גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

המחירים באיראן מזנקים ובלבנון כמעט שאין חשמל: המצוקה הכלכלית של מדינות האזור, וההשפעה עלינו

בזמן שהעולם המערבי מוטרד מהאינפלציה הגואה, מדינות המזרח התיכון נמצאות כבר שנים עמוק בתוכה ● באיראן מחירי התרופות עולים בעשרות אחוזים, בסוריה המתפרקת מחפשים מקורות הכנסה ופונים ליצוא סמים, והאזרחים בלבנון מסתפקים בשעתיים חשמל ביום ● בראיון נרחב לגלובס, רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, מתאר את המציאות הקשה במדינות האזור

השוק בטהרן בשבוע האחרון / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY
השוק בטהרן בשבוע האחרון / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

"אם נסתכל על המזרח התיכון - אנחנו חיים בשכונת מצוקה. בהרבה מדינות מסביב אנחנו רואים שיעורי אבטלה מאוד גבוהים שמגיעים לעשרות אחוזים, גם בקרב צעירים. קשה למצוא תעסוקה, והמחירים עולים כל הזמן". כך מתאר את המציאות הכלכלית באזורנו רב סרן א', ששמו נותר חסוי בגלל תפקידו: ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן.

● כלכלת איראן בשפל, והממשל רץ לגרעין
● חיזבאללה הפסיד בבחירות והוכה פוליטית אבל ממשיך לשדר עסקים כרגיל

בראיון נרחב לגלובס, מסביר רב סרן א' כי בעוד שהעולם המערבי מדבר על האינפלציה בחודשים האחרונים, במזרח התיכון התופעה כבר במימדים אסטרונומיים. "העולם המערבי מתחיל להיבהל. בארה"ב האינפלציה השנתית כבר באזור ה-8.5%, וכל העולם מוטרד. ופה, אם ניקח לדוגמה את לבנון, אנחנו מדברים על מאות אחוזים.

"אבל זו לא רק לבנון - גם מדינה כמו איראן עומדת על עשרות אחוזי אינפלציה בשנה. זה אומר שמחירי המזון, הבגדים והמוצרים הבסיסיים קופצים כל שנה בעשרות אחוזים. גם הבצורות פוגעות בגידולים המקומיים ומחייבות הגדלה של הייבוא מחו"ל. בסוף, מי שסובל הם האזרחים, שהיכולת שלהם לצרוך נפגעת".

ומה קורה עכשיו, כשהאינפלציה עולה בעולם כולו?
"המצב רק הולך ומחריף. זה נוגע בחיטה אבל גם בדברים יותר מתקדמים כמו בקר ועוף שהמדינות נדרשות לייבא. בטח במדינות שנמצאות אחרי מלחמת אזרחים או במשבר כלכלי, כמו לבנון, סוריה ותימן. אין ספק שהאזרח מרגיש את זה בכיס שלו".

אבל, מדגיש א', זו תהיה טעות להסיק שהקושי הכלכלי הגובר הוא בהכרח סכנה למשטרים. אחד המאפיינים של מדינות האזור הוא הסתגלנות ומציאת פתרונות למצבים הקשים. זה גם מה שמסביר את השרידות של המשטר בדמשק למרות מלחמת האזרחים, ושל טהרן למרות העיצומים. השליטים במזרח התיכון יודעים לשרוד, והאוכלוסייה סובלת ומנסה להסתגל או להימלט מחוץ למדינה. המצב הכלכלי יכול למשיך להידרדר לרמה שאין מה לאכול אבל מוקדי הכוח לא נופלים.

"מודל כלכלי שונה מזה של המערב"

המחקר הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, כך מסביר א', מערב "עשרות חוקרים שמתעסקים בעולמות הכלכליים בזירות השונות". א' עצמו, בן 33, הוא בוגר תואר ראשון ושני בכלכלה, ועוסק בתחום המחקר הכלכלי כבר 7 שנים. בתפקידו הנוכחי הוא נדרש לספק "ראייה רחבה" על התחום, ולהנחות את החוקרים בזירות השונות. בין היתר, הוא מסביר, לחטיבת המחקר יש גישה לנתונים ולמקורות שלגופי מחקר בינלאומיים אין בהכרח גישה.

ומעבר לכך, "המטרה שלנו היא בסוף לגזור את המשמעויות הביטחוניות למדינת ישראל, ואלו דברים שגופים בינלאומיים אחרים לא עוסקים בהם". המחקר הכלכלי זוכה ליותר ויותר תשומת לב בקרב מקבלי ההחלטות מתוך הכרה בחשיבות המצב הכלכלי כרקע למדיניות ולקבלת החלטות, וההכרה הזו התגברה לאחר אירועי האביב הערבי.

לפני שניגש למצב הכלכלי במדינות הסובבות אותנו, א' מספק תזכורת חשובה. "המודל הכלכלי עליו מתבססות מדינות המזרח התיכון שונה משאנחנו רגילים. המודל במדינות מערביות מתוקנות, דמוקרטיות, הוא שהמשק עובד בצורה חופשית יחסית והאזרחים משלמים מסים. בהתאם למשחק הפוליטי, נבחרי הציבור מוציאים, או מממנים את המגזר הציבורי וההוצאות המשותפות. בסוף הם עושים מה שהאזרחים רוצים או דורשים", הוא מסביר.

"לעומת זאת, ברוב מדינות המזרח התיכון המצב הפוך. המדינה היא הבעלים של חלק גדול מהמשאבים, כשבהרבה מקרים מדובר במשאבי טבע ונפט. באמצעות מכירתם היא מכניסה את רוב הכנסות המדינה, בעיקר במטבע זר. כך שהתלות היא הפוכה: האזרחים מאוד תלויים במדינה שתממן את צורכי היסוד שלהם ותאפשר להם את רמת החיים. וזה מגיע בסוף לסובסידיות מאוד כבדות, בעיקר על מוצרים יסודיים כמו מזון ודלקים".

נשיא מצרים  א־סיסי עם נשיא איחוד האמירויות הנכנס / צילום: Associated Press, Mohamed Al Hammadi

כך לדוגמה, מציין א', אנחנו יכולים לראות את השלטון המצרי מנסה להוריד את הסובסידיות על הפיתות, כדי לייעל את המשק המקומי, ואף את הסובסידיות האדירות באיראן שמתבזבזות על חשמל, דלקים ומזון. "למעשה איראן היא אחת מהמדינות עם כריית הביטקוין הכי גדולה בעולם, כי החשמל בה הוא מאוד מאוד זול".

מה המשמעות של מדינה שהיא הבעלים של המשאבים?
"ברגע שהמדינה היא הבעלים של רוב המשאבים, והשוק הוא לא חופשי, כל מערכת היחסים בין האזרח למשטר היא שונה. והמשטרים האלה הם דיקטטוריים - זה לא מערכת יחסים שבה אני בוחר את השלטון שייצג אותי ויעשה מה שאני אומר לו לעשות. אלה יותר יחסים של פטרון ומישהו שתלוי בו".

זה נכון גם למדינות העשירות?
"במובן מסוים כן. סעודיה מנסה להתקדם לשינוי. אבל להגדיל פתאום את התעסוקה בקרב אזרחים שפחות עובדים ולהגדיל את המס, אלה תהליכים ארוכי טווח שלוקחים הרבה מאוד שנים. גם מדינה כמו איראן, שהיא לא מדינה הכי נחשלת, ואין בה מלחמת אזרחים כמו סוריה או תימן, בסוף מוציאה מיליארדים על סובסידיות".

אין כסף והמשטרים פונים לייצוא סמים

רב סרן א' מתייחס גם ל'אביב הערבי'. ב־2011, הוא הגיע אחרי גל התייקרויות במזון ונשאלת השאלה האם אנחנו עומדים בפני אחד כזה בתקופה הקרובה. "אני לא אנסה להגיד כן או לא. זה כולל הרבה מגמות בהרבה מדינות, תופעות חברתיות ודברים נוספים", מסביר קצין המודיעין.

"מה שכן, המדינות הפיקו לקחים, וחלק גדול מהן למדו להסתגל חלקית. בסוף המטרה שלנו היא להציג את המגמות והשינויים במצב הכלכלי כחלק מהתמונה הרחבה, ואנחנו רואים התדרדרות בחלק מהמדינות, כחלק מתופעות שאנחנו רואים בכל העולם.

"למשל איראן חוותה שנים מאוד מאוד קשות תחת הסנקציות והלחץ המקסימלי של ממשל טראמפ. השכר הריאלי חזר 10-15 שנה אחורה. מחירים של מוצרים בסיסים, כמו תרופות ומזון, עלו בעשרות אחוזים כל שנה בשנים האחרונות. היכולת של אנשים לצרוך אותם פשוט הולכת ונעלמת. השכר לא עולה בהתאמה, וגם אם במקומות מסוימים, כמו במגזר הציבורי, השכר גדל נומינלית, הוא לא משיג את האינפלציה".

מה לגבי סוריה?
"משטר אסד הצליח לייצב את עצמו באזורים מסוימים בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים. אבל סוריה לא קרובה לתהליך של שיקום סביר. גם באזורים שהמשטר שולט בהם המצב ממשיך להתדרדר - אנחנו רואים את זה ברמת מנות הקרב של החיילים ומה שהם מקבלים לאכול, ואלה בסופו של דבר הכוחות הכי מתועדפים.

כסף סורי / צילום: Associated Press, Amr Nabil

"זה מגיע לניסיון של המשטר להשיג כסף מכל בעל הון או מקורב שנשאר, לנסות לקחת כל רווח של פעילות כלכלית. אנחנו רואים את זה בתורים ענקיים בתחנות דלק ובתורים לקבלת לחם, ואנחנו רואים בסוף שהמשטר פונה לערוצים הכי עלובים בשביל להשיג הכנסות - שזה קודם כל יצוא של סמים, תופעה שאנחנו רואים אותה בשנה האחרונה ביתר שאת, ואפילו ברמה של לנסות לסחוט כספים מפליטים".

הם מגדלים ומייצאים סמים? אנחנו מדברים ממש על חקלאות?
"זה יותר מורכב מזה. אני רק אומר שיש ממש מפעלים לייצור סמים בסוריה עצמה".

הסמים עצמם מגיעים בחלקם מבחוץ, אבל א' לא מפרט על ההיבט הזה או על הקשר שבין העיסוק בתעשיית הסמים של המשטר הסורי לענף המקביל של חיזבאללה.

"לאזרחים בלבנון יש שעתיים חשמל ביום"

המדינה השכנה לבנון זוכה בשיחה להגדרה: מדינה שיכולה להמשיך ולקרוס כלכלית לנצח. היא שורדת בקושי, אבל שורדת. וכך יהיה גם לאחר תוצאות הבחירות שהתקיימו בה השבוע.

חיזבאללה אמנם איבד את הרוב שהיה לו ולשותפיו בפרלמנט, וכמה מהמפלגות החדשות של דורשי הרפורמות נכנסו לבית המחוקקים בביירות, אבל הניצחון שלהם לא מספיק גדול כדי להחיל רפורמות של ממש.

יתרה מכך, חיזבאללה מחזיק בכוח הצבאי והכלכלי החזק ביותר במדינה וגם באופוזיציה הוא לא ייתן להחליש את שליטתו. צריך לומר כי תוצאות הבחירות הפתיעו את רוב גורמי ההערכה בישראל, אך כאמור יהיה קשה מאוד לעשות שינוי של ממש, כפי שדורש העולם המערבי כתנאי לסיוע כלכלי.

רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר באמ''ן / צילום: דובר צה''ל

א' מתאר את המצב הכלכלי היום בלבנון. "המשבר הכלכלי והפוליטי החל לפני חמש שנים והביא לכך ש-82% מתושבי לבנון נמצאים במצב של עוני מהותי. האינפלציה בקצב של יותר מ-200% בשנה האחרונה. הלירה נשחקה ביותר מ-90%, המשכורות לא עולות בהתאם, וכמעט מחצית מהתושבים נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי מובהק עד כדי רעב. צריך להבין שהכלכלה התכווצה ב-58% בחמש השנים האחרונות. בהיבט התשתיות יש להם שעתיים חשמל ביום והפסקות מים ניכרות לכל אורך היממה. היציאה מהקורונה לא עשתה בלבנון את מה שעשתה במדינות אחרות באזור ולא חזרה לצמוח".

ללבנון יש תקווה באופק?
"הממשל הקודם, בראשותו של נג'יב מיקאטי, חתם על הסכם עם קרן המטבע העולמי לסיוע של 3 מיליארד דולר תמורת רפורמות מהותיות בכלכלה, אבל כרגע אין להם את היכולת הפוליטית והציבורית לממש את הרפורמות. ההסכם קבע רפורמות הנדרשות במערכת הבנקאות - מעבר לשער חליפין נייד, מאבק בשחיתות, חוקי הגבלת הון, השלמת חקיקה בתחום הבנקאית ועוד. אבל בשל הבחירות ההסכם הוקפא ואולי הממשלה הבאה תצליח לקדמו".

א' מציין שאמנם הדרישות הכלכליות אמורות לפגוע בפעילות הלא חוקית שבמדינה, אך מילה אחת לא מוזכרת בהן. "המילה חיזבאללה לא מופיעה ברשימת הדרישות ובמסמך הרשמי.

"חיזבאללה הוא גורם פוליטי ויש כלפיו האשמה כללית על אחריות למשבר, שבאות מצד מתנגדיו הפוליטיים בעיקר. הארגון השיעי נאלץ להקדיש משאבים רבים כדי לתמוך באוכלוסייה השיעית בשל המשבר הכלכלי - כסף רב הוצא על סיוע אזרחי, מזון דלק תרופות וכו'. מנגד, הוא מקבל את רוב הכסף מאיראן בדולרים ובמזומנים, ולכן יש לו חסינות יחסית מהנפילה של המטבע. המערכת הכלכלית שלו עצמאית ולכן הוא נפגע פחות".

ומה מצב המחאה בשל המשבר?
"היו כמה גלים של מחאות בשנים האחרונות, אבל הם שככו. האזרחים מסתגלים ובעיקר מתייאשים, כל אחד מנסה לדאוג לביתו. המון לבנונים מהשכבות המבוססות עזבו. 30%-40% מהרופאים נטשו את לבנון ובעצם כל מי שיכול להרשות לעצמו עוזב. זה הגיע לכך שמשרד הפנים בביירות הודיע בשבועות האחרונים כי לא ינפיק יותר דרכונים".

"העיצומים משפיעים על מקבלי ההחלטות באיראן"

לשאלה אם העיצומים על איראן יכולים להביא להפלת המשטר עונה א' בפסקנות - "זה לא יצליח להפיל משטר, אבל אולי לזעזע. עיצומים הם כלי במסגרת מדיניות כוללת, וגם עיצומי טראמפ לא הוגדרו מול איראן לשם הפלת המשטר. ב-2019 היו המחאות הגדולות ביותר במדינה, בגלל מחירי הדלק שעלו אבל זה הסתכם במחאה".

עם זאת, הוא מבהיר כי העיצומים מפעילים לחץ לשינוי מדיניות: "איראן הגיעה להסכם הגרעין ב-2015 כי הייתה במצב כלכלי קשה - יצוא הנפט היה מוגבל בגלל העיצומים וזה הביא אותה להסכם. כלומר, זה כן משפיע על מקבלי ההחלטות והמדיניות. עיצומים נועדים להשגה של הסכמים מדיניים. המצב כיום מזכיר את המצב אז, אבל בשנה האחרונה יש שיפור במצב הכלכלי. שער המטבע השתפר בגלל עלייה של ממש ביצוא הנפט, ובשל כך יש להם יותר אורך נשימה. אולי זה מסביר את ההתעקשות שלהם כעת".

אם איראן תחזור להסכם, מה המשמעות הכלכלית של זה?
"הסכם יכניס לה מיליארדים רבים במט"ח ויאפשר לה להגביר את פעילותה באזור, לרבות תמיכה בטרור. עם זאת, צריך לומר שהם לא הפסיקו לשנייה לעשות את זה, וגם בעת העיצומים הקשים".

מה החלק של משמרות המהפכה בשליטה הכלכלית של המשטר?
"משמרות המהפכה מחזיקים בערך בשליש מהכלכלה האיראנית, וכנראה שיותר מכך כי הרישום מוסתר במקרים רבים. זה ארגון צבאי המחזיק נתח משמעותי מהמשק האיראני".

גם חמאס מודה בחשיבות העבודה בישראל

לפני חודשיים תיארנו בגלובס את המצב הכלכלי המשתפר ברצועת עזה וביהודה ושומרון, כגורם מרגיע ביטחונית. א' מסכים ומסביר: "יש בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה התאוששות כלכלית, בין השאר בשל היציאה מהקורונה. השיפור בתעסוקה, לרבות הפועלים הנכנסים לתוך ישראל, סייע מאוד לשיפור המצב הכלכלי, וזה גורם מייצב ביטחוני ומביא שקט יחסי.

"כל עובד בעזה מחזיק משפחות שלמות ומאכיל פיות רבים, ומכאן ההסבר לעלייה במספר ההיתרים שמעניקה ישראל. חמאס קשוב במידה מסוימת לאזרחים ולכן יותר מרוסן. למעשה, מציג הארגון את רשיונות העבודה כהישג שלו - כלומר, חמאס מודה שלהיתרי העבודה שמעניקה ישראל יש משקל חשוב במדיניות שלו".

אלא שהרשות עצמה מצויה במשבר תקציבי קשה. המשבר נובע מעצירת כספים מהמדינות התורמות לרשות - בשנה שעברה הובטחו לרשות מהאיחוד האירופי 130 מיליון אירו אך בפועל ניתנו רק 10 מיליון. השנה מעוכב הסכום בגלל הדרישה של הונגריה ושל ישראל לשינויים בתוכנית החינוך הפלסטינית. השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג', הזהיר השבוע בכנסת כי הרשות הפלסטינית נמצאת במשבר פיננסי, וכי היא איבדה את שליטתה בשטחי הגדה. בקרב גורמי ההערכה יש חשש כי בשל המשבר התקציבי תיפחת עוד יכולתה של הרשות לשלוט בגדה.

מצרים וירדן: התאוששות מלווה במחאות

חוקרי אמ"ן עוקבים אחר כלכלת מצרים, שם הנשיא א-סיסי מצליח לייצב את הכלכלה ושיעורי הצמיחה גוברים בשנים האחרונות.

בית קפה בקהיר / צילום: Associated Press

מצד אחד, יש לא-סיסי הכנסה נכבדה מהגז הטבעי וצמיחה בתחומים חשובים. מנגד, השחיתות עדיין מהווה נגע ממאיר הנמצא בכמעט כל תחום והשוק השחור עצום בהיקפו.
לכן, ההכנסות ממסים לא עלו באופן ריאלי, והריכוזיות הכלכלית הנמצאת בעיקר בידי ראשי הצבא מונעת התקדמות מהירה יותר של הכלכלה. הרפורמות, ובהן צעדי ביטול הסובסידיות, הביאו לייקור מחירים שפגעו בעיקר בשכבות החלשות. א-סיסי מרגיש מספיק בטוח לא להיכנע ללחצים אלה, בשל תמיכת הצבא וארגוני המודיעין החזקים, וגם כי בפועל אין אופוזיציה פוליטית ממשית.

מצבה של ירדן השתפר מעט אבל המצב שם עדיין רגיש בשל יחס חוב תוצר גבוה (113%), חוב חיצוני גבוה, שיעור אבטלה גבוה (19%) ועוד. המצב הרגיש הזה הביא לכמה תגובות של הממלכה. בתוך כך, ירדן הקשיחה את הקו נגד ישראל בהצהרות רשמיות ברקע האירועים בהר הבית. הסיבה לכך היא נסיון למנוע מהציבור עוד סיבה לצאת נגד השלטונות, שכן האווירה הציבורית היא אנטי ישראלית.

מחאה בירדן נגד חוק מס הכנסה / צילום: Reuters, Muhammad Hamed

בנוסף, העמקת החוב ועליית המחירים העולמית אילצה את המדינה לפנות שוב לסיוע ממדינות המפרץ. אלא שכפי שכתבנו בגלובס הסיוע הותנה בהרגעת הרוחות מול ישראל, והמלך צפוי לקבל בקרוב סיוע חירום מהמפרץ.

עוד כתבות

הפגנת עובדי ארקיע

מסתמן: זה המועמד של עובדי ארקיע ויש לו תנאי דרמטי

עד היום ב-17:00 נדרשים העובדים להציג משקיע חלופי שיוכל להיכנס בנעלי קבוצת הרוכשים שחתמה על עסקה עם האחים נקש • אחד השמות שעל הפרק הוא היזם החרדי־אמריקאי עזרא אונגר, שמציב תנאי: הפסקת הטיסות בשבת • במקביל, בוועד נערכים גם לאפשרות שלא יימצא משקיע חלופי

מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים / צילום: אילן בשור

בבנק הפועלים נפגשו עם קרנות גידור בלונדון וחזרו עם מסר: בתרחיש הזה הדולר יירד ל־3 שקלים

בסבב שיחות שערך הבנק עם משקיעים זרים, עלו שני סיכונים שמטרידים אותם יותר מכול • ויש שאלה אחת שחזרה כמעט בכל פגישה - והיא קשורה לגדי איזנקוט

תלמידי ישיבות / אילוסטרציה: איל יצהר

עתירה לבג"ץ: לעצור את מימון הרשויות המקומיות לישיבות

תנועת "ישראל חופשית" טוענת כי רשויות מקומיות רבות ממשיכות להעביר מאות מיליוני שקלים לישיבות וכוללים למרות פסיקת בג"ץ שניתנה לפני כשנתיים וחצי, אשר קבעה כי אין לאפשר מימון למשתמטים ולמוסדות שבהם לומדים משתמטים, באמצעות סבסוד מעונות יום, הטבות מס ושורה ארוכה של ערוצי מימון ציבורי נוספים

סקר גלובס / צילום: Shutterstock

גם בהייטק: מספר המשרות הפנויות הצטמצם באוקטובר

מספר המשרות הפנויות בישראל ירד באוקטובר ל-143 אלף, לעומת 146 אלף בחודש הקודם, אך שוק העבודה נותר יציב יחסית ● הירידה בולטת בענפי הבנייה והמסעדנות, לצד עלייה בביקוש להנדסאים ולטכנאים ● במקביל, שיעור המועסקים בהייטק ממשיך לרדת, ייתכן שעל רקע השפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה

אורי נתן / צילום: אורן דאי

המשרות והתנאים: בליץ גיוסים לקראת הקמת הבנק החדש

רבולוט הבריטית, שקיבלה רישיון בנקאי מותנה מבנק ישראל, מעוניינת לאשר שורה של משרות לקראת הקמתו ● ענקית הפינטק אמנם לא פרסמה את השכר המוצע, אך לפי הערכות בענף, לתפקידים המוצעים הוא נע בין 15־45 אלף שקל בחודש

יוני אסיא, מייסד ומנכ''ל איטורו / צילום: יח''צ eToro

איטורו נערכת לפיטורים רחבים בישראל. כל הפרטים

חברת הפינטק הישראלית איטורו, המפעילה פלטפורמה למסחר ולהשקעות בשוק ההון, נערכת לפיטורי עשרות עובדים ● בינואר השנה פיטרה החברה כ-7% מהעובדים שלה

נתיבי תחבורה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב מוסיפה 7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית: אלה הרחובות שצפויים להשתנות

התוכנית החדשה של עיריית תל אביב כוללת הוספת כ־7 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ב־2027, לצד הסדרי תנועה שייתנו עדיפות לאוטובוסים ● בין מטרות התוכנית: הגדלת מהירות הנסיעה ב־25%, שיפור אמינות השירות ב־50% והגדלה ב-30% את מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית בתוך שנתיים

בנקים בישראל

שבוע דרמטי לבנקים: האנליסט שצופה שהרווחים יירדו בכל המערכת

הבנק הבינלאומי פתח עונת הדוחות של הרבעון השלישי, והציג ירידה ברווח על רקע הורדות הריבית והאינפלציה המתונה ● לפי תחזית מחלקת המחקר של לידר שוקי הון, התמונה צפויה להיות דומה אצל ארבעת הבנקים האחרים, שידווחו השבוע ● איזה בנק יהיה שיאן הרווח?

המניות שייפלו היום בת"א והסקטור שיעמוד למבחן

עונת הדוחות בת"א תצבור תאוצה עם תוצאות הבנקים הגדולים שעל פי הערכות יהיו נמוכות מבעבר • מניות טאואר ופאלו אלטו חוזרות בפער שלילי ● נתוני האינפלציה בישראל מחזירים לשולחן אפשרות להורדת ריבית ● שני אירועים קריטיים יעמידו למבחן את וול סטריט: דוחות אנבידיה והנפקת הענק של אנת'רופיק • וגם: חברת המחקר שטוענת שמניית אפל הפכה לחוף מבטחים ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

ניתוח חברה | נובה / עיבוד: אתר החברה, איור: גיל ג'יבלי

ממעבדה קטנה ברחובות להכנסות של מיליארד דולר בשנה: המהפך של נובה

מעבדת המדידה הפכה, עם המעבר לשבבי AI מורכבים, לתחנה קריטית עבור יצרניות המעבדים הגדולות בעולם ● הכניסה המואצת לתחומי הזיכרונות והמארזים המתקדמים, אפשרה לנובה לעקוף בשנה שלמה את יעד המכירות השאפתני ● האם התמחור הנוח משקף את הפוטנציאל? ● ניתוח חברה

גד זאבי / צילום: פולי בלום

כעשור לאחר שמכר את מניותיו באוברסיז, גד זאבי ישלם מס מלא על הרווחים

המחוזי בת"א דחה את ערעור חברת זאבי שינוע, שביקשה לקזז הפסדים נטענים מרווחי הון ממכירת מניות אוברסיז ● השופטת קבעה כי החובות האבודים נרשמו בדיעבד כדי להפחית את חבות המס של גד זאבי, וכי החברה לא הוכיחה את קיומם ● בעקבות ההחלטה יידרש זאבי לשלם מס על רווחים של כ-65 מיליון שקל, לצד קנס גירעון

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

בניין כאל / צילום: טלי בוגדנובסקי

יוסי סגול, מבעלי השליטה לשעבר בכתר, מצטרף למרוץ לרכישת כאל

יוסי סגול, בן הדור השני ולשעבר מבעלי השליטה בחברת כתר, הביע התעניינות ברכישת חברת האשראי כאל, במרוץ שהולך ונהיה צפוף ● כל רוכש פוטנציאלי של כאל יידרש להוביל אסטרטגיה חדשה לחברה, בעידן שבו שלושה בנקים דיגיטליים עתידים להתחיל לפעול בישראל, והתחרות בענף האשראי הולכת ומתגברת

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

"אני מקווה שתמות": עדויות חדשות חושפות את התפרצויות הזעם של מנכ"ל אנבידיה לשעבר

לפי תחקיר של ה"ניו יורק פוסט", ג'נסן הואנג נהג להשפיל מנהלים ועובדים בישיבות ואף השליך לכאורה בקבוק מים לעבר בכיר בחברה ● באחד המקרים אמר למנהל בכיר: "אני מקווה שתחלה בשפעת, ושהמצב יחמיר" ● העדויות מציירות תמונה שונה מהתדמית הציבורית שטיפח המנכ"ל שהודח בעקבות פרשת הרומן והחשד לריגול סיני

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, AP ,Sutterstock

ישראל נכנסה לראשונה ל־25 הכלכלות הגדולות בעולם. אבל יש כוכבית

לפי תחזית קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ישראל תעקוף את שבדיה ואירלנד הודות לעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה ל-4.5% ולהתחזקות השקל ● עם זאת, במדד שוויון כוח הקנייה המביא בחשבון את רמות המחירים, ישראל מדורגת במקום ה-50 בלבד

כביש 6 / צילום: תמר מצפי

ההצעה הגבוהה לא הגיעה לקו הסיום: כך זכתה שפיר בכביש 6 צפון

קבוצת מנרב הציגה תחזית הכנסות הגבוהה ב־74% מזו של המדינה במכרז להקמת כביש 6 צפון, אך מנגנון התאמה שנקבע מראש במכרז הוביל לקריסת המודל הפיננסי שלה • בית המשפט דחה את העתירה נגד זכיית שפיר, והבהיר: גם הצעה שנראית אטרקטיבית יותר אינה יכולה לעקוף את כללי המכרז

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"מפעל המיליונרים" בסכנה? כאב הראש הכפול של עובדי אנבידיה

ההלם מעזיבת ג'נסן הואנג התחלף במהרה בדאגה לכיס הפרטי ● בעקבות הנפילה בבורסה, עובדים שגויסו בשנה האחרונה מגלים שהמניות שהובטחו להם שוות היום הרבה פחות - ובלי רווח, גם הטבת המס המפורסמת נעלמת ● "כל עובד שנכנס השנה מפסיד", נכתב ברשתות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

מרחק נגיעה מהגבול התחתון: מה הפיל את המדד רגע לפני החלטת הריבית?

מדד המחירים ירד באוקטובר בניגוד לתחזיות, למרות התחזקות הדולר ביותר מ־3.6% בתוך חודש, והאינפלציה השנתית התמתנה ל־1.1% בלבד ● רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר מדוע הפיחות בשקל עדיין לא הגיע למדד, ומזכיר כי השפעתו עוד עשויה להופיע בחודשים הקרובים ● לאחר הנתון המפתיע הוא אומר, מרחב השיקולים של בנק ישראל לקראת החלטת הריבית בשבוע הבא השתנה

אייל גפני / צילום: אוהד רומנו

הבנקים המסורתיים אומרים ללקוח: "עזוב אותי באמא שלך"

מנכ"ל וואן זירו אייל גפני מתייחס לראשונה בפודקאסט "כוחות השוק" לדיווחים על כוונת פרופ' אמנון שעשוע להיפרד מהמיזם שהקים: "יותר מעניין שהרבה גופים רציניים רוצים להשקיע בנו" ● הוא מסביר איך מצדיקים שווי של מעל מיליארד שקל לבנק שעדיין מפסיד, למה הוא בטוח שכניסת ענקית הפינטק רבולוט היא בשורה טובה עבורו, ומדוע האיטלקים סגרו את הדלת ● וגם: התחרות מול בתי ההשקעות

נדב בלילה / צילום: רמי זרנגר

כ-400 מיליון שקל לקרקע: נדב בלילה וקבוצת AWZ Global מקדמים פארק שבבים באשקלון

נדב ב. לוגיסטיקה חתמה על הסכם עם קבוצת AWZ Global בהובלת המייסד והמנכ״ל ירון אשכנזי, שבה שותף הרמטכ״ל לשעבר אביב כוכבי ● הקרקע תירכש מרמ״י בפטור ממכרז ● ההשקעה המתוכננת ברכישת הקרקע ובהקמת המבנים היא כ-1.5 מיליארד שקל, ובטכנולוגיה ובציוד כ-3.5 מיליארד שקל נוספים