מחאה נגד השימוש באנרגיה גרעינית בדרום קוריאה, 2021 / צילום: Ahn Young-joon
הרנסנס של אנרגיה גרעינית בעקבות המלחמה באוקראינה והצורך להפחית פליטות פחמן דו־חמצני כחלק מהמאבק בשינויי האקלים הגיע בימים האחרונים גם לאסיה. הממשלה המתהווה של דרום־קוריאה הודיעה בסוף השבוע כי היא מתכוונת להשעות את הסגירה ההדרגתית של תחנות הכוח האטומיות שלה, בצעד שמהווה שינוי מדיניות לעומת השנים האחרונות.
הממשלה החדשה שנבחרה בדרום־קוריאה בחודש שעבר הודיעה כעת כי בכוונתה להפוך את החלטת ראש המדינה הקודם מון ג'יאה־אין לצמצם את ההסתמכות על כורים גרעיניים לייצור חשמל.
עד לתחילת כהונתו של מון, כוח גרעיני היה חלק מרכזי בתמהיל האנרגיה הדרום־קוריאני. במדינה פועלים 24 כורים בשני מתחמים מרכזיים. כורים אלו אחראים ל־26% מייצור החשמל במדינה. אך בדומה לגרמניה, ומחשש לאסון גרעיני כמו זה שקרה בפוקושימה, האיצה סיאול בשנים האחרונות את תהליך ההיפרדות ההדרגתי מהאנרגיה האטומית, כולל הקפאה של בניית כורים חדשים וצמצום חד של מספר הכורים הפעילים על פני העשור הקרוב.
זינוק גלובלי במחירי האנרגיה
דרום־קוריאה זקוקה לאנרגיה רבה לטובת הייצור הרב הנעשה בה, אך גם לצרכים פנימיים. כבר כיום המדינה היא אחת מחמש היבואניות הגדולות בעולם של דלקי מאובנים, ונסמכת בעיקר על פחם וגז טבעי מונזל (LNG). הזינוק הגלובלי במחירי האנרגיה שנרשם החל מהסתיו האחרון הקפיץ את מחירי האנרגיה גם בדרום־קוריאה, כשהוא מאיים על המגזר היצרני ועל משקי הבית.
המלחמה באוקראינה מחריפה את המשבר, בשל העובדה כי לפחות כ־20% מהפחם, שנמצא בשימוש במדינה מגיע מרוסיה. דרום־קוריאה הודיעה כי בהתאם למדיניות המערבית ולאימוץ הסנקציות הבינלאומיות על רוסיה, היא תפסיק רכש זה.
זה הרקע לשינוי המדיניות, שהוכרז בסוף השבוע האחרון על ידי יועצי הנשיא החדש, יון סוק־יאול, שניצח בבחירות שהתקיימו במרץ. במהלך קמפיין הבחירות אמר יון כי היא שואב השראה ישירה מההימור הצרפתי על נושא הגרעין לצרכי חשמל, וציין את ההכרזה של נשיא צרפת עמנואל מקרון על "רנסנס גרעיני" שצרפת אמורה להוביל.
לצד המחויבות הדרום־קוריאנית לאפס את פליטת גז החממה עד 2050, הנתיב שהוא מבטיח לתושבים - לצד הגברת ההסתמכות על אנרגיות מתחדשות - הוא כוח אטומי.
בצרפת מגדילים את הנתח הגרעיני
דרום־קוריאה לא לבד. בצרפת עצמה הגביר מקרון בחודשים האחרונים את המאמצים להגביר את הנתח הגרעיני בתמהיל האנרגיה העתידי, והודיע במסגרת קמפיין הבחירות שלו לנשיאות על פרויקט עצום להקמת 14 כורים אטומיים נוספים בעשורים הקרובים.
שישה מהם ייבנו כבר בשנים הקרובות בעלות של כ־50 מיליארד אירו. צרפת מפיקה כבר כיום כ־70% מהחשמל שלה מכורים גרעיניים, ומקרון הבטיח בשבוע החולף להפוך אותה ל"מדינה הראשונה הנגמלת מדלקי מאובנים באופן טוטאלי", בעזרת השימוש באנרגיה גרעינית והתאמת התחבורה ומגזרים אחרים לעבוד על חשמל. כ־200 אלף עובדים צרפתים מועסקים ב־56 כורים אטומיים ברחבי צרפת ובתעשייה המלווה את פעילותם. "בהתלבטות בין גז לגרעין - אני בוחר בגרעין", אמר מקרון באירוע בחירות.
המדינה צפויה כעת ליהנות מהבום האטומי שמתהווה גם במדינות אחרות, שמחויבות גם הן להפחית את פליטות הפחמן הדו־חמצני הכרוכות בשריפת דלקי מאובנים, ורואות כיצד אספקת הדלק והגז הטבעי מרוסיה משובשת וסובלת מבעיות בשל המצב הגיאו־פוליטי. בצ'כיה, נבחרה החברה הצרפתית "פראמטום" לספק את האורניום לכורי הגרעין של המדינה החל מ־2024, במקום חברת־בת של "רוסאטום" הרוסית. גם החברה האמריקאית "ווסטינגהאוס" נבחרה לכך.
צ'כיה פרסמה בחודש שעבר מכרז להקמת כור גרעיני חדש בתחנת כוח קיימת, בעלות מוערכת של כשישה מיליארד אירו. בניגוד לאוסטריה ולגרמניה השכנות, צ'כיה אינה מתנגדת לשימוש בכוח גרעיני ואף מתכננת להגדיל את הפקת החשמל מכורים אלו בעתיד. שלוש חברות מרכזיות: "ווסטינגהאוס" האמריקאית, EDF הצרפתית ו־KHNP הדרום־קוריאנית צפויות להתמודד במכרז. חברות רוסיות וסיניות נפסלו על ידי הרשויות מלהשתתף בו. הבנייה מתוכננת להימשך עד 2036.
צעדים אלו מתווספים לשורת כורים אטומיים חדשים עליהם הכריז ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, שינוי מדיניות בבלגיה, שיגרור את הארכת החיים של הכורים הפועלים במדינה והכרזה טורקית על אנרגיה גרעינית כחלק מעתיד האנרגיה של המדינה.
בגרמניה, עם זאת, הודיעו החברות המפעילות את שלושת הכורים הגרעיניים הנותרים במדינה כי לא נשקלת הארכת פעילותם אחרי סוף השנה הנוכחית, כפי שהוסכם. "עידן האנרגיה האטומית בגרמניה הסתיים", אמר מנכ"ל חברת E.ON.
ההשלכות נראות היטב בשווקים
להסתערות הגלובלית על התחום יש השלכות מעבר להליכי בניית הכורים והשאלה לגבי אחסנת פסולת רדיואקטיבית. אחת המרכזיות בהן היא סוגיית האורניום שישמש בכורים הללו. נכון להיום, רוסיה וקזחסטאן, מדינת חסות שלה, שולטות בחלק גדול מהשוק. רוסיה אחראית לכ-40% מהיכולת לעבד אורניום כך שיוכל לשמש בתחנות כוח גרעיניות. סוגיית האורניום הוחרגה מהסנקציות הבינלאומית, וגם כעת יצוא אורניום למדינות כמו הונגריה וסלובקיה, בהן פועלים כורים מתקופת ברית המועצות, נמשך כסדרו.
השלכות אלו נראות בשווקים. קרנות סל בתחום האורניום רשמו עלייה של כ־10% בחודש האחרון. מניית חברת כריית האורניום הקנדית קאמקו טיפסה ב15% בחודש האחרון. מחיר U308, אורניום שעבר הליך שמאפשר לו לשמש כדלק גרעיני, עלה מ־32 דולר בשנה שעברה ל־65 דולר כיום.
אך למרות זאת, מומחים אומרים כי ההשלכות של השקעה בגרעין במצב העניינים הנוכחי עדיין אינן ידועות. בניית כורים אטומיים נמשכת עשורים, ועולה מיליארדי דולרים. טכנולוגיות חלופיות לכורים קטנים יחסית עדיין בוסריות. העלות של הפקת אנרגיה גרעינית נכון להיום גבוהה הרבה יותר מזו של אנרגיות מתחדשות, למשל.
"האיחוד האירופי מנסה להיגמל מיבוא גז רוסי", אמרה מומחית לאנרגיה מאוניברסיטת וורוויק ל"וושינגטון פוסט" בסוף השבוע, "אולי אנרגיה גרעינית יכולה לעזור לו בזה בטווח הזמן של 20 שנה, אבל היא לא פותרת את הבעיה הבוערת - כיצד להפסיק את השימוש בגז".