האמבריולוגית ד''ר דניאלה גלבוע ורופא הפוריות פרופ' דניאל זיידמן
חברת AIVF שייסדו האמבריולוגית ד"ר דניאלה גלבוע ורופא הפוריות פרופ' דניאל זיידמן, הודיעה על גיוס של 25 מיליון דולר מקרן אינסייט. בגיוס השתתפו גם משקיעים קיימים בחברה, ביניהם היזם אדם נוימן וחוקר התנהגות הצרכנים פרופ' דן אריאלי, וכן קבוצה של משקיעים פרטיים נוספים הכוללת מספר רופאי פוריות מובילים בעולם.
אמבריולוגים הם הרופאים האחרים להפגיש את הזרע עם הביצית במעבדה, ולאחר מכן לבחור את העובר המוצלח ביותר, בעל סיכויי ההישרדות הגבוהים ביותר, ואותו להחזיר לרחם. האמבריולוגים קובעים מהו העובר המוצלח ביותר על פי מאפיינים צורניים שלו, והמערכת הזו נועדה להשתמש בכלים של עיבוד תמונה, כדי לעזור לאמביולוגים בקבלת ההחלטה.
גלבוע: "המקצוע שלנו הוא היפה בעולם. הרגע הזה של בחירת העובר, הוא רגע שבו אנחנו מרגישים אחריות רבה, והתרגשות. בידיים שלנו מונח החלום של ההורים הכמהים לילד". אבל, כמה גורמים מובילים לכך שהביקוש לטיפולי IVF הולך וגדל אבל ההיצע נותר מוגבל, כדי כדי כך שחלק מן הפונים מוותרים בסופו של דבר על חלום ההורות.
גלבוע: "הביקוש לטיפולי IVF נמצא בעליה חדה, הרבה יותר מכפי שציפו הרופאים כשהתחום הזה רק החל להתפתח, בשנות ה-80. באותו הזמן, הוא נועד לטפל בסט מסויים של בעיות פוריות. היום, טיפולי IVF רלוונטיים גם להורות מאוחרת, לנשים שמקפיאות ביציות, לתרומות ביצית, לפונדקאות שהופכת פופולארית אצל זוגות גברים, וגם לשם ברירת עוברים, כדי להימנע ממחלות גנטיות". כל המגמות הללו נמצאות בעליה. "הטכנולוגיה הזו כל כך מקיפה", אומרת גלבוע, "שהיא משמשת היום לפתור כמעט כל אתגר שקשור בתחום הפוריות".
כך, הביקוש עולה כל הזמן, וההערכה היא שבעוד שנים לא רבות, אפילו 5% מהאוכלוסיה יוולדו בטיפולי פוריות. אבל מצד ההיצע, הקליניקות מוגבלות במספר האמבריולוגים, ובמספר רופאי הפוריות. "אנחנו גילדה", מודה גלבוע. "במשך יותר מידי זמן היו חסמים שהגבילו כניסת אנשים לתחום. וגם אם היום פותחים תוכנית הכשרה, התלמידים האלה לא יהיו אנשי מקצוע מנוסים מחר. וגם כשהם יגיעו לכך, עדיין לא יהיו מספיק".
איך יכולה מערכת תומכת החלטה באמבריולוגיה לעזור?
זו סיבה אחת לכך שהטיפול הופך לא נגיש, ומסיבה זו ואחרות, עולה גם המחיר. "בארה"ב מחזור טיפול עולה 20 אלף דולר, וזה רק מחזור טיפול אחד", אומרת גלבוע. מחירים כאלה גורמים גם למי שהיה יכול להביא ילד לעולם, לוותר על כך והמחיר הנפשי עלול להיות קשה. לאחרונה, אומרת גלבוע, הלחץ הציבורי בארה"ב מאלץ את חברות הביטוח להרחיב מעט את הכיסוי לטיפולי פוריות, אך עדיין מדובר בהוצאה שרבים אינם יכולים לעמוד בה.
איך יכולה מערכת תומכת החלטה באמבריולוגיה לעזור? לגלבוע וזיידמן ישנם ניסויים קליניים המראים כי המערכת עוזרת לאמביולוגים לחסוך בזמן בטיפול, וגם לקבל החלטות טובות יותר, שחוסכות מחזורי טיפול.
"לפעמים כדי לבחור עובר טוב, דרושות אפילו 25 דקות, ואנחנו מדברים על כך שבחלק מהטיפולים מחזירים יותר מעובר אחד", אומרת גלבוע. המערכת מקבלת את ההחלטה שלה תוך דקות. ידרשו עוד מספר דקות כדי שהאמבריולוג יבחן ויאשר את ההחלטה, אבל עדיין מדובר בקיצור משמעותי של זמן לעומת איכות ההחלטה.
איך האמבריולוגים מגיבים מול מערכת שבעצם מקבלת חלק מההחלטות בשבילם?
"אנחנו לא מדברים על החלפה של האמבריולוג אלא על העצמה, כמו שוייז לא נוהג במקומך. אנחנו עוזרים לאמבריולוג הצעיר לקבל החלטה דומה יותר לזו של האמבריולוג המנוסה".
דן אריאלי, אחד המשקיעים של הברה כאמור, מעורב מאוד לדבריה בבניית המסר לאבמריולוגים וממשק האדם-מכונה. "השאלה היא איך לגרום לאדם להרגיש בנוח עם המכונה. זה מאוד תלוי איך מציגים את המידע, איך מנגישים את המידע", מסבירה גלבוע. "במשך שלוש שנים רק בנינו את המכונה, ומאז אנחנו מוסיפים את השכבה שנועדה לוודא שהאמבריולוג מרגיש טוב עם המכונה".
בתחילת השנה החלה החברה להשיק את המערכות והיום מספר מערכותיה מותקנות באירופה. בקרוב מצפה החברה להטמיע את המערכות גם בישראל ואחר כך בארה"ב. המודל העסקי הוא SAS .
יש לכם תחרות?
גלבוע: "כשנכנסנו לתחום היינו הראשונים. בשנתיים האחרונות נכנסו לתחום קבוצות מחקר וחברות נוספות ובסופו של דבר כולנו יחד בונים כאן את השוק".