גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אושרה התוכנית לחיזוק הקשרים עם מצרים. המטרה: הכפלת היקף הסחר

הממשלה אישרה תוכנית לחיזוק הקשרים הכלכליים עם מצרים ● בתוכנית נכלל שיתופי-פעולה במחקרים ופיתוחים, יבוא מזון ודגים, הגדלת היצע הטיסות והתיירות, הגדלת יצוא ידע וטכנולוגיה ועוד הרבה

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ומקבילתה המצרית
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ומקבילתה המצרית

הממשלה אישרה את התוכנית לחיזוק הקשרים הכלכליים עם מצרים - המטרה הכפלת היקף הסחר בתוך שלוש שנים ל-700 מיליון דולר (לא כולל גז ותיירות).

התוכנית, שעליה דיווחנו לראשונה בגלובס בשבוע שעבר, כוללת השקעות ממשלתיות בהיקף של כ-100 מיליון שקל בשנתיים הקרובות. בין השאר כלולים בה פיתוח של מעבר ניצנה - המעבר המסחרי בין שתי המדינות, כמרכז לוגיסטי אזורי, נמל יבשתי ואזור תעסוקה משותף; הגדלת היצע הטיסות בין המדינות; שת"פ בתחום המחקר והפיתוח; פרויקטים משותפים בתחום האנרגיה הירוקה; יבוא מזון ודגים טריים ויצוא פתרונות וטכנולוגיות בתחומיי התעשייה והחקלאות.

● אחרי דובאי ובחריין, הסכם טכנולוגי שלישי לשרת החדשנות
● לאחר עשור: הוועדה הכלכלית בין טורקיה לישראל תחודש

ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי התוכנית נועדה להגביר את החשיפה של התעשייה הישראלית לתוכניות ולמגמות הפיתוח הכלכלי במצרים ולהנגיש פרויקטים של פיתוח ותשתית לחברות ישראליות, במטרה לשלב יכולות טכנולוגיות, חדשנות ויזמות ישראלית במשק הכלכלי המצרי. בד בבד, נועדה התוכנית להגביר את חשיפת התוצרים של המשק והתעשייה המצרית למשק הישראלי, על מנת לגוון ולהרחיב את מקורות היבוא לישראל בענפי הבניה, התוצרת החקלאית, מוצרי מזון וענפי משק נוספים.

התוכנית כוללת יעדים מפורטים ומבקשת לסייע להגדלת ההתקשרויות ארוכות הטווח בין חברות, ארגונים וממשלות בשתי המדינות; להגדיל יצוא ידע, טכנולוגיות אזרחיות ויישום הטמעת שיטות ייצור מתקדמות; ולהגדיל את היקף הסחר בין המדינות ל-700 מיליון דולר (לא כולל יצוא גז טבעי ותיירות) בתוך 3 שנים.

בין השאר, קובעת התוכנית כי לצורך יישומה יוקם צוות משימה בין-משרדי, המשותף ל: משרד רה"מ, משרד החוץ, המל"ל, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד האנרגיה והמשרד לשת"פ אזורי. בין התוכניות שעל הפרק: תגבור והרחבת ההסכם לאזורי התעשייה המאושרים מדצמבר 2004 (הסכם ה-QIZ); עידוד השקעות הדדיות; חיזוק פרויקטי מחקר ופיתוח משותפים; חידוש פעילות הוועדה החקלאית המשותפת; הקמת צוותי עבודה משותפים בתחום האנרגיה; השקעה משותפת במיזמי אנרגיה מתחדשת וקידום השימוש במימן;

חידוש פעילות הוועדה הכלכלית

התוכנית לקידום ולהרחבת הקשרים הכלכליים מצרים וישראל כוללת גם את הכוונה להביא לחידוש פעילות הוועדה הכלכלית המשותפת לשתי המדינות. וועדה זו, שהוקמה במסגרת הסכם הסחר בשנת 1980, נוסדה על מנת לסקור את התקדמות הסכמי הסחר ותנועת הסחורות בין המדינות, לייעץ ולפעול לפתרון בעיות בסחר, לתאם העברת מידע ולבחון סוגיות נוספות כמו נהלים, רישוי, תקינה, השתתפות במכרזים, מכסים, תקנים ותקנות המשפיעים על המסחר. התוכנית קובעת כי בראש הוועדה המשותפת - מהצד הישראלי - יעמוד נציג משרד הכלכלה והתעשייה.

בנוסף, כוללת התוכנית הקמת מרכז מחקר ופיתוח בתחום החקלאות, המים והאנרגיה; הקמת תחנת כוח סולארית בצד המצרי ועוד. בין הסחורות שעתידות לקבל תיעדוף ביבוא ממצרים: תוצרת חקלאית ומוצרי מזון אחרים, דגים, מלט, אגרגטים, קלינקר, חול, חומ"ס, גזים תעשייתיים, כימקלים, דשנים וכן חומרי גלם לתעשיית המזון.

ממינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי היקף הסחר השנתי בין ישראל ומצרים (לא כולל תיירות ויצוא גז טבעי) עמד ב-2021 על כ-330 מיליון דולר, המשקפים גידול משמעותי של כ-60% בהשוואה לשנת 2020. יצוא הסחורות הישראלי למצרים הסתכם ב-2021 בכ-120 מיליון דולר, בעוד שסך כל היבוא ממצרים הסתכם ב-210 מיליון דולר. כ-78% מהיצוא הישראלי הינו בתחום הטקסטיל, כשהיתר מתחלקת בין כימיקלים (11%), גומי ופלסטיק (8%) ועוד. ישראל מייבאת ממצרים תוצרת חקלאית ומוצרי מזון (27%), כימיקלים (32%) מכונות ומיכון חשמלי (17%), גומי ופלסטיק (5%) ומינרלים ודלקים (2%).

התחממות בקשרים עם מצרים

שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי שמשרדה אחראי על המהלך אמרה: "במרץ האחרון ביקרתי במצרים, נפגשתי עם שרת התכנון והפיתוח הכלכלי ועם שרת המסחר והתעשייה המצריות והתרשמתי מנכונות המצרים להשקיע בחיזוק קשרי הסחר עם ישראל. התוכנית הממשלתית שהוגשה לאישור הממשלה היא תולדה של ביקור זה, כמו גם סדרת סיורי שטח ותהליכי עבודה במסגרת המאמצים שמוביל משרד הכלכלה והתעשייה למיצוי הפוטנציאל הכלכלי ביחסי המסחר עם מצרים. נפעל לשדרוג מסוף "ניצנה" שיקדם את קשרי הסחר עם מצרים, וייצר תעסוקה איכותית בדרום, לצד מעורבות חברות ישראליות בשוק המצרי והורדת יוקר המחייה באמצעות יבוא מזון ומלט"

נזכיר כי לפני שלושה חודשים דיווחנו בגלובס על מגמת התחממות ניכרת בגזרת הקשרים הכלכליים עם מצרים, לאחר שנים של קשרים מינימליים. בין הסיבות להתקרבות שמנינו היה הרצון של מצרים לקבל את התמיכה הישראלית מול הממשל בוושינגטון בשחרור כספי סיוע, המתעכבים בקונגרס. אבל בעיקר הרצון והצורך של מצרים בקידום כלכלתם. במצרים ראו את ההצלחה העצומה של הסכמי אברהם בהיבט הכלכלי, שבין השאר הוביל לכניסת החברות הישראליות בתחומי מים, חקלאות וסייבר לשוק המרוקאי, אמירתי והמפרצי בכלל והתחילו לקנא. וכעת זה עובר לפסים מעשיים לפחות במישור הבין מדינתי. בהחלטה נאמר כי על אף הסכמי השלום שנחתמו ב-1981 נותר היקף הסחר בין המדינות זניח וכעת בשלו התנאים לשנות את התמונה.

חשיבותה הגיאו-אסטרטגית של התוכנית גדולה. הציר המתון האזורי שאליו משויכות מצרים וישראל מקבל חיזוק מההיבט הכלכלי מסחרי שהיה חסר עד כה.

עוד כתבות

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים