גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוצר יציע 600 אלף שקל למרצים בתחומי ההייטק במטרה שיחזרו לארץ

המתווה החדש נועד להתמודד עם המחסור בחוקרים בתחומים ריאליים, אך עדיין מתקשה להתחרות עם תנאי ההעסקה בחו"ל ● למרצים שאינם עוסקים בתחומי המדעים, יינתנו מענקים נמוכים יותר

מרצה. מטרת המתווה שגובש היא לשכנע חוקרים ישראליים בכירים לחזור ללמד בארץ / צילום: Shutterstock
מרצה. מטרת המתווה שגובש היא לשכנע חוקרים ישראליים בכירים לחזור ללמד בארץ / צילום: Shutterstock

המדינה תאפשר לאוניברסיטאות להציע למרצים במקצועות מבוקשים סל קליטה מורחב שמגיע לסכום כולל של עד כ-600 אלף שקל, כך עולה ממתווה הקליטה החדש שסוכם בין הממונה על השכר, קובי בר נתן, ונציגי האוניברסיטאות. מטרת המתווה שגובש היא לשכנע חוקרים ישראליים בכירים לחזור ללמד בארץ בתום תקופת הפוסט דוקטורט בחו"ל.
המודל החדש יהיה דיפרנציאלי, יקבע את גובה המענקים לזכאים, ונועד לסייע בהשבת אקדמיים לישראל, שעברו ללמד בחו"ל. במקביל, תבוטל חלוקת מענקי קליטה הנהוגה כיום, הניתנת למרצים שעוברים בין מוסדות אקדמיים בתוך הארץ.

המוסדות האקדמיים בארץ סובלים כיום ממחסור של מאות חברי סגל בכיר בפקולטות הריאליות ללימודי מדעי המחשב, הנדסה, מתמטיקה ופיסיקה. אמנם ישנם מספיק דוקטורים ופרופסורים ישראלים כדי לאייש את כל המשרות הפנויות, אך כ-1,600 ממיטב המרצים הישראלים עובדים במוסדות בארצות הברית.

על אף שנדמה שהמתווה החדש אמור לפתור את בריחת המוחות מישראל, הדרך עוד ארוכה, שכן מרצה ישראלי במוסד אקדמי מהליגה הגבוהה בחו"ל יכול להרוויח בקלות פי ארבע מכפי שהיה מרוויח בארץ. כל זאת, מבלי להזכיר את תקציבי המחקר שעומדים לרשות אנשי האקדמיה הישראלים שעברו לחו"ל, שהופכים את החזרה לארץ לפחות אטרקטיבית.

קובי בר נתן, הממונה על השכר באוצר / צילום: איל יצהר

תחרות מול ענף ההייטק על מיטב המוחות

האקדמיה, בארץ ובעולם, מתחרה עם ענף ההייטק הנשען על מיטב המוחות. כתוצאה מכך, האוניברסיטאות בארצות הברית מטיבות עם התנאים שהן מציעות למרצים, לרבות לישראלים הרבים שעוברים אצלן לפוסט דוקטורט. אם לא די בכך, השכר הגבוה והתנאים הנוחים בתעשיית הטכנולוגיה בחו"ל מפתים מרצים ומתכנתים כאחד, ובין היתר זו הסיבה שדובר רבות גם על סל קליטה להייטקיסטים ישראלים שיחזרו לארץ. אולם, בניגוד לאנשי עולם ההייטק, לאקדמאים אין כמעט ברירה אלא לטוס לעשות פוסט דוקטורט מעבר לים.

על מנת לקבל תקן באוניברסיטה ישראלית, הדוקטור הצעיר צריך להתנסות במחקר במוסד בינלאומי נחשב. במילים אחרות, האוניברסיטאות שסובלות ממחסור בכוח אדם ומציעות מענקי "חזרה הביתה", הן אלה ששלחו את המרצים הישראלים לחו"ל מלכתחילה.

במשך שנים מדינת ישראל מימנה סלי קליטה למרצים בהיקף שמגיע ל-50 מיליון שקל, וניתן לכ-200 מרצים מדי שנה. אולם, עד כה לא הוסדר הנושא באופן ברור ולא הוגדר לאוניברסיטאות למי בדיוק הן צריכות לחלק את המענקים. כך נוצר מצב שבו כמעט כל חברי הסגל הבכיר החדשים זוכים להטבות כספיות אלה, וסל הקליטה איבד את תכליתו - להשיב חוקרים בכירים לארץ, ומנותב גם למרצים שבכל אופן היו מלמדים בישראל.

כמו כן, האוניברסיטאות משלמות כיום למרצים מענקים בגובה אחיד. בין אם מדובר במרצים מבוקשים למדעי המחשב ובין אם במרצים בתחומים בהם הביקוש נמוך יותר כמו מדעי הרוח, כל אוניברסיטה הציעה להם עד היום מענק בסכום קבוע. גובה המענק משתנה בין האוניברסיטאות ונע בין כ-200-300 אלף שקל למרצה.

כעת, לפי המודל החדש שפרטיו הגיעו לידי גלובס, האוצר יתמרץ את האוניברסיטאות להגדיל את סלי הקליטה למרצים בפקולטות המדעיות, ובא בעת יקטין את המענקים למרצים בתחומים אחרים. התקציב הכולל שמעמידה המדינה לנושא לא ישתנה, אבל תינתן לאוניברסיטאות גמישות בניהולו באופן שמזכיר יותר את הנורמות הנהוגות במגזר הפרטי.

 

שלוש מדרגות לחישוב גובה הסלים

על פי המתווה, יקבעו שלוש מדרגות לחישוב גובה סלי הקליטה, וכל אוניברסיטה תצטרך לבחור את המתאימה ביותר עבורה. במדרגה הנמוכה, שווי סל הקליטה הממוצע למרצה בתחומי המדעים יעמוד על 150 אלף שקל לכל היותר, עם סטיית תקן מינימלית של 50 אלף שקל. המדרגה השנייה תספק דיפרנציאציה גבוהה יותר של סל קליטה ממוצע, שיגיע לגובה של עד 200 אלף שקל, עם סטיית תקן של 70 אלף שקל לפחות.

במדרגה העליונה, גובה הסל הממוצע יגיע ל-250 אלף שקל למרצה, עם סטיית תקן רחבה של 110 אלף שקל ומעלה. כמו כן, המדרגה העליונה תאפשר לאוניברסיטאות להגדיל באופן משמעותי את הסלים שהן מציעות למרצים בעלי שם בתחומים המבוקשים. מרצים אלה יוכלו לקבל סל קליטה בגובה של כ-600 אלף שקל, עם אופציה להגדלה נוספת מהאוצר. אולם, לאוניברסיטה שתבחר בחלופה זאת, יהיה פחות כסף להציע למרצים אחרים.

בנוסף, נקבעו עוד מדרגות מקבילות המיועדות למרצים שאינם עוסקים רק בתחומי המדעים. אולם, סלי הקליטה שהמדינה מייעדת לשם כך נמוכים יותר, ונעים בהתאם למדרגות בין 120-220 אלף שקל, עם סטיות תקן של 40-100 אלף שקל. המענק שמקבלים המרצים במסגרת סל הקליטה ניתן למשיכה עבור הוצאות כמו רכב, חינוך ועוד.

עוד באוגוסט שעבר הודיע האוצר לאוניברסיטאות על מתווה לסלי קליטה, שיאפשר דיפרנציאציה גבוהה עוד יותר, עד לגובה של כמיליון שקל למרצה. המתווה שהוצע עורר בקרב נציגי האוניברסיטאות חשש ליצירת מעמדות נפרדים בקמפוס, ולאחר משא ומתן ארוך, סוכם לבסוף בין הצדדים על המתווה המרוכך יותר שנחתם כעת.

עוד כתבות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

4,500 אנשי צוות וכ־75 כלי טיס: נושאת המטוסים היקרה בעולם בדרך למזרח התיכון

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש מיליציית אבו שבאב: "מפעילים לחץ על חמאס, השגנו תוצאות גדולות ברפיח"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל־כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022