גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשפעה של גישת הקפיטליזם הקשוב בארגונים

על ארגונים עסקיים להגדיר לעצמם את הייעוד שלהם, שבניגוד ליעדים ולחזון, לא משתנה לאורך הדרך ● זהו הרעיון שמאחורי גישת הקפיטליזם הקשוב (CCC) ואחד ההבדלים בינה לבין גישת ההשקעות האחראיות (ESG) ● כתבה שלישית ואחרונה

טורבינות רוח לאנרגיה ירוקה. העסקים צריכים מצפן ומצפון / צילום: Shutterstock
טורבינות רוח לאנרגיה ירוקה. העסקים צריכים מצפן ומצפון / צילום: Shutterstock

*** הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

במאמרים הקודמים כתבתי הן על היתרונות והן על הבעיות שמתלוות ל-ESG, מודל ההשקעות האחראיות (Environment, Social, Governance). עם כל הכבוד והחשיבות שיש למודל זה, הוא מייצג גישה מוגבלת שנופלת במידה רבה מגישה אחרת המדברת על הצורך של חברה עסקית להתמודד קודם כל עם הפנים שלה פנימה, לתוכה, ולא החוצה. רק התמודדות כזו יכולה להכשיר את הדרך למבט אמיתי ולמעשה של ממש כלפי הסביבה החיצונית של הארגון.

זוהי למעשה, תפיסת הקפיטליזם הקשוב (CCC- Conscious Capitalism Companies), תפיסת עולם שאפשר וצריך ליישם ברמות שונות. כשם שרצוי שכל אדם יחשוב על משמעות חייו, כך צריך לעשות כל ארגון עסקי. הוא צריך להגדיר את הייעוד שלו. לא רק את היעדים ואת החזון שלו היכן הוא רוצה להיות בעוד, נניח, 10-5 שנים, אלא מהו הייעוד, שבניגוד ליעדים ולחזון שעשויים להשתנות אחת לכמה שנים בהתאם לנסיבות העסקיות, הייעוד אמור ללוות את הארגון לאורך שנים רבות. היעדים והחזון עונים על השאלה "מה?" - מה רוצה הארגון, לאן הוא רוצה להגיע, האסטרטגיה עונה על השאלה "איך?". הייעוד והתרבות הארגונית הנגזרת ממנו, עונים על השאלה "למה". למה הארגון קיים, איזה ייעוד הוא משרת.

וכדי שהייעוד, שצריך להיות מנוסח באופן מזוקק ומדויק, לא יישאר מילה ריקה, בחזקת קוד אתי שהוא במקרים רבים טפט על הקיר, הארגון העסקי זקוק למנהיג שיהיה מחובר אליו בכל נימי נפשו והוא זה שצריך להנחיל אותו לארגון ולהטמיע אותו לאורכו ולרוחבו של הארגון העסקי עד אחרון העובדים. זוהי תרבות ארגונית שדואגת לאיזון בין האינטרסים של כל מחזיקי העניין, תרבות "שאוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר" כדברי אחד מאבות תורת הניהול, פיטר דרוקר. לשון אחרת: לקביעת אסטרטגיה עסקית אין ערך ואין קיום אם לא עומדת מאחוריה תרבות ארגונית ראויה ומנהיג מחויב לייעוד שסוחף אחריו את העובדים בדוגמה אישית שהוא נותן.

איתור הסיכויים לפני ניטור הסיכונים

להבדיל מהגישה של ESG שמסתכלת החוצה ומנסה לאתר את הסיכונים האורבים לחברה ולנהל אותם, הגישה שמבוססת על ייעוד כבסיס, הגישה של הקפיטליזם הקשוב, מסתכלת קודם פנימה ורק אחר כך החוצה, והיא מבוססת לא על איתור וניטור הסיכונים, אלא על איתור הסיכויים. גישה ניהולית אינטגרטיבית והוליסטית ולא טכנית ומפוצלת כמו של ה-ESG. זוהי גישה ניהולית שנובעת מתפיסת עולם, והיא לא מייצגת מענה טכני מפוצל לבעיות שנקרות בדרך. הייעוד שעומד בבסיס הגישה הזו הוא בחזקת מצפן ומצפון שאמור ללוות את החברה העסקית בכל החלטותיה.

אם לחזור לרגע לתפישת ה-ESG, הרי שהעיסוק האינטנסיבי בניהול סיכונים כחלק מהאחריות התאגידית (Corporate Responsibility) הוא מובן, שכן עצם המושג אחריות כבר כולל בתוכו מחויבות לאתר ולנהל נכון את הסיכונים שעומדים או שצפויים לעמוד בפני הפירמה. עם זאת, זו גישה שבטבעה היא מגננתית ומטבעה היא צורכת הרבה משאבים, בעיקר משאבי זמן וחשיבה, ובניית חומות ביורוקרטיות עד כדי יצירת תפקיד מיוחד בפירמה של מנהל סיכונים ראשי. הדגש הזה הוא לעיתים מוגזם ו"עולה על גדותיו" והוא כשלעצמו מסוכן כאשר מגזימים בו.

 

הסיכון ששום מחלקת סיכונים, מפוארת ומהודקת ככל שתהיה, לא מכסה, הוא שמרוב עיסוק בנושא, חברה לא תראה את ההזדמנויות שבפניה ובכל החלטה עסקית שהיא תקבל, משקל הסיכונים יכריע. כך, אם יש מחלקת ניהול סיכונים בחברה, אז אולי הגיע הזמן להקים גם מחלקת ניהול סיכויים ואז לא יהיה תפקיד בכיר רק של מנהל סיכונים ראשי: Risk Management Officer) RMO), אלא גם מנהל סיכויים ראשי - Opportunities Management Officer) OMO).

התייחסות לכל מחזיקי העניין של החברה

גישת הקפיטליזם הקשוב עולה לאין שיעור על גישת ה-ESG גם בכך שהיא הרבה יותר פנימית, אמיתית, מהותית ומתייחסת לכל מחזיקי העניין של החברה, והסיכויים שמייצרת החברה לעצמה באופן שבו מתייחסת למחזיקי העניין שלה. זוהי גישה שנמצאת אמנם רק בתחילת דרכה, אבל היא זו שתנחה את דרך הפעולה של הארגונים העסקיים בדור הבא.

הקפיטליזם הנוכחי, היהיר, המתנשא, החזירי והדורסני נמצא בסכנת קיום. אורבים לו לא מעט סיכונים, שלא כאן המקום לפרטם. הסיכוי היחיד לשמר את המשטר הכלכלי של הקפיטליזם נעוץ בשינוי הכיוון שבו הוא פועל, מקפיטליזם מתנשא ושרירותי לקפיטליזם קשוב. ל-CCC יש סיכוי טוב לעשות זאת; ל-ESG אין שום סיכוי לעשות זאת והוא אף לא מתיימר לכך, כיוון שהוא לא מבטא תפיסת עולם הוליסטית שמכוונת נגד תופעת הפרא שצמחו מתוך הקפיטליזם הנוכחי.

ה-ESG, כמו גם השקעות האימפקט, יכולים להיות מרכיבים חיוביים בתוך הגישה של הקפיטליזם הקשוב, אבל הם באופיים נישתיים ולא הם שיחוללו את השינוי הכול כך מתבקש בקפיטליזם הנוכחי. במילים אחרות, הקפיטליזם הקשוב הוא הנשמה של ה-ESG. ללא הנשמה הזו, יקרה ל-ESG מה שקרה לגרסה הקודמת והדומה לו (חלקית) של אחריות תאגידית, והגוף שלו יגווע.

עוד כתבות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

ווישור / צילום: רמי זרנגר

בנו של מייסד איילון על העסקה עם ווישור: "כמו לרכוש פרארי בלי מנוע"

נגה רחמני תוהה על העסקה בה תרכוש איילון את עסקי הביטוח של בעלת השליטה ווישור ● בין היתר טוען להיעדר דיווח למשקיעים ועל עצם היותה של ווישור חברה דיגיטלית ● איילון דוחה את הטענות: "נבחנו כל ההיבטים הרלוונטיים לעסקה"

איש חיזבאללה מצלם את מטולה / צילום: ap, Bilal Hussein

פגיעה ישירה של כטב"ם באזור מטולה; צה"ל תקף בלבנון

חיזבאללה שיגר כטב"ם נפץ לעבר מטולה, לאחר שחיל האוויר ביצע תקיפה מסיבית של כוח רדואן • הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח הפצמ"רים אתמול מרפיח לכרם שלום • דיווח: שורת מדינות מגלות פתיחות להקמת כוח שמירת שלום ערבי • צה"ל החל בפינוי האוכלוסייה ברפיח; מקור בחמאס לאל-מיאדין: "נוטים להפסיק את המשא-ומתן" • עדכונים בולטים

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

למה הצבאות של מדינות ערב כל כך לא יעילים?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר