בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב / צילום: אמיר מאירי
החוק בישראל קובע כי דיונים בבית המשפט לענייני משפחה אסורים לפרסום, אלא אם בית המשפט החליט אחרת. הסיבה היא העיסוק בענייניהם הפרטיים של הצדדים, בהם קטינים. בשנים האחרונות החלה מגמה של פרסום יותר החלטות, ללא פרטי הצדדים, ביוזמת שופטים או לבקשת הצדדים. השינוי נובע מההבנה של השופטים ושל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לגבי הצורך בשקיפות, וחשיבות פרסום ההחלטות.
בפברואר השנה הקימה חיות ועדה בראשות השופט שאול שוחט ושופטי משפחה שתבחן את פומביות הדיון בבתי המשפט לענייני משפחה, האפשרות לפתוח דיונים לציבור, והגדלת היקף פרסום פסקי הדין. המערכת מבינה כי יש צורך בשינוי. בשנים האחרונות הועלו שורת הצעות חוק בנושא, כך שבתי המשפט יחויבו לפרסם את ההחלטות ללא פרטים מזהים.
אולם אף שההבנה כבר קיימת, המצב הנוכחי, שמקורו בחוק, בעייתי ביותר. רק חלק מההחלטות מתפרסמות - בהתאם לרצונו של כל שופט, לפי אופיו והאינטרסים שלו. אין מנגנון אחיד והיכולת לבקר את ההחלטות אם להתיר פרסום, או לא, קשה ביותר.
השוואה מדגמית בין חמישה שופטים שונים בנוגע למספר ההחלטות שהתירו לפרסום והופצו על ידי מערך הדוברות של הרשות השופטת במהלך השנים 2020-2019, מעלה פערים עצומים. 91 החלטות של השופט אסף זגורי מבית המשפט בנצרת; 79 החלטות של השופט ארז שני ו־22 החלטות של השופט יחזקאל אליהו, שניהם מבית המשפט בתל אביב. לעומתם, השופט בנימין יזרעאלי מבית המשפט בפתח תקווה וחגית מטלין, סגנית נשיא בית משפט בראשון לציון, התירו לפרסום החלטה אחת יחידה במשך שנתיים.
הנהלת בתי המשפט מכירה בצורך בפרסום
בג"ץ דן בעתירה שהגישו חוקרים מהאקדמיה נגד הנהלת בתי המשפט. הם ביקשו גישה ל"נט המשפט", מערכת המידע לניהול בתי המשפט, במטרה לעיין בתיקים של בית משפט לענייני משפחה. בנובמבר 2020 הסתיים ההליך בהסכמת העותרים, לאחר שהנהלת בתי משפט הודיעה על "קידום צעדים פנימיים שיציפו את הצורך והחשיבות של פרסום פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה תוך הסרת פרטים מזהים". שופטי העליון הוסיפו שהם סבורים כי ישנה "חשיבות לשינוי תפיסתי שיאפשר פרסום".
חשיבות הפרסום לציבור היא גדולה ובאה לידי ביטוי בכמה מישורים: חשיפת הציבור לתמונה המשפטית העדכנית בשלמותה, במטרה להכיר את המצב המשפטי העדכני, וכן מתן אפשרות לביקורת ציבורית שתורמת לקידום חברתי ושינויי חקיקה. הפרסום תורם להגינות ההליך, ומחזק את הלגיטימיות של מערכת המשפט.
כיצד הציבור יכול לכלכל את צעדיו אם הפסיקה לא מתפרסמת במלואה? עו"ד רפי שדמי מסביר כי יש פערים בין החלטות בתי המשפט. "יש שופטים שסבורים שהחוק הרלבנטי ברור ומדבר בעד עצמו וחזקת הגיל הרך חלה, ויש שסבורים כי אין עוד מקום להיצמדות לחזקת הגיל הרך. אילו בעלי הדין היו יודעים את עמדת השופטים, הם היו יכולים לכלכל את צעדיהם בהתאם".
גם עו"ד אלון סולומון מסביר כי קיימת חוסר אחידות בפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה, למשל בפסיקת סכומי המזונות. "העמימות פוגעת במתדיינים אך חשוב מכך, היא פוגעת במערכת המשפטית עצמה ובכרסום האמון הציבורי", מסביר עו"ד סולומון. "בתחום דיני המשפחה עדיין ישנה שונות רבה וחוסר אחידות בין פסקי הדין בקשר לאותם נושאים, לא פעם באולמות שונים באותו בית משפט עצמו. זה מעצים, ללא צורך, את חוסר הוודאות המשפטי הקיים".
עו"ד רונן דליהו, לשעבר יו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין, אומר כי יש היגיון רב במצב הקיים נוכח צנעת הפרט של הצדדים. מאידך, הוא סבור שיש מקום לחשוף את ההחלטות לצורך מחקרים אקדמיים. דליהו מציע להקים גוף מתוך הנהלת בתי המשפט שידאג לצנזור הפרטים המזהים. הוא מדגיש את המטרות המרכזיות: כדי שהציבור יידע את ההלכות, יוכל לבקר את ההחלטות ולהביא למצב של אחידות.
דליהו מסביר כי מבחינת ציבור עורכי הדין, יש חשיבות קריטית לדעת מה גישת שופט מסוים, במטרה להכין עצמו לתיק לטובת הלקוח. לדבריו, לעורכי הדין יש צורך רב בפרסום. "זה עוזר לנו לעזור ללקוח. אנחנו נדע בפני מה אנחנו עומדים ואילו טיעונים יעבדו טוב יותר אצל שופט מסוים".
נקודה נוספת היא העובדה שפרסום פסק דין מוביל, לעתים, לשינוי חקיקה.
"אם יש לשופט ביקורת על חקיקה מסוימת אבל הוא ישאיר את פסיקתו בתוך ארבע קירות של אולם המשפט, לא יהיה שינוי חברתי", אמר דליהו, שציין כי הדוגמה הקלאסית היא מה שקרה בנושא מזונות ילדים במשמורת משותפת. "המהפכה התחילה אצל שופטי המשפחה. אם הם לא היו מפרסמים את פסקי הדין, שינוי הגישה לא היה קורה".
הדיונים באוסטרליה וארה"ב בדלתיים פתוחות
לפי סקירה שנערכה על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת, באוסטרליה ובארה"ב (למעט בדלוור) הדיון בנושאי משפחה יתנהל בדלתיים פתוחות, אלא אם בית המשפט החליט אחרת. באנגליה ההחלטה תלויה בשופט שמנהל כל תיק, ובניו זילנד וברוב המחוזות בקנדה - ברירת המחדל דומה לישראל. אך בניגוד למצב בארץ, לא נמצאה מדינה שבה מוטל איסור סטטוטורי גורף על פרסום הפסיקה בענייני משפחה.
האם נכון לפרסם כל החלטה, או רק כאלו עם חשיבות מיוחדת? במצב רגיל חל כלל פומביות הדיון, אך בבתי המשפט לענייני משפחה - השופטים מפעילים שיקול-דעת. אחת מטענות המתנגדים היא כי לא מדובר בהחלטה חשובה. הרכב בראשות שופטת בית המשפט המחוזי מרכז מיכל ברנט קבע כי ההחלטה אם לפרסם לא תלויה בחשיבות פסק הדין משום שעניין החשוב לאחד, ייתכן שלא יהיה חשוב לשני. כמו כן, הם קבעו כי לכל אחד עניין שונה בפירות המשפטיים, ופרסום החלטות ופסקי דין של בתי המשפט למשפט הוא עניין חשוב בפני עצמו.
מהרשות השופטת נמסר: "הרשות השופטת רואה חשיבות רבה בקידום השקיפות בכל תחומי פעילותה ומקדמת מהלכים שונים על מנת להנגיש את בתי המשפט לציבור בדרכים מגוונות. במהלך השנים פורסמו פסקי דין רבים אשר הותרו לפרסום לפי שיקול-דעת השופטים בתיקים שונים. במסגרת הדיון בבג"ץ 8001/19 הציעה הנהלת בתי המשפט כי תפעל להגברת השקיפות ובמסגרת זו ננקטו וננקטות פעולות שונות על מנת להגביר את השקיפות: התקיימה הכשרה ייעודית לכתיבת פסקי דין בהתממה (ללא פרטים מזהים); מערך הדוברות מקיים קשר שוטף עם שופטי המשפחה במחוזות על מנת לעודד אישור פרסומם של פסקי דין; ומפיץ באופן שוטף פסקי דין מותממים למאגרים משפטיים, לתקשורת ומפרסמם באתר הרשות השופטת. הנתונים מעידים כי במהלך השנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר פסקי הדין שאושרו לפרסום והופצו. כך בשנת 2019 הופצו על ידי הדוברות ופורסמו באתר 213 פסקי דין, ב־2020 - 660, וב־2021 - 930.
"בנוסף, לאחרונה הוקם צוות ייעודי פנים־ארגוני שתפקידו לגבש המלצות בסוגיית פומביות הדיון בבתי המשפט לענייני משפחה, ובמידת הצורך לקדם חקיקה. כמו כן מונתה ועדה לבחינת סוגיות הנוגעות לסביבת העבודה בבתי המשפט לענייני משפחה. בנוסף הוקם צוות משותף למערכת בתי המשפט, למשרד המשפטים ולכנסת הבוחן את האפשרות להקמת פלטפורמת מאגר פסיקה דיגיטלי. במסגרת הצוות ייערך מיפוי של פרסום פסיקה בכל סוגי ההליכים בארץ ובעולם על מנת לטייב את אופן פרסום הפסיקה".