בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון
דוחות שניים מהבנקים הגדולים בישראל - הפועלים ודיסקונט - שפורסמו ביום שני, מגלים כי לפי שעה המערכת הבנקאית ממשיכה להתנהל כרגיל עם רווחי עתק.
אך גם בבנקים מודעים לכך שהמשבר הפיננסי שחווים השווקים כיום עשוי להפוך בעתיד הלא רחוק גם למשבר ריאלי, שישפיע מהותית על התנהלות המשק, וכתוצאה מכך גם על פעילותם.
"ירידה במחירי המניות בעולם ועליית האינפלציה הביאו לירידה קלה בצריכה הפרטית ברבעון הראשון", כתבו בבנק הפועלים בדוח הרבעוני. "ירידה נרשמה גם ביצוא הסחורות והשירותים. בהסתכלות קדימה אנו מזהים גורמי סיכון שעשויים להאט את הפעילות ולהגביר סיכונים.
"האינפלציה הגבוהה בעולם הביאה לתפנית במדיניות המוניטרית, ולעלייה במחירי ההון ובפרמיות הסיכון בשווקים הפיננסיים. אלו הובילו לשחיקת כוח הקנייה של הציבור, ויחד עם ירידות המחירים בשווקים נפגעת תחושת העושר של הציבור", הסבירו בבנק.
עם זאת, הם ציינו כי מגמת השיפור בשוק העבודה נמשכה, כששיעור האבטלה ירד בחודש מרץ לרמה של 3.4%, שדומה כבר לזו של טרום תקופת הקורונה.
"מספר המשרות הפנויות גבוה, והשכר במגזר העסקי נמצא במגמת עלייה. יחד עם זאת, נתוני הפתיחה של המשק הם טובים, ובכלל זה אינפלציה שעדיין נמוכה ביחס לעולם, גירעון תקציבי נמוך ושיעור חיסכון פרטי גבוה", ציינו בפועלים לטובת המשק הישראלי.
הרווחים של הבנקים גדלים יחד עם הריבית
בטווח הקצר עליית הריבית טובה לבנקים, בעיקר סביב תחום ההלוואות ובמיוחד המשכנתאות, שהיווה מנוע צמיחה עיקרי למערכת הבנקאית. זאת מכיוון שחלק ניכר מההלוואות נלקחות במסלול צמוד למדד (פריים), וכך, ככל שהריבית של בנק ישראל עולה, גם הרווחים של הבנקים עולים, ובדיסקונט אף ציינו כי 1% של העלאת הריבית שקול ל-1.2 מיליארד שקל הגדלה בהכנסות ברוטו.
כך, הפועלים סיים את הרבעון הראשון עם רווח נקי בסך 1.654 מיליארד שקל, גידול של 22.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בשעה שדיסקונט הציג רווח נקי בסך 983 מיליון שקל, עלייה של 48.5% מהתקופה המקבילה.
בבנק הפועלים הודיעו עם פרסום הדוחות כי לא יחלקו דיבידנד לבעלי המניות בגין רווחי הרבעון. אולם לצד זאת, הבנק הודיע על הענקת תגמול הוני באמצעות מניות חסומות לעשרות מנהלים, בראשות המנכ"ל דב קוטלר.
מבט על הדוחות של שני הבנקים מעלה כי הם הגדילו משמעותית את תיק האשראי שלהם, ובפרט את תיק המשכנתאות. תיק האשראי של דיסקונט צמח ב-12.7% ביחס לרבעון הראשון אשתקד ל-218 מיליארד שקל, בעוד זה של הפועלים עומד על 364 מיליארד שקל (גידול של 3.3%).
במשכנתאות הצמיחה מרשימה אף יותר: 28% בדיסקונט לתיק של 56.7 מיליארד שקל וגידול של 18.5% בפועלים לתיק של 119.3 מיליארד שקל.
כפי שנכתב בגלובס עוד לפני שבנק ישראל העלה את הריבית בחודש שעבר, הבנקים בישראל לא המתינו והעלו בחודשים שלפני כן את הריבית שהם גובים על המשכנתאות. מדובר בעלייה של כ-1% במסלול הריבית הקבועה הלא צמודה וכ-0.5% במסלולים האחרים, שהתעצמה מאז.
בדיסקונט, בניהולו של אורי לוין, התייחסו לסוגיית הפערים בין ההשפעה החיובית ארוכת-הטווח של עליית הריבית ובין ההשפעה של תשואות האג"ח המיועדות, שהביאה לשחיקה בהון של הבנקים, פגיעה שאף הביאה את דיסקונט לגייס 1.4 מיליארד שקל משוק ההון בתמורה להקצאת מניות.
"בחודשים אפריל-מאי 2022 נמשכה מגמה של ירידת שערים במניות ועלייה בתשואות האג"ח בשוקי העולם. בהתאם לאומדן שנערך ב-16 במאי, האמור היה מגדיל את יתרת ההפסדים שטרם מומשו בגין התיק הזמין למכירה בסך של כ-397 מיליון שקל.
"מנגד, הייתה נרשמת ירידה בהתחייבות האקטוארית (בעיקר כלפי העובדים, ר' ו'), בסך של כ-112 מיליון שקל", ציינו בדיסקונט. "ההשפעה נטו על הרווח הכולל האחר, במונחי 16 במאי 2022, הייתה מסתכמת בירידה נטו של כ-283 מיליון שקל. אך בהמשך, ככל שיתתמשו ציפיות הריבית הגלומות במחירי השוק, צפוי כי הכנסות הריבית של הבנק יעלו, וביחד עם צמיחת האשראי הצפויה, ישיאו ערך עודף לבעלי המניות".
ממשיכים לצמצם את כריות הביטחון
במהלך הרבעון הראשון המשיכו בשני הבנקים בצמצום כריות הביטחון למקרה שבו הלווים לא יוכלו לעמוד בהלוואות שנטלו. הפועלים, כהרגלו מאז החלה התחלואה בקורונה לרדת, היה הבנק שרשם את ההכנסות הגדולות ביותר בסעיף ההוצאות להפסדי אשראי, עם הכנסות בסך 600 מיליון שקל ברבעון הראשון, לעומת 508 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד. עם זאת, הוא עדיין מחזיק ברזרבות של כ-6 מיליארד שקל.
דיסקונט לעומתו היה זהיר יותר, וההכנסות מהפסדי אשראי הסתכמו בכ-60 מיליון שקל, לעומת הכנסות של 147 מיליון שקל אשתקד. בשני הבנקים מחזיקים כאמור בכריות ביטחון גדולות לאור אי-ודאות גדולה ששוררת בשווקים והאינפלציה המתגברת, והצפי הוא כי אם המגמות המאקרו כלכליות הללו יימשכו גם לשנה הבאה, ב-2023 גובר הסיכוי כי הם יזדקקו לממש את חלקם, הן מצד לווים פרטיים שלא יוכלו לעמוד בהלוואות שנטלו והן מצד ענף הבינוי.
חלק מהבנקים, בעיקר הפועלים ולאומי, העניקו מינוף גבוה ליזמים בענף הבינוי, ולא מן הנמנע שכאשר המשק ייכנס למיתון, והציבור לא יוכל להרשות לעצמו לרכוש דירות במחירים שהרקיעו שחקים בשנה האחרונה (זינוק של יותר מ-16%), הדירות יישארו ללא קונים והקבלנים שנטלו הלוואות לא יוכלו לעמוד בהן.
באשר לאותו מינוף גבוה שהעניקו הבנקים הגדולים, "הורדת הרגל מהגז" בכל הקשור לאשראי לבינוי ונדל"ן הורגשה היטב בדוחות הפועלים. לאחר שהתקרב לתקרה שאותה קבע בנק ישראל (24% מתיק האשראי הכולל, ללא תשתיות), סיכון האשראי הכולל בענפי הבינוי והנדל"ן של הפועלים הסתכם בסוף הרבעון בכ-143 מיליארד שקל, עלייה של 0.3% בלבד לעומת סוף 2021.