדשים יתנו דחיפה משמעותית לחיזוק הפריפריה ולהתיישבות בנגב. "דווקא בעת הזו, נוכח כל האירועים הביטחוניים, ממשלת ישראל קובעת רצף אורבני בשטח, תוקעת יתד, ומתחילה לבנות יישובים יהודיים בנגב. זה מרגש אותי ברמה האישית ואני מרגישה שליחה אמיתית שמגשימה את חזון בן גוריון".
שר הבינוי והשיכון זאב אלקין מסר: "הקמת היישובים הללו היא מימוש חזון ציוני חשוב לחיזוק ויישוב הנגב. החלטות ממשלה אלה שהעברנו יחד עם החלטת הממשלה להכפיל את אוכלוסיית הגולן וקצרין הם חיזוק דרמטי להתיישבות הציונית בארץ מחד, ולהגדלה משמעותית של היצע הדירות מנגד".
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ביקרה את ההחלטה: "ההחלטה הזו רק מחלישה את הערים הקיימות והרסנית לשטחים הפתוחים. זו טעות גדולה גם במובן הכלכלי, גם במובן החברתי, הסביבתי והאקלימי ועושה בדיוק את ההפך - במקום לחזק את היישובים הקיימים, להשקיע בתשתיות ולחזק את האוכלוסייה בהם, היא תחליש את הערים הקיימות".
ועדת ההיגוי העליונה לערביי הנגב, בהנהגת חבר הכנסת לשעבר ג'ומעה אלזברגה, מותחת ביקורת חריפה על התנהלות שרת הפנים ושר השיכון אשר, לדבריה, "מתנהלים בצורה מופקרת ולא אחראית ומקבלים את ההחלטות משיקולים פוליטיים מפלגתיים וללא כל שיקול מקצועי או ענייני".
"אין מחסור בישובים יהודים בנגב, יש עודף ישובים יהודים העולה על 145 ישובים מגוונים כגון קיבוצים, ישובים חקלאיים, ישובים קהילתיים, ערים ועיירות פיתוח בנוסף לחוות מתיישבים בודדים. המצב אבסורדי עד כדי כך שישובים נסגרו עקב מחסור בתושבים. לעומת זאת, לאוכלוסייה הערבית בנגב יש 35 ישובים לא מוכרים המתגוררים בהם מעל 100 תושבים הממתינים מזה 70 שנה ולא זוכים להכרה", נמסר מהוועדה.
בוועדה אומרים כי "ראוי לציין כי דיכוי וקיפוח מתמשכים על רקע גזעני הוא שורש כל רעה. והמשך מדיניות גזענית זו המתכננת ומפתחת לתושבים היהודים ומדכאת את התושבים הערבים מגבירה תחושת הניכור והתסכול בקרב הדור הצעיר, ואנו מזהירים מפני המשך מדיניות גזענית אטומה זו. בנגב יש מקום לכולם ולכן בחירת המיקום של היישובים החדשים בתוך המרחב התכנוני העתידי של הישובים הערבים הלא מוכרים חסרת הגיון תכנוני. להקים ישובים קהילתיים עשירים בתוך ישובים בדואים לא מוכרים מוכי אבטלה, עוני וללא עתיד היא בגדר זריעת זרעי פורענות ומתיחות במרחב הנגב. אנו קוראים לגורמי התכנון המקצועי ולמקבלי ההחלטות השפויים, שוחרי צדק ושוויון אזרחי להתנגד להחלטות גזעניות לא אחראיות ולהחליפן בתכנון מקצועי ענייני לכל תושבי הנגב ללא הבדל דת לאום או גזע".