גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחירים באיראן מזנקים ובלבנון כמעט שאין חשמל: המצוקה הכלכלית של מדינות האזור, וההשפעה עלינו

בזמן שהעולם המערבי מוטרד מהאינפלציה הגואה, מדינות המזרח התיכון נמצאות כבר שנים עמוק בתוכה ● באיראן מחירי התרופות עולים בעשרות אחוזים, בסוריה המתפרקת מחפשים מקורות הכנסה ופונים ליצוא סמים, והאזרחים בלבנון מסתפקים בשעתיים חשמל ביום ● בראיון נרחב לגלובס, רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, מתאר את המציאות הקשה במדינות האזור

השוק בטהרן בשבוע האחרון / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY
השוק בטהרן בשבוע האחרון / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

"אם נסתכל על המזרח התיכון - אנחנו חיים בשכונת מצוקה. בהרבה מדינות מסביב אנחנו רואים שיעורי אבטלה מאוד גבוהים שמגיעים לעשרות אחוזים, גם בקרב צעירים. קשה למצוא תעסוקה, והמחירים עולים כל הזמן". כך מתאר את המציאות הכלכלית באזורנו רב סרן א', ששמו נותר חסוי בגלל תפקידו: ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן.

כלכלת איראן בשפל, והממשל רץ לגרעין
חיזבאללה הפסיד בבחירות והוכה פוליטית אבל ממשיך לשדר עסקים כרגיל

בראיון נרחב לגלובס, מסביר רב סרן א' כי בעוד שהעולם המערבי מדבר על האינפלציה בחודשים האחרונים, במזרח התיכון התופעה כבר במימדים אסטרונומיים. "העולם המערבי מתחיל להיבהל. בארה"ב האינפלציה השנתית כבר באזור ה-8.5%, וכל העולם מוטרד. ופה, אם ניקח לדוגמה את לבנון, אנחנו מדברים על מאות אחוזים.

"אבל זו לא רק לבנון - גם מדינה כמו איראן עומדת על עשרות אחוזי אינפלציה בשנה. זה אומר שמחירי המזון, הבגדים והמוצרים הבסיסיים קופצים כל שנה בעשרות אחוזים. גם הבצורות פוגעות בגידולים המקומיים ומחייבות הגדלה של הייבוא מחו"ל. בסוף, מי שסובל הם האזרחים, שהיכולת שלהם לצרוך נפגעת".

ומה קורה עכשיו, כשהאינפלציה עולה בעולם כולו?
"המצב רק הולך ומחריף. זה נוגע בחיטה אבל גם בדברים יותר מתקדמים כמו בקר ועוף שהמדינות נדרשות לייבא. בטח במדינות שנמצאות אחרי מלחמת אזרחים או במשבר כלכלי, כמו לבנון, סוריה ותימן. אין ספק שהאזרח מרגיש את זה בכיס שלו".

אבל, מדגיש א', זו תהיה טעות להסיק שהקושי הכלכלי הגובר הוא בהכרח סכנה למשטרים. אחד המאפיינים של מדינות האזור הוא הסתגלנות ומציאת פתרונות למצבים הקשים. זה גם מה שמסביר את השרידות של המשטר בדמשק למרות מלחמת האזרחים, ושל טהרן למרות העיצומים. השליטים במזרח התיכון יודעים לשרוד, והאוכלוסייה סובלת ומנסה להסתגל או להימלט מחוץ למדינה. המצב הכלכלי יכול למשיך להידרדר לרמה שאין מה לאכול אבל מוקדי הכוח לא נופלים.

 

"מודל כלכלי שונה מזה של המערב"

המחקר הכלכלי בחטיבת המחקר של אמ"ן, כך מסביר א', מערב "עשרות חוקרים שמתעסקים בעולמות הכלכליים בזירות השונות". א' עצמו, בן 33, הוא בוגר תואר ראשון ושני בכלכלה, ועוסק בתחום המחקר הכלכלי כבר 7 שנים. בתפקידו הנוכחי הוא נדרש לספק "ראייה רחבה" על התחום, ולהנחות את החוקרים בזירות השונות. בין היתר, הוא מסביר, לחטיבת המחקר יש גישה לנתונים ולמקורות שלגופי מחקר בינלאומיים אין בהכרח גישה.

ומעבר לכך, "המטרה שלנו היא בסוף לגזור את המשמעויות הביטחוניות למדינת ישראל, ואלו דברים שגופים בינלאומיים אחרים לא עוסקים בהם". המחקר הכלכלי זוכה ליותר ויותר תשומת לב בקרב מקבלי ההחלטות מתוך הכרה בחשיבות המצב הכלכלי כרקע למדיניות ולקבלת החלטות, וההכרה הזו התגברה לאחר אירועי האביב הערבי.

לפני שניגש למצב הכלכלי במדינות הסובבות אותנו, א' מספק תזכורת חשובה. "המודל הכלכלי עליו מתבססות מדינות המזרח התיכון שונה משאנחנו רגילים. המודל במדינות מערביות מתוקנות, דמוקרטיות, הוא שהמשק עובד בצורה חופשית יחסית והאזרחים משלמים מסים. בהתאם למשחק הפוליטי, נבחרי הציבור מוציאים, או מממנים את המגזר הציבורי וההוצאות המשותפות. בסוף הם עושים מה שהאזרחים רוצים או דורשים", הוא מסביר.

"לעומת זאת, ברוב מדינות המזרח התיכון המצב הפוך. המדינה היא הבעלים של חלק גדול מהמשאבים, כשבהרבה מקרים מדובר במשאבי טבע ונפט. באמצעות מכירתם היא מכניסה את רוב הכנסות המדינה, בעיקר במטבע זר. כך שהתלות היא הפוכה: האזרחים מאוד תלויים במדינה שתממן את צורכי היסוד שלהם ותאפשר להם את רמת החיים. וזה מגיע בסוף לסובסידיות מאוד כבדות, בעיקר על מוצרים יסודיים כמו מזון ודלקים".

נשיא מצרים  א־סיסי עם נשיא איחוד האמירויות הנכנס / צילום: Associated Press, Mohamed Al Hammadi

כך לדוגמה, מציין א', אנחנו יכולים לראות את השלטון המצרי מנסה להוריד את הסובסידיות על הפיתות, כדי לייעל את המשק המקומי, ואף את הסובסידיות האדירות באיראן שמתבזבזות על חשמל, דלקים ומזון. "למעשה איראן היא אחת מהמדינות עם כריית הביטקוין הכי גדולה בעולם, כי החשמל בה הוא מאוד מאוד זול".

מה המשמעות של מדינה שהיא הבעלים של המשאבים?
"ברגע שהמדינה היא הבעלים של רוב המשאבים, והשוק הוא לא חופשי, כל מערכת היחסים בין האזרח למשטר היא שונה. והמשטרים האלה הם דיקטטוריים - זה לא מערכת יחסים שבה אני בוחר את השלטון שייצג אותי ויעשה מה שאני אומר לו לעשות. אלה יותר יחסים של פטרון ומישהו שתלוי בו".

זה נכון גם למדינות העשירות?
"במובן מסוים כן. סעודיה מנסה להתקדם לשינוי. אבל להגדיל פתאום את התעסוקה בקרב אזרחים שפחות עובדים ולהגדיל את המס, אלה תהליכים ארוכי טווח שלוקחים הרבה מאוד שנים. גם מדינה כמו איראן, שהיא לא מדינה הכי נחשלת, ואין בה מלחמת אזרחים כמו סוריה או תימן, בסוף מוציאה מיליארדים על סובסידיות".

אין כסף והמשטרים פונים לייצוא סמים

רב סרן א' מתייחס גם ל'אביב הערבי'. ב־2011, הוא הגיע אחרי גל התייקרויות במזון ונשאלת השאלה האם אנחנו עומדים בפני אחד כזה בתקופה הקרובה. "אני לא אנסה להגיד כן או לא. זה כולל הרבה מגמות בהרבה מדינות, תופעות חברתיות ודברים נוספים", מסביר קצין המודיעין.

"מה שכן, המדינות הפיקו לקחים, וחלק גדול מהן למדו להסתגל חלקית. בסוף המטרה שלנו היא להציג את המגמות והשינויים במצב הכלכלי כחלק מהתמונה הרחבה, ואנחנו רואים התדרדרות בחלק מהמדינות, כחלק מתופעות שאנחנו רואים בכל העולם.

"למשל איראן חוותה שנים מאוד מאוד קשות תחת הסנקציות והלחץ המקסימלי של ממשל טראמפ. השכר הריאלי חזר 10-15 שנה אחורה. מחירים של מוצרים בסיסים, כמו תרופות ומזון, עלו בעשרות אחוזים כל שנה בשנים האחרונות. היכולת של אנשים לצרוך אותם פשוט הולכת ונעלמת. השכר לא עולה בהתאמה, וגם אם במקומות מסוימים, כמו במגזר הציבורי, השכר גדל נומינלית, הוא לא משיג את האינפלציה".

מה לגבי סוריה?
"משטר אסד הצליח לייצב את עצמו באזורים מסוימים בסוריה של אחרי מלחמת האזרחים. אבל סוריה לא קרובה לתהליך של שיקום סביר. גם באזורים שהמשטר שולט בהם המצב ממשיך להתדרדר - אנחנו רואים את זה ברמת מנות הקרב של החיילים ומה שהם מקבלים לאכול, ואלה בסופו של דבר הכוחות הכי מתועדפים.

כסף סורי / צילום: Associated Press, Amr Nabil

"זה מגיע לניסיון של המשטר להשיג כסף מכל בעל הון או מקורב שנשאר, לנסות לקחת כל רווח של פעילות כלכלית. אנחנו רואים את זה בתורים ענקיים בתחנות דלק ובתורים לקבלת לחם, ואנחנו רואים בסוף שהמשטר פונה לערוצים הכי עלובים בשביל להשיג הכנסות - שזה קודם כל יצוא של סמים, תופעה שאנחנו רואים אותה בשנה האחרונה ביתר שאת, ואפילו ברמה של לנסות לסחוט כספים מפליטים".

הם מגדלים ומייצאים סמים? אנחנו מדברים ממש על חקלאות?
"זה יותר מורכב מזה. אני רק אומר שיש ממש מפעלים לייצור סמים בסוריה עצמה".

הסמים עצמם מגיעים בחלקם מבחוץ, אבל א' לא מפרט על ההיבט הזה או על הקשר שבין העיסוק בתעשיית הסמים של המשטר הסורי לענף המקביל של חיזבאללה.

"לאזרחים בלבנון יש שעתיים חשמל ביום"

המדינה השכנה לבנון זוכה בשיחה להגדרה: מדינה שיכולה להמשיך ולקרוס כלכלית לנצח. היא שורדת בקושי, אבל שורדת. וכך יהיה גם לאחר תוצאות הבחירות שהתקיימו בה השבוע.

חיזבאללה אמנם איבד את הרוב שהיה לו ולשותפיו בפרלמנט, וכמה מהמפלגות החדשות של דורשי הרפורמות נכנסו לבית המחוקקים בביירות, אבל הניצחון שלהם לא מספיק גדול כדי להחיל רפורמות של ממש.

יתרה מכך, חיזבאללה מחזיק בכוח הצבאי והכלכלי החזק ביותר במדינה וגם באופוזיציה הוא לא ייתן להחליש את שליטתו. צריך לומר כי תוצאות הבחירות הפתיעו את רוב גורמי ההערכה בישראל, אך כאמור יהיה קשה מאוד לעשות שינוי של ממש, כפי שדורש העולם המערבי כתנאי לסיוע כלכלי.

רב סרן א', ראש התחום הכלכלי בחטיבת המחקר באמ''ן / צילום: דובר צה''ל

א' מתאר את המצב הכלכלי היום בלבנון. "המשבר הכלכלי והפוליטי החל לפני חמש שנים והביא לכך ש-82% מתושבי לבנון נמצאים במצב של עוני מהותי. האינפלציה בקצב של יותר מ-200% בשנה האחרונה. הלירה נשחקה ביותר מ-90%, המשכורות לא עולות בהתאם, וכמעט מחצית מהתושבים נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי מובהק עד כדי רעב. צריך להבין שהכלכלה התכווצה ב-58% בחמש השנים האחרונות. בהיבט התשתיות יש להם שעתיים חשמל ביום והפסקות מים ניכרות לכל אורך היממה. היציאה מהקורונה לא עשתה בלבנון את מה שעשתה במדינות אחרות באזור ולא חזרה לצמוח".

ללבנון יש תקווה באופק?
"הממשל הקודם, בראשותו של נג'יב מיקאטי, חתם על הסכם עם קרן המטבע העולמי לסיוע של 3 מיליארד דולר תמורת רפורמות מהותיות בכלכלה, אבל כרגע אין להם את היכולת הפוליטית והציבורית לממש את הרפורמות. ההסכם קבע רפורמות הנדרשות במערכת הבנקאות - מעבר לשער חליפין נייד, מאבק בשחיתות, חוקי הגבלת הון, השלמת חקיקה בתחום הבנקאית ועוד. אבל בשל הבחירות ההסכם הוקפא ואולי הממשלה הבאה תצליח לקדמו".

א' מציין שאמנם הדרישות הכלכליות אמורות לפגוע בפעילות הלא חוקית שבמדינה, אך מילה אחת לא מוזכרת בהן. "המילה חיזבאללה לא מופיעה ברשימת הדרישות ובמסמך הרשמי.

"חיזבאללה הוא גורם פוליטי ויש כלפיו האשמה כללית על אחריות למשבר, שבאות מצד מתנגדיו הפוליטיים בעיקר. הארגון השיעי נאלץ להקדיש משאבים רבים כדי לתמוך באוכלוסייה השיעית בשל המשבר הכלכלי - כסף רב הוצא על סיוע אזרחי, מזון דלק תרופות וכו'. מנגד, הוא מקבל את רוב הכסף מאיראן בדולרים ובמזומנים, ולכן יש לו חסינות יחסית מהנפילה של המטבע. המערכת הכלכלית שלו עצמאית ולכן הוא נפגע פחות".

ומה מצב המחאה בשל המשבר?
"היו כמה גלים של מחאות בשנים האחרונות, אבל הם שככו. האזרחים מסתגלים ובעיקר מתייאשים, כל אחד מנסה לדאוג לביתו. המון לבנונים מהשכבות המבוססות עזבו. 30%-40% מהרופאים נטשו את לבנון ובעצם כל מי שיכול להרשות לעצמו עוזב. זה הגיע לכך שמשרד הפנים בביירות הודיע בשבועות האחרונים כי לא ינפיק יותר דרכונים".

"העיצומים משפיעים על מקבלי ההחלטות באיראן"

לשאלה אם העיצומים על איראן יכולים להביא להפלת המשטר עונה א' בפסקנות - "זה לא יצליח להפיל משטר, אבל אולי לזעזע. עיצומים הם כלי במסגרת מדיניות כוללת, וגם עיצומי טראמפ לא הוגדרו מול איראן לשם הפלת המשטר. ב-2019 היו המחאות הגדולות ביותר במדינה, בגלל מחירי הדלק שעלו אבל זה הסתכם במחאה".

עם זאת, הוא מבהיר כי העיצומים מפעילים לחץ לשינוי מדיניות: "איראן הגיעה להסכם הגרעין ב-2015 כי הייתה במצב כלכלי קשה - יצוא הנפט היה מוגבל בגלל העיצומים וזה הביא אותה להסכם. כלומר, זה כן משפיע על מקבלי ההחלטות והמדיניות. עיצומים נועדים להשגה של הסכמים מדיניים. המצב כיום מזכיר את המצב אז, אבל בשנה האחרונה יש שיפור במצב הכלכלי. שער המטבע השתפר בגלל עלייה של ממש ביצוא הנפט, ובשל כך יש להם יותר אורך נשימה. אולי זה מסביר את ההתעקשות שלהם כעת".

אם איראן תחזור להסכם, מה המשמעות הכלכלית של זה?
"הסכם יכניס לה מיליארדים רבים במט"ח ויאפשר לה להגביר את פעילותה באזור, לרבות תמיכה בטרור. עם זאת, צריך לומר שהם לא הפסיקו לשנייה לעשות את זה, וגם בעת העיצומים הקשים".

מה החלק של משמרות המהפכה בשליטה הכלכלית של המשטר?
"משמרות המהפכה מחזיקים בערך בשליש מהכלכלה האיראנית, וכנראה שיותר מכך כי הרישום מוסתר במקרים רבים. זה ארגון צבאי המחזיק נתח משמעותי מהמשק האיראני".

גם חמאס מודה בחשיבות העבודה בישראל

לפני חודשיים תיארנו בגלובס את המצב הכלכלי המשתפר ברצועת עזה וביהודה ושומרון, כגורם מרגיע ביטחונית. א' מסכים ומסביר: "יש בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה התאוששות כלכלית, בין השאר בשל היציאה מהקורונה. השיפור בתעסוקה, לרבות הפועלים הנכנסים לתוך ישראל, סייע מאוד לשיפור המצב הכלכלי, וזה גורם מייצב ביטחוני ומביא שקט יחסי.

"כל עובד בעזה מחזיק משפחות שלמות ומאכיל פיות רבים, ומכאן ההסבר לעלייה במספר ההיתרים שמעניקה ישראל. חמאס קשוב במידה מסוימת לאזרחים ולכן יותר מרוסן. למעשה, מציג הארגון את רשיונות העבודה כהישג שלו - כלומר, חמאס מודה שלהיתרי העבודה שמעניקה ישראל יש משקל חשוב במדיניות שלו".

אלא שהרשות עצמה מצויה במשבר תקציבי קשה. המשבר נובע מעצירת כספים מהמדינות התורמות לרשות - בשנה שעברה הובטחו לרשות מהאיחוד האירופי 130 מיליון אירו אך בפועל ניתנו רק 10 מיליון. השנה מעוכב הסכום בגלל הדרישה של הונגריה ושל ישראל לשינויים בתוכנית החינוך הפלסטינית. השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג', הזהיר השבוע בכנסת כי הרשות הפלסטינית נמצאת במשבר פיננסי, וכי היא איבדה את שליטתה בשטחי הגדה. בקרב גורמי ההערכה יש חשש כי בשל המשבר התקציבי תיפחת עוד יכולתה של הרשות לשלוט בגדה.

מצרים וירדן: התאוששות מלווה במחאות

חוקרי אמ"ן עוקבים אחר כלכלת מצרים, שם הנשיא א-סיסי מצליח לייצב את הכלכלה ושיעורי הצמיחה גוברים בשנים האחרונות.

בית קפה בקהיר / צילום: Associated Press

מצד אחד, יש לא-סיסי הכנסה נכבדה מהגז הטבעי וצמיחה בתחומים חשובים. מנגד, השחיתות עדיין מהווה נגע ממאיר הנמצא בכמעט כל תחום והשוק השחור עצום בהיקפו.
לכן, ההכנסות ממסים לא עלו באופן ריאלי, והריכוזיות הכלכלית הנמצאת בעיקר בידי ראשי הצבא מונעת התקדמות מהירה יותר של הכלכלה. הרפורמות, ובהן צעדי ביטול הסובסידיות, הביאו לייקור מחירים שפגעו בעיקר בשכבות החלשות. א-סיסי מרגיש מספיק בטוח לא להיכנע ללחצים אלה, בשל תמיכת הצבא וארגוני המודיעין החזקים, וגם כי בפועל אין אופוזיציה פוליטית ממשית.

מצבה של ירדן השתפר מעט אבל המצב שם עדיין רגיש בשל יחס חוב תוצר גבוה (113%), חוב חיצוני גבוה, שיעור אבטלה גבוה (19%) ועוד. המצב הרגיש הזה הביא לכמה תגובות של הממלכה. בתוך כך, ירדן הקשיחה את הקו נגד ישראל בהצהרות רשמיות ברקע האירועים בהר הבית. הסיבה לכך היא נסיון למנוע מהציבור עוד סיבה לצאת נגד השלטונות, שכן האווירה הציבורית היא אנטי ישראלית.

מחאה בירדן נגד חוק מס הכנסה / צילום: Reuters, Muhammad Hamed

בנוסף, העמקת החוב ועליית המחירים העולמית אילצה את המדינה לפנות שוב לסיוע ממדינות המפרץ. אלא שכפי שכתבנו בגלובס הסיוע הותנה בהרגעת הרוחות מול ישראל, והמלך צפוי לקבל בקרוב סיוע חירום מהמפרץ.

עוד כתבות

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים