גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

המחירים באיראן מזנקים ובלבנון כמעט שאין חשמל: המצוקה הכלכלית של מדינות האזור, וההשפעה עלינו

בזמן שהעולם המערבי מוטרד מהאינפלציה הגואה, מדינות המזרח התיכון נמצאות כבר שנים עמוק בתוכה ● באיראן מחירי התרופות עולים בעשרות אחוזים, בסוריה המתפרקת מחפשים מקורות הכנסה ופונים ליצוא סמים, והאזרחים בלבנון מסתפקים בשעתיים חשמל ביום ● בראיון נרחב לגלובס, רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, מתאר את המציאות הקשה במדינות האזור

השוק בטהרן בשבוע האחרון / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY
השוק בטהרן בשבוע האחרון / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

"אם נסתכל על המזרח התיכון - אנחנו חיים בשכונת מצוקה. בהרבה מדינות מסביב אנחנו רואים שיעורי אבטלה מאוד גבוהים שמגיעים לעשרות אחוזים, גם בקרב צעירים. קשה למצוא תעסוקה, והמחירים עולים כל הזמן". כך מתאר את המציאות הכלכלית באזורנו רב סרן א', ששמו נותר חסוי בגלל תפקידו: ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן.

● כלכלת איראן בשפל, והממשל רץ לגרעין
● חיזבאללה הפסיד בבחירות והוכה פוליטית אבל ממשיך לשדר עסקים כרגיל

בראיון נרחב לגלובס, מסביר רב סרן א' כי בעוד שהעולם המערבי מדבר על האינפלציה בחודשים האחרונים, במזרח התיכון התופעה כבר במימדים אסטרונומיים. "העולם המערבי מתחיל להיבהל. בארה"ב האינפלציה השנתית כבר באזור ה-8.5%, וכל העולם מוטרד. ופה, אם ניקח לדוגמה את לבנון, אנחנו מדברים על מאות אחוזים.

"אבל זו לא רק לבנון - גם מדינה כמו איראן עומדת על עשרות אחוזי אינפלציה בשנה. זה אומר שמחירי המזון, הבגדים והמוצרים הבסיסיים קופצים כל שנה בעשרות אחוזים. גם הבצורות פוגעות בגידולים המקומיים ומחייבות הגדלה של הייבוא מחו"ל. בסוף, מי שסובל הם האזרחים, שהיכולת שלהם לצרוך נפגעת".

ומה קורה עכשיו, כשהאינפלציה עולה בעולם כולו?
"המצב רק הולך ומחריף. זה נוגע בחיטה אבל גם בדברים יותר מתקדמים כמו בקר ועוף שהמדינות נדרשות לייבא. בטח במדינות שנמצאות אחרי מלחמת אזרחים או במשבר כלכלי, כמו לבנון, סוריה ותימן. אין ספק שהאזרח מרגיש את זה בכיס שלו".

אבל, מדגיש א', זו תהיה טעות להסיק שהקושי הכלכלי הגובר הוא בהכרח סכנה למשטרים. אחד המאפיינים של מדינות האזור הוא הסתגלנות ומציאת פתרונות למצבים הקשים. זה גם מה שמסביר את השרידות של המשטר בדמשק למרות מלחמת האזרחים, ושל טהרן למרות העיצומים. השליטים במזרח התיכון יודעים לשרוד, והאוכלוסייה סובלת ומנסה להסתגל או להימלט מחוץ למדינה. המצב הכלכלי יכול למשיך להידרדר לרמה שאין מה לאכול אבל מוקדי הכוח לא נופלים.

"מודל כלכלי שונה מזה של המערב"

המחקר הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, כך מסביר א', מערב "עשרות חוקרים שמתעסקים בעולמות הכלכליים בזירות השונות". א' עצמו, בן 33, הוא בוגר תואר ראשון ושני בכלכלה, ועוסק בתחום המחקר הכלכלי כבר 7 שנים. בתפקידו הנוכחי הוא נדרש לספק "ראייה רחבה" על התחום, ולהנחות את החוקרים בזירות השונות. בין היתר, הוא מסביר, לחטיבת המחקר יש גישה לנתונים ולמקורות שלגופי מחקר בינלאומיים אין בהכרח גישה.

ומעבר לכך, "המטרה שלנו היא בסוף לגזור את המשמעויות הביטחוניות למדינת ישראל, ואלו דברים שגופים בינלאומיים אחרים לא עוסקים בהם". המחקר הכלכלי זוכה ליותר ויותר תשומת לב בקרב מקבלי ההחלטות מתוך הכרה בחשיבות המצב הכלכלי כרקע למדיניות ולקבלת החלטות, וההכרה הזו התגברה לאחר אירועי האביב הערבי.

לפני שניגש למצב הכלכלי במדינות הסובבות אותנו, א' מספק תזכורת חשובה. "המודל הכלכלי עליו מתבססות מדינות המזרח התיכון שונה משאנחנו רגילים. המודל במדינות מערביות מתוקנות, דמוקרטיות, הוא שהמשק עובד בצורה חופשית יחסית והאזרחים משלמים מסים. בהתאם למשחק הפוליטי, נבחרי הציבור מוציאים, או מממנים את המגזר הציבורי וההוצאות המשותפות. בסוף הם עושים מה שהאזרחים רוצים או דורשים", הוא מסביר.

"לעומת זאת, ברוב מדינות המזרח התיכון המצב הפוך. המדינה היא הבעלים של חלק גדול מהמשאבים, כשבהרבה מקרים מדובר במשאבי טבע ונפט. באמצעות מכירתם היא מכניסה את רוב הכנסות המדינה, בעיקר במטבע זר. כך שהתלות היא הפוכה: האזרחים מאוד תלויים במדינה שתממן את צורכי היסוד שלהם ותאפשר להם את רמת החיים. וזה מגיע בסוף לסובסידיות מאוד כבדות, בעיקר על מוצרים יסודיים כמו מזון ודלקים".

נשיא מצרים  א־סיסי עם נשיא איחוד האמירויות הנכנס / צילום: Associated Press, Mohamed Al Hammadi

כך לדוגמה, מציין א', אנחנו יכולים לראות את השלטון המצרי מנסה להוריד את הסובסידיות על הפיתות, כדי לייעל את המשק המקומי, ואף את הסובסידיות האדירות באיראן שמתבזבזות על חשמל, דלקים ומזון. "למעשה איראן היא אחת מהמדינות עם כריית הביטקוין הכי גדולה בעולם, כי החשמל בה הוא מאוד מאוד זול".

מה המשמעות של מדינה שהיא הבעלים של המשאבים?
"ברגע שהמדינה היא הבעלים של רוב המשאבים, והשוק הוא לא חופשי, כל מערכת היחסים בין האזרח למשטר היא שונה. והמשטרים האלה הם דיקטטוריים - זה לא מערכת יחסים שבה אני בוחר את השלטון שייצג אותי ויעשה מה שאני אומר לו לעשות. אלה יותר יחסים של פטרון ומישהו שתלוי בו".

זה נכון גם למדינות העשירות?
"במובן מסוים כן. סעודיה מנסה להתקדם לשינוי. אבל להגדיל פתאום את התעסוקה בקרב אזרחים שפחות עובדים ולהגדיל את המס, אלה תהליכים ארוכי טווח שלוקחים הרבה מאוד שנים. גם מדינה כמו איראן, שהיא לא מדינה הכי נחשלת, ואין בה מלחמת אזרחים כמו סוריה או תימן, בסוף מוציאה מיליארדים על סובסידיות".

אין כסף והמשטרים פונים לייצוא סמים

רב סרן א' מתייחס גם ל'אביב הערבי'. ב־2011, הוא הגיע אחרי גל התייקרויות במזון ונשאלת השאלה האם אנחנו עומדים בפני אחד כזה בתקופה הקרובה. "אני לא אנסה להגיד כן או לא. זה כולל הרבה מגמות בהרבה מדינות, תופעות חברתיות ודברים נוספים", מסביר קצין המודיעין.

"מה שכן, המדינות הפיקו לקחים, וחלק גדול מהן למדו להסתגל חלקית. בסוף המטרה שלנו היא להציג את המגמות והשינויים במצב הכלכלי כחלק מהתמונה הרחבה, ואנחנו רואים התדרדרות בחלק מהמדינות, כחלק מתופעות שאנחנו רואים בכל העולם.

"למשל איראן חוותה שנים מאוד מאוד קשות תחת הסנקציות והלחץ המקסימלי של ממשל טראמפ. השכר הריאלי חזר 10-15 שנה אחורה. מחירים של מוצרים בסיסים, כמו תרופות ומזון, עלו בעשרות אחוזים כל שנה בשנים האחרונות. היכולת של אנשים לצרוך אותם פשוט הולכת ונעלמת. השכר לא עולה בהתאמה, וגם אם במקומות מסוימים, כמו במגזר הציבורי, השכר גדל נומינלית, הוא לא משיג את האינפלציה".

מה לגבי סוריה?
"משטר אסד הצליח לייצב את עצמו באזורים מסוימים בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים. אבל סוריה לא קרובה לתהליך של שיקום סביר. גם באזורים שהמשטר שולט בהם המצב ממשיך להתדרדר - אנחנו רואים את זה ברמת מנות הקרב של החיילים ומה שהם מקבלים לאכול, ואלה בסופו של דבר הכוחות הכי מתועדפים.

כסף סורי / צילום: Associated Press, Amr Nabil

"זה מגיע לניסיון של המשטר להשיג כסף מכל בעל הון או מקורב שנשאר, לנסות לקחת כל רווח של פעילות כלכלית. אנחנו רואים את זה בתורים ענקיים בתחנות דלק ובתורים לקבלת לחם, ואנחנו רואים בסוף שהמשטר פונה לערוצים הכי עלובים בשביל להשיג הכנסות - שזה קודם כל יצוא של סמים, תופעה שאנחנו רואים אותה בשנה האחרונה ביתר שאת, ואפילו ברמה של לנסות לסחוט כספים מפליטים".

הם מגדלים ומייצאים סמים? אנחנו מדברים ממש על חקלאות?
"זה יותר מורכב מזה. אני רק אומר שיש ממש מפעלים לייצור סמים בסוריה עצמה".

הסמים עצמם מגיעים בחלקם מבחוץ, אבל א' לא מפרט על ההיבט הזה או על הקשר שבין העיסוק בתעשיית הסמים של המשטר הסורי לענף המקביל של חיזבאללה.

"לאזרחים בלבנון יש שעתיים חשמל ביום"

המדינה השכנה לבנון זוכה בשיחה להגדרה: מדינה שיכולה להמשיך ולקרוס כלכלית לנצח. היא שורדת בקושי, אבל שורדת. וכך יהיה גם לאחר תוצאות הבחירות שהתקיימו בה השבוע.

חיזבאללה אמנם איבד את הרוב שהיה לו ולשותפיו בפרלמנט, וכמה מהמפלגות החדשות של דורשי הרפורמות נכנסו לבית המחוקקים בביירות, אבל הניצחון שלהם לא מספיק גדול כדי להחיל רפורמות של ממש.

יתרה מכך, חיזבאללה מחזיק בכוח הצבאי והכלכלי החזק ביותר במדינה וגם באופוזיציה הוא לא ייתן להחליש את שליטתו. צריך לומר כי תוצאות הבחירות הפתיעו את רוב גורמי ההערכה בישראל, אך כאמור יהיה קשה מאוד לעשות שינוי של ממש, כפי שדורש העולם המערבי כתנאי לסיוע כלכלי.

רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר באמ''ן / צילום: דובר צה''ל

א' מתאר את המצב הכלכלי היום בלבנון. "המשבר הכלכלי והפוליטי החל לפני חמש שנים והביא לכך ש-82% מתושבי לבנון נמצאים במצב של עוני מהותי. האינפלציה בקצב של יותר מ-200% בשנה האחרונה. הלירה נשחקה ביותר מ-90%, המשכורות לא עולות בהתאם, וכמעט מחצית מהתושבים נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי מובהק עד כדי רעב. צריך להבין שהכלכלה התכווצה ב-58% בחמש השנים האחרונות. בהיבט התשתיות יש להם שעתיים חשמל ביום והפסקות מים ניכרות לכל אורך היממה. היציאה מהקורונה לא עשתה בלבנון את מה שעשתה במדינות אחרות באזור ולא חזרה לצמוח".

ללבנון יש תקווה באופק?
"הממשל הקודם, בראשותו של נג'יב מיקאטי, חתם על הסכם עם קרן המטבע העולמי לסיוע של 3 מיליארד דולר תמורת רפורמות מהותיות בכלכלה, אבל כרגע אין להם את היכולת הפוליטית והציבורית לממש את הרפורמות. ההסכם קבע רפורמות הנדרשות במערכת הבנקאות - מעבר לשער חליפין נייד, מאבק בשחיתות, חוקי הגבלת הון, השלמת חקיקה בתחום הבנקאית ועוד. אבל בשל הבחירות ההסכם הוקפא ואולי הממשלה הבאה תצליח לקדמו".

א' מציין שאמנם הדרישות הכלכליות אמורות לפגוע בפעילות הלא חוקית שבמדינה, אך מילה אחת לא מוזכרת בהן. "המילה חיזבאללה לא מופיעה ברשימת הדרישות ובמסמך הרשמי.

"חיזבאללה הוא גורם פוליטי ויש כלפיו האשמה כללית על אחריות למשבר, שבאות מצד מתנגדיו הפוליטיים בעיקר. הארגון השיעי נאלץ להקדיש משאבים רבים כדי לתמוך באוכלוסייה השיעית בשל המשבר הכלכלי - כסף רב הוצא על סיוע אזרחי, מזון דלק תרופות וכו'. מנגד, הוא מקבל את רוב הכסף מאיראן בדולרים ובמזומנים, ולכן יש לו חסינות יחסית מהנפילה של המטבע. המערכת הכלכלית שלו עצמאית ולכן הוא נפגע פחות".

ומה מצב המחאה בשל המשבר?
"היו כמה גלים של מחאות בשנים האחרונות, אבל הם שככו. האזרחים מסתגלים ובעיקר מתייאשים, כל אחד מנסה לדאוג לביתו. המון לבנונים מהשכבות המבוססות עזבו. 30%-40% מהרופאים נטשו את לבנון ובעצם כל מי שיכול להרשות לעצמו עוזב. זה הגיע לכך שמשרד הפנים בביירות הודיע בשבועות האחרונים כי לא ינפיק יותר דרכונים".

"העיצומים משפיעים על מקבלי ההחלטות באיראן"

לשאלה אם העיצומים על איראן יכולים להביא להפלת המשטר עונה א' בפסקנות - "זה לא יצליח להפיל משטר, אבל אולי לזעזע. עיצומים הם כלי במסגרת מדיניות כוללת, וגם עיצומי טראמפ לא הוגדרו מול איראן לשם הפלת המשטר. ב-2019 היו המחאות הגדולות ביותר במדינה, בגלל מחירי הדלק שעלו אבל זה הסתכם במחאה".

עם זאת, הוא מבהיר כי העיצומים מפעילים לחץ לשינוי מדיניות: "איראן הגיעה להסכם הגרעין ב-2015 כי הייתה במצב כלכלי קשה - יצוא הנפט היה מוגבל בגלל העיצומים וזה הביא אותה להסכם. כלומר, זה כן משפיע על מקבלי ההחלטות והמדיניות. עיצומים נועדים להשגה של הסכמים מדיניים. המצב כיום מזכיר את המצב אז, אבל בשנה האחרונה יש שיפור במצב הכלכלי. שער המטבע השתפר בגלל עלייה של ממש ביצוא הנפט, ובשל כך יש להם יותר אורך נשימה. אולי זה מסביר את ההתעקשות שלהם כעת".

אם איראן תחזור להסכם, מה המשמעות הכלכלית של זה?
"הסכם יכניס לה מיליארדים רבים במט"ח ויאפשר לה להגביר את פעילותה באזור, לרבות תמיכה בטרור. עם זאת, צריך לומר שהם לא הפסיקו לשנייה לעשות את זה, וגם בעת העיצומים הקשים".

מה החלק של משמרות המהפכה בשליטה הכלכלית של המשטר?
"משמרות המהפכה מחזיקים בערך בשליש מהכלכלה האיראנית, וכנראה שיותר מכך כי הרישום מוסתר במקרים רבים. זה ארגון צבאי המחזיק נתח משמעותי מהמשק האיראני".

גם חמאס מודה בחשיבות העבודה בישראל

לפני חודשיים תיארנו בגלובס את המצב הכלכלי המשתפר ברצועת עזה וביהודה ושומרון, כגורם מרגיע ביטחונית. א' מסכים ומסביר: "יש בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה התאוששות כלכלית, בין השאר בשל היציאה מהקורונה. השיפור בתעסוקה, לרבות הפועלים הנכנסים לתוך ישראל, סייע מאוד לשיפור המצב הכלכלי, וזה גורם מייצב ביטחוני ומביא שקט יחסי.

"כל עובד בעזה מחזיק משפחות שלמות ומאכיל פיות רבים, ומכאן ההסבר לעלייה במספר ההיתרים שמעניקה ישראל. חמאס קשוב במידה מסוימת לאזרחים ולכן יותר מרוסן. למעשה, מציג הארגון את רשיונות העבודה כהישג שלו - כלומר, חמאס מודה שלהיתרי העבודה שמעניקה ישראל יש משקל חשוב במדיניות שלו".

אלא שהרשות עצמה מצויה במשבר תקציבי קשה. המשבר נובע מעצירת כספים מהמדינות התורמות לרשות - בשנה שעברה הובטחו לרשות מהאיחוד האירופי 130 מיליון אירו אך בפועל ניתנו רק 10 מיליון. השנה מעוכב הסכום בגלל הדרישה של הונגריה ושל ישראל לשינויים בתוכנית החינוך הפלסטינית. השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג', הזהיר השבוע בכנסת כי הרשות הפלסטינית נמצאת במשבר פיננסי, וכי היא איבדה את שליטתה בשטחי הגדה. בקרב גורמי ההערכה יש חשש כי בשל המשבר התקציבי תיפחת עוד יכולתה של הרשות לשלוט בגדה.

מצרים וירדן: התאוששות מלווה במחאות

חוקרי אמ"ן עוקבים אחר כלכלת מצרים, שם הנשיא א-סיסי מצליח לייצב את הכלכלה ושיעורי הצמיחה גוברים בשנים האחרונות.

בית קפה בקהיר / צילום: Associated Press

מצד אחד, יש לא-סיסי הכנסה נכבדה מהגז הטבעי וצמיחה בתחומים חשובים. מנגד, השחיתות עדיין מהווה נגע ממאיר הנמצא בכמעט כל תחום והשוק השחור עצום בהיקפו.
לכן, ההכנסות ממסים לא עלו באופן ריאלי, והריכוזיות הכלכלית הנמצאת בעיקר בידי ראשי הצבא מונעת התקדמות מהירה יותר של הכלכלה. הרפורמות, ובהן צעדי ביטול הסובסידיות, הביאו לייקור מחירים שפגעו בעיקר בשכבות החלשות. א-סיסי מרגיש מספיק בטוח לא להיכנע ללחצים אלה, בשל תמיכת הצבא וארגוני המודיעין החזקים, וגם כי בפועל אין אופוזיציה פוליטית ממשית.

מצבה של ירדן השתפר מעט אבל המצב שם עדיין רגיש בשל יחס חוב תוצר גבוה (113%), חוב חיצוני גבוה, שיעור אבטלה גבוה (19%) ועוד. המצב הרגיש הזה הביא לכמה תגובות של הממלכה. בתוך כך, ירדן הקשיחה את הקו נגד ישראל בהצהרות רשמיות ברקע האירועים בהר הבית. הסיבה לכך היא נסיון למנוע מהציבור עוד סיבה לצאת נגד השלטונות, שכן האווירה הציבורית היא אנטי ישראלית.

מחאה בירדן נגד חוק מס הכנסה / צילום: Reuters, Muhammad Hamed

בנוסף, העמקת החוב ועליית המחירים העולמית אילצה את המדינה לפנות שוב לסיוע ממדינות המפרץ. אלא שכפי שכתבנו בגלובס הסיוע הותנה בהרגעת הרוחות מול ישראל, והמלך צפוי לקבל בקרוב סיוע חירום מהמפרץ.

עוד כתבות

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בבורסה: מדד ת״א 35 יורד ב-1.2%, מדד מניות הטכנולוגיה ב-2.2%

בורסת ת"א בדרך לסגור שבוע אדום במיוחד - המדדים המובילים בדרך לירידה שבועית של כ-4.5% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס נופלת בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

מערכת קלע דוד / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

דיווח: מערכת "קלע דוד" עברה שדרוג דרמטי

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?