סיקסקים בעמק המעיינות / צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע
כששעת הזריחה מתחילה, עמק בית שאן כבר שוקק. דאה שחורת כתף משיקה כנפיים מעל האגמון הקטן כשדרור הירדן מביט בה בנחת, ושלדג לבן חזה מזמר בקול שנשמעת למרחקים. במים משייט לאטו צולל הביצות, והפרפור העקוד צולל מטה כדי לזכות את עצמו בארוחת בוקר דשנה. מי שמקשיב היטב, יצליח לשמוע גם את הצפרדעים, ולראות באופק תן שנעלם בין השיחים. בקרוב, אולי אפילו הלוטרות המעטות שנותרו בישראל יוכלו להקים כאן את ביתן. קשה להאמין שרק לאחרונה ניצב על הקרקע הזאת מפעל תעשייתי לגידול דגים למאכל.
עכשיו מקיימים כאן החברה להגנת הטבע, יישובי עמק בית שאן וכפר רופין פרויקט "התפראות" (rewilding) כחול לבן, שמטרתו להחזיר את הטבע לעצמו ולציבור. "התפראות" פירושה התערבות חוזרת באזורים שנפגעו ממעשי בני אדם, הפעם באופן שיאפשר למגוון הביולוגי לשגשג ולטבע למלא את חלקו במאבק נגד המשבר האקולוגי והאקלימי.
אם עד היום דיברנו על שתילה ועל שימור עצים, בהליכי התפראות משיבים גם את בעלי החיים אל הטבע וכך מגבירים את יכולתו לספוח פליטות ולמנוע עלייה קיצונית בטמפרטורה. האדמה חוזרת עם הזמן למצבה הטבעי, קולטת פחמן, ו"מנקה" את הזיהום שיצרו המערכות האנושיות.
"שטחים חקלאיים ננטשים לפעמים ועומדים עירומים וחסרי ניצול", אומר דן אלון, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע. "חברנו לבעלי השטח ויצרנו שטח אקולוגי בתוך המרקם החקלאי. כולם מרוויחים מזה. כשרוצים לדבר על אפס נטו פחמן עד שנת 2050, אנחנו חייבים להכניס פנימה את המערכות הטבעיות. לפי ההערכות, בית גידול לח סופג טון וחצי פחמן לדונם בשנה. אם אנרגיה סולרית לוקחת שטחים פתוחים, אז במקרה הזה שטח טבעי סופח ומקבע פחמן, והטבע משגשג. כדי לעמוד בסיכוי להגביל את עליית הטמפרטורה למעלה וחצי, נצטרך גם פאנלים סולריים, וגם בעלי חיים בשטחי טבע משוקמים. יש לנו רשימה של עוד 5,000 דונם שאנחנו חושבים שאפשר לשקם מהר מאוד".
עד כה, שוקמו כ-300 דונם בעמק המעיינות וכ-400 דונם בחוף הכרמל ובמעגן מיכאל, לצד 1,500 דונם נוספים הנמצאים בשלבי תכנון ראשוניים.
להזרים מים לביצות שיובשו
בתי גידול לחים מקיימים מגוון עשיר של חיים. תמצאו בהם ציפורים, יונקים, זוחלים, דו חיים, דגים, חסרי חוליות וצמחים. הם עוזרים לשמור על איכות המים בהיותם מעין "מסנן" טבעי והם מסייעים בוויסות שיטפונות, מועילים לחקלאות וסופגים בגופם זיהום ופליטות גזי חממה מפעילות אנושית. "בישראל לא נשארו בתי גידול לחים כמעט", אומר אלון. "בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת היו 200 אלף דונם של בתי גידול לחים וביצות. החולה, חוף הכרמל, אזור חוף עכו, עמק חפר וחדרה, עמק חרוד והמעיינות. אלו היו אזורים ביצתיים סביב הנחלים הגדולים. כל זה נעלם כשהשטחים הללו יובשו לצורך חקלאות, או בגלל הקונספציה המוטעית שלפיה 'לא נעים לחיות ליד זה, זה מביא יתושים ומלריה'".
בתי גידול לחים שיובשו ניתן לשקם רק באמצעות התערבות אקטיבית. לכן, בחברה להגנת הטבע יוצרים אותם מחדש בהליך שנמשך כשנה. בין היתר, מוזרמים מים לשטח, ונשתלת בו צמחייה המתאימה לאזור האקולוגי. "זה הרעיון של התפראות", אומר אלון. "בעמק המעיינות אנחנו מחזירים לחיים שטח שעד לאחרונה היו בו בריכות דגים נטושות. כשמגיעים לשם היום רואים משהו שנראה כמו שמורת החולה, עם מבנה קצת שונה. המערכת הופכת מסונכרנת לטבע ולצרכים העונתיים של בעלי החיים. היינו המומים מהמהירות שבה נוצרו שם חיים מהרגע שנכנסו מים מחדש לתוך השטח. בתוך חודש הוא פשוט המה בציפורים".
המגוון הביולוגי בשטח משגשג. "בימים מסוימים אפשר לראות 100 מינים של ציפורים, חרקים ודו חיים, דגים, יונקים כמו חתולי ביצות ותנים, ואלו רק חיות שאנחנו רואים ושומעים. אני מאוד מקווה שבהמשך גם לוטרות יגיעו. הן בסכנת הכחדה, אבל אנחנו יודעים שכשמייצרים להן כזה בית גידול, הן באות. צולל הביצות, מין שנמצא בסכנת הכחדה עולמית, הגיע חודשיים אחרי שהצפנו את עמק המעיינות במים. אני מניח שבתוך כמה חודשים נראה שם אפרוחים. זה מין שכמעט נעלם מהארץ וקינן בשנים האחרונות במקומות הכי ג'יפה שאפשר לחשוב עליהם: מתקני טיהור שפכים. פשוט רחמנות על מי שמגדל שם את הגוזלים שלו. המהירות שהמינים האלו מוצאים את בתי הגידול ומגיעים היא מדהימה".
דרך יעילה וזולה למניעת ההתחממות
בעולם קיימים פרויקטים דומים המשתרעים על פני מיליון קמ"ר, ב-70 מדינות לפחות. לפי חישוב שנעשה בבריטניה, שיקום יערות ואדמות מקומיות יכול ללכוד ולאגור יותר מ-12% מפליטות גזי החממה במדינה, ואילו בארה"ב, לפי הערכות, 10% מפליטות הפחמן הנובעות משריפת פחם, נפט וגז יכולים להיספג ביערות טייגה שבצפון אמריקה, אם אכן ישמרו עליהם כעל מערכת אקולוגית משגשגת, בית לעצים, זאבים ואיילים.
לפי מחקר שפורסם ב-2021, שחזור שטחים טבעיים שנפגעו היא אחת הדרכים היעילות והזולות להילחם במשבר האקלים. מחקר שפורסם רק לאחרונה טוען שאם ישוחזרו 15% מהמערכות האקולגיות שהוסבו לשימוש אדם (דוגמת חקלאות), לרבות יערות ושטחי ביצות, הן יוכלו לספוג כ-30% מפליטות גזי החממה מאז המהפכה התעשייתית ולמנוע הכחדתם של מיני בעלי חיים רבים.
כמה עולה להחזיר לחיים מערכת אקולוגית כזאת? עד היום, רק כ-1% מהמימון המוקדש למשבר האקלים העולמי שימש לשיקום הטבע.
"בכפר רופין 3.5 מיליון שקל, במעגן מיכאל כ-6 מיליון שקל. העלות האמיתית היא לתחזק ולהחזיק, ואנחנו מגייסים לזה כסף פילנתרופי מהעולם כדי שנוכל לשמר את השטח שנים קדימה. יהודי העולם מבינים היום שהעולם מדבר בשפה שונה, זה מאוד מדליק אותם והם תורמים לזה.
"אנחנו מקווים שהמודל הזה יתרחב. צריך לזכור את התועלות הרבות לצד ההשקעה, גם אם קשה למדוד. אלה תועלות סביבתיות, אקלימיות, תיירותיות. מדברים איתנו מרשויות הניקוז ומרשות הטבע והגנים ואומרים 'בואו נחשוב יחד איך אפשר להתחבר לרעיון. כולנו מחפשים את הדרך לשתף פעולה. אני לגמרי חושב שזאת הציונות החדשה".
פרויקט התפראות (rewilding)
פעילות: החזרת הטבע לקדמותו ושיקום המגוון הביולוגי
מקום: עמק המעיינות, חוף הכרמל ומעגן מיכאל
שנת התחלה: 2021
למה זה חשוב: פתרונות מבוססי טבע נחשבים לכלי היעיל ביותר במאבק במשבר האקלים
מקומות נוספים ליישום: יש כ־5,000 דונם נוספים שאפשר לבצע בהם פרויקטים דומים, בין השאר בעמק החולה, בערבה ובאזור ים המלח