בשבת התקיימו הפגנות רבות נגד הפסיקה הצפויה ברחבי ארה''ב. בתמונה: הפגנה בלוס אנג'לס / צילום: Associated Press, Noah Berger
"פסק הדין 'רו נגד וויד' היה שגוי כי אין בחוקה האמריקאית אזכור לזכות לבצע הפלות... בית המשפט מבטל את הפסיקה הזו ומחזיר את סמכות הבחירה לעם ולנציגיו הנבחרים" - כך כתבו שופטי העליון בדעת הרוב (6 נגד 3) שפורסמה בשעות האחרונות. להחלטת בית המשפט העליון, שמונה תשעה שופטים ונשלט על ידי שישה שופטים שמרנים בהם נשיא ביהמ"ש יש השלכות פוליטיות, חברתיות וכלכליות עצומות על החברה האמריקאית.
״פצצה גרעינית״: בית המשפט העליון של ארה״ב מבטל את הזכות החוקתית להפלות מלאכותיות
פסיקת העליון "רו נגד וויד" מ־1973, נחשבת לנקודת ציון משפטית וחקיקתית בארה"ב. החלטת העליון שפורסמה היום ומבטלת אותה נוגעת לאיסור על הפלות במיסיסיפי לאחר השבוע ה־15. משמעות ההחלטה היא שמדינות ארה"ב השונות יהיו חופשיות לאסור על ביצוע הפלות או להגביל אותן לפי ראות עיניהן.
בעוד שהסקרים מלמדים על תמיכה של רוב חוצה מפלגות בזכות להפלה בכל ארה"ב, הפוליטיקאים אמריקאים בעבר ובהווה כבר החלו לתקוף או לברך את ההחלטה לפי השיוך המפלגתי שלהם. הנשיא לשעבר ברק אובמה צייץ כי "ההחלטה תוקפת את החירויות החיוניות של מיליוני אמריקאים".
מנגד מנהיג המיעוט בסנאט, הסנאטור מיץ' מקונל הרפובליקאי בירך ואמר כי זו החלטה אמיצה וכי זהו ״ניצחון היסטורי לחוקה ולמי שהם הפגיעים ביותר בחברה שלנו".
מעבר לפילוג הפוליטי בארה"ב יש מקום לשאול כיצד ההחלטה צפויה להשפיע כלכלית על המדינה ועל אזרחיה, ובעיקר הנשים שבהם.
"נשים אמריקאיות שתימנע מהן גישה להפלות מועדות לסבול מבעיות כספיות ולהסתמך על תוכניות סיוע ממשלתיות כמו תלושי מזון ורווחה" - כך על פי מחקר שעקב במשך עשר שנים אחרי 1,000 נשים שרצו לבצע הפלות. המחקר החדש פורסם ברקע הדלפת ההחלטה בתחילת חודש מאי השנה.
ילן: השפעות כלכליות שליליות
"להגבלת הגישה להפלות יהיו השלכות מאוד מזיקות לכלכלה", אמרה שרת האוצר ג'נט ילן בסנאט בחודש שעבר. עדותה גובתה במחקרים המראים שלהגבלת הזכות להפלות השפעות כלכליות שליליות גם על המטופלות שנמנע מהן ההליך הזה וגם על הכלכלה האמריקאית בכלל.
ילן העידה בפני וועדת הבנקים של הסנאט ואמרה שמתן גישה להפלות טובה לכלכלה כי היא מאפשרת ליותר נשים להיות בכוח העבודה וללמוד - דבר שמגדיל את פוטנציאל ההשתכרות שלהן.
ילן ציטטה מחקר משנת 2000, שהראה שלאחר שהוסרו המגבלות על ההפלות בעקבות פסיקת רו נגד ווייד ב־1973, השתתפות הנשים השחורות בכוח העבודה עלתה ב־6.9%. בקרב נשים לבנות העלייה הייתה של 2% בלבד.
ילן ציינה גם שהפלות עוזרת ליותר נשים לא להידרדר לעוני ולהפוך לנזקקות לסיוע מהמדינה. ההפלות, אמרה ילן, משפרות גם את רווחת הילדים האחרים במשפחה וכתוצאה מכך את פוטנציאל ההשתכרות העתידי שלהם.
"בעלות הכנסה נמוכה במיוחד, ולעתים קרובות אלה נשים שחורות, שאינן מסוגלות לטפל בילדים או שהן נכנסו להריונות לא רצויים, מוצאות עצמן לעתים קרובות ללא יכולת להמשיך לרכוש השכלה, שתאפשר להן להשתתף מאוחר יותר בכוח העבודה", אמרה ילן.
רוב הציבור בעד הפלות
מרגע הפרסום, הפכה הסוגיה לאחת המדוברות בשיח הציבורי במדינה והיא נבחנת מכל זווית אפשרית כמעט - משפטית, פילוסופית, פסיכולוגית, פוליטית, כלכלית ועוד.
על פי מכון הסקרים PEW, רוב הציבור האמריקאי לא רואה עין בעין עם הפסיקה הצפויה של השופטים השמרנים בעליון. מסקר שנערך במכון בחודש אפריל האחרון, עולה כי 6 מכל 10 אמריקאים תומכים בזכות ההפלה. על פי הסקר 59% מהמבוגרים בארה"ב אומרים שהפלה צריכה להיות חוקית בכל המקרים או ברוב המקרים, בעוד ש־39% חושבים שהפלה צריכה להיות בלתי חוקית בכל המקרים או ברוב המקרים. לדברי המכון, עמדות אלה בסך הכל לא השתנו בשנים האחרונות.
כך או כך, החל מהרגע שפסק הדין יפורסם רשמית השפעתו תהיה מיידית. המשמעות היא שכל מערכת בחירות שיקבעו שליטה בגוף מחוקק או במשרד המושל בכל אחת מהמדינות יכולות להפוך במהירות למשאל־עם על הפלות.
כבר השנה, מחוקקים ב־30 מדינות הציגו לפחות 82 הצעות חוק האוסרות לפחות על חלק מסוגי ההפלות. כמה מושלים רפובליקאים בילו שנים בהצגת תוכניותיהם להפוך את המדינות שלהם ל"סמן קיצוני" של התנגדות להפלות במדינה.
ההערכה בארה"ב היא שפסק הדין יוביל לכך ש־26 מדינות יאסרו לבצע הפלות בתחומן. רבות מהן כבר החלו בהטלת מגבלות שונות על הליך ההפלה בשנים האחרונות. בטקסס, לדוגמה, אסור כיום לבצע הפלות אחרי השבוע השישי להיריון; איידהו ואוקלהומה הלכו בעקבותיה, אם כי באיידהו המדיניות כרגע מוקפאת; בפלורידה ובאריזונה קבעו איסור על ביצוע הפלות לאחר השבוע ה־15 גם לפני הפסיקה מבית המשפט העליון.
22 מדינות כבר חוקקו חוקים שאוסרים על הפלות באופן גורף או אוסרים עליהן החל משלב מאוד מוקדם בהיריון. בחלק מהמדינות, כמו באוקלהומה למשל, יש חקיקה שאוסרת על הפלות עוד מלפני 1973. חוקים אלה מעולם לא בוטלו. יש גם מדינות שהעבירו חוקים האוסרים על הפלות לאחר הפסיקה ההיסטורית של 1973, אך הן עומדות תלויות וממתינות לביטול "רו נגד וויד".
18 המדינות שבהן יש איסור כמעט מוחלט על הפלות כוללות את אלבמה, אריזונה, ארקנסו, איידהו, קנטקי, לואיזיאנה, מישיגן, מיסיסיפי, טקסס, יוטה, מערב וירג'יניה, וויסקונסין וויומינג. רק בחלק מהמדינות האלה ניתן לקבל אישור להפיל את העובר אפילו אם הוא תוצאה של אונס או גילוי עריות; בכמה מהמדינות הללו הרשויות לא מאשרות לבצע הפלות גם אם יש סיכוי רפואי גבוה שהאישה תהיה מוגבלת במשך כל חייה לאחר הלידה.
פשיטות רגל, חובות ועוני
כלכלנים שעקבו אחרי ההשפעה של זכויות ההפלה על ההעסקה וההישגים הפיננסיים של נשים, גילו שגישה לטיפולים הקשורים לפוריות יכולים לעזור לנשים להשיג הישגים עצומים בהשכלה ובקריירה. אולם, לא נעשו מחקרים רבים על תמונת המראה של אפשרות זו: ההשפעה על נשים המבקשות לעשות הפלה ונדחות, וכתוצאה מכך יולדות ילדים שהן לא רצו להביא לעולם.
ממצאים של מחקר חדש שבחן בדיוק את זה פורסמו באחרונה במסמך עבודה של "הלשכה הלאומית למחקר כלכלי" - מכון המחקר הכלכלי הגדול בארה"ב, שעוסק בחקר הכלכלה. החוקרים בחנו במשך עשור כ־1,000 נשים והשוו את ההישגים של שתי קבוצות מביניהן - אלה שנמנע מהן לבצע הפלה ואלה שניתן להן לבצעה. השורה התחתונה של המחקר הייתה כי השפעה של שלילת הפלות על נשים היא רעה מבחינה בריאותית ופיננסית.
המחקר מצא שמסורבות ההפלה נקלעו לקשיים כלכליים משמעותיים שעצרו או דרדרו את חייהן לאחור. על פי המחקר, שיעור הפינוי מבתים, פשיטות הרגל, והחובות כספיים שלא שולמו בזמן, היו באופן משמעותי הרבה יותר מנת חלקן של הנשים מסורבות ההפלה מאשר של אלה שביצעו הפלה.
המחקר מצא שהנשים שנדחו היו בסבירות גדולה יותר לחוות עוני, לכסות את עלויות המחיה בסיסיות וכן שדירוג האשראי שלהן - נתון קריטי בארה"ב - היה נמוך יותר משל אלה בקבוצה השנייה.
בקרב הנשים שביקשו לבצע הפלה ונדחו, נרשמה עלייה של 78% ברמת החוב שצברו לעומת לפני ההיריון. כמו כן שיעור פשיטות הרגל בקבוצת נשים זו היה גבוה ב־81% לעומת הנשים אחרות. ה"לחץ הפיננסי" המוזכר במחקר נמשך לפחות חמש שנים לאחר הלידה.
ברמת המקרו, להחלטה לאשר או למנוע הפלות יש משמעותית כלכליות על התמ"ג. מחקר אחר מהשנה שעברה של "המכון לחקר מדיניות נשים" (IWPR) שממוקם בוושיגטון הבירה, העריך כי אם יבוטלו המגבלות על ההפלות בכל מדינות ארה"ב במכה אחת - התמ"ג האמריקאי יצמח בכמעט חצי אחוז.
המחקר של המכון מצא כי הגבלות על הפלות ברמת המדינה עולות לכלכלות של מדינות ארה"ב כ־105 מיליארד דולר בשנה. זאת בעיקר בשל הירידה בהשתתפות בכוח העבודה ובכוח ההשתכרות, לצד זמן אבטלה ממושך והחלפת משרות באופן תדיר יותר.
על פי המחקר של IWPR מדינות עצמאיות המגבילות הפלות עושות זאת במחיר יקר. החוק לאיסור והגבלה על הפלות בטקסס עולה למשלם המסים כ־14 מיליארד דולר בשנה, לפי ההערכות. כמו כן, מעריך המכון כי התמ"ג של מיזורי יעלה ב־1.02% אם כל המגבלות על הפלות יוסרו.
עוד עולה כי נשים בגילאים 15 עד 44 ירוויחו בממוצע 1,610 דולר יותר בחודש אם יוסרו המגבלות על הפלות בכל מדינות ארה"ב. הסרת כל המגבלות, קובע המכון, תאפשר לכ־505 אלף נשים בגילאים האלה להצטרף לכוח העבודה, ולהשתכר יחד עוד כ־3 מיליארד דולר בשנה. הנשים שכבר מועסקות היו מרוויחות ביחד עוד 101.8 מיליארד דולר בשנה לו היו מוסרות כל המגבלות.
חשיבות המוצא האתני
על פי מחקר מ־2017 של מכון גוטמאכר האמריקאי, שתומך בזכות ההפלה, אחת מכל ארבע נשים אמריקאיות (23.7%) צפויות להידרש לעבור הפלה עד גיל 45. בין השנים 2008 ל־2014 חלה ירידה של 25% בשיעור ההפלות בארה"ב - מ־19.4 הפלות לכל אלף נשים בגילאי 15־45, ל־14.6 הפלות. יחד עם זאת המחקר קובע כי עד גיל 20 4.6% מהנשים האמריקאיות יעברו הפלה ו-19% עד גיל 30.
במידה ו"רו נגד ווייד" אכן תבוטל, ההשפעה על נתונים אלה ואחרים תהיה נרחבת. על פי אותו מחקר של מכון גוטמאכר, 58% מהנשים האמריקאיות בגילאי הפוריות - כ־40 מיליון נשים - מתגוררות במדינות "עוינות" להפלות.
מדינות שימשיכו לאפשר הפלות צפויות לראות הגעה של זרם של מטופלות המבקשות לבצע אותן. לדוגמה, אחרי שטקסס החלה בשנה שעברה לאכוף את האיסור שלה על הפלות לאחר השבוע השישי, מרפאות לביצוע הפלות במדינות הסמוכות לטקסס דיווחו על עלייה של כמעט 80% בכמות המטופלות המגיעות מטקסס בהשוואה לתקופה המקבילה שנה קודם לכן.
האיסור על ביצוע ההפלות חושף שוב עד כמה למוצא האתני של האמריקאים בארה"ב יש השפעה על עתידם. נשים לא־לבנות צפויות לסבול יותר מהמגבלות על ההפלות. על פי מחקר אחר, נשים שחורות והיספניות פונות לביצוע הפלות בתדירות יותר גבוהה מאשר נשים לבנות בארה"ב. כמו כן, נשים שחורות, שהן באופן כללי בעלות פחות אמצעים מאשר נשים לבנות אמריקאיות, יתקשו יותר לממן את הנסיעה למדינות סמוכות וכן את עלות הטיפולים באופן חוקי.
הגבלת הגישה להפלות יכולה להוביל גם להשפעות בריאותיות שליליות בטווח הארוך. מחקר גדול מאוניברסיטת קליפורניה מצא שנשים, שמבקשות גישה להפלות ולא מקבלות אותן נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות בריאותיות משמעותיות.
בכמה מדינות דמוקרטיות, הכריזו המושלים כי בכוונתם לספק שירותי הפלה גם לנשים הגרות במדינות בהן ההליך הרפואי הזה ייאסר או יוגבל.
מה היא רו נגד וויד? נקודת ציון בהיסטוריה המשפטית והחקיקתית בארה"ב
רו נגד ווייד היא פסיקה חשובה של בית המשפט העליון האמריקאי, שהפכה את ההפלות בארה"ב לחוקיות. פסק הדין ברוב של שבעה שופטים נגד שניים ניתן ב־22 בינואר 1973. השופט הארי א. בלקמון, רפובליקאי מהמערב התיכון של ארה"ב שהיה בעד הזכות להפלות כתב את דעת הרוב. פסק הדין ביטל חוקים במדינות רבות, שאסרו לפני כן על נשים לבצע הפלות, והכריז כי אין באפשרותן לאסור את ההליך לפני הנקודה שבה עובר יכול לשרוד מחוץ לרחם, כלומר בשליש הראשון של ההיריון. עוד קבע בית המשפט כי הגבלות מסוימות מותרות בשליש השני מתוך רצון להגן על בריאותה של האם וכי הגבלות מתוך רצון להגן על העובר מותרות רק בשליש השלישי.
"המחוקק אינו יכול להגביל את הזכות לבצע הפלה בשליש הראשון של ההיריון", נכתב בפסיקה, "המדינה יכולה לקבוע תקנות לעניין אופן ביצוע ההפלה בשליש השני של ההיריון ובלבד שהם נוגעים לבריאותה של האם בלבד, וכן המדינה יכולה לקבוע כללים לגבי ההפלה בשליש השלישי של ההיריון ואף לאסור הפלה בשליש זה".
עוד קבע בית המשפט, מבלי להיכנס למלכודות פילוסופיות ודתיות כי חוקת ארה"ב אינה מכירה ב"אדם שאינו ילוד", היינו בזכויות העובר.
כעשרים שנה לאחר מכן ב־1992 נערך בעליון דיון נוסף בשאלת הזכות החוקתית להפיל בתיק "הורות מתוכננת נגד קייסי". בית המשפט החליט להותיר על כנה את הלכת "רו נגד וויד" ברוב של 5 שופטים נגד 4 עם שינוי מסוים. השופטים דחו את את גישת השלישים לטובת אבחנה המבוססת על חיות העובר (viability). בפסק הדין נקבע כי זכות האישה להפיל עומדת לה עד לרגע "החיות", וכי המדינות רשאיות להגביל את הזכות להפיל לאחר שלב כדי להגן על האינטרס הציבורי בשימור חיים פוטנציאליים.
אמריקה התאגידית התגייסה לעזור
אמזון, טסלה ומיקרוסופט מציעות כיסוי של הוצאות נסיעה לעובדות שצריכות לחצות קווי מדינה על מנת לקבל טיפולים רפואיים כולל הפלות. אך חברות אלה לא לבד.
באמריקה התאגידית מנהלים נאלצים יותר ויותר להגיב גם לסוגיות חברתיות שמהן נמנעו בעבר בעקבות לחץ המשקיעים, הלקוחות ועובדי החברות. נוסף לכך חברות שמתקשות כיום למשוך ולשמר עובדים בעלי כישורים חוששות מההשפעה שעלולה להיות לחוקים נגד הפלות על כוח העבודה שלהן.
בשנה שעברה, כשכמה מדינות קידמו חוקים שהיו מקשים על חלק מהאזרחים לצאת ולהצביע, מאות מנהלים מחברות כולל אמזון, גוגל, בלאק רוק וסטרבקס חתמו על הצהרה המתנגדת לחוקים.
בשלב זה החברות המציעות לסייע כלכלית לעובדות הצריכות לחצות את גבולות המדינה כדי לעבור הפלות נמצאות על קרקע בטוחה מבחינה משפטית. אך זה עלול להשתנות. חוק ההפלות של טקסס מרחיב את האחריות להפלות גם "למרפאות ולרופאים", וגם "לכל מי שמסייעים לביצוע הפלה". באוקלהומה ואיידהו העבירו חוקים דומים. ויש גם כמה מחוקקים שמתנגדים למדיניות החדשה של החברות.
כך לדוגמה, הסנאטור מרקו רוביו, רפובליקאי מפלורידה, הציג הצעת חוק שתאסור על חברות לקבל הטבות מס על הוצאות מימון נסיעות לעובדות, שנוסעות לטובת ביצוע הפלות.
להלן כמה מהחברות הבולטות ביותר שמציעות לעובדות שלהן הטבות הקשורות להפלות ושירותי בריאות אחרים במדינות שפגעו בזכות להפלות.
אמזון. המעסיקה הפרטית השנייה בגודלה בארה"ב הודיעה שתכסה עד 4,000 דולר בשנה בהוצאות נסיעה לעובדים ועובדות על טיפולים רפואיים שאינם מסכני חיים, כולל הפלות, במידה והטיפולים לא זמינים במרחק של 160 ק"מ ממקור מגוריהם.
טסלה. החברה ציינה בדו"ח האימפקט שלה ל־2021 שהיא תספק הוצאות נסיעה ולינה "למי שעשוי להזדקק לשירותים בריאותיים שאינם זמינים במדינה שלהם" כחלק מרשת הבטיחות המורחבת וביטוח הבריאות.
מיקרוסופט. החברה הצהירה כי תספק סיוע פיננסי לעובדים ועובדות שיידרשו לנסוע לצורך הפלה בשל אי־זמינות הטיפולים באזוריהם. "מיקרוסופט תמשיך לעשות כל מה שמותר לה במסגרת החוק על מנת לשמור על זכויות העובדים שלנו ולתמוך בנגישות עובדינו ואלה שתלויים בהם לקבלת טיפול רפואי חיוני - כולל הפלות".
סיטיגרופ. החברה, גם מהגדולות בארה"ב, התחייבה בחודש מרץ השנה לכסות את עלויות הנסיעה של עובדים במידה ויצטרכו לחצות גבולות על מנת לעבור הפלה. "בתגובה לשינויים בחוקי טיפולי הפוריות בכמה מדינות בארה"ב, החל מ־2022 נספק הוצאות נסיעה על מנת להקל גישה למשאבים מתאימים", מסרה סיטיגרופ במכתב לבעלי המניות.
ליוויס. יצרנית הבגדים הודיעה לעובדיה כי היא תחזיר לעובדות במשרה מלאה וחלקית הוצאות נסיעה שנעשו לצרכי הפלה.
ליפט ואובר. חברות שיתוף הנסיעות המתחרות אחת בשנייה על נהגים ולקוחות הכריזו בספטמבר 2021 כי יקימו קרנות להגנה משפטית על נהגים שעלולים להיתבע במסגרת החוק בטקסס כ"סייענים" במידה ויסיעו אישה למרפאה לביצוע הפלה.
סיילספורס. החברה הכריזה בספטמבר שתעזור לעובדים ומשפחותיהם לעזוב את טקסס לאחר שהמדינה העבירה את חוק ההפלות המחמיר ביותר בארה"ב.