עומסים כבדים בבדיקות הביטחוניות בנתב''ג / צילום: Shutterstock
העומסים האדירים שנצפו בנתב"ג בחודשיים האחרונים, מאשרים עתה את חזרת המשק לשגרה. מנתוני חברת שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, בחודש שעבר הוציאו הישראלים סכום של 828.4 מיליון שקל בסוכנויות הנסיעות, וסכום נוסף של 178.5 מיליון שקל באופן ישיר על טיסות, כלומר מעל 30 מיליון שקל על נסיעות לחו"ל.
לשם השוואה, בחודש מרץ 2021 הסתכמו ההוצאות בסוכנויות הנסיעות ב-229.7 מיליון שקל בלבד, כך שהשנה זינק ב-261% הסכום שהוציאו הישראלים בכרטיסי אשראי בענף זה. בענף הטיסות מדובר על זינוק של 310% לעומת מרץ 2021.
"המשק הישראלי מפגין עוצמה וצמיחה"
הרצון של ישראלים לחזור לנפוש בחו"ל אחרי שנתיים בהן השמיים נסגרו ונפתחו לחילופין בשל הקורונה, הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהציבור הישראלי שבר במהלך חודש מרץ את שיא ההוצאות החודשי בכרטיסי האשראי. במהלך חודש מרץ, במערכות שב"א ההוצאות בכרטיסי אשראי הגיעו לסכום כולל של 37.3 מיליארד שקל. מדובר על נתון גבוהה בכמעט 6% מסך ההוצאות במרץ 2021, שהסתכמו ב-35.3 מיליארד שקל. היקף ההוצאות במרץ 2022 היה גבוה ב-17% מסך ההוצאות בפברואר 2022. בחישוב חודשי, מרץ 2022 עקף את שיא ההוצאות החודשי הקודם, באוגוסט 2021, בכ-370 מיליון שקל בסך הכל.
עוד עולה מנתוני שב"א כי ממוצע ההוצאות היומי בחודש מרץ 2022 עמד על 1.2 מיליארד שקל, נתון נמוך ב-0.02% מממוצע ההוצאות היומי הגבוה ביותר שנרשם בחודש נובמבר 2021.
לצד החזרה של הישראלים לנפוש בחו"ל, לשבירת שיא ההוצאות תרמו מספר ענפים. מהצד הפחות חיובי לציבור הרחב, הזינוק במחירי הדלק הקפיצו את ההוצאות על הדלק. ההוצאות על הדלק עמדו בחודש שעבר על 1.63 מיליארד שקל, לעומת 1.36 מיליארד שקל במרץ 2021, כלומר זינוק של כ-20%.
בפן החיובי, כמו במקרה של הטיסות לחו"ל, הישראלים חזרו להוציא כספים במסעדות בפרט ובכלל על תרבות ופנאי. בחודש שעבר הציבור הוציא 2.32 מיליארד שקל על מסעדות ומזון מהיר, גידול של 26% בהשוואה לחודש המקביל בשנת 2021. סך ההוצאות על תרבות ופנאי עמד על 167.8 מיליון שקל, גידול של כ-24% לעומת מרץ 2021.
״המשק הישראלי מפגין עוצמה וצמיחה, וניתן לראות זאת בהוצאות הגבוהות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי", אמר איתן לב טוב, מנכ״ל שב״א. "נתוני השיא שנרשמו בחודש מרץ מעידים על חוסנו של המשק וההסתגלות של העסקים לאירועים בעלי מאפיינים שונים. היקף הרכישות באונליין היה גבוה במיוחד, ופיצה על כך שבמהלך החודש התמודדנו עם אירועים שונים שהשפיעו על תנועת הצרכנים למרכזי הקניות והקניונים".
על אף הצמיחה שנרשמה בחלק מהענפים, ברשתות המזון נרשמה ירידה של 4.4% בהוצאות והן עמדו על 4.66 מיליארד שקל. יש לציין שחג הפסח חל בשנה שעברה בחודש מרץ, מה שהקפיץ את ההוצאות ברשתות המזון, ובשב"א מציינים שבחודש הנוכחי, אפריל, כבר מרגישים את ההתעוררות ברשתות המזון לקראת סדר הפסח.
מגזרים נוספים בהם זוהתה ירידה משמעותית בהוצאות בחודש שעבר לעומת מרץ אשתקד, הם מגזר ההנעלה עם ירידה של 24% לכדי 2 מיליארד שקל, וחשמל וכלי בית שירד בכ-10% לכדי 2.26 מיליארד שקל.
השפעת הלוויה של הרב קנייבסקי
לצד שיא ההוצאות החודשי הכללי, גם ההוצאות בעסקאות אונליין רשמו שיא חדש במרץ 2022. סכום ההוצאה החודשי בעסקאות אונליין הגיע לסכום כולל של 21.9 מיליארד שקל. מדובר בנתון גבוה בשיעור של 14% לעומת היקף ההוצאות בעסקאות אונליין במרץ 2021, שעמד על 19.3 מיליארד שקל. מדובר בנתון גבוה ב-3% משיא ההוצאות החודשי הקודם בעסקאות אונליין, שעמד בנובמבר אשתקד על 21.3 מיליארד שקל.
מנגד, סכום ההוצאות בעסקאות פיזיות רשם במרץ 2022 ירידה של 4.3% לעומת מרץ אשתקד. הירידה נובעת ממספר סיבות, וביניהן העובדה שבשנה שעברה חג הפסח חל כבר במהלך חודש מרץ, המצב הביטחוני בישראל והפיגועים שהתרחשו בערים מרכזיות, וכן הלוויה של הרב חיים קנייבסקי שהשפיעו על תנועת לקוחות למרכזי הקניות והקניונים במהלך החודש שעבר.
סך ההוצאות בעסקאות פיזיות עמד במרץ 2022 על סכום של 15.36 מיליארד שקל, לעומת סכום של 16 מיליארד שקל במרץ אשתקד. ההוצאה הממוצעת היומית בעסקאות פיזיות עמדה במרץ על סכום של 495.6 מיליון שקל. מדובר על נתון נמוך ב-8% בהשוואה לשיא שנרשם באוגוסט 2021, ועמד על 539 מיליון שקל.