מטוס אל על / צילום: דני שדה
בריסל, וינה, ניס, טבליסי הם חלק מהיעדים שאמםנ מופיעים על לוח הטיסות של אל על היום, אולם הטיסות אליהם בוטלו. הנוסעים שמזלם לא שפר עליהם קיבלו הודעה המבשרת על ביטול הטיסה "בשל נסיבות מבצעיות בלתי צפויות". הנסיבות המבצעיות הללו משלבות בין מטוס דרימליינר עם מנוע תקול שהוצא מהצי של אל על ובין קשיים באיוש של מטוסי ה-737, צי צרי הגוף שמבצעים את מרבית הטיסות ליעדים הקרובים.
הנסיבות המבצעיות הן אותן נסיבות שהנוסעים נתקלים בהן בעת האחרונה יותר ויותר כשעוד טיסות של החברה מבוטלות, דווקא לקראת סוף השבוע של שבועות במהלכו אמורים לצאת ולהיכנס לישראל כ-300 אלף נוסעים.
מחלוקת מול הטייסים
העומסים העצומים בשדה התעופה מבטאים את המחסור בכוח האדם, שאינו ייחודי רק לישראל ומורגש היטב גם בנמלי התעופה באירופה, ובעיקר באמסרדם. אותו מחסור בכוח אדם זולג לתחומי עיסוק רבים בעולמות התעופה והתיירות וגם בתא הטייס. אלא שבאל על הסיפור מעט שונה - בטיסות שאינן מאוישות מראש (בלו"ז המתוכנן של אל על) מנסה החברה לאתר צוותים בכדי לאייש טיסות שאליהן היא מכרה כרטיסים. הניסיונות הללו עולים בתוהו - והנוסעים משלמים את המחיר.
בתוך מכבסת המלים "נסיבות מבצעים" מסתתרת מחלוקת עמוקה בין טייסי אל על להנהלת החברה. שיח שמתקיים בין הצדדים לא מוביל לפתרון המיוחל כשמבחינת טייסי החברה התנאי הראשון להפשיר את היחסים נעוץ באישור ההנהלה להיפרד מהוועד הכללי באל על ולהתנהל כיחידת מיקוח עצמאית. תנאי שאינו מופרך בעולמות התעופה ובתחומים אחרים בהם יש נציגות עובדים נפרדת לסגמנטים מקצועיים שבאמצעותה יוכלו נציגים הרלוונטים לתחום העיסוק לדון מול הנהלות ומול נציגויות עובדים על תנאי העסקתם. מאז 1982 נקבע כי הטייסים באל על יצטרפו לוועד הכללי וההסתדרות שבה מאוגדים עובדי אל על מתנגדת להפרדת הטייסים נחרצות.
מעבר לתנאי הזה דורשים טייסי אל על כי לנוכח ההתאוששות המהירה מהתחזית של החברה, תשיב להם ההנהלה, ברשות המנכ"לית הטרייה דינה בן טל-גננסיה, את שכרם לרמתו לפני המגפה. בתקופת הקורונה נדרשו הטייסים לקיצוץ של 31% משכר הבסיס שלהם בהסכם עבודה שתקף עד לשנת 2026. בן טל-גננסיה אמנם אמרה כי תהיה פשרה עם הטייסים וכי הצדדים ידונו אך בשלב זה פשרה רחוקה מן העין.
הנוסעים חוששים מלהזמין דרך אל על
בחברת אל על טוענים כי לרוב הגדול של הנוסעים נמצא סידור חלופי לטיסות שמבוטלות, אלא שכלל שהטיסות האחרות מתמלאות קשה יהיה למצוא מקומות לנוסעים שטיסתם בוטלה. במקביל הצרכנים צריכים להכיר את זכויותיהם: על פי החוק על החברה להשיב להם את כספם ולפצותם בהתאם למרחק הטיסה שבוטלה בטווח הנע בין 1,300 ל-3,100 שקל.
אל על משלמת מחיר יקר על ביטולי הטיסות לא רק לאור הפיצוי שהיא תידרש לשלם לנוסעים, שלא יאמצו פתרון שהוצע להם, אלא שהיא עלולה גם להיתבע על נזקים אחרים שנגרמו לנוסעים שטיסתם בוטלה. אבל את המחיר האמיתי תשלם אל על עם אובדן האמון של הנוסעים בחברה, אמון שהיא זקוקה לו היום יותר מתמיד כדי להגדיל הכנסות אחר שנתיים מאתגרות במיוחד.
רבים מהנוסעים חוששים להזמין כרטיסי טיסה עם חברה שאולי לא תמריא, בעיקר כשיש אלטרנטיבות אחרות. האמון גם שזור בשקיפות מתבקשת, אל על לא תוכל להסתפק עוד לאורך זמן בנימוק של נסיבות מבצעיות כשהיא משגרת לנוסעים הודעה לעתים כשהם כבר בדרך לשדה התעופה. הנוסעים חשופים היום למידע יותר מתמיד ומוטב שהוא יבוא מהחברה ישירות. התקשורת בין הלקוחות לבתי העסק כבר עברה למקום אחר ועל אל על להכיר בכך.
תגובת אל על: "אנו מצרים על אי הנוחות שנגרמה לנוסענו בשל שיבושים לא צפויים בהפעלת הטיסה. צוותי אל על עושים הכול על מנת למצוא פתרונות חלופיים הן באמצעות טיסה אחרת של אל על והן באמצעות טיסות של חברות אחרות".