גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שגילה על הר הפומורי מה אנחנו צריכים כדי לשרוד בטיפול נמרץ

פרופ' יו מונטגומרי, רופא וחוקר של הישרדות בתנאי קיצון, יצא לבדוק מה גורם לאנשים מסוימים לשרוד ולאחרים למות, ומה אפשר ללמוד מזה על טיפול בחולים במחלות קשות ● אבל בכובעו כפעיל נלהב למען משבר האקלים, הוא בכלל לא בטוח שלתובנות שלו תהיה הרבה תועלת: "אם לא נעשה משהו עכשיו, לאף אחד לא יהיה סיכוי. הכול תלוי ביחידים ובעסקים"

פרופ' יו מונטגומרי / צילום: תמונה פרטית
פרופ' יו מונטגומרי / צילום: תמונה פרטית

תארו לעצמכם ספינה שטבעה וארבעה בלבד מבין המפליגים הצליחו לעלות לרפסודה. עכשיו השמש הלוהטת צולה אותם ומי השתייה נגמרו. הם מיטלטלים מצד לצד, גוססים מצמא. שניים מהם ישרדו, ושניים לא. מי יהיו אלה שישרדו, ומה היה הסיכוי שלכם בעת אסון? האם הייתם מחזיקים מעמד?

"הגוף שלנו הוא מערכת מאוד מורכבת, ומיליוני תהליכים מתקיימים כל הזמן כדי להשאיר אותו במצב של איזון", אומר פרופ' יו מונטגומרי, רופא פנימאי ומנהל המרכז לבריאות ותפקוד אנושי ב-University College London. הוא חוקר הישרדות בתנאי קיצון במטרה להבין כיצד עובד הגוף בתנאים רגילים ובתנאי מחלה. "אם את מוכנה ומאומנת, תוכלי להתמודד עם לא מעט לפני שהמערכת תתחיל להתפרק", הוא אומר. "יש דמיון רב בין התמודדות עם פציעה, דלקת והרעלה (למשל מנת יתר) ולהבדיל, מרוץ מרתון. הכנה למרתון עוזרת להתמודד עם האחרים".

אבל אימון אינו חזות הכול. מחקריו של מונטגומרי בקרב אנשים שחיים או ששרדו בתנאים קיצוניים, וכן בקרב חולים שבהם הוא מטפל במחלקה לטיפול נמרץ, הראו שמדובר, כצפוי, במשחק עדין בין גנטיקה, כושר, חוסן פסיכולוגי, והטיפול בבית החולים. את מה שהגוף של המרתוניסט עושה במקרה כזה באופן טבעי, יכולים הרופאים לנסות להפעיל במסלולים עוקפים.

החומר שמאפשר לחסוך בחמצן

מונטגומרי רץ אולטרה-מרתון, מטפס הרים וצולל (יש לו שיא בנגינה בפסנתר מתחת למים), כלומר הוא חווה מצבי קיצון על בשרו. למעשה, אחד הגילויים המדעיים המשמעותיים שלו החל כשטיפס על הר הפומורי בהימלאיה. "העירו אותי בלילה כי אחת המטפסות החלה לפתח מחלת גבהים המאופיינת בהצטברות של נוזלים סביב המוח. מיד רצנו איתה למטה, אני וכמה מהמקומיים, אבל הם אמרו לי שאם אני רוצה להמשיך בטיפוס, אני חייב לחזור למחנה שלנו לפני שתתחיל סערה".

מונטגומרי שעט חזרה מעלה, וכשהגיע גילה שהשלים ב-40 דקות מרחק שיום לפני כן עשה בארבע שעות. "הבנתי שאיכשהו הלחץ גרם לי להשתמש באנרגיה של הגוף שלי באופן מוצלח יותר".

ביצועים ספורטיביים, הוא ידע, קשורים לניצול טוב של חמצן בגוף. אתלטים שהגוף שלהם יודע לשנע חמצן ביעילות רבה יותר - מצליחים יותר. לעומת זאת, במחלות מסכנות חיים רבות מעורב תהליך של פגיעה בשינוע החמצן. ההערכה של מונטגומרי הייתה שמי שיכול בכל זאת להביא חמצן לתאים שצריכים אותו גם ברגעים קריטיים, יוכל לשרוד עד שישוב האיזון ויחזור המצב הנורמלי. הוא העריך גם שיש מנגנון בגוף, מעין "מצב חיסכון בסוללה", שמאפשר להמשיך לחיות תוך ניצול כמות נמוכה יותר של חמצן, לפחות למשך זמן מה.

מונטגומרי זיהה חומר בשם ACE המשפיע על היכולת לחסוך בחמצן. עד אז חשבו שהחומר הזה קשור רק לרגולציה של לחץ הדם והוא שולט ברמת הכיווץ או הריפיון של כלי הדם. אנשים שונים מייצרים רמות ACE שונות, ורוב מטפסי ההרים זכו בגנים שמייצרים פחות מהן. זה מיתרגם לפעילות יעילה יותר של המיטוכונדריה, האברון שמייצר אנרגיה תוך שימוש בחמצן. אצל רוב האנשים שמייצרים רמות גבוהות יותר של ACE, המיטוכונדריה פחות יעילה. רובם התייאשו בעבר מטיפוס הרים כמקצוע או כתחביב עיקרי, אך לא מונטגומרי עצמו, שממשיך לטפס הרים אף שהגנטיקה שלו לא מתאימה לזה. "זה לא ה-גן לכושר גופני, אבל הוא בטח נותן יתרון גדול", הוא אומר.

למעשה, הוא אומר, יש יותר מ-20 אלף גנים לכושר גופני. ספורטאי עלית לרוב זכו בגרסה המשופרת של כולם כמעט. מי שלא זכה בכך, יכול להמשיך לרוץ בעזרת כוח הרצון, וזה נהדר ומועיל מאוד לבריאות ומאפשר לשפר דרמטית את הביצועים האישיים היחסיים, אבל לרוב זה לא יביא אותו לאולימפיאדה.

הקשר בין ספורטאי עלית לחולים בטיפול נמרץ

אחרי שקבוצת המחקר של מונטגומרי איתרה את ההבדל הזה בין ספורטאי עלית לאחרים, היא חזרה ומצאה אותו בקרב חולים בטיפול נמרץ. גן שמייצר רמות גבוהות יותר של ACE מפחית את הסיכוי לשרוד בהשוואה לגן שמייצר רמות נמוכות, כשהמצב הרפואי ההתחלתי נראה דומה. "אנחנו יודעים זה שנים רבות שהסיכון למוות מזיהום מושפע מגנטיקה, כלומר, מי שההוריו מתו מזיהום נמצא בסיכון גבוה יותר למות מזיהום בעצמו. אנחנו מעריכים שגנים רבים מעורבים בכך, אבל זה כנראה אחד מהם".

מרגע שיודעים זאת, אפשר לנסות לעקוף את הגנטיקה. "אם נוכל להפחית את פעילות ה-ACE אצל החולים עם הגנטיקה הפחות מועילה להישרדות, אולי נוכל לשנות גם את גורלם", אומר מונטגומרי.

"בנוסף, זה אומר שאנחנו מתייחסים לכל הסוגיה של החמצן באופן לא נכון. אם חולה סובל מחוסר בחמצן, אולי הנשמה שמציפה אותו בחמצן אינה המפתח להחלמתו ועדיף לבדוק כיצד ניתן לנצל אתת החמצן טוב יותר".

מחקריו של מונטגומרי מראים שאכן הנשמה עוצמתית, בממוצע, מזיקה למטופלים הרגישים ביותר. גם הצפה של תאי דם אדומים רבים לא מועילה לניצול טוב יותר של החמצן, לדבריו. "זה לא אומר שלא צריך להנשים או שלא צריך לתת מנות דם, אבל השאלה היא כמה, ואיך אנחנו מנטרים מתי זה עובד ומתי זה לא עובד".

הסיבה שחולים מאבדים תיאבון

אותו דין לגבי מזון, אומר מונטגומרי. זהו גילוי נוסף שהוא אחראי לו: אנשים רבים שמגיעים למצבי מחלה קריטיים מאבדים תיאבון, וטעות תהיה להאכיל אותם כדי שתהיה להם אנרגיה. הוא חוזר שוב למחקרי ההרים שלו כדי להסביר זאת.

מטפסי הרים מאבדים משקל ככל שהם עוברים להתגורר, אפילו זמנית, בראש ההר. מדוע? מונטגומרי טוען שהגוף מרעיב את עצמו במכוון כדי לאתחל תהליך של פירוק שריר, שדווקא ממנו אפשר להפיק אנרגיה וחמצן במצבים של מחסור, עד שהמחסור יעבור. "זה תהליך מתוזמר על ידי הגוף, לא מצב של מחלה", הוא אומר. לדבריו, חולים שמגיעים לטיפול נמרץ מאבדים את התיאבון מאותה סיבה, לפחות בחלק מהמקרים, ואם הם יוזנו, בעיקר בתמיסה שומנית שמיועדת לטיפול בתת-תזונה, המנגנון הזה עלול להשתבש. "אם מדברים עם וטרינרים, ואני ממליץ לכל הרופאים לעשות זאת מדי פעם, הם יגידו 'בטח, אנחנו מכירים את זה. כך חיות מסוימות שורדות בתנאי חוסר חמצן'".

לא רק השריר מפורק, אלא גם שומן מפורק במצב כזה. פירוק השומן יוצר קטונים, תרכובות אורגניות המגינות על הגוף ממחסור בחמצן, כנראה על ידי ייעול השימוש בחמצן בתאים. "זה קורה באופן טבעי בחדר המיון. הגוף מנסה כל אסטרטגיה שהיא לייעל את השימוש בחמצן, כי הוא יודע שיש לו פחות. סימנים דלקתיים גורמים לאתחול של התהליך", אומר מונטגומרי ומוסיף שכיום נערכים ניסויים ראשונים שבוחנים את האפשרות לתת קטונים ממקור חיצוני לחולים בטיפול נמרץ, כדי לחזק את התהליך הזה. גם רצי מרתון ומטפסי הרים שותים לפעמים קטונים ממקור חיצוני, כדי לשפר את הביצועים שלהם.

לפני שמונטגומרי הולך לטפס על הר, הוא מתאמן גם בריצות ארוכות, אבל גם בספרינטים מהירים בקצה גבול היכולת. המטרה היא להגיע למחסור בחמצן, ולאמן את התהליכים שעוזרים לגוף להתמודד עם המצב הזה.

חוץ מחמצן צריך גם מוטיבציה

אחת השאלות שסביר להניח שכל ישראלי הריץ במוחו היא האם הוא היה שורד חיים בתנאי קיצון כמו בשואה. מונטגומרי מנסה לענות. "הכי חשובה להישרדות במחנות הייתה עמידות גנטית מפני מחלה זיהומית, והחוסן המנטלי. שמעתי על אנשים שגם במחנות הריכוז הקימו מקהלה והמשיכו לשיר. כמובן, זה לא עזר למי שנרצח באופן אקטיבי".

מונטגומרי מייחס משמעות רבה לחוסן הפסיכולוגי. "בסופו של דבר, גם הפסיכולוגיה נקבעת במידה רבה על ידי הגנטיקה שלך, וגם על ידי נסיבות החיים שלך. זה לא מגיע מאבק פיות", הוא מדגיש. לתפיסתו, גם את החוסן הפסיכולוגי אפשר לאתגר במידה, כדי לחזק אותו לעתיד.

"אם הספינה שלך טובעת, המון גורמים בסופו של דבר ישפיעו על הסיכויים להישרדות. האם חטפת מכה בראש? האם את יודעת לשחות? האם יש לך שומנים שמגינים עלייך מקור? להישרדות בים זה דווקא מועיל. אבל גם - האם אי פעם חשבת על מה תעשי בסיטואציה כזו ולכן הפעולות שצריך לבצע כדי לשרוד באות לך באופן טבעי? או האם את סובלת ממחלת ים? בחילה חזקה היא אחד הדברים הנוראיים שאפשר לחוש וזה יכול ברגע האמת להוריד את המוטיבציה לשרוד".

מיהם אנשים עם חוסן פסיכולוגי? "אלה שרואים חדשות שליליות כאתגר, אלה ששומרים על הומור כשמשהו רע קורה. אנחנו רואים את זה אצל אנשים ששרדו עינויים, או למשל שחקני הרוגבי, שההישרדות שלהם בהימלאיה תועדה בסרט 'Alive'. הם שרדו כי הם היו קבוצה, והם התנהלו סביב האירוע כמשחק קבוצתי. היה להם חוסן פיזי ומנטלי, ומשום שהיו ספורטאים, היה להם שריר לפרק, והגוף שלהם היה מוכן לאותו תהליך של מחסור בחמצן שהם פגשו גם בגובה".

במחלקת טיפול נמרץ, הוא רואה לדבריו כל הזמן את הרגע שבו מטופלים מחליטים שהספיק להם והם מוכנים למות. "אני לא יודע איך זה עובד ביולוגית, אבל אני בטוח שזה קורה. אי אפשר להציל חולה סרטן באמצעות פסיכולוגיה, אבל הוא יכול לשרוד עד החתונה של הילד, הלידה של הנכד, ולמות למחרת. אני רואה אנשים ממש מתזמנים את המוות כך שיתרחש כשהמשפחה נמצאת, או דווקא כשהיא לא נמצאת, וגם כשמטפסים על הר והמצב משתבש, יש לא מעט תיעוד של הרגע שבו אנשים אומרים 'אני לא יכול לסבול את זה יותר', ומתים".

הזדקנות? משבר האקלים יהרוג את כולנו

מלבד עבודתו כרופא, חוקר, ומרצה מבוקש בתחום המטבוליזם ורפואה, מונטגומרי הוא גם פעיל נלהב בתחום איכות הסביבה והמלחמה במשבר האקלים. באמצע השיחה הוא זורק כבדרך אגב, בתגובה לשאלה על הזדקנות: "כל הדור שלך ממילא ימות תוך 30 שנה".

סליחה?
"אם אנחנו רוצים לשנות את הכיוון של משבר האקלים, אנחנו צריכים לפעול עכשיו, יש לנו חלון זמנים מאוד קצר. אבל האם אנחנו פועלים עכשיו? לא ממש. אז במבט קדימה, כמה עשורים קדימה, אין עולם שאפשר לחיות בו".

אז מי ישרוד בעולם הזה?
"יהיה יותר חם, יהיו יותר שריפות. הקרינה תהיה בלתי נסבלת. 19% מהאדמה שהיום אנחנו חיים בה תהיה בלתי אפשרית למחיה, וחצי מאוכלוסיית העולם תהגר. אנחנו מדברים על הגירה מאסיבית. זה כמובן יגרום למלחמות. די מיותר להתאמן ולהגביר את יעילות ניצול החמצן שלך במקרה כזה. אם תנסי לגדל ירקות בגינה, מישהו ייקח לך אותם".

טוב. אז עכשיו אלך לבלות קצת זמן עם המשפחה שלי כל עוד אני יכולה.
"כן, אבל גם תחשבי מה עושים. איך חיים פשוט, אוכלים פשוט, צורכים פשוט. בסוף זה גם עוזר להפחית את התלות בנפט ממקורות שאת לא רוצה להיות תלויה בהם. לישראל יש בסיס טכנולוגי חזק, אז אתם בטח מפתחים גם פתרונות קלינטק מעניינים. הכול תלוי ביחידים ובעסקים".

■■■

פרופ' יו מונטגומרי
אישי: בן 59, נשוי ואב לשני בנים, פרגוס ואוסקר, שנהרג בתאונת צלילה

מקצועי: פרופ' לרפואה וראש המרכז לבריאות ותפקוד האדם ב־UCL. פעיל ודובר מוכר בנושא משבר האקלים, ובתקופת הקורונה הרבה להתראיין על הצורך להיזהר בזמן המגפה. כתב כמה ספרי מדע פופולרי וספרי פרוזה העוסקים בהישרדות בתנאי קיצון, למבוגרים ולילדים

עוד משהו: מטפס הרים, צולל, דואה במצנחי רחיפה, הוביל את משלחת Xtreme למחקר באוורסט, רץ אולטרה מרתון (100 ק"מ) ומחזיק בשיא עולמי לנגינה בפסנתר מתחת למים

עוד כתבות

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה ירוקה בוול סטריט; נאסד"ק קפץ ב-2%

מדד ההנג סנג ננעל בזינוק של 1.5% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מניית אפל עלתה בכמעט 6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

פינוי פצועים מירי פצמ''רים בכרם שלום / צילום: N12

תקרית חריגה בכרם שלום: שבעה פצועים מפצמ"רים ששוגרו מרפיח, שלושה במצב קשה

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית • בסעודיה מדווחים: חמאס הגיב באופן חיובי על ההצעה המצרית; הנייה הבהיר: "עדיין מעוניינים להגיע להסכם כולל" • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, גבר כבן 65 נפצע קל מרסיסים • צה"ל והשב"כ חיסלו את אחד ממפקדי חטיבת רפיח בג'יהאד האיסלאמי • עדכונים בולטים

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

בורסת ת''א זינקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מגמה ירוקה בבורסה המקומית; מדד ת"א בנקים 5 קופץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.3% ות"א 90 מטפס בשיעור דומה ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

אאודי Q4 / צילום: יח''צ

החל מ-320 אלף שקל: לגרסה הזו של אאודי מחכה תחרות קשה

הקרוס–אובר המשפחתי של אאודי סוגר פערים חיוניים בתחום הביצועים והטווח, ושומר על תמחור סביר ● אבל מצפה לו קרב קשה מול הגרסה הבכירה של טסלה Y ושלל הסיניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, shutterstock

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם 

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?