גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המטבע שקרס ועורר מחדש את הסיוט של משקיעי הקריפטו

במקביל לירידות בשוק ההון, המטבעות הדיגיטליים הגדולים צוללים ובשבוע האחרון אחד המטבעות היציבים, טרה, קרס ב־38% ● שוק הקריפטו מאבד את מעמדו כ"זהב החדש" עם המתאם ההולך ועולה בינו לבין למדדים המובילים בארה"ב ואובדן האמון של משקיעי הטרה לונה עלול לגרור אחריו מפולת בקהילת המטבעות המבוזרים כולה

טרה לונה / צילום: Shutterstock
טרה לונה / צילום: Shutterstock

במקביל לירידות החדות בשווקי ההון גם המטבעות הדיגיטליים נחתכים: הביטקוין נסחר בשער של 27 אלף דולר, ירידה של מעל ל-55% מהשיא שנרשם בנובמבר בשנה שעברה. זוהי הפעם השניה מתחילת 2022 שהביטקוין צונח מעל ל-50% מהשיא, הפעם הקודמת היתה בסוף חודש ינואר, אך עם פלישת רוסיה לאוקראינה ותחילת המערכה, ובייחוד בימיה הראשונים, הביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים התאוששו, ותפסו תפקיד מרכזי כמערכת אלטרנטיבית במצב בו התרבו המגבלות על המערכות הפיננסיות של שתי המדינות. במקביל לירידות בביטקוין נרשמות ירידות בשערי המטבעות המובילים בהם אית'ריום (שינוי שבועי 35%-), סולנה (שינוי שבועי 52%-), וקרדנו (שינוי שבועי 50%-).

כבר לא אי של יציבות או מחסה מהאינפלציה

אם בתקופת תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה היה נדמה שהמטבעות הדיגיטלים מתנתקים מעט מהקורלציה שלהם לשוק ההון, כעת אנו רואים שהם חזרו להתנהג בהתאם לכיוון המדדים המובילים, אך בתנודתיות גבוהה יותר, ועל כן, הירידות חדות יותר. המתאם בין כיוון שוקי ההון לבין המטבעות הדיגיטליים הלך והתהדק בשנים האחרונות והפך להיות נושא שמטריד את הבנקים המרכזיים בעולם. קרן המטבע העולמית, ה-IMF, פרסמה מחקר בו היא בחנה האם הקשר בין השווקים דו כיווני, כלומר האם ירידות בשוקי המטבעות יכולים להביא לירידות בשוקי ההון, ומצאה שקשר זה מתחזק ככל ששוק המטבעות הדיגיטליים גדל, ומתפתחים מכשירים בשוק ההון המסורתי שעוקבים אחריו.

המתאם בין שוקי המניות לשערי המטבעות הדיגיטליים מראה כי למעשה הביטקוין לא הופך להיות הזהב החדש ומהווה חוף מבטחים בעת משבר פיננסי בשווקים, אלא נתפס על ידי הציבור כנכס השקעה תנודתי בסיכון גבוה. בהתאם, המשך הירידות בשוקי ההון אינן אינדיקציה חיובית עבור המשקיעים במטבעות דיגיטליים, ולמעשה החולשה העיקרית של הביטקוין הוא המתאם ההולך ועולה בינו לבין שוקי ההון, שמחליש את מעמדו כאלטרנטיבה פיננסית. עם זאת חשוב לציין שמעבר להיותו נכס השקעה, יתרונותיו באים לידי ביטוי במקומות בהם הנגישות למערכת הפיננסית מוגבלת.

המנגנון שלא עבד והמשקיעים שאיבדו אמון

אחד הסיפורים המעניינים והעיקריים שמשפיעים על כל שוק הקריפטו הוא של המטבע טרהUSD של חברת טרה, שקרס בשבוע האחרון ב-65% ומשפיע על כל שוק הקריפטו. טרה היה אחד המטבעות שבלטו בעליות ברבעון הקודם, וזאת בניגוד למגמה שהייתה בשוק הקריפטו ככלל, שהציג תשואה שלילית ברבעון הקודם. טרה עוסקת במטבעות יציבים, ולכאורה התנודתיות הייתה אמורה לעשות לה טוב. בתקופות של תנודתיות גבוהה, המסחר במטבעות דיגיטליים מתאפיין בביקושים למטבעות יציבים, כלומר, מטבעות ששערם צמוד למטבע פיאט כלשהו - דולר, יורו, וכו'. כך למעשה ניתן לקבע את שער הקריפטו ולהימנע מהתנודתיות, מבלי למכור אותו לפיאט ולהזדקק להליך בירוקרטי של הכנסת הכסף למערכת הפיננסית.

 

המטבעות היציבים הפכו לשחקנים עיקריים בעולם הקריפטו, לצד אי נוחות גלויה מצד הרגולטור בשאלת הכיסוי: כלומר, אם מבטיחים שערך מטבע מסוים צמוד לדולר או לכל מטבע פיאט אחר, האם ברגע האמת יש לחברה שהנפיקה אותו את הרזרבות המתאימות על מנת לעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי המטבע. טרה לונה הנפיקה צמדים רבים של מטבעות יציבים מול מטבע ספציפי - דולר, יין, יורו וכו'. היא גם פיתחה אלגוריתם שאמור לאזן את הצמידות באמצעות מנגנון של שריפה או הנפקת מטבעות טרה לונה, בהתאם לביקושים בכל צמד ספציפי, בדומה להגדלת היצע או הקטנתו בבנקים מרכזיים.

המנגנון הזה אמור היה לווסת למעשה ההיצע באופן שהשער של המטבע היציב ישמור על יציבותו, אולם, ברגע האמת ובתנודתיות הגבוהה שנוצרה בשוק, המנגנון הזה קרס, וההצמדה של המטבע צמוד הדולר לא התקיימה במלואה. זה מה שהוביל את המשקיעים לחוסר אמון ולקריסה של טרה לונה. נציין שקריסה של מטבע יציב גדול היא אחד האיומים המרכזיים על שוק הקריפטו, ומוזכרת כאחת הסכנות העיקריות לאובדן אמון בו ולהתגלגלות לתרחיש של קריסת שוק הקריפטו באופן מוחלט, ומקבילים אותה למעשה למצב של "ריצה אל הבנק" בשווקים הפיננסיים המסורתיים. טרה לונה היא שחקן גדול בשוק הזה, אך השחקנים העיקריים בו הם טטר, בייננס ומטבע ה-USDC.

עוד כתבות

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות