גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההיסטוריה חוזרת? יכול להיות שאלו חדשות טובות לשווקים

הירידות בשוקי המניות והעלייה בתשואות האג"ח ובמתווה הריבית בחודשים האחרונים הובילו גורמים בשווקים לדבר על תרחישי "יום הדין", ולהרחיק עד למשברים פיננסיים שקרו לפני יותר מ-90 שנה ● אבל לעתים, כך מתברר, די לבחון את מה שקרה לפני פחות מעשור כדי לנסות ולהתמודד עם עולם ההשקעות בהווה

סוחרים בבורסת ניו יורק בסוף השבוע / צילום: Associated Press, Courtney Crow
סוחרים בבורסת ניו יורק בסוף השבוע / צילום: Associated Press, Courtney Crow

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כיועץ וכאחראי תחום החוב בגופי השקעות. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

למארק טוויין מיוחסת האימרה: "ההיסטוריה אולי לא חוזרת על עצמה, אבל היא בהחלט מתחרזת". מכיוון שניהול השקעות הוא במהותו של דבר ניהול סיכונים תוך ניסיון להעריך את מה שעתיד להתרחש, תוך בחינת אירועים והתרחשויות בעבר - ישנה חשיבות גבוהה ליכולת לקשר את האירועים הנוכחיים לאירועים הרלוונטיים מהעבר, ולא להרחיק לכת לאירועי קצה, שלא ניתן לקבל מהם מידע הרלוונטי לתיק ההשקעות שלנו היום.

כך לדוגמה, מי שמנתח את תיק ההשקעות שלו תוך התייחסות לתרחיש של פגיעת מטאוריט בכדור הארץ, כפי שככל הנראה התרחש לפני למעלה מ-150 מיליון שנה, עושה לעצמו עוול. מדובר בתרחיש קיצון שאין שום דרך להיערך אליו.

הוא הדין גם ביחס למי שמנהל את תיק ההשקעות שלו תוך התייחסות לתרחיש של מלחמה גרעינית, או קריסה של ארה"ב או אינפלציה תלת-ספרתית ומשבר פיננסי שמשתווה ל-1929.

לא רק שאי אפשר לנהל השקעות באופן שכזה - גם אין דרך מעשית שבה ניתן לפעול כדי להיערך לתרחישים מסוג זה. לצורך הדיון, גם החזקת זהב פיזי ונשק (כדי לשמור על הזהב) לא מהווים הגנה בתקופת משבר פיננסי חמור, כפי שההיסטוריה מוכיחה לנו.

אז אחרי שהורדנו את תרחישי ה"ארמגדון" מהשולחן - כדאי להתחיל ולבחון אירועים עם מאפיינים דומים למה שאנו חווים היום, ועל בסיס זה לנסות ולהעריך את הצפוי לנו בשווקים, כדי שנוכל להיערך עם תיקי ההשקעות שלנו בהתאמה.

2013-2014 - אז והיום

כשמביטים על האירועים שהעולם חווה בהיבט הגיאופוליטי ועל המהלכים המוניטריים שמוביל הבנק המרכזי של ארה"ב, יש קווי דמיון רבים בין המתרחש היום ובין התקופה שבין שנת 2013 לשנת 2014.

1. באפריל 2013 הודיע נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב דאז, בן ברננקי, על בחינה של תוכנית התמיכה של הבנק בשווקים (תוכנית ההרחבה הכמותית QE). כפועל יוצא מכך, התשואה על איגרות החוב ל-10 שנים בארה"ב עלתה מרמה של כ-1.5% עד לשיא של 3.04% (מהלך שהסב הפסדים כבדים למשקיעי האג"ח, שכן כשהתשואה עולה, המחיר יורד). איגרת החוב ל-10 עשר שנים של ארה"ב נסחרה בתשואה בטווח של 2.6%-3% במשך מספר חודשים, עד שהפד הבין שיש סיכון ממשי שהמשק האמריקאי ייכנס למיתון, ושינה את הטון. בעקבות כך החלה התשואה לרדת, עד לחזרתה אל מתחת ל-1% בשלהי 2019 (הרבה לפני שבעולם ידעו לאיית קורונה או COVID).

2. בשלהי 2013 מתחיל עימות דיפלומטי בין רוסיה ואוקראינה, אשר מתפתח לפלישה צבאית רוסית לחצי האי קרים בפברואר 2014. לאחר שלושה שבועות של לחימה, רוסיה כובשת את חצי האי קרים ובהמשך מספחת אותו. (3) כתוצאה מהמהלכים של רוסיה מזנקים מחירי הנפט בחדות, מרמה של כ-80 דולר לחבית באפריל 2013 לכ-115 דולר באפריל 2014.

3. האינפלציה בארה"ב הרימה את הראש, ולאחר תקופה של מדדים שליליים או נמוכים מ-1%, הצביעו נתוני הרבעון הראשון של שנת 2013 על קצב אינפלציה שנתי של 2%, מה שהוביל את בן ברננקי להודיע שהשווקים כבר לא צריכים את הקביים של הבנק המרכזי כדי ללכת.

4. הכול פוליטי - ב-4 בנובמבר 2014 התקיימו בחירות אמצע בארה"ב. בשנה שקדמה לבחירות, הופנמה במפלגה הדמוקרטית ההבנה שבחירות האמצע יובילו למהפך. ההבנה הזו הובילה למהלכים חסרי היגיון כלכלי הן מצד הממשל האמריקאי והן מצד הבנק המרכזי. אלה הובילו לתנודתיות גבוהה בשווקים הפיננסיים ולמפלה של המפלגה הדמוקרטית, שהייתה בשלטון תחת נשיאות אובמה, ורוב דמוקרטי מובהק בסנאט (55-45) התחלף ברוב רפובליקני.

בחזרה לעתיד: מה קורה ב-2022

האירועים במהלך התקופה שבין 2013 ל-2014 מתחרזים עם מה שאנו חווים כעת, ולא יהיה תלוש מהמציאות להניח שגם ההתנהלות של השווקים הפיננסיים, בהסתכלות קדימה, תתחרז עם מה שקרה בשווקים בשנים 2014-2019.

 

כמעט בלתי אפשרי לחזות את התנהלות השווקים בטווח הקצר, אבל הדיבורים על מיתון חוברים להתמתנות העליות במחירי הסחורות ולעלייה בשיעור הריבית בארה"ב - המשולבת בהקטנת המאזן של הבנק המרכזי האמריקאי - וכל אלה צפויים להוביל בסופו של דבר לירידה של התשואות על איגרות החוב.

מבחינה זו, נקודת הזמן הנוכחית בהחלט מעניינת להגדלת החשיפה לאיגרות חוב במח"מ ארוך יותר. ניתן למצוא היום בשווקים איגרות חוב בדירוג השקעה בתשואה שנתית של למעלה מ-5% לתקופות של שלוש-ארבע שנים. בחלק הארוך יותר של העקום (איגרות חוב לתקופה ארוכה מעשר שנים) ניתן למצוא איגרות חוב בתשואה שנתית העולה על 7% לשנה, וכך בעצם לקבע תשואה גבוהה לתקופה ארוכה (בהינתן שלא תחול חדלות פירעון של המנפיק).

בשוק המניות התמונה מורכבת מעט יותר, וצפויה שם תנודתיות גבוהה מאוד, שמזכירה את מתקן רכבת ההרים בלונה פארק - עולים על הרכבת, באמצע יש הרבה סיבובים - אבל בסוף הרכבת חוזרת לאותה נקודה.

כשבוחנים את התנהלות שוק המניות לאחר אפריל 2013 ואת הניסיונות של הפדרל רזרב לצמצם את מאזנו אז, אנו רואים שהיו שנתיים תזזיתיות מאוד. אם מבינים שתנודתיות היא מחיר שצריך לשלם כשנחשפים לשוק המניות, אזי למרות הנפילות האחרונות בשוקי המניות, מאז אפריל 2013 ועד היום, מדד S&P 500 הניב תשואה של כ-215%, ומדד נאסד"ק תשואה של כ-315%.

מי שמשקיע - סביר להניח שישיא תשואה חיובית נאה בשנים הקרובות, ומי שמחפש להמר ולקנות ולמכור בפרקי זמן קצרים - כבר עדיף לטוס לווגאס - כי השקעות נמדדות על פני שנים ולא על פני שבועות.

ניהול השקעות וניהול מזומן

אסיים עם אמירה שקל לכתוב וקשה ליישם - החלק המאתגר ביותר בניהול השקעות הוא ניהול מרכיב המזומן. לא פעם, כאשר אנו עומדים בפני תקופה תנודתית בשווקים, קיים רצון להחזיק שיעור גדול יותר של מזומן (לפחות 20% מהתיק תחת חשיפה מלאה לשווקים בתקופות רגילות).

האתגר הוא שכאשר רוצים להגדיל את שיעור המזומן, מתקבלות תלונות מהלקוחות על כך שאין סיבה לשלם דמי ניהול עבור החזקת מזומן. כך למשל, שערו בנפשכם מה תהיה הכותרת בעיתונות הכלכלית אם יגלו שגוף מנהל השקעות מחזיק 30% מזומן בתקופה מסוימת. ככל הנראה הכותרת תהיה "למה לשלם דמי ניהול בשביל מזומן". בהמשך, גם אם יתברר שמדובר היה בהחלטת השקעה נכונה, יהיה מאוחר מדי, משום שהנזק כבר נעשה, וייתכן שלקוחות כבר משכו את כספם מאותו גוף השקעות.

לתפיסתי, פרופורציות והיגיון בריא הם המתכון שמונע מאיתנו להגיב לאירועים תחת לחץ. כאשר חגגנו את חג הפסח לפני שבועיים, קראנו על עשר המכות. מה שפחות ידוע הוא שאת שתי המכות הראשונות (דם וצפרדע) היכה אהרון ולא משה. הסיבה היא שמשה לא הסכים להיות כפוי-טובה כלפי היאור שהציל את חייו כתינוק בתיבה, ולהכות אותו בדם, ולא הסכים להיות כפוי-טובה כלפי האדמה שהסתירה את גופת המצרי שאותו הרג כדי להציל את אחיו היהודי.

הלקח הוא שאסור להיות כפוי-טובה, אפילו לא כלפי הדומם. בהקשר של שוק ההון, אין סיבה להיות כפוי-טובה לשווקים הפיננסיים בגלל תקופה של ירידות בתוך מכלול של שנים של עליות. בהקשר הרחב יותר, של מדינת ישראל, יש עליות ויש ירידות ויש דברים לשפר - אבל בהסתכלות רחבה של יציאת מצרים, יום הזיכרון לשואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל, חשוב לזכור את יום העצמאות, כדי לזכור שאין סיבה לכפיות-טובה.

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"