השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
לאחר דיונים שנמשכו חודשים ארוכים, דחיות במועדי דיון ולחצים לריכוכו, ועדת השרים לענייני חקיקה תדון הבוקר (א') בחוק האקלים של המשרד להגנת הסביבה והשרה תמר זנדברג, במטרה לאשרו בכנסת למרות אי היציבות הפוליטית. החוק מהווה מסגרת לתכלול עבודת הממשלה בנוגע להפחתת פליטות גזי החממה והמאבק במשבר האקלימי, אך חלק מארגוני הסביבה טוענים כי הפך חסר משמעות לאחר השינויים שהוכנסו בו בשל לחצים מצד משרדי האוצר, האנרגיה, החקלאות וגורמים עסקיים. למרות שהחוק גובש במשך יותר משנה ובהסכמה רחבה של משרדי הממשלה, לגלובס נודע שבמשרד האוצר דורשים להחזיר את החוק לאישור בוועדת השרים לפני אישורו הסופי בכנסת, זאת בכדי להגביל את יכולתם של חברי הכנסת להופכו לשאפתני יותר.
חוק אקלים קיים כבר בכ-56 מדינות ברחבי העולם, והוא משמש כלי לטיפול רב ממדי באתגרי משבר האקלים - מהפחתת פליטות ועד הסתגלות לתוצאות הבלתי נמנעות של שינויי האקלים, בעולם שכבר התחמם ב-1.1 מעלות מאז העידן הטרום תעשייתי. עד עתה, ישראל לא השיגה את יעדי האקלים הצנועים שהציבה לעצמה, ורק לאחרונה, אמר מבקר המדינה בדוח מיוחד שערך, כי ההתקדמות של ישראל בתחום "נעה בטווח שבין פיגור לאפס". אך החוק קובע יעדים נמוכים להפחתת פליטות גזי חממה בעשור הקרוב ביחס לעולם ואף מאפשר לשנותם בהחלטת ממשלה, ובכך למעשה הופך אותם לגמישים מאוד ולא מחייבים, כשממשלות עתידיות יוכלו לשנמכם ככל שיחפצו.
לפי החוק, ישראל תפחית 27% מפליטותיה עד שנת 2030, לעומת 68% בבריטניה, 55% באיחוד האירופי וכ-50% בארה"ב. לפי מדעני האו"ם, כדי להימנע מהגעה לנקודת אל חזור אקלימית, נדרשות מדינות העולם להתגייס ולהפחית כ-45% מפליטותיהן עד סוף העשור.
החוק אף אינו מחייב את משרדי הממשלה השונים לערוך תוכנית להפחתת פליטות, למרות שישראל מתחממת בקצב כפול מהעולם, ומתמודדת כבר היום עם אתגרים הנוגעים למשבר האקלים ודורשים צעדי הסתגלות משמעותיים, לאחר שנים של חוסר פעולה בנושא. חוק האקלים איננו קובע יעדים סקטוריאליים למגזרים הנדרשים להפחית פליטות, באופן שיחייב אותם להתוות תוכנית ולהשיג יעדים ברורים. סעיף משמעותי בחוק נוגע לביצוע הערכת סיכונים אקלימית לתוכניות תשתית לפני אישורן בממשלה, אך הסעיף נוסח באופן עמום, המגדיר כי קריטריונים ליישומו יקבעו רק בעוד שנה, ולממשלה תיוותר גמישות רבה לאישור פרויקטים עתירי פליטות כך או כך.
מחלוקת בארגוני הסביבה
למרות פשרות רבות שנעשו מצד המשרד להגנת הסביבה כדי לאשר את החוק בהסכמה רחבה של כלל השרים ותוך התחשבות באינטרסים רבים שעלולים לעכב את השגת יעדי האקלים, ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים, וכך גם הבוקר, נעשו מאמצים של הרגע האחרון להוסיף ולשנות את החוק. כך, למשל, במשרד האוצר חוששים שחברי הכנסת יערכו שינויים שאפתניים בחוק בוועדת הכנסת לפני אישורו בקריאה שלישית, ודורשים להחזירו לוועדת השרים לפני אישורו הסופי, כך שיוגבל כוחה של הכנסת בנושא. בשבוע שעבר, תקף ח"כ פרופ' אלון טל את החוק, וטען כי מדובר ב"מתכונת מסורסת, תחמנות ועלבון, כבר עדיף שלא יהיה חוק אקלים".
גם בחלק מארגוני הסביבה מקווים כי במהלך הדיונים בכנסת יצליחו לבצע שינויים בחוק כדי שיהפוך משמעותי יותר, כך שיעודכנו בו יעדים העומדים בהלימה למדינות המערב, ויחודדו הסעיפים שרוככו בו. בשבוע שעבר, פנו ארגוני הסביבה אדם, טבע ודין (שניסחו יחד עם המשרד להגנת הסביבה את החוק המקורי), החברה להגנת הטבע ואקואושין לשרי הממשלה, והביעו את תמיכתם בחוק. לדבריהם, "תזכיר חוק האקלים אינו אופטימלי, מציב יעדים נמוכים, אינו מחייב את משרדי הממשלה להכין תוכניות שאפתניות להפחתת פליטות ולא קובע יעדים לטווח הקרוב - לפני שנת 2030 ובינה לבין 2050, אך אנו תקווה שיעודכן וישופר במהלך הכנתו בוועדה. אנו סבורים שחוק אקלים, גם בנוסח הנוכחי, הוא שלב הכרחי בדרכה של ישראל להצטרף למדינות המפותחות".
לא כל ארגוני הסביבה חושבים כך. שומרי הבית, צלול, המרד בהכחדה, נוער למען האקלים, אזרחים למען הסביבה ועוד, פנו גם הם לשרי הממשלה ודרשו לבלום את ההצבעה על החוק עד לדיון ולדרוש המשך עבודה מקצועית, שכן מדובר בחוק "בוסרי, חלש וחלקי", הכולל "התפשרות בלתי סבירה".
הארגונים הללו חוששים כי דווקא הדיונים בוועדת הכנסת על החוק, עלולים להוביל לריכוך נוסף שלו, בשל כוחם הרב של לוביסטים של התעשיות המזהמות וחברות הגז והדלק בכנסת, לעומת מיעוט חברי כנסת המתעניינים בנושאי סביבה ונחושים להיאבק עבורם.
התאחדות התעשיינים דורשת שינויים בחוק
התאחדות התעשיינים פנתה הבוקר לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה עם רשימת דרישות לשינויים בחוק. זאת למרות שבוועדה המייעצת לענייני אקלים, גוף שיוקם כדי לייעץ באופן רשמי לממשלה בנוגע לתוכניות להפחתת פליטות והתמודדות עם משבר האקלים במגוון זירות, ניתן ייצוג רחב לאינטרסים שונים (ובהם רשות הגז, התאחדות התעשיינים ומשרדי הממשלה השונים). בין היתר, מבקשים בהתאחדות להוסיף למועצה נציג מטעמם, נוסף על הנציג הקיים. עוד דורשים כי בעת הכנת תוכניות מדיניות, תתווסף התייחסות לשיקולים כלכליים, כדי למנוע הישנות מקרים דוגמת הגבלת מימוש הסכם שינוע הנפט של קצא"א ואיחוד האמירויות על ידי המשרד להגנת הסביבה. "יש לקבוע במפורש בחוק כי יבחנו ההיבטים הכלכליים, כדי לאזן אינטרסים הכרחיים ולשמור על כושר התחרות של המגזר העסקי הישראלי".
לדברי יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", "שוב התאחדות התעשיינים מתבוננת על הדברים בראייה צרה ורואה עצמה כבן יחיד. שוב מתבררת עוצמתו של הגוף הלוביסטי הזה, שיש המגדירים אותו כשחקן וטו. הגיעה השעה לאזן את הדברים, באמצעות משקל נגד מקצועי מצד משרדי הממשלה הרואים את שיקולי הסביבה ובריאות הציבור כמרכזיים".
כך או כך, בזמן שמשרדי הממשלה השקיעו חודשים ארוכים בוויכוחים ובשינויים בחוק האקלים, לישראל כלל אין תוכנית אופרטיבית מפורטת להשגת יעדי הפחתת הפליטות שהציבה לעצמה עד היום בהחלטות ממשלה. יעד כמותי בלתי מחייב קיים, אך ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שלא הציגה תוכנית להשגת יעדי האקלים שלה עד היום. בדיון שנערך בשבוע שעבר בכנסת, הבהיר סגן הממונה על התקציבים באוצר, אליה כץ, שלישראל אין תוכנית עבודה למימוש היעד של 27%. לפי תחזיות בנק ישראל, מדינת ישראל תפחית פליטות בשיעור של 21% לכל היותר בתום העשור, בין היתר בגלל גידול האוכלוסין שמקשה על הפחתת היקף הפליטות. חוק האקלים המדובר לא משנה זאת, אלא קובע מסגרת חוקית להתמודדות עם אתגרי האקלים והקמה של גופים שיעסקו בייעוץ בנושא אקלימי לממשלה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "עמדת משרד האוצר תוצג בוועדת השרים שתתקיים במהלך היום".