איפלציה / צילום: Shutterstock
ד"ר רונן בר-אל הוא חוקר ומרצה במחלקה לכלכלה וניהול האוניברסיטה הפתוחה. ד"ר אביחי שניר הוא חוקר ומרצה בבית הספר לבנקאות ומימון המכללה האקדמית נתניה
בנק ישראל העלה את הריבית ברבע אחוז ל-0.35%. בכך בנק ישראל מצטרף לבנקים מרכזיים אחרים שהחלו להעלות ריבית לפניו. בנק ישראל יכול היה להרשות לעצמו את התגובה המאוחרת, כי הצמיחה בארץ יחסית גבוהה, והאינפלציה יחסית נמוכה. אבל גם בבנק ישראל יודעים שבמידה רבה, מה שיקרה בארץ תלוי במה שיקרה מעבר לים, וההיסטוריה מלמדת כי מעבר לים יש סיכוי גבוה למיתון.
בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 ארה"ב הייתה במיתון. הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, הגיב בהורדת ריבית. ב- 1993, ריבית הפד ירדה לשפל של יותר מ-20 שנים, 3.40%. השוק התאושש, ובשנת 2000, האינפלציה הגיעה ל- 3.4%. הפד הגיב בעלייה של הריבית ל-6.5%. לתוצאה קראו אז משבר הדוט-קום.
כדי לעזור למשק להתאושש ממשבר הדוט-קום, הפד הוריד את הריבית ל-1%, שפל של יותר מ-40 שנים. השוק התאושש, ושוב התחילה אינפלציה. בניסיון להרגיע את האינפלציה, הפד העלה את הריבית. ב-2006 הריבית הגיעה ל-5.25%, מה שהוביל לגל של לווים שלא הצליחו לעמוד בהחזרי המשכנתה שלהם. ב-2008, פשיטות הרגל של הלווים הביאו לקריסה של בנק ליהמן ברדרס, והתחיל משבר פיננסי שידוע היום כמשבר הסאב-פריים או המיתון הגדול.
אם אתם מזהים פה תבנית, אתם לא לבד. אבל בפד ראו שהממשלה לא מצליחה להתמודד עם משבר הסאב-פריים בכוחות עצמה, ותרמו את חלקם - הורדה של הריבית לאפס, שפל של כל הזמנים. הפד ידע שזה משחק מסוכן וניסה להעלות את הריבית ב-2016, אבל הלחץ בשווקים גרם לכך שהריבית החלה לרדת עוד לפני שהגיעה הקורונה.
עכשיו אנחנו בדיוק בסיטואציה שהפד פחד ממנה: שוק ממונף עד מעל לראש ואינפלציה שמרימה ראש. והפד צריך לבחור בין עליית ריבית שתביא בוודאות די גבוהה למשבר נוסף, או לתת לשוק לחיות עם האינפלציה. מכיוון שבפד לא רוצים לא את זה ולא את זה, הם מנסים ללכת בין הטיפות. על כן הם מכריזים הכרזות, מעלים את הריבית לאט ומתפללים שזה יספיק כדי לעצור את עליות המחירים ללא יותר מדי פשיטות רגל.
האמת היא שגם הם יודעים שעלייה איטית של הריבית לא תספיק כדי לעצור את האינפלציה. אבל עליית הריבית האיטית נותנת להם זמן, והם מתפללים שבזמן הזה יקרו דברים שימתנו את עליית המחירים. למשל, דעיכת מגפת הקורונה, פתרון הבעיות בשרשרת האספקה, חזרה לאופנה של הגלובליזציה וסינים החוזרים לייצא כמויות גדולות של מוצרים במחירי רצפה. אולי הרוסים סוף-סוף ייסוגו מאוקראינה, ואיראן תחזור לספק נפט לעולם. במצב כזה העולם יוצף בנפט וגז זולים, והנפט ירד מ-100 דולר לחבית ל-40 דולר.
מה שנשאר לנו לעשות זה להתפלל ביחד אתם, כי אם הגלובליזציה תחזור לאופנה, ומחירי הנפט ירדו, גם האינפלציה תעצור, והפד יוכל להשאיר את הריבית נמוכה לעוד הרבה שנים. אבל אם זה לא יקרה, כולנו נהיה בבעיה, כי אם הפד ימתין עם העלאות ריבית עד שלא תישאר לו ברירה, הוא יהיה חייב להעלות אותה בהרבה. במצב כזה אנחנו נחווה מיתון שעלול להיות מאוד כואב.