גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנשים איבדו את הבושה": עו"ד רלי לשם יוצא נגד הקולגות

לרלי לשם, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד עו"ד הגדול בארץ, נותרה תשוקה למקצוע לאחר יותר מ־40 שנה בתחום, ודווקא בשל כך הוא חש בנוח למתוח ביקורת על הקולגות • על המשרדים הבינוניים: "עניין של זמן עד שלא ימצאו את עצמם" • על פרשת אתי כרייף: "היא ונוה גרמו לפגיעה תדמיתית בעורכי הדין ובבתי המשפט" • ועל הימשכות ההליכים בבתי המשפט: "עורכי דין מבקשים דחיות ללא סוף"

עו''ד ד''ר ישראל (רלי) לשם / צילום: איל יצהר
עו''ד ד''ר ישראל (רלי) לשם / צילום: איל יצהר

"אנשים איבדו את הבושה. אובדן הבושה ותרבות הפייק ניוז משפיעים על הצפת בתי המשפט בתביעות סרק. תרבות הפייק ניוז השפיעה על כך שאנשים מוכנים לטעון בפני בית המשפט מבלי להניד עפעף טענות, כשהם יודעים שלא יוכלו להוכיח. בשנות ה־70, עו"ד לא היה קם וטוען טענה שהוא יודע שהיא לא נתמכת בעובדות". כך אומר ד"ר ישראל (רלי) לשם, שותף במשרד מיתר הגדול ביותר בארץ ומנהל מחלקת הליטיגציה של המשרד המונה כ־100 עורכי דין.

בנוגע לתביעות הסרק המוגשות לבית המשפט, לשם מוסיף כי "הגישה לערכאות בישראל לעיתים גבוהה מידי ומביאה לתביעות סרק. הטכנולוגיה, ושינוי התרבות שהביאה לאורך השנים, לחלוטין משפיעה על מערכת המשפט. בחברה הישראלית שמושפעת מהרשתות והשיח שם, יש לא מעט תרבות של פייק ניוז".

בראיון לגלובס מספר לשם על התשוקה לניהול תיקים בבית המשפט, כיצד מתנהל "מגה־משרד", מדוע אין גיל פרישה במיתר, ויוצא נגד תרבות דחיית הדיונים של עורכי הדין בישראל, שמביאה להימשכות הליכים בבתי המשפט. הוא מתייחס גם לעתיד משרדי עורכי הדין הבינוניים, ולמעמדה של לשכת עורכי הדין כיום.

"בחיים לא אוותר על ניהול תיקים"

לאחרונה מלאו ללשם 70 ובשבוע שעבר נישא לבת זוגו, היועצת המשפטית של בנק לאומי - עו"ד מור פינגרר (41). הוא אב לשלושה ילדים בוגרים וסב לשני נכדים. לאחר יותר מ־40 שנה בעולם הליטיגציה, לשם עדיין מלא תשוקה לניהול תיקים בבית המשפט ונהנה מתפקידו המשלב ניהול אנשים וניהול תיקים. "בחיים לא אוותר על ניהול תיקים.

ברמה המקצועית זה מה שגורם לי לקום בבוקר. אני במקצוע מיוחד. גם מנהל, וגם מנהל תיקים. כשעוסקים בליטיגציה, בתיקים מורכבים ומעניינים, השחיקה נמוכה".
לשם נחשב לאחד המומחים בתחומי סדר הדין האזרחי והבוררות המסחרית בישראל.

בימים אלו הוא מייצג את אנרג'יאן, המתחרה של נובל, בנוגע למאגרי הגז כריש ותנין; את פולקסווגן המתמודדת עם פרשה המכונה "דיזלגייט" ומתנהלת במקביל בכמה מדינות בנוגע לנזק שנגרם ממנועי דיזל מזהמים; וכן, לשם ייעץ בזמן אמת לאילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר ועד מרכזי במשפט נתניהו. ישועה פנה ללשם לאחר שהבוס שלו שאול אלוביץ' ורעייתו איריס ביקשו למחוק את ההתכתבויות ביניהם. הוא ייעץ לישועה לשמור את המידע ולא למחוק, ומשרדו אף שמר את החומרים בכספת. התכתבויות אלו מהוות את אחת הראיות המרכזיות בתיק. לשם נרשם כעד תביעה מטעם המדינה, אך הצדדים הסכימו להגיש את הודעתו ברשות ניירות ערך בהסכמה, וויתרו על זימונו לבית המשפט.

בין התיקים שבהם ייצג, נמנים תביעות נגזרות נגד הבנקים לאומי ומזרחי בפרשת הסיוע ללקוחות אמריקאים להתחמק ממס, איגוד הבנקים במסגרת עתירה לבג"ץ בעניין הגבלת שכר הבכירים, ומנכ"ל רמדיה לשעבר גדעון לנסברגר שהואשם בגרימת מוות ברשלנות. התיק הסתיים בהודאה בעבירה קלה יחסית (גרם הפצת מחלה ברשלנות) ובביצוע שירות לציבור.

את דרכו המקצועית התחיל לשם כמתמחה של השופט שלמה אשר בבית המשפט העליון, ושל אמנון גולדנברג במשרד ש. הורביץ, שאותו העריץ. לאחר שקיבל את רישיון עריכת הדין בשנת 1978, שימש כיועץ משפטי בבורסה לניירות ערך. לאחר שנה, לשם הבין כי הוא לא בנוי להיות עו"ד של חברה, ופתח משרד עורכי דין. כעבור שלוש שנים נסע לארה"ב במטרה לעשות דוקטורט במשפטים, ועבד בפירמת Cravath, Swain & Moore הוותיקה במשך שנתיים. עם שובו לישראל ב־1985 הצטרף למשרד צדוק, ומשם עבר לליפא מאיר. בתום שש שנים הקים את לשם ברנדיין, וב־2003 התמזג המשרד עם מיתר עם כ־60 עורכי דין - והיה למשרד החמישי בגודלו באותה עת.

"גודל מעולם לא היה שיקול בפני עצמו"

בשנים האחרונות נמשכת מגמת המיזוגים והקונסולידציה בשוק עריכת הדין, וניכר כי שיקול הגודל משחק תפקיד. השנה, משרד מיתר כבש ממשרד הרצוג פוקס נאמן את התואר המשרד הגדול בישראל עם 448 עורכי דין. "גודל מעולם לא היה שיקול בפני עצמו. אנחנו לא משתתפים בתחרות מיהו המשרד הגדול ביותר, אנחנו כן משתתפים בתחרות מיהו המשרד האיכותי ביותר. הגודל נדרש בשל הצורך לפתח תחומי מומחיות רבים, למשל קריפטו. לפני עשר שנים לא ידעו מהו". לשם מוסיף כי כדי לספק שירות לכמה לקוחות במקביל בעסקאות מורכבות, חייבים להתמחות בתחומים רבים.

האם יש למיתר כוונות לבצע מיזוגים?
"תמיד שמחים להרחיב במקומות שהדבר נדרש. אנחנו לא בוחנים מגה־מיזוג, זה לא מעשי בגלל ניגודי העניינים. בנוסף, אם היינו עושים מיזוג עם משרד גדול אחר - יש חשש שיצטרכו לעשות מיזוג תרבויות".

האם משרד יגאל ארנון־תדמור הממוזג מהווה תחרות?
"יש מספיק עבודה בשוק. התחרות היא באיכות ובמוניטין, ברשימת הלקוחות. אנחנו, תודה לאל, במקום טוב. אני מאחל להם בהצלחה. אנחנו לא חוששים מתחרות".

מה אתה חושב על מגמת המיזוגים והיעלמות המשרדים הבינוניים?
"אני מעריך שזה עניין של זמן שהבינוניים (120-40 עורכי דין) לא ימצאו את עצמם. אני לא מתכוון למשרדי הבוטיק האיכותיים. היום זה בולט שהיכולת של משרד בינוני לגייס אנשים איכותיים, לקבל לקוחות מחו"ל ולהיות מעורבים בתיקים גדולים - הולכת ונהיית מצומצמת. לכן, משרדים בינוניים צריכים להחליט מה האסטרטגיה שלהם והזהות שלהם. במובן מסוים הם חסרי זהות ייחודית, וזהות היא דבר הכרחי להצלחה". לשם מסייג את דבריו. "אני מדבר בהכללה ויש ביניהם משרדים מצוינים, אבל לא כולם. אני חושב שזה מה שהניע את תדמור להיכנס לקבוצת הגדולים".

מה ההבדל בין המיזוג שעשית בשנת 2003 עם מיתר להיום?
"סדרי הגודל, המספרים שונים. במיתר היו 35 עורכי דין ובלשם ברנדיין 25. קל למזג משרד כשהקשר אישי. כשאתה ממזג שני משרדים עם מאות עורכי דין, אתה נמצא במקום אחר. השאלה היא עד כמה התרבויות שונות. במקרה של מיתר ולשם ברנדיין היה דמיון, לכן המיזוג הצליח".

"מליאת השותפים" במשרד מונה 160 אנשים

ניהול משרד עורכי דין שונה ממשרד למשרד. לשם מספר כי מיתר מנוהל על ידי אקזקוטיבה המונה עשרה שותפים. במשרד אין תואר "שותף מנהל" כפי שיש, למשל, במשרדים גדולים אחרים. את הניהול האסטרטגי מבצע עו"ד דני גבע, ועל הניהול היומיומי אחראי עו"ד יורם מובשוביץ.

בה בעת, קיימת במיתר "מליאת השותפים" הכוללת 160 שותפים, מרביתם שותפי הון וחלקם שותפי שכר. לדברי לשם, המליאה מקבלת החלטות משמעותיות. "זו שותפות חריגה - כל השותפים מרגישים שהם מעורבים בה. כל השותפים חולקים את המידע הפיננסי של הפירמה. מי שמחליט על מינוי שותף שכר זו מליאת השותפים. אם לשותף יש הסתייגויות משמעותיות לגבי מינוי, הוא לרוב לא ימונה כשותף", מסביר לשם. את שותפי ההון (המחזיקים באחוזים בשותפות במשרד - נ.ש.) ממנה האקזקוטיבה. לדברי לשם, לעורכי דין בפירמה לוקח בין 10-8 שנים כדי להתקדם לרמת שותף שכר. על השאלה מתי מגיעים לשותפות הון (אקוויטי)? לשם לא משיב.

גיל הפרישה: "אין תשובה נכונה"

סוגיה נוספת המשתנה ממשרד למשרד היא גיל הפרישה. בניגוד למגזר הציבורי, שבו החוק מחייב לפרוש בגיל 67 - בפירמות עורכי הדין המצב שונה. בחלק יש מדיניות פרישה ובחלק אחר לא, בדומה למשרד מיתר שהוא צעיר יחסית, ולשם הוא היחיד שמלאו לו 70. הוא תומך בכך שלא יהיה גיל פרישה קשיח. "נתקלתי בשותפים בפירמות בינלאומיות שהיו עורכי דין יוצאים מהכלל ונאלצו לפרוש, והם די אומללים היום. הדרך היא למצוא את האיזונים מבלי לקבוע כללים נוקשים. במיתר אנחנו לא פועלים לפי 'מנואל'".

הוא מוסיף כי "במשרדים הגדולים בעולם גיל הפרישה נע בין 62 ל־65. היום תוחלת החיים היא ארוכה. אנשים מעל גיל 65 מתפקדים בצורה טובה ומביאים איתם את הניסיון שלהם. אין הצדקה אמיתית, למעט הרצון לקדם את הדור הבא. היום לשלוח אדם הביתה שהייתה לו קריירה אינטנסיבית, להגיד לו 'לך תמצא את עצמך', יכול להיות פגיעה לא מבוטלת".

האם אתה מעורב בפעילות לשכת עורכי הדין?
"אני לא מעורב כיום. אני חושב שלשכת עורכי הדין לא עושה מספיק. גוף שיש בו יותר מידי פוליטיקה פנימית. הלשכה לא בנתה לעצמה מעמד חברתי ציבורי שכאשר היא משמיעה קול - הוא מקבל משקל משמעותי". לשם מציין כי פרשת מין תמורת מינוי, שבה היה מעורבים אפי נוה ואתי כרייף, גרמה "נזק בל ישוער גם ללשכה, וגם לתדמית עורכי הדין ולבתי המשפט. זה גרם לזיהום אדיר".

מה דעתך על מינוי שופטים שנכשלו בקורס שופטים (קורס הנערך על ידי הרשות השופטת ומהווה המלצה לוועדה - נ.ש.)?
"הקורס הוא קורס מקצועי ויש לו יכולת ניבוי טובה לגבי כישורי המועמדים כשופטים. ברור שיכולות להיות טעויות אבל, בעיניי, אין הצדקה לקדם לשיפוט אדם שנכשל מובהק בקורס. הפרקטיקה לא ראויה". לשאלה בנוגע לאתי כרייף והשפעתה על המקצוע, הוא משיב כי "היא גרמה לפגיעה תדמיתית גדולה לתהליך מינוי שופטים, ולתדמית השופטים במדינה".

"עריכת דין זו לא עבודה במפעל, זה סגנון חיים"

מה אתה חושב על הגישה של הדור הצעיר של עורכי הדין?
"'וורק לייף באלאנס' זה משהו משמעותי עבור הדור הצעיר. כשהייתי עו"ד צעיר, העבודה הייתה במקום הראשון, אבל סדרי העדיפויות השתנו. מצד שני, מי שאצלו וורק לייף באלאנס זה יותר ה'לייף' ופחות ה'וורק', אולי לא מתאים לעבוד כעו"ד. זו לא עבודה במפעל, זה סגנון חיים".

בין לקוחותיו של לשם נמצאים, כאמור, חלק מהבנקים - בהם לאומי ומזרחי שאותם ייצג בפרשת הסיוע להעלמות מס של אזרחים אמריקאים. לשאלה כיצד מתמודדים בבית המשפט עם ייצוג גופים כמו בנקים, הנתפסים כ"רעים" בציבור, הוא משיב כי "לעיתים קרובות אני מייצג גורמים שפחות זוכים לאהדה ציבורית, כמו אנשים עתירי ממון. אני לוקח בחשבון כחלק מהאסטרטגיה בתיק את מידת האהדה בציבור ובמערכת, אילו טענות להעלות, ועם מה ללכת לבית המשפט".

"האופי הישראלי משליך על העומס בבתי המשפט"

אחת הבעיות הגדולות של מערכת המשפט בארץ היא העומס על רשויות אכיפת החוק. "בזה לא אשמה המערכת, אלא האופי הישראלי שעל כל דבר מוכן להילחם ולגשת לבית המשפט", אומר לשם ומפנה גם אצבע מאשימה לעורכי הדין שתורמים להימשכות ההליכים בבקשות דחייה. לדבריו, "כמות ההליכים שמוגשים היא פנומנלית. לא נולד המועד שנקבע שהצדדים לא יבקשו להזיז אותו. האופי הישראלי של אי עמידה בלוח זמנים עומד בעוכרי המערכת".

אחת הדרכים לטפל בעומס הוא הטלת הוצאות על הצד המפסיד. התקנות קובעות כי יש להטיל הוצאות בכל הליך ככלל. לשם אומר כי ההוצאות המוטלות בישראל לא ריאליות וכי כל שופט פוסק לפי תפיסת עולמו. "כל שופט עושה מה שנראה לו . זה פוגע באמון הציבור. ביהמ"ש העליון מעולם לא ניסה לעשות סדר. כי כשאתה מערער על הוצאות אתה חוטף מקלחת שאתה מבזבז את זמנו של ביהמ"ש". לשם מוסיף כי "אם יפסקו הוצאות ריאליות מספר התיקים ירד לחצי".

לשם הוא שותף בחברה הציבורית תורפז (7.3%), לצד גרושתו נורית המחזיקה ב-7.5%. החברה בשליטת קרן כהן חזון (44.3%), והיא נסחרת בבורסה לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל. הוא משמש כדירקטור ומעורב בעניינים האסטרטגיים. לשם היה היועץ המשפטי של חברת אדמה שעוסקת בכימיה, וכך נחשף לתחום. "אחרי שהפסקתי לייצג את החברה ופרשו ממנה מנהלים בכירים, השקענו בחברת כימיה ארומור", הוא מספר. "עשינו אקזיט של קרוב ל־100 מיליון דולר. נוצרו יחסי שותפות עם קרן חזון. אחרי שמימשנו את ההשקעה שם אז רכשנו את תורפז, והתחלנו לפתח אותה. זה תחום שאני מבין את הצד העסקי שלו. האסטרטגיה של תורפז היא בגידול אורגני וגידול באמצעות רכישת חברות בעסקים. רכשנו עשר חברות".

החברה הגיעה לבורסה במאי 2021 לאחר הנפקה ראשונה, וגייסה 208 מיליון שקל לפי שווי של 675 מיליון שקל. החברה עוסקת בתמציות טעם וריח, ומייצאת לעשרות מדינות. לאחרונה רכשה החברה את פנטאור מתחום האפייה, בסכום של 10 מיליון שקל. וזאת, לאחר שרכשה עוד קודם לכן את השליטה (60%) בבאלירום, חברת תבלינים מבאר שבע, בסכום של יותר מ־16 מיליון שקל.

מהן השאיפות שלך?
"להספיק דברים שלא הספקתי. הייתי רוצה לעשות דברים פן־חברתיים. לנהל תיקים שלא עוסקים רק בכסף וכלכלה, שיכולים להביא לתועלת לחברה. וגם, ליהנות ולנצל את הדברים שהשגתי".

מאתי כרייף נמסר בתגובה כי "לפני שהאדון מחלק לי ציונים, שיחשוב על הפגיעה הדורסנית המתמשכת בזכויות יסוד של חפים מפשע ובזכות הבסיסית לפרטיות, לשם טוב ולחופש העיסוק. אני סמוכה ובטוחה שגם הוא ממרום ביקורתו, לא היה מוכן שיפשפשו במכשיר הטלפון שלו סתם כך מתוך סקרנות וישחזרו תכנים שנמחקו מלפני שנים, אלא אם הוא אחד מל״ו צדיקים. מפליא אבל גם שופטים הם בני אדם ולא בכדי לא הוא ולא שכמותו, מלין על המקצועיות והאנושיות שהיו לחם חוקי כעובדת ציבור נאמנה ומסורה לעבודתה משך 20 שנים".

רלי לשם

אישי: בן 70, נשוי טרי. אב לשלושה, סב לשניים. מתגורר בתל אביב
מקצועי: בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ת"א, ודוקטורט מהרווארד. בתחילת דרכו שימש כיועץ משפטי בבורסה לניירות ערך, ועבד בפירמת Cravath בניו יורק בשנים 1983־1985. כיום, שותף וראש מחלקת ליטיגציה במשרד עורכי הדין מיתר. בין לקוחותיו נמנים פולקסווגן בפרשת דיזלגייט, אנרג’יאן בנוגע למאגרי הגז כריש ותנין, ומנכ"ל רמדיה לשעבר בהליך הפלילי שהתנהל נגדו
עוד משהו: גילה את אהבתו לסקי בגיל 50

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה