מעון בית דפנה / צילום: יוסי כהן
משרד הרווחה והביטחון החברתי הודיע היום (ב') על הגברת הפיקוח והסנקציות על מפעילי מסגרות הדיור הפרטיים, בעקבות אירוע מותם של שלושה מדיירי מעון בית דפנה, ואשפוזם של רבים אחרים, בשל הרעלת מזון. כחלק מן המדיניות החדשה, יחויבו המפעילים להתקין מצלמות בכל המרחב הציבורי, ופקחי משרד הרווחה יוכלו לצפות בחומרים המצולמים ככלי פיקוח ומניעה. המשרד הכריז על סנקציות למי שלא יעמדו בכללי ההיגיינה והטיפול השוטפים, מקנסות כספיים ועד שלילת רישיון. המשרד יקצה תקנים לעיבוי מערך הפיקוח, ויפעל לשם כך מול האוצר.
אולם למרות הדברים הנחרצים, הגישה הכללית של משרדי הרווחה והבריאות בדיון שנערך היום בוועדת הרווחה של הכנסת בראשות היו"ר ח"כ אפרת רייטן, הייתה כי במסגרת החוק הקיים, אין הרבה מה לעשות. החוק משאיר את האחריות לבטיחות והגהות של המוסדות, בידי מנהליהם.
שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן אמר כי "שירותים רבים במשרד הופרטו לאורך השנים, אך במקביל לא נבנה מערך פיקוח הולם ויעיל שיוכל לוודא כי השירותים הניתנים במסגרות הרווחה עומדים בסטנדרטים הגבוהים שהציב המשרד" .
בעקבות זאת קראו כמה מחברי הכנסת שנכחו בוועדה, להקים גוף פיקוח חיצוני הכפוף למשרדי הרווחה והבריאות, לשם פיקוח תדיר יותר על המוסדות. כמו כן דרשו חברי הכנסת וגם הוריהם של האנשים השוהים במעונות, לחשוף את הרווחיות של חברות פרטיות כמו דנאל, מנהלת מעון בית דפנה, עבור כל מוסד ומוסד. משרד הרווחה מסר כי במסגרת תוכנית הפיקוח החדשה, ייערך גם פיקוח חשבונאי.
לבסוף ביקשו חלק מחברי הכנסת לשקול הלאמה של המוסדות הללו, ופירוק של המוסדות הגדולים יותר, בתקווה להשיג כך יחס אישי יותר עבור הדיירים. בתחילת חודש פברואר הגיש השר מאיר כהן לכנסת את הצעת חוק זכויות רווחה לאנשים עם מוגבלות שמטרתו הרחבת אפשרויות הבחירה למשפחות באשר לפתרונות הדיור לאנשים עם מוגבלות תוך תעדוף של חיים בדירות בקהילה. החוק פורץ מגובה תקציבית בסכום של 2.2 מיליארד שקלים בחמש השנים הקרובות, והוא צפוי לעלות להצבעה בכנסת בזמן הקרוב.
"אם זו הייתה כשרות, לא היו בודקים פעם בכמה שנים"
מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי, סיגל מורן, אישרה כי כרגע לא מתקיימת חקירה של המשטרה בעניין האחריות למותם של הדיירים. משרד הביטחון והרווחה מסרו כי התנהלותם בנושא הייתה במסגרת החוק, ואילו ההורים טענו כי גם אם התנהלו המשרדים בהתאם לחוקים המגדירים מועדי פיקוח מרווחים מאוד על המוסדות, הרי שעדיין עברו על חוק ההגנה על חסרי ישע, ותעיד על כך התוצאה.
ח"כ אורית סטרוק מן הציונות הדתית אמרה: "יש לנו גורמים שמפקחים על מזון בכל מקום והעדיפות הראשונה צריכה להיות דווקא למקומות האלה, שבהם הרעלת מזון היא באמת מסוכנת לאנשים. רמת הפיקוח היא לא סבירה בעליל. אם זו הייתה כשרות, לא היו בודקים פעם בכמה שנים".
בתחילת הדיון בכנסת תיאר מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש את הממצאים במעון בית דפנה. "מדובר במחלה זיהומית. אמנם לא ניתן היה לבצע בדיקת צואה לדיירים שנפטרו ולכן לא מצאנו בגופם את החיידק, אך סמיכות המקרים להתפרצות של תחלואה בחיידק בקרב דיירים נוספים שאצלם כן בוצעה תרבית וניתנה האבחנה, מאשרת שזו הסיבה".
"אי-אפשר להסתמך על ביקורת כשמדובר בהיגיינה"
מנהלת מעון בית דפנה, נטע בן יוסף, התקשתה לשלוט ברעד קולה כאשר תיארה כיצד נקראה למיטתה של דיירת שהחלה לאבד הכרה, ותוך כדי הטיפול בה וההמתנה לאמבולנס, החלה להבין שהיא מאבדת דיירים נוספים. מלבד שלושה הדיירים שנפטרו, חלו 30 נוספים, חלקם אושפזו.
יו"ר ועדת הרווחה אפרת רייטן מרום ממפלגת העבודה שאלה: "ההתרשמות שלי מההיכרות עם המקרה, היא שלא הייתה זו גזירת גורל. האם נמצאו האחראים?".
אש הבהיר כי משרד הבריאות אחראי לבקר במוסדות הללו רק כאשר הם נדרשים לחדש רישיון, וזה יכול לקרות אחת לשנה או אפילו יותר. "במקרה הזה, עשינו ביקורת כמה חודשים לפני כן".
רייטן: "אני מקריאה את רשימת הליקויים - חתולים בחוץ, זבובים במטבח, כיורים ללא מים, בלנדר שלא נוקה - כל זה קרה מאוקטובר?". אש השיב כי "בסוגיות של ניקיון, המצב יכול להתדרדר אפילו תוך יום אחד. אי-אפשר להסתמך על ביקורת כשמדובר בהיגיינה".
"שאלו אותי - איך יכול להיות שהמנכ"ל הגיע למפעל שטראוס ולא הגיע למעון בית דפנה, שם התרחש אסון הרבה יותר גדול? זה פחות חשוב לו?", שאלה רייטן. אש אמר בתגובה כי "במפעל שטראוס הייתה סוגיה מורכבת של לנסות להבין מה קרה שם, למרות שהתוצאה בינתיים היא הרבה יותר קלה. הייתי חייב לראות בעיניים כדי להבין איך אנחנו צריכים להתנהל לגבי המקרה הזה. התוצאה פה היא כמובן הרבה יותר קשה אבל יותר ברורה".
רייטן: "אמרת שאתם לא אחראים על הביקורת השוטפת של המעונות, אלא רק בעת חידוש רישיון. אתה חושב שהמצב צריך להישאר ככה?"
אש: "אנחנו לא מסוגלים. כח האדם לא מספיק. האחריות היא על המוסד".
"אם יקרה דבר כזה בגן ילדים, אוי לנו"
חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב מישראל ביתנו, אמרה כי "במדינות הרבה פחות מפותחות יש גוף סניטרי אפידמיולוגי. אפילו בברית המועצות, כמה שנוהגים לגחך עליה, היה גוף כזה. מלבד המעונות, תחשבו על גני ילדים. עליהם אין שום פיקוח. אם יקרה דבר כזה בגן ילדים, אוי לנו. נכון שמשרד הבריאות לא יכול להתמודד, ולכן הוצע להקים גוף נפרד לפני 13 שנה, אבל לא ברור איפה זה עומד".
סיגל מורן, מנכ"ל משרד הרווחה, ציינה: "עוד לפני האירוע התקשרנו עם חברות מתמחות, כי למפקחים שלנו אין את הידע ולא את כמות כוח האדם. חברות הבקרה כבר החלו להיכנס למעונות, אבל עדיין - לא נוכל להיות בכל מקום בכל רגע נתון".
בשלב הזה עברה זכות הדיבור למנהלי המעון. בן יוסף, המנהלת את המעון מזה שלוש שנים, אמרה כי: "מאז הקורונה אני לא מפסיקה לדאוג. הורים אמרו לי - את חרדתית. תדאגי פחות, ואני תמיד דואגת. עכשיו קוראים לצוות רוחצים, והם פועלים בכל כך הרבה אהבה. כאשר זיקוק הדליק לנו את הגג ביום העצמאות, הצוות הגן על הדיירים בגופו. ואז אמרו להם 'שוב רצחתם פה מישהו?'".
רייטן השיבה: "אבל מתו שלושה אנשים מהאוכל שלהם"
בן יוסף: "אני יודעת. הכרתי אותם אישית".
רייטן: "אז איך אפשר?"
בן יוסף: "אם הייתי יודעת, הייתי מונעת את זה. הטבחית שהייתה אחראית על המטבח באותו היום עובדת אצלנו 20 שנה. בביקורת אמרו שהחיווי של טמפרטורת התנור לא היה נכון, והבשר לא בושל במשך שעתיים. זה מספיק כדי שייווצרו בו חיידקים. בבדיקות של מזון אחר שהוגש באותו היום, הכול היה תקין".
לעומת זאת שלומי כהן, מנהל האשכול בבית אקשטיין, אמר: "אנחנו יודעים היום שלא פעלנו נכון. פעלנו לפי ההנחיות שקיבלנו ולפי מה שלימדו אותנו, אבל מאז שקרה האירוע, הפנמנו שההנחיות הללו לא נכתבו עבור אנשים רגישים כמו אלה שנמצאים אצלנו. היום האוכל יוצא כמו במעבדה, בודקים אותו עם מדחום".
"מעניין שאף מדריך במעון לא נדבק"
לעומת זאת, אחת המשתתפות מן הציבור שהיא מורה בתחום החינוך המיוחד, אמרה כי "מעניין שאף מדריך במעון לא נדבק. זה משום שהם לעולם לא יאכלו את האוכל הזה. לא כי הוא רעיל, הרי אף אחד לא ידע זאת ולא היה מאפשר במכוון אוכל רעיל, אלא כי הוא מגעיל. הילדים שאני מלמדת שגרים בהוסטלים, הם היחידים מבין הילדים תחת אחריותי שמוכנים לאכול כל מה שאנחנו מגישים להם. זה תמיד טוב יותר ממה שיש להם בהוסטל".
ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה סיפרה כי ביצעה ביקור פתע בבית דפנה: "התשתיות מזעזעות, רקובות ומוזנחות".
יגאל נחתומי, מנכ"ל בית אקשטיין מקבוצת דנאל, החברה הבורסאית המפעילה את המעון: "פעלנו כמו שלימדו אותנו וציפו מאיתנו אבל זה לא היה מספיק. אני ניהלתי בעבר את בית דפנה, ואני מכיר את האנשים אישית. צריך לזכור שאנחנו מטפלים באנשים מאוד מורכבים".
לזימי: "כמה אתם מקבלים מן המדינה? האם אפשר לשאול כמה הרווח התפעולי שלכם על כל מוסד? האם לא צריך לבטל את הסיפור של רווחה למטרות רווח?".
נחתומי: "הדוחות שלנו שקופים. אני לא הרגולטור ואני לא החלטתי שאלה יהיו מפעילים פרטיים".
ח"כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד הסכים עם ח"כ לזימי: "אני מקווה שיביאו לדין את האחראים למקרה, אבל גם הלאמה היא רלוונטית. והמוסדות גדולים מדי".
"אתם אומרים שפעלתם לפי חוק, אבל עברתם על חוק חסרי הישע"
ח"כ אמילי מואטי מהעבודה הוסיפה כי יש להעדיף טיפול בחוסים בקהילה. גם נציגי ההורים אמרו כי לו היו מקבלים מן המדינה את התקציב שניתן היום למעונות פר מטופל, ייתכן והיו מצליחים לטפל ביקיריהם בבית.
חנה קים, נציגת פורום המשפחות של אנשים השוהים במוסדות, שהוקם בתקופת הקורונה, אמרה: "מאוד הפריע להורים שהם לא מבינים למי יש אחריות על חיי הילד שלהם? האם למפעיל של מסגרת הדיור או למשרד הרווחה? או למשרד הבריאות? והנה אומרים לי שהפיקוח לא יכול להיות תדיר, כי אין כוח אדם". היא מספרת כי הביאה למנהל המעון בו נמצא בנה תוכנה שמזהה אלימות באופן אוטומטי, בשם "Eye Know". זה "לא עולה הרבה כסף, אבל לא התייחסו לזה".
"אתם אומרים שפעלתם לפי חוק, אבל עשיתם עבירה על חוק חסרי הישע. אנחנו דורשים שהאחראים יתבעו במסגרת החוק הזה ובטח שלא יתנו להם לנהל עוד מסגרות, ועכשיו דנאל זכו במכרזי ניהול נוספים".