איילת שקד, ימינה הודעה לעיתונות, 8.5.22 / צילום: איל יצהר
מכשול משמעותי בדרך להוזלת מחירי הדירות הוא פרק הזמן הארוך שנדרש לרשויות לאשר הליכי בנייה. האם שרת הפנים איילת שקד הצליחה לאחרונה להביא לפריצת דרך בתחום הזה? מההודעה לעיתונות שפורסמה מטעמה לרגל הוצאת הדוח השנתי של מינהל התכנון, ניתן להתרשם שכן. "עם כניסתי למשרד הפנים הנחיתי את יו"ר מטה התכנון הלאומי לפעול בשיתוף מינהל התכנון לצמצם את לוחות הזמנים על ידי קיצור של תהליכים ו-ויתור על בירוקרטיה מיותרת. בהתאם לכך אנחנו רואים שיפור אדיר בלוחות הזמנים - אישור תוכנית עומד כיום על פחות מ-16 חודשים בממוצע!".
ההתפארות של שקד בהישג הזה לא מגיעה בחלל ריק. כפי שהסביר לנו פרשן "גלובס", דרור מרמור, "התמשכות ההליכים לאישור תוכניות בנייה בישראל נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים שתרמו לעליות מחירי הדיור בשנים האחרונות. לאור זאת, הפוליטיקאים שלנו מרבים להתחייב כי יקצרו את הזמן עד להכרעה בתוכניות, כך שהיצע הדירות יגדל במהירות, יענה על הביקושים, ויצנן את המחירים".
אז האם שקד הצליחה במשימה? עיון בדוח מינהל התכנון לשנת 2021 שאותו הזכרנו מראה שהנתון שהביאה אינו נכון. לפי שקד, משך הזמן הממוצע לאישור תוכנית עומד כיום על פחות מ-16 חודשים, בשנתון דווקא נכתב כי הנתון הזה עומד כיום על שנתיים. כלומר, 24 חודשים. מה ההסבר לחוסר ההתאמה בנתונים? מטעמה של שקד הגיבו כי בהודעה חל בלבול: הנתון "פחות מ-16 חודשים" מתייחס לפרמטר אחר, ואילו הישגה של השרה הוא שמשך הזמן הממוצע לאישור תוכנית עומד כיום על שנתיים בלבד.
עוד נשוב לפרמטר האחר, אבל האם השנתיים המדוברות הן אכן הישג? משך הזמן הכולל לאישור תוכנית (שמחושב כממוצע ארצי) מודד את אורכו של הליך התכנון במוסד התכנון, מקבלת התוכנית ועד פרסומה ברשומות. הליך כזה כולל שבעה שלבים: קליטה (קבלת התוכנית), בדיקה תכנונית, מילוי תנאים, הפקדה, הכרעה בתוכנית, הליך אישור (מתן תוקף) וסיום (פרסום ברשומות). מבחינה זו אכן נרשם שיפור במהלך השנים: אם בשנת 2010 משך הזמן הכולל לאישור תוכנית עמד על 3.8 שנים בממוצע, בשנת 2021 נתון זה עומד, כאמור, על שנתיים (ראו תרשים). אלא שקשה לייחס את השיפור העקבי הזה דווקא לכהונתה של שקד. היא הרי נכנסה לתפקידה רק באמצע 2021, וגם אם היינו מייחסים לה את הישגי השנה כולה, הרי שבמהלכה לא חל כל שינוי - ודאי לא "שיפור אדיר" - לעומת נתוני 2020, שגם בה עמד הנתון הזה על שנתיים. גם השיפור לעומת 2019, בה עמד הנתון של 2.1 שנים, הוא מינורי.
ומאיפה נלקח הנתון של "פחות מ-16 חודשים"? הוא מתייחס לפרמטר שנקרא "הזמן הממוצע להכרעה בתוכנית". זה מדד חלקי יותר שמתאר את פרק הזמן שחולף בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מעמידה בתנאי הסף ועד הכרעה בתוכנית. ב-2021 הנתון הזה אכן עמד על 15.7 חודשים שהם פחות מ-16 חודשים. אלא שכאן דווקא חלה הרעה קלה לעומת השנים הקודמות: ב-2019 עמד הנתון על 15.5 חודשים, ואילו ב-2020 הוא עמד על 15.2 חודשים.
מטעם השרה שקד נמסר בתגובה: "יובהר, כפי שציינה השרה, כי הכוונה לשיפור האדיר בלוחות הזמנים הייתה לנתון שמתייחס לאישור התוכנית הסופית (כפי שכתוב) העומדת כיום על שנתיים. מדובר בשימור של נתון שיא שנקבע לראשונה בשנת 2020 העומד גם הוא על שנתיים. ההשוואה נעשתה לשנים עברו בהן שנת 2013 לדוגמא, בה משך הזמן הכולל עמד על 3.4 (ממוצע ארצי בשנים) ולכן מדובר בשימור נתון שיא ובשיפור אדיר ביחס לשנים עברו".
בשורה התחתונה: דבריה של שקד לא נכונים. הנתון של הזמן הממוצע לאישור תוכנית לא ירד ל"פחות מ-16 חודשים" בממוצע והוא עומד כיום על שנתיים. נתון זהה ל-2020 ודומה ל-2019. ואילו המדד בו הזמן הממוצע הוא אכן פחות מ-16 חודשים, הוא "הזמן הממוצע להכרעה בתוכנית", ובו חלה הרעה לעומת השנתיים הקודמות.
תחקיר: יובל אינהורן