צפרה כץ, מנכ''ל אורקל העולמית / צילום: תם חוגינוב
צפרה כץ (60), מנכ"לית ענקית הטכנולוגיה אורקל, היא אחת הדמויות החזקות בתעשיית ההייטק ואחת הנשים הבכירות והמתוגמלות ביותר בעולם התאגידי בארה"ב. היא החלה את דרכה כבנקאית בוול סטריט, לפני שהצטרפה לתפקיד בכיר באורקל ב-1999. היא מונתה למנכ"לית משותפת של החברה ב-2014, ומאז 2019 נושאת לבדה בתואר מנכ"לית אורקל. כץ, במקור מחולון, היגרה בילדותה עם משפחתה לארה"ב, ומקפידה לבקר בישראל. השבוע היא הגיעה לביקור קצר ונפגשה במסגרתו לשיחה עם "גלובס".
● איך ייראה ענף ההייטק ביום שאחרי המשבר הגדול בתולדותיו
● זאב הולצמן, קרן גיזה: "המשבר בהייטק יהיה ארוך וקשה ממה שחושבים"
אחרי שנתיים יוצאות דופן של כסף קל וזינוק בשווי החברות, נראה שהחגיגה נגמרת.
"ככל שאני מתבגרת, אני רואה את אותו דבר שוב ושוב. אני עשיתי הנפקה עבור אורקל בשנת 1986. ואז, בהמשך שנות השמונים היתה התרסקות גדולה, שאחריה היו הרבה הזדמנויות. ואחר כך הגיעה בועת הדוט.קום: אני הצטרפתי לאורקל בשנת 1999, ובשנת 2000 כל גברת והחתול שלה וכל נער והכלב שלו יכלו להנפיק. ואז ב-2001 התפוצצה הבועה. כביש 101 (בין עמק הסיליקון לסן פרנסיסקו) היה מוצף בדם. כולם פיטרו עובדים, ובעיקר במחקר ופיתוח, בגלל שאת זה הלקוח לא מרגיש מיד. ומה אנחנו עשינו באורקל? שכרנו אותם. יצאנו מהתפוצצות הבועה עם 15% יותר עובדים במו"פ".
כץ מתארת איך אורקל הגיעה למשבר הדוט.קום עם מאזן כספי איתן יחסית, בדיוק בגלל ההבנה שהמצב אז לא היה בר קיימא.
"המחירים לא הגיוניים"
גם בשנים האחרונות, כשהביטה על המתחולל סביבה, הגיעה למסקנה דומה. "לא ביצענו רכישות כבר כמה שנים, בגלל שהמחירים לא הגיוניים. נניח שמישהו מציע לי לקנות תפוח ב-15 דולר, ואני אומרת לו, 'אבל זה רק תפוח'. והוא עונה לי שהוא קנה אותו ב-14 דולר ממישהו ששילם עליו 13 דולר. האם אני רוצה אותו? לא. אני לא יכולה להרשות תפוח ב-15 דולר. כך שאנחנו מחכים".
אחרי שבועת הדוט.קום התפוצצה, ממשיכה כץ, אורקל ביצעה שורת רכישות שהקפיצו את השווי של החברה פי ארבעה, ל-40 מיליארד דולר. "ואותו דבר קרה ב-2008. קנינו את סאן מיקרוסיסטמס, שבמהלך הבועה הגיעה לשווי של 300 מיליארד דולר. אנחנו קנינו אותה ב-7.5 מיליארד דולר, ושילמנו עליה תוך שנתיים. וקיבלנו את שפת התכנות ג'אווה ואת מסד הנתונים MySQL.
"כך שאנחנו מסתכלים על חדי הקרן האלה, ומסתבר שהם לא חדי קרן אלא סוסי פוני. לסוסי פוני יש ערך, אבל הם לא מסוגלים לעוף, והם לא קסומים. כך שמה אני רואה פה? הזדמנות".
אתם הולכים להגדיל גיוסים? לרכוש חברות?
"זה נהדר עבורנו", אומרת כץ, ומספרת שהיא מקווה שכבר בחודש הבא הנציבות האירופית תאשר את רכישת Cerner, שמייצרת מערכות אוטומציה למערכת הבריאות, עסקה של 32 מיליארד דולר. "ויש לי הרגשה שאנחנו הולכים למצוא עובדים נהדרים שייצאו מחברות שלא יוכלו להרשות אותם לעצמן".
מהתיאור הזה נשמע שאחת התוצאות של המשבר הנוכחי תהיה שחברות ה'ביג טק' יהפכו ליותר גדולות.
"תלוי איזה. אנחנו לא ביג טק. אנחנו 'מדיום טק', לא גדולים מדי, לא קטנים מדי", אומרת כץ, שבשלב מאוחר יותר בשיחה מזכירה שאורקל מעסיקה 140 אלף עובדים ברחבי העולם. "יש את אמזון וגוגל - הם ביג טק והם שונים מאיתנו. אנחנו בדרך כלל מנסים לנצל תקופות שפל לטובתנו. וראיתי שפייסבוק עושה צמצום כוח אדם וכל מיני דברים. מעניין". עד כה פייסבוק הודיעה, במזכר פנימי שדלף, על צמצום גיוסים.
גם מכיוון אובר שמענו דיווחים ברוח דומה. "אני מאוד מחבבת את החבר'ה באובר. תראו, אנחנו לא קפצנו מעל הפופיק. אנחנו לא ראוותניים. אנחנו מנסים להיות זהירים כך שלא נצטרך לבצע התאמות שאחרים עושים. אבל גם השווי שלנו ירד ב-30%. כבר היינו מעל 100 דולר למנייה, ועכשיו אנחנו בקושי 70. אבל זה משנה רק אם אתה מוכר, לא אם אתה קונה".
איזו עצה תתני למנהלים היום?
"לא להילחץ, לבחון את העסק, ולהוציא כסף רק על הדברים שמבדלים אותך ונותנים ערך ללקוחות. ומי שהכסף שלהם מתחיל להיגמר יצטרכו לגייס עוד, או שהם גמורים. ואולי הם ירצו להתמזג עם חברות טובות שיש להן כסף".
תקופת מיזוגים ורכישות בפתח?
"אולי. בדרך כלל לוקח זמן עד שחברות מסתגלות להערכות השווי החדשות. כשהנפילות כל כך חדות, אנשים חושבים שזה זמני. וזה באמת זמני - אם הכוונה ב'זמני' היא לכמה שנים. לא חושבת שנחזור לאותם גבהים בקרוב".
"אפשר לחיות מחוץ לבועה"
בשנה שעברה העבירה אורקל את משרדי המטה שלה לאוסטין, והצטרפה בכך לשורה גדלה והולכת של חברות שעוברות מקליפורניה לטקסס, ובהן גם שמות מוכרים כמו טסלה ו-HP. אחת הסיבות המוזכרות בהקשר למגמה היא סביבת המס הנמוכה יותר בטקסס, אבל בראיון איתה כץ מתמקדת דווקא בשיקולים אחרים - כמו יוקר המחייה בעמק הסיליקון, שזינק לרמות שיא, ומצד שני התחרות העזה על העובדים בקליפורניה.
מדוע העברתם את המטה שלכם?
"אנחנו הרגשנו שזה ייתן לעובדים החדשים שלנו סגנון חיים טוב יותר. דיור זול יותר, ויותר גמישות. ובסיליקון ואלי יש הרבה תחרות על עובדים. צעירים מסיימים קולג' ובאים אלינו לעבוד, אנחנו מכשירים אותם במשך כמה שנים, ואז הסטארט-אפ הבא מגיע וחוטף אותם. ואם הם במיקום אחר, פחות סביר שיחטפו אותם בשלב מוקדם בקריירה שלהם".
גם כאן מדברים על 'תסמונת עמק הסיליקון', כולל מחירי נדל"ן גבוהים ויוקר מחיה.
"כן, זה מטורף".
אז איזה פתרון יש בהקשר הזה לישראל?
"אני חושבת שיש בישראל הרבה הזדמנויות מחוץ לתל אביב, וגם הרבה עובדים פוטנציאליים, כמו נשים חרדיות. ואפשר גם לעבוד מרחוק: אפשר לחיות מחוץ לבועה התל אביבית. אפילו, נניח, 30 קילומטר צפונה מתל אביב אפשר לחיות יותר בזול - אם אתה פתוח לעבודה מרחוק, כמונו".
ממתינים להכרעת העליון: אורקל נלחמת על המכרז הממשלתי מול גוגל ואמזון
למרות ההפסד שנחלה במכרז המחשוב הממשלתי ״נימבוס״ שנועד להעביר את משרדי הממשלה לענן ציבורי, אותו שירות אונליין המאפשר למשרדי הממשלה לאחסן ולעבד מידע ללא צורך ברכישת שרתים מקומיים - אורקל, כשכץ בראשה, עדיין לא ויתרה עליו. לאחר ההפסד שנחלה לגוגל ואמזון בשנה שעברה במכרז, שהתקבע באמצעות פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים, אורקל עתרה בחודש נובמבר לבית המשפט העליון בדיון שנערך תחת איפול תקשורתי.
בשלב הזה זה עשוי להיראות כמו מלחמה בטחנות רוח.
"זה עשוי להיראות ככה", מודה כץ. אבל בהמשך השיחה, היא מזכירה "שאנשים אמרו לאילון מאסק שהוא משוגע. מכוניות חשמליות? הוא יפשוט את הרגל". הטיעון הבסיסי אותו היא שוטחת הוא שכזה של ביטחון לאומי, הוא שאורקל, בניגוד למתחרותיה, מציעה לאחסן את המידע של אזרחי ישראל בחוות שרתים שלה הנמצאת בשטח המדינה - ולא בשרתים הנמצאים בחו"ל. היא מתייחסת למשל לתרחיש שבו בגלל מבצע צבאי ישראלי, מדינה באירופה עשויה להחליט על ניתוק שרתים (בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה, אגב, חברת חשמל פינית ניתקה את חוות השרתים של יאנדקס מרשת החשמל, והיא עברה להסתמך על גנרטורים - א"ג וא"פ). כך שהחשיבות שבאחסון המקומי, לדעתה, עשויה לגרום למקבלי ההחלטות "לחשוב פעמיים" על ההכרעה שלהם במרכז - וזאת מבלי תלות בפסיקת העליון בנושא. אבל בכל מקרה, היא אומרת, "יש מספיק ביזנס לכולם, זה בטוח".