ישראל טויטו, אוה מדז'יבוז, דורית ענבר / צילום: אריק סולטן, איליה מלינקוב, חיים רביה
ההחלטה של בית הדין לעבודה בירושלים שלא לקבל את בקשת צו המניעה שהגיש אלדד קובלנץ על הדחתו מתפקיד מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי "כאן", ובעקבותיה מינויה של טל פרייפלד לתפקיד ממלאת-מקום מנכ"ל התאגיד, מהווים את יריית הפתיחה במרוץ לאחד מהתפקידים הבכירים והנחשקים בעשיית התוכן בישראל - מנכ"ל.ית תאגיד השידור הציבורי.
אופן בחירתו של המנכ"ל מוגדר לפרטי פרטים על ידי חוק תאגיד השידור הציבורי, לרבות תנאי הסף שאמורים להוות את הבסיס לבחירתו. לצורך הבחירה אמורה לקום ועדת איתור המונה שלושה חברים, שבראשה עומד יו"ר המועצה גיל עומר. לצידו אמורים לכהן שני חברי מועצה נוספים. חברי ועדת האיתור אמורים להיות המסננת הראשונה שבוחרת מבין כל המועמדים כשלושה מועמדים שלטעמם הם המתאימים ביותר ולהביא אותם להכרעת המועצה. ככל הנראה, המועצה תתכנס כבר בימים הקרובים כדי לדון בתנאי הסף, לגבש קול קורא להגשת הצעות, לבחור סופית את ועדת האיתור ולצאת לדרך.
השמות הבולטים: אוה מדז'יבוז', ישראל טויטו, רינת קליין ודורית ענבר
על פי ההערכות צפויים להציג את מועמדותם מספר דמויות בולטות עם ניסיון לא מבוטל בתקשורת: ביניהם אוה מדז'יבוז', לשעבר מנכ"לית הרשות לקידום האישה, יו"ר הרשות השנייה, מנכ"לית רדיו ת"א, סמנכ"לית בקשת ומנכ"לית קבוצת מעריב.
גם ישראל טויטו, לשעבר מנכ"ל חדשות 13 ומי שהחזיק שם בשורת תפקידים מרשימה על פני שנים, צפוי להתמודד. למשך תקופה מסוימת עבר טויטו למגזר הפרטי ושימש סמנכ"ל אסטרטגיה בקבוצת אלדד פרי.
כמו כן, צפויה להגיש מועמדות יוליה שמאלוב-ברקוביץ' - לשעבר יו"ר הרשות השנייה, ומי שהייתה ממקימי ערוץ 9 וקודם לכן היתה מנכ"לית עיתון וסטי.
אישה נוספת בעלת ניסיון רב שעשויה להתמודד על התפקיד היא דורית ענבר - מנכ"לית הקרן החדשה לקולנוע שכיהנה בעבר כיו"ר מועצת הכבלים וכמנכ"לית זכיינית ערוץ 2 טלעד. כמו כן שימשה למשך תקופה מסוימת כמשנה ליו"ר רשות השידור. בנוסף נזכר שמה של רינת קליין, מנכ"לית סלוצקי אפיקי תקשורת הנושאת גם בתואר המכובד עורכת ראשית של ערוץ 8.
לא ברור אם יונה וינזטל מוכן לקחת את ההימור
בשלב הזה מרחף סימן שאלה על שני מועמדים פוטנציאלים שטרם קיבלו החלטה: יונה ויזנטל וגולן יוכפז. ויזנטל מכהן כיום כחבר מועצה בתאגיד ולזכותו נזקפת רשימה ארוכה של תפקידי ניהול בתחום התוכן: הוא כיהן בעבר כמנכ"ל רשות השידור בתקופת פירוק הרשות לקראת סגירתה, וכן שימש כסמנכ"ל התוכן של YES.
נזכיר כי ב-2018 לאחר שבתאגיד התחלפו תוך זמן קצר מספר סמנכ"לי טלוויזיה, הגיש ויזנטל את מועמדותו לתפקיד אלא שבראש ועדת האיתור שדנה במועמדים עמד אז אלדד קובלנץ שהעדיף כנראה כי לתפקיד כה משמעותי ימונה מישהו עם פחות ניסיון. את התפקיד קיבלה בסופו של דבר טל פרייפלד שמונתה עתה לממלאת-מקום זמנית במקומו של קובלנץ - בעיקר כי החוק מגדיר את מנכ"ל התאגיד כעורך ראשי. ויזנטל נבחר כחבר מועצה באפריל 2021 ולקח עוד זמן עד שמינויו אושר במשרד התקשורת. יש להניח כי בעבר ויזנטל לא היה מהסס ומגיש את מועמדותו, אלא שבזמן שעבר מאז פרשת סמנכ"ל הטלוויזיה נכנס ויזנטל לעסקי תוכן בחו"ל ובארץ עליהם ייאלץ לוותר אם יבקש להתמודד ויזכה - כמו גם על מקומו כחבר מועצה.
למרות היותו חבר מועצה, במקרה ויגיש מועמדות המינוי כלל לא 'מונח בכיסו', לחברי מועצה שונים יש אג'נדות שונות, וישנם לפחות שניים שמעוניינים לראות אישה עומדת בראש התאגיד - כך שלויזנטל יש הרבה מה לסכן, ובשלב הזה לא ברור אם הוא מוכן לקחת את ההימור.
לגולן יוכפז הוצע כבר להתמודד על התפקיד בעבר - והוא בחר שלא לעשות זאת
גם עבור גולן יוכפז לא ברור אם התמודדות על התפקיד זה הימור שהוא מוכן לקחת. יוכפז, מבכירי העיתונאים בישראל, מילא שורה ארוכה של תפקידים בגלי צה"ל, ואף נבחר בשלב מסוים כאחד מהמועמדים הסופיים לניהול התחנה.
בהמשך שימש כעורך ראשי של התוכנית אולפן שישי ומשם עבר לנהל את חדשות 10, שהפכה אחרי המיזוג עם רשת לחדשות 13. כמו ויזנטל, מה שעלול להוות מהמורה בדרכו להגשת מועמדות זה השותפות שלו עם אולפני הרצליה בחברת ההפקה WOT, שרק לאחרונה זכתה בחוזה ליצירת תוכן בלעדי בתחום התחקירים והדוקו של FREETV - מיזם הטלוויזיה המשותף לקשת ו-RGE.
נזכיר כי בסבב הקודם לבחירת מנכ"ל לתאגיד, בו זכה בסופו של דבר אלדד קובלנץ, עשתה ועדת האיתור שימוש בזכות השמורה לה לפנייה עצמאית למועמדים והציעה ליוכפז להתמודד על התפקיד - אך הוא בחר שלא לעשות זאת.
למנכ"ל שייבחר יהיה אתגר מקצועי עצום
כאמור, תפקיד מנכ"ל התאגיד הינו אחד מהתפקידים המשמעותיים והמשפיעים על תחום התוכן בישראל - לא רק מתוקף האחריות על תקציב של 800 מיליון שקל בשנה, אלא מתוקף מה שהסכום הזה יכול לאפשר, ונקודות הממשק המתאפשרות כתוצאה מזה עם כלל תעשיית התוכן: חברות הפקה, יוצרים ושחקנים. זאת בנוסף למאות עובדים המועסקים בתאגיד עצמו.
מי שייבחר בסופו של תהליך יקבל על עצמו אתגר מקצועי עצום. בחמש השנים מאז הקמתו נרשמו לזכות התאגיד הצלחות לא מבוטלות בתחום התוכן, בעיקר של דרמות שהיכולות הכספיות אפשרו וכן תוכניות סאטירה ופעילות ענפה בדיגיטל. מנגד, כפי שניתן היה ללמוד מדו"ח ועדת פורקצ'ה - שוררת בתאגיד תרבות קלוקלת של חוסר כבוד לעובדים שאף מגיעה במקרים מסוימים לכדי התעמרות.
חלק ניכר מהאנשים הבכירים והמוכשרים שהיוו את הכוח הניהולי של התאגיד בתחילת הדרך עזב, ועם השנים תפסו את מקומם בעיקר נאמני המנכ"ל הדומיננטי אלדד קובלנץ. בפני התאגיד ניצב אתגר גדול של הפיכת חברת החדשות שלו לכוח דומיננטי ומשפיע על סדר היום - מה שלמרות התקציב הגדול שעומד לרשותה, עדיין לא קרה. בנוסף, יש צורך לגבש מדדים אובייקטיבים להצלחה שיאפשרו למדוד את הישגי התאגיד באופן ברור יותר. נזכיר כי תחת הבטחתו של קובלנץ למצוא שיטת מדידה חדשה אישרה המועצה את פרישת התאגיד מועדת המדרוג, אך למרות שחלפו כמעט שנתיים מאז הפרישה ואף שפורסם מכרז לבחירת גוף שיבצע זאת - הנושא בשלב זה תקוע.
מאז הקמת התאגיד היה אלדד קובלנץ דמות מעצבת ומשפיעה על עצם זהותו של התאגיד. הצלחות מקצועיות נזקפות לזכותו - ויותר מזה, סביר שלולא המלחמה העיקשת והמשותפת שלו ושל גיל עומר מול פוליטיקאים שרצו לטרפד את הקמתו התאגיד לא היה קם. בשנים הראשונות פעלו קובלנץ ועומר בהרמוניה, וגם המועצה בשנותיה הראשונות נתפשה כ"מונחת בכיסו של קובלנץ". בהדרגה, עוד ועוד כתבות ותחקירים שעסקו בתרבות הארגונית, בשנמוך מכרזים ובמינויים תמוהים החל להיווצר קרע בין עומר לקובלנץ ובהדרגה בשלהי ימיה האחרונים של המועצה הקודמת גם עם חברים נוספים.
עם מינויה של המועצה החדשה הלך הקרע וגדל. בהמשך מונתה ועדת פורקצ'ה כדי לבחון את התרבות הארגונית של התאגיד, ונתנה חותמת סופית לכך שבכל הקשור לניהול כוח האדם, התאגיד מצוי בבעיה קשה. עם זאת, ההמלצה הייתה שלא לפטר את קובלנץ ולתת לו חצי שנה לנסות לשקם. אולם בשלב הזה מערכת היחסים שלו עם המועצה הלכה רחוק מידי, ולאחר שקובלנץ שיגר מכתבים קשים ומאיימים לעומר ולשאר חברי המועצה, הוחלט להדיחו. קובלנץ עתר לבית הדין לעבודה נגד הדחתו אך ביום חמישי האחרון קבע השופט איל אברהמי כי בתהליך ההדחה לא נפלו פגמים, וסירב לתת צו מניעה. בכך נסללה הדרך לפרידה מקובלנץ ולבחירת מנכ"ל חדש.