גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך אל האושר: האם ישראל תזכה לפטור המיוחל מוויזה לארה"ב?

המשימה: השגת פטור מוויזה לארה"ב לישראלים ● המכשול: ארבע דרישות סף אמריקאיות שישראל עדיין לא עומדת בהן ● היתרון: חלון הזדמנויות נדיר שמפגיש בכירים שמחויבים לנושא בשני הממשלים ● הדרייב: ממשלה לא יציבה שעלולה להתמוטט בכל רגע ● מאחורי הקלעים של המהלך - שאחרי כמעט 20 שנה של ניסיונות יש לו סיכוי לראשונה להצליח

חברי המשלחת האמריקאית והצוות הישראלי, פברואר. ישראל תידרש לשתף מידע על נוסעים / צילום: דוברות משרד הפנים
חברי המשלחת האמריקאית והצוות הישראלי, פברואר. ישראל תידרש לשתף מידע על נוסעים / צילום: דוברות משרד הפנים

ב־5 בפברואר 2022 נחתה בישראל משלחת של 15 אנשי ממשל ארה"ב, בהם נציגי טכנולוגיה, משפט וביטחון ובכירים נוספים. לאחר שהייה של שבוע וחצי בבידוד, בתזמון מושלם ליום הוולנטיין, הם הגיעו למסעדת 1886 הוותיקה בירושלים. שם קיבלו אותם שגריר ארה"ב בישראל תום ניידס, שגריר ישראל בארה"ב מייק הרצוג ושרת הפנים איילת שקד עם צוותה. המטרה: לקדם את הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב.
בימים שלאחר מכן צפו חברי המשלחת בהליך הנפקת דרכונים ובמערכות האבטחה למתקנים בגבולות, הכירו את המערכות הטכנולוגיות הקיימות, השתתפו בהרבה מאוד ישיבות וגם ביקרו בנתב"ג ובגשר אלנבי.

הישראלים מחכים חודשים בתור לשגרירות, ותעשיית המאכערים פורחת

המשלחת הזאת היא בשורה גדולה לישראלים. מאז 2005 מנסה ישראל להכניס את אזרחיה לתוכנית הפטור מוויזות, שבה חברות כ-40 מדינות (בהן אנגליה, צרפת, אוסטרליה, יפן, סינגפור וגרמניה), שתושביהן זכאים לצאת לארה"ב לתקופה של 90 יום ללא שום הליך ביורוקרטי מקדים. כדי להיכנס לתוכנית התבקשו אותן מדינות לעמוד ברשימת דרישות, בהן בין היתר אחוזי סירוב נמוכים לבקשות ויזה, קיומן של מערכות שיתוף מידע על נוסעים וחקיקה שתאפשר את שיתוף המידע הזה.

אלא שעד כה לא הצליחה ישראל לסמן וי על אותן הדרישות, ובין השאר היא צריכה להתמודד עם סוגיית כניסת פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית בשערי נתב"ג - תנאי שארה"ב מעמידה לקבלת הפטור.

טסים בנתב''ג / צילום: תמר מצפי

ואולם, בחודשים האחרונים נפתח מחדש השיח על רשימת הדרישות, ובשיתוף פעולה בין שרת הפנים איילת שקד ובכיר בממשל ארה"ב, שהוא במקרה גם יהודי, ישנו סיכוי אמיתי להצליח במקום ששקד עצמה - כשרת משפטים - ורבים לפניה כשלו. הדרייב: ממשלה שתאריך התפוגה שלה עשוי להגיע בכל רגע.

לשם כך מינתה שקד בנובמבר שעבר את עו"ד גיל ברינגר, המשנה למנכ"ל לתפקידים מיוחדים, יועצה לשעבר במשרד המשפטים, לעמוד בראש צוות המשימה. היא אף כינתה אותו "האיש שלי למשימות מיוחדות". יחד הם שואפים להכניס את ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב עד אמצע 2023.

גיל ברינגר / צילום: שלומי אמסלם

למה זה לא קרה עד היום?

אז למה בעצם הפטור הזה כל כך נדרש? כיום ישראלי שמבקש להוציא ויזה לארה"ב משלם יותר מ-100 דולר עבור אגרה, ואם בחר במתווך שיסייע לו בהגשת הבקשה, אז עוד מאות שקלים (ראו מסגרת). עבור משפחה כבר מדובר באלפי שקלים. תהליך כזה גם כרוך בהמתנה של חודשים ארוכים, מה שמוריד מהפרק את האפשרות לצאת לטיול יחסית ספונטני.

מה בעצם מנע מישראל להיכנס לתוכנית הפטור עד היום? אחד החסמים הוא שאחוז לא מבוטל מהבקשות לוויזה בקרב ישראלים נענות בסירוב, וכדי להיכנס לתוכנית צריכה המדינה להוריד את השיעור לפחות מ־3%.

ארה"ב מבקשת גם הקמה של מערכות לשיתוף מידע על נוסעים דרך המשרד לביטחון פנים והמשטרה, מהלך שכמובן נתקל בקשיים תפעוליים, וגם חקיקה הנלווית לכך.
כמו כן עלה מצד האמריקאים החשד כי צעירים יציפו את ארה"ב לאחר השחרור מהצבא ויישארו לעבוד בה בעגלות המפורסמות.

אבל הבעיה העיקרית היא דווקא זו הביטחונית: כדי לקבל את הפטור נדרשת ישראל לאפשר לפלסטינים תושבי יהודה ושומרון בעלי אזרחות אמריקאית להיכנס לנתב"ג - תנאי שארה"ב הציבה בפניה. עם זאת, גורמים המעורים בנושא טוענים כי כבר היום ניתנים אישורים נרחבים לפלסטינים-אמריקאים על בסיס הומניטרי או במסגרת תפקידים בכירים, ולכן מדובר בשינוי מדיניות בעיקר הצהרתי ופחות דרמטי בפועל.

זה כבר הסיבוב השלישי

זו אינה הפעם הראשונה שבה ישראל מנסה להיכנס לתוכנית. ב־2005 היה זה סילבן שלום שניסה לקדם את הנושא, ואחריו, ב־2007, מאיר שטרית - שניהם כשרי הפנים. אך בשל היעדר דרכונים ביומטריים, אחוזי סירוב גבוהים לבקשות ויזה ויחס מפלה כלפי פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית בנתב"ג לא צלחה דרכם.

ב־2016 יצאה שקד, אז שרת המשפטים, בשיתוף השר לביטחון פנים לשעבר גלעד ארדן, בניסיון שני. השניים החלו במגעים עם אלחנדרו מיורקס, שר המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב - ויהודי. מפה לשם התבשרה שקד חגיגית על ידי שגרירות ארה"ב בישראל: יש פה חלון הזדמנויות נדיר שלא יחזור על עצמו - שלהי כהונת אובמה ומעורבות של בכיר יהודי. אולם ב־50 ימים (עד סוף כהונת אובמה) לא הצליחו להניע את התהליך הגדול הזה.

גלעד ארדן / צילום: שלומי יוסף

במרץ 2021, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון, נכנס ארדן שוב ללופ. בפגישה שערך עם מיורקס החליטו השניים על הקמת צוות למיפוי חסמים. באוגוסט אותה השנה הם קיימו פגישה להצגת התוצרים, שם טען ארדן כי הגורם העיקרי לאחוזי הסירוב הגדולים הוא היחס החשדני כלפי החיילים המשוחררים מצה"ל. ארדן גם ביקש מראש הממשלה נפתלי בנט להעלות את הנושא בפני נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לקראת פגישתם הקרבה, וכך היה.

ייתכן שתוצאות המהלך היא מה שנרקם לנו מול העיניים בשנה האחרונה. שקד, כבר כשרת הפנים, ומיורקס, כבר כמזכיר המחלקה לביטחון מולדת, זכו לעוד סיבוב - כשהפעם שגריר ארה"ב בישראל, תום ניידס, לצדם. בעצת מיורקס החליטה שקד למנות פרויקטור לנושא. ב-24 בנובמבר 2021 מינתה את ברינגר, וכבר בערב אותו היום נערכה פגישת עבודה ראשונה בנושא.

אז בעצם נכנס תהליך הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזות לארה"ב לקצב מזורז, כשבעורפה של שקד נושף לוח זמנים פוליטי של ממשלה שלא ברור עד כמה תוכל להאריך ימים במקביל לחלון הזדמנויות שפתחו האמריקאים לטובת העניין. ברינגר מרכז את העבודה בישראל מול הגופים השונים: המשרד לביטחון פנים, המשטרה, משרד המשפטים, רשות האוכלוסין, השב"כ, המטה לביטחון לאומי, מערך הסייבר, רשות שדות התעופה. כל זאת כשהוא מקיים קשר יומיומי עם מיורקס והשגרירות.

"אין בעיה שאין לה פתרון"

כעת ההסכמה בין שני הצדדים היא שישראל תיכנס לתוכנית אם תעמוד בארבע מדרישות הסף ברשימה (ראו מסגרת). "הקצב היה המכשול העיקרי", מודים מי שמעורבים בעבודה על התוכנית בממשלה, וכעת המוטו הוא ש"אין בעיה שאין לה פתרון".

כדי להפחית את שיעורי הסירוב לבקשות הוויזה אל מתחת ל־3% השיקו במשרד הפנים קמפיין ממוקד לפני חודש וחצי שמסביר איך למלא את הטפסים. זאת לאחר ניתוח של נתוני הסירוב שהעלו כי הישראלים פשוט לא ממלאים את הטפסים נכון ושוגים ברישום השם ותקלות דומות אחרות. במקביל הקצו האמריקאים יותר כוח אדם כדי לעבור על הטפסים. כשהקמפיין החל עמד שיעור הסירוב לוויזות ישראליות על 6.5%, ומאז החלה מגמת ירידה עקבית. כעת זה כבר לא נראה כמו חלום רחוק.

במקביל פועל משרד הפנים לטובת הקמת מערכות לשיתוף מידע על נוסעים. במסגרת ההסכמות בין המדינות תוכל ארה"ב לשלוח עד אלף שאילתות בשנה על מי שהורשעו בעבירות פליליות ולקבל מידע נוסף עליהם במטרה לאשר או לסרב את כניסתם. כדי שזה יקרה נדרשים לצאת לפועל שני הסכמים: האחד כבר נחתם בתחילת חודש מרץ במעמד השר לביטחון פנים עמר בר־לב וסגן השר האמריקאי לביטחון מולדת רוברט סילברס; השני צפוי להיחתם בחודשים הקרובים.

לטובת העברת אותו המידע מהמשטרה ברינגר מרכז מאמץ בין היתר בשינויי חקיקה (של בין שניים לארבעה חוקים) שיאפשרו הקמת מערכות טכנולוגיות מתאימות. עד היום הליכי הקמת מערכות כאלה נתקעו בשלבים הבירוקרטיים. כעת מנסים במשרד לזרז את הקמתן באמצעות חברות תעופה ומכירת כרטיסים, שיספקו נתונים על נוסעים פוטנציאליים ימים או שעות לפני העלייה למטוס. כך ניתן יהיה לשמור על ביטחון הטיסה ולנטר פשיעה וטרור או עבירות כלכליות.

בסוף מרץ פורסם תזכיר חוק PNR שנועד לאפשר בישראל שימוש ושיתוף מידע על נוסעים כפי שנהוג בארה"ב ובמדינות נוספות במערב. החוק הזה מונח על שולחן הממשלה מאז 2014, ובשנתיים האחרונות גם עבדו עליו בעצלתיים ברשות האוכלוסין. מרגע שהוא יונח על שולחן הכנסת הוא כבר יימדד בלוח זמנים פוליטי, אך במשרד הפנים מעריכים שהוא יעבור בתוך כמה חודשים עד שנה.

באשר לבעיה הביטחונית, במשרד הפנים מתכוונים לבחון את כל הבקשות החדשות של פלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית באופן פרטני ומתואם מול השב"כ.

בחודשים האחרונים השיב ברינגר על ספר של 300 שאלות ששלחו לו האמריקאים בנושא מדיניות ההגירה הישראלית, הנוגעות בעיקר למדיניות העלייה הייחודית לישראל, שמאפשרת לכל יהודי לקבל אזרחות במהירות. החשש שלהם הוא שכל אותם אנשים גם יקבלו ויזה בקלות.

מי שבקי בהליכי החקיקה שנדרשים לסיום כל התהליכים שיבטיחו כניסה לתוכנית מעריך שהחוקים כולם יעברו עד שנה מהיום, מה שמסתדר עם לוח הזמנים שציינה שקד לכניסה לתוכנית הפטור. אם אכן ישראל תצליח להתברג בתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב, אזרחיה לא יידרשו להציג ויזה בביקורת הדרכונים והמכס, ותתאפשר להם שהייה למשך 90 יום למטרות תיירות או עסקים - לא לצורכי עבודה.

בחודש ספטמבר יבצעו בארה"ב הערכה בהתאם להתקדמות הישראלית, ובסוף השנה כבר נדע אם ישראל תיכנס לתוכנית. החתימות והחגיגות יהיו רק באמצע 2023, עם השלמת החקיקה.

מה ישראל צריכה לעשות כדי לקבל פטור מוויזה לארה"ב

1. הורדת שיעורי הסירוב לבקשות ויזה לפחות מ-3%
2. הקמת מערכות שיתוף מידע על נוסעים
3. חקיקה נלווית שתאפשר את שיתוף המידע באמצעות חברות תעופה וחברות למכירת כרטיסים
4. מתן אישור לפלסטינים בעלי אזרחות אמריקאית לטוס דרך נתב"ג

עוד כתבות

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים