מערכת השקיה של חברת האימפקט הישראלית, N Drip, שמגדילה תפוקה חקלאית וחוסכת אנרגיה / צילום: יח''צ
הכותב הוא מייסד אייפקס פרטנרס, מאבות ההון סיכון הבריטי ואחד ממנהיגי האימפקט הבולטים בעולם. ספרו החדש אימפקט IMPACT יוצא לאור בעברית בהוצאת "מטר"
ישראל קיבלה את התואר סטארט-אפ-ניישן בזכות צעירים מבריקים, שהפכו את המדינה לאחת המובילות בעולם בתחום הטכנולוגיה. אבל הגיע הזמן להפוך את ישראל לאימפקט ניישן, למדינה שתיצור עתיד טוב יותר, שבו יותר אנשים יצמחו כלכלית, אבל העולם שבו יחיו יהיה נקי יותר, הגון יותר, אחראי יותר. ולא, לא על חשבון רווחים.
מהפכת האימפקט מעצבת קפיטליזם חדש שבו לצד רווח כספי יש גם רווח חברתי וסביבתי. יש אנשי עסקים האומרים שאי-אפשר לאחוז בחבל משני קצותיו: גם להרוויח כסף וגם לשנות את העולם לטובה. אלא שהמציאות מוכיחה שאפשר: למה לחתור רק ל"חד קרן"? למה לא לחתור ל"חד-קרן של אימפקט", שגם יהיה שווה מיליארד דולר וגם ישפר את חייהם של מיליארד בני אדם?
מהפכת האימפקט משנה את הדרך שבה אנו חושבים על אחריות חברתית, על מודלים עסקיים ועל השקעות. לא רחוק היום והיא תהפוך לאחד מסימני ההיכר של המאה ה-21, לא פחות ממהפכת הטכנולוגיה, שהיתה מסימני ההיכר של המאה ה-20. בשני המקרים מניעים אותה יזמים צעירים. גם אני הייתי פעם יזם צעיר. בגיל 26 הקמתי עסק בתחום שהיה אז חדש לגמרי, השקעות הון סיכון. העסק הפך לקרן אייפקס פרטנרס, המנהלת כיום יותר מ-75 מיליארד דולר ברחבי העולם. בזמנו, חברים אמרו לי, "אולי יהיה נבון יותר לרכוש עוד ניסיון". אבל אני חשבתי שאי אפשר ללמוד לשחות אם רק מתרגלים על החוף. ובאמת, לקפוץ למים, ללמוד במהירות ולרכוש ניסיון לפני אחרים - היה הדבר הטוב ביותר שעשיתי. זה בדיוק מה שיזמים צעירים צריכים לעשות היום בתחום האימפקט.
מהפכת ההון סיכון
אחד הגורמים העיקריים שאיׅפשר את ההיקף והמהירות של מהפכת הטכנולוגיה היה זמינותן של השקעות הון סיכון שהזרימו מימון לחברות הטכנולוגיה החדשות - מגזר ששוויו כיום מתקרב ל-10 טריליון דולר. תוך שלושה עשורים בלבד, סטארט אפים שרק מעטים ידעו על קיומם - חברות כמו אמזון, אפל, גוגל ופייסבוק - דחקו חברות ענק, וזינקו לראש רשימת 30 החברות עם שווי השוק הגדול ביותר בעולם. היזמים המוקדמים היו לא רק מתוחכמים טכנית, אלא גם הצליחו לשכנע משקיעים שהם עתידים להרוויח המון כסף אם יפיחו חיים בחזון שלהם. כשמשקיעים החליטו להשקיע בחברות הטכנולוגיה המוקדמות ההן, זאת היתה מעין קפיצת אמונה. אני יודע, כי בשנות השמונים המוקדמות, אני הייתי אחד המשקיעים. אייפקס השקיעה בכמעט 500 סטארט אפים חלוציים, ובהם אפל, AOL ו- PPL Therapeutics - החברה האחראית לדולי, הכבשה המשובטת הראשונה בעולם.
אחת הסיבות העיקריות שבגינן בחרתי להיות משקיע הון סיכון, היתה ההרגשה שאוכל להשפיע לטובה על החברה האנושית ובו בזמן להרוויח כסף. קרן אייפקס גיבתה מאות יזמים, שלא רק התעשרו, אלא גם הקנו עושר לאנשים שעבדו איתם ולקהילות שבהן חיו. הם יצרו עשרות אלפים מקומות עבודה. האמנתי שיצירת מקורות הכנסה ומקומות עבודה חדשים שישפרו את חייהם של אנשים, תשפר את מצבה של החברה האנושית בכללותה.
מחויבות לאדם ולעולם
תמיד הרגשתי מחויב גם לאדם ולעולם. אולי בגלל ההיסטוריה הפרטית שלי. בגיל 11 עזבתי עם משפחתי את מצרים. הגעתי לבריטניה כפליט, עם מזוודה, עשר לירות מצריות, ואוסף בולים מתחת לזרוע. מורה מיוחד במינו, שלימד אותי בתיכון, אמר לי שאני חייב להמשיך ללמוד באוקספורד. הוא לא רק האמין בי, הוא גם הכין אותי לבחינות. התקבלתי וזכיתי לרכוש השכלה ברמה הגבוהה ביותר, תחילה באוקספורד ולאחר מכן בהרווארד - שם גיליתי את השקעות הון הסיכון כשהתחום עדיין היה בראשיתו. "מלגת הנרי" מימנה את שנת הלימודים הראשונה שלי בבית הספר לעסקים של הרווארד, אבל דרשה ממני לתרום דבר מה בעל ערך לבריטניה, עם חזרתי, בתום הלימודים. הדבר שהבאתי איתי היה השקעות הון סיכון, ועל כך הוענק לי בשנת 2001 תואר אבירות.
בקריירה שלי מילאתי תפקידים רבים ושונים כיזם, כמשקיע, כפילנתרופ וכיועץ לממשלות. כל אחד מהתפקידים האלה היה עבורי הזדמנות לראות את העולם מנקודת ראות שונה. בשנים האלה ראיתי גם איך התקווה שלי, שהפערים יצטמצמו, לא רק שאינה מתממשת, אלא שהפערים רק הולכים ומתרחבים, אי השוויון מעמיק, והבעיות החברתיות והסביבתיות הענקיות של העולם הולכות וגדלות. היום אנחנו יודעים שחברות - שקיווינו שיביאו תועלת לעולם - הביאו לעתים הרבה מאוד נזקים. הבנתי שיש דרך אחרת שנכון להתקדם בה. החלטתי שבגיל 60 אעזוב את קרן אייפקס, ואקדיש את עצמי לקידום מימוש האימפקט, כדי לחולל שינוי משמעותי. לא רציתי שעל המצבה שלי יהיה כתוב: "הוא הגיע לתשואה של 30 אחוזים". תמיד ידעתי שלחיים חייבת להיות תכלית גבוהה יותר.
המודל של מיזמי האימפקט, שהרעיון בבסיסם הוא להשיא רווחים למשקיעים לצד אימפקט מדיד של התועלת החברתית והסביבתית שלהם, הוא מודל שלא רק מושך מוסרית אלא גם כדאי מבחינה עסקית. הוא נשען, כמו קודמיו ממהפכת הטכנולוגיה, על השקעות הון. הן הרי הדלק של השיטה הכלכלית שלנו, ואם רוצים למשוך משקיעים, כדאי להסתכל על העולם מבעד לעיניהם. עכשיו, המשמעות היא להתמקד ברווחים ובאימפקט, ולהעריך הצלחה גם על בסיס האימפקט. וזאת משום שהתפיסה הזאת, של אימפקט חברתי סביבתי חיובי, הופכת לגורם משפיע בהחלטה אם להשקיע ביוזמה כזאת או אחרת. העובדה שיש היום שיטות למדוד את השליש השלישי בסליל - הון-תשואה-אימפקט - הופכת את ההשקעה בהן לאטרקטיבית עוד יותר, מה גם שצרכנים ועובדים מעוניינים בחברות מצליחות שגם עושות טוב לעולם.
מגמה שולטת
אין ספק שהשקעות אימפקט יהפכו עם הזמן למגמה השלטת בשווקים הפיננסיים. ולראייה: מאז שנת 2016, שוק השקעות האימפקט הכפיל מדי שנה את גודלו. בשנת 2017, גודלו הוערך ב-230 מיליארד דולר, בשנת 2018 הוא הגיע ל- 502 מיליארד. כיום הוא מתקרב לטריליון הדולר הראשונים.
להשקעות אימפקט יש ביקוש עצום. ב-2019 זה הגיע לסכום כולל של 750 מיליארד דולר. בשנה שעברה הערכתי את גודל השוק ב-2 טריליון דולר. התאגיד הבינלאומי למימון של הבנק העולמי, מעריך שהדרישה בקרב המשקיעים מגיעה כעת ללא פחות מ-26 טריליון דולר - יותר מפי 10 מגודל השוק בשנת 2021. נוכח רמה כזאת של ביקוש, וללא היצע מתאים, אפשר לצפות שבמשך השנים הבאות השוק רק ימשיך לצמוח ובמהירות. מספיק לראות מה קורה בישראל עם חברות אימפקט חדשות וצומחות דוגמת אופטיבס, אורקם, סלינה, אן-דריפ, סירקלס, רייזאפ, וון ואחרות. השקעות אימפקט מניעות תגובת שרשרת. מנהלי נכסים וקרנות פנסיה מהגדולים בעולם מייחסים חשיבות רבה מאוד לאימפקט, משום שזה מה שהלקוחות שלהם דורשים - במיוחד לקוחות צעירים. לפי מחקר של ה-US Trust, "מילניאלז משקיעים בארגונים שנותנים עדיפות לתועלת הכלל יותר מכל דור קודם", ודו"ח של מקינזי גילה שהסיכוי שלהם להשקיע בחברות עם השפעה חברתית חיובית גדול כפליים.
נקודת זמן קריטית
כדאי לקחת בחשבון שבעשורים הבאים, המילניאלז יירשו סכומי כסף ענקיים מהוריהם בני דור הבייבי בום. הסכום הזה מגיע ל-30 טריליון דולר בארצות הברית לבדה. בנוסף, האיחוד האירופי תומך גם הוא ביזמות חברתית. מאיץ האימפקט החברתי של האיחוד הוא קרן בת 243 מיליון יורו שמשקיעה בקרנות אימפקט חברתיות המתמקדות במיזמים חברתיים באירופה. יש מדינות שמתקדמות לקראת הגדרה של צורות משפטיות חדשות, למשל בארצות הברית, בצרפת ובאיטליה. ממשלות חשות בלחץ הגובר מכיוון האזרחים לבצע שינויים עמוקים, והן יודעות שעליהן לפעול בדחיפות. דוח של ה-OECD מ-2019, קבע שממשלות חייבות לעזור לקדם ולטפח את שוק האימפקט על ידי פיתוח סטנדרטים של מדידה ודיווח, בניית תשתית שוק ויצירת תמריצים למשקיעים. אפילו בעידן של קיטוב פוליטי, השמאל והימין יכולים להסכים על הצורך לרתום את כוחות השוק, היזמות והחדשנות כדי להשיג יותר מוביליות חברתית וחלוקה הוגנת יותר של הזדמנויות ותוצאות חברתיות וכלכליות.
אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית. מחד, המהפכה כבר החלה. מצד שני הבעיות רק הולכות ומחריפות והצורך בפתרונות הולך ונעשה דחוף. הגיע הזמן של יזמי הטכנולוגיה לקפוץ למים, לעשות את השינוי, להרוויח וגם לעשות טוב. יזמי הטכנולוגיה הצליחו רק בכמה סביבות מיוחדות, כמו בעמק הסיליקון, אבל יזמי אימפקט יכולים לשגשג בכל מקום שיש בו בעיות חברתיות וסביבתיות. ליזמים ישראלים יש עכשיו הזדמנות להפוך את ישראל למדינת אימפקט, באופן שישפר חייהם של אנשים לא רק בישראל, אלא ברחבי העולם כולו.