גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הביקוש ועונשו של ענף הנדל"ן: מה אפשר ללמוד משוק המשכנתאות בארה"ב?

שוק הנדל"ן בארה"ב הוא קודם כל הסיפור של שוק המשכנתאות ● 90% אחוז מהנדל"ן למגורים באמריקה משולם במשכנתאות וכ־90% מההלוואות הללו מגיעות בצורה כזו או אחרת מהמדינה ● לכן שיעור הריבית על המשכנתאות הוא במובנים רבים ה"מפתח" להבנת הכלכלה האמריקאית בעשורים האחרונים, וגם בפני מה אנחנו עומדים בהמשך ● כתבה שנייה בסדרה

פועלים בניין בונים בתים, שבינתיים כבר נמכרו, ביוסטון טקסס, 2020 / צילום: Associated Press, David J Phillip
פועלים בניין בונים בתים, שבינתיים כבר נמכרו, ביוסטון טקסס, 2020 / צילום: Associated Press, David J Phillip

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "Brief A Money of History" ומקליט הפודקסט kanamerica.com

הביקוש לבתים אינו מעלה את מחירם, אבל הנכונות והיכולת לשלם עבורם דווקא כן. קחו לדוגמה את מצרים. על פי הערכות הממשלה המצרית, כיום חסרים בה כ־3 מיליון בתים ו־2.5 מיליון נוספים יהיו חסרים בה עד 2026. למרות זאת, מחיר דירה בפרויקט יוקרתי חדש בקהיר אינו עולה על כ־800 דולר למ"ר - כ־5% מהעלות בצפון תל אביב. סיפור מחיר הבתים בארה"ב מצד הביקוש אינו יכול איפוא להיות מסופר מבלי שנענה על השאלה מי בכלל מממן את רכישת הבתים באמריקה?

האיזון בשוק הנדל"ן האמריקאי הופר, וההשלכות עשויות להיות הרסניות

מקור המימון העיקרי לרכישת בתים בארה"ב מזה כמה עשורים היה האשראי, כלומר המשכנתאות. חלקה של המשכנתה מעלות הבית מאז 1995 ועד השנה עמד בממוצע על 87%־92%. בערך 90% ממשכנתאות אלו הן ל־30 שנה ובריבית קבועה. בשנה שעברה כ־93% מרוכשי הבתים בארה"ב נעזרו במשכנתה, שבממוצע היוותה 88% מהתשלום. נוכח נתונים אלו לא יפלא כי סך האשראי למשכנתאות של משקי הבית באמריקה עומד קצת מעל 12 טריליון דולר.

בשנת 1982 עמדה הריבית למשכנתה ל־30 שנים על שיא של מעל 18%. 12 שנים לאחר מכן, ב־1994, היא ירדה ל־7.7% - איזור בו נשארה עד שנת 2002.

בשנת 2000 עמד התשלום החודשי למשכנתה על הבית החציוני באמריקה, ש־90% מרכישתו מומנה באמצעות משכנתה ל־30 שנה, על כ־885 דולר לחודש - כרבע מההכנסה ברוטו של משק הבית החציוני. שיעור עלות המשכנתה ביחס לשכר, לא השתנה בהרבה לאורך השנים. בשנת 2021 עמד התשלום החודשי על הבית החציוני, שמומן על ידי 90% משכנתה על כ־24% מהכנסת משק הבית החציוני, זאת אף שהריבית ירדה מ־7.77% ל־2.65%. כלומר, מה שנחסך מהירידה בריבית "הושלם" על ידי העלייה במחיר הבית. הסיבה שהחיסכון שנוצר עקב ירידת הריבית התקזז עם העלייה בעלות הבית ברורה: רוכש באשראי רואה מול עיניו את התשלום החודשי, ואם הוא מוכן להקדיש 25% מהכנסתו לתשלום עבור המשכנתה הרי שאם הירידה בריבית מורידה את התשלום החודשי הוא יהיה מוכן להגדיל את גודל המשכנתה, וכפועל יוצא את סכום הרכישה, עד ששוב התשלום החודשי יעמוד על הסך מהכנסתו בו היה מוכן לשאת.

הריבית ירדה לשפל - מחיר הבתים זינקו

ירידת הריבית לשפל בתחילת 2021 לוותה בקפיצת ענק במחיר הבתים. לפני שבועיים הפתיע מדד המחירים לחודש מאי כשהצביע על אינפלציה שנתית בשיעור של 8.6%. במאמץ לבלום את האינפלציה הפד העלה בשבוע שעבר את הריבית הבסיסית בשיעור של 0.75% נוספים, ועוד היד נטויה עד לאיזור ה־3.5% עד סוף השנה, כך לפי הצהרותיו.

מדיניות הפד הקפיצה את הריבית על המשכנתאות ל־30 שנה פי שניים, והיא עומדת כעת במחצית יוני על ממוצע ארצי של מעל 6%. עלייה זו הקפיצה את התשלום על בית חציוני (90% משכנתה) בכ־49%, מכ־1,555 דולר לכ־2,314 דולר לחודש. סך זה מהווה כעת כ־35% מהשכר החציוני.

העלאות עתידיות של הפד יכולות להעלות את הריבית על המשכנתאות באחוז נוסף ואף למעלה מכך. עלייה כזו תעלה את ההחזר החודשי על הבית החציוני לכ־40% מהשכר. זאת בהנחה שהאחרון לא יירד במיתון המתרחש ובא.

  

לעלייה דרמטית כזו בריבית תהיה השפעה דומה, אך הפוכה, לזו שהייתה לירידה בריבית, והיא תצריך ירידת מחירים של לפחות 30%־35% במחירי הבתים כדי להחזיר את ההחזר החודשי לאיזור ה־25% מהשכר, שהוא גם פחות או יותר הקריטריון בסעיף ההכנסה שנקבע על ידי מנפיקי המשכנתאות.

עולם המשכנתאות האמריקאי מורכב וקיימת בו הפרדה בין מפיצי ההלוואות העוסקים בבדיקת הלווים, בטיפול בניירת וכיו"ב ובין מעמידי האשראי בפועל. כמעט 80% מההלוואות הניתנות באמריקה הן "בגיבוי ממשלתי" (Federally-Backed Mortgage) והממשלה ערבה לפרעונם. ישנם סוגים שונים של גיבויים כאלו, וגופים ממשלתים שונים העוסקים במתן האשראי הזה או בערבות לפרעונו. הגדולים שבכולם הם שני גופים סמי־ממשלתיים הידועים בשם "פאני מיי" ו"פרדי מק". בשנת 2021 כ־62% מההלוואות בגיבוי ממשלתי קיבלו אשראי או ערבויות משתי אלו.

אורזים את המשכנתאות ומנפיקים אג"ח

פאני מיי ופרדי מק קונות משכנתאות מהמפיצים, כלומר בנקים, חברות משכנתאות וכיו"ב. לאחר הקנייה הן מחזיקות במשכנתאות או שהן "אורזות" אותן בחבילות ומנפיקות אג"ח בגיבוי המשכנתאות שבחבילה. האג"חים הללו נמכרות לגופי השקעה שונים כאשר פרדי מק ופאני מיי ערבות לפרעון המשכנתאות. הטכניקה הזו ידועה בשם "אג"חים מגובי משכנתאות" (MBS).

אג"חים מגובי משכנתאות אינן בלעדיות לפרדי מק ופאני מיי, והן כוללות כ־65% מסך המשכנתאות למגורים באמריקה. אחד מרוכשי החבילות הללו הוא הפדרל ריזרב שמשתמש לשם כך בכסף שהוא "מדפיס". נכון לתחילת חודש יוני הפדרל ריזרב החזיק בכ־2.7 טריליון דולר של חבילות כאלו - קצת מעל 30% מכל חבילות האג"ח מגובי המשכנתאות.

בסך הכול, אם נצרף את כל החבילות שפרדי מק ופאני מיי מחזיקות בעצמן או שהן ערבות להן כלפי רוכשי האג"חים הללו, ביחד עם אלה של הפדרל ריזרב וכן המשכנתאות האחרות שהממשל ערב להן דרך תוכניות ממשלתיות שונות - נגלה שכמעט 90% מהאשראי למשכנתאות למגורים באמריקה שייך, נערב או מחובר בדרך כזו או אחרת למדינה.

יחס אשראי־מזומן נמוך מביוחד

פאני מיי נוסדה בשנת 1938 עם מנדט לרכוש משכנתאות מבנקים שעמדו בתנאים מסויימים, ולייצר נזילות בשוק המשכנתאות. בשנת 1968 הקונגרס העביר רפורמה יסודית והפך את פאני מיי לחברה ציבורית בתמיכה ממשלתית (Goverment Sponsored Enterprise - GSA) הנסחרת בבורסה. בשנת 1970 הוקמה חברה נוספת, פרדי מק. בנוסף להקלות מס משמעותיות, כדי לממן את פעילותן של השתיים הן הנפיקו מניות לציבור וקיבלו קו אשראי ממשלת ארה"ב.

לחברות הותר לקיים יחס רזרבה - יחס בין תיק האשראי למזומן שבקופותיהן - נמוך במיוחד. רזרבה בגובה של 2.5% על הלוואות שרכשו והוחזקו על ידן, ויחס נזילות של 0.45% על הלוואות, שהן ארזו ומכרו הלאה תוך מתן ערבות להן. בשנות השמונים והתשעים החברות הללו גדלו להיות השחקן המשמעותי ביותר בשוק המשכנתאות האמריקאי. בתוך פחות משני עשורים, תיק האשראי שהן החזיקו או ערבו לו גדל פי 700 מ־1990 ועד 2008 - מ־7.59 מיליארד דולר ל־5.3 טריליון דולר.

כל ההתחייבויות האלו היו בגיבוי הון עצמי של 37.5 מיליארד דולר (פחות מאחוז מתיק ההתחייבויות). בפועל לחברות היה רשיון להדפיס אינסוף כסף לשוק המשכנתאות. לא הזיקו להשגת מעמד זה המאמצים והכסף שהשתיים השקיעו בתחום הלובינג. וכך אף שהחברות היו סמי־ממשלתיות הן הוציאו בין 1999 ל־2007 יותר מ־164 מיליון דולר על לוביזם כדי להשיג השפעה במסדרונות הקונגרס. המאמצים נשאו פרי. מנכ"ל פאני מיי כתב בתזכיר פנימי בשנת 2004: "החברה התרגלה לכך שהיא יכולה לכתוב או שיכתבו עבורה חוקים וכללים שטובים לנו".

בין הכללים הללו היו גם חבילות שכר נדיבות למנהלים. אף שהחברות היו ממשלתיות למחצה, בין 1991 ל־1998 הרוויח מנכ"ל פאני מיי כ־100 מיליון דולר ( שווים לכ־290 מיליון דולר כיום). מחליפו השתכר בין 1999 ל־2005 כ־90 מיליון. בשנה האחרונה לפני התפוצצות בועת הנדל"ן ופשיטת הרגל של החברה, מנכל פרדי מק לקח הביתה 19.8 מיליון דולר (שווים לכ־30 מיליון דולר כיום).

הבועה התפוצצה - זרם הקונים פסק

מה שעצר את ים הכסף מלשטוף את המשק היו שניים - שערי הריבית וסטנדרטים נוקשים למתן ההלוואות. שני אלו הלכו ונשחקו החל משנת 2002. לריבית הנמוכה דאג הפדרל ריזרב אשר הוריד את הריבית הבסיסית 11 פעמים מאז התפוצצות בועת הדוטקום, עד ל 1.25%. לזרם בלתי נגמר של לווים חדשים, שרובם אינם עומדים בקריטריונים, דאגו החברות שטיפלו באישור ההלוואות.

בשנת 2005, למשל, כ־59% מההלוואות שהעמידה חברה בשם "קאנטריווייד" (Countrywide), אחת השחקניות הגדולות בשוק, היו ללווים שלא עמדו בקריטריונים הנדרשים. בבנק "וולס פארגו" שיעור ההלוואות הזה עמד על 58%.

אחת הביקורות מצאה כי עשרות אחוזים מההלוואות שהבנקים אישרו היו כאלו המכונות "הלוואות שקר" - הלוואות החסרות את המסמכים הבסיסיים ביותר שנדרשים כדי לוודא שהלווים עומדים בתנאים שנקבעו על ידי הממשלה למתן ההלוואות והערבויות.

בין 2002 ל־2005 קאנטריווייד העמידה 1.5 טריליון דולר בהלוואות. 87% מהם נמכרו הלאה. רובם לפאני מיי. קאנטריווייד השקיעה ביחסי ציבור ואף הייתה לה מחלקת אח"מים עם 13 עובדים, שדאגו לתת אשראי בריבית מופחתת וללא עמלות למאות חברי קונגרס, עובדי ממשלה בכירים ועובדים בבית הלבן.

בקיץ 2008 התפוצצה בועת הנדל"ן. זרם הקונים והשוכרים החדשים נפסק ושתי ענקיות המשכנתאות שהיו בעלים או ערבו לכ־5.3 טריליון דולר של משכנתאות - 56% משוק המשכנתאות למגורים באמריקה - עמדו בפני פשיטת רגל. במסגרת צעדי הממשלה למנוע התמוטטות כללית בשווקים הפיננסיים היא נטלה לידיה את הבעלות והניהול של פרדי מק ופאני מיי. בהמשך הוזרמו להן על ידי הממשלה והפדרל ריזרב מאות מיליארדי דולרים באופן ישיר או עקיף. שתי החברות נותרו פעילות, אך תחת פיקוח ושליטה של משרד השיכון האמריקאי, כאשר משרד האוצר מחזיק בכ־80% ממניותיהן.

 

בין הרבעון הראשון של 2020 ותחילת 2022 הזרים הפדרל ריזרב לשוק המשכנתאות כ־1.4 טריליון דולר "מודפסים מהאוויר" ובכך החזיר את הצבע ללחיים של פרדי מק ופאני מיי. ברבעון הראשון של 2022 העמידו שתי החברות לשוק המשכנתאות אשראי וערבויות בסך 632 מיליארד דולר, כ־60% מסך המשכנתאות שנלקחו ברבעון.

הפרדל ריזרב מחלץ את המשק 

הפד חילץ את המשק האמריקאי מהתפוצצות בועת הדוטקום של 2001 ללא צורך בתיקונים ושינויים מבניים של ממש באמצעות ניפוח של בועת הנדל"ן של 2002־2007. את התפוצצות בועה זו, בשנים 2008־2009, הוא "ריפא", שוב ללא צורך בתיקונים ושינויים מבניים של ממש, וללא שום סנקציה או הטלת אחריות אישית על המוסדות המעורבים בשערוריה, באמצעות עשור של ריבית אפסית והרחבה כמותית של טריליוני דולרים. זאת, הביאה לניפוח בועת אשראי ונכסים מונמנטלית. לא יפלא שכאשר הגיעה מגפת הקורונה ביקש הפדרל ריזרב להטביע את המשבר החדש בטריליונים רבים, שהודפסו בקצב שכמותו לא נראה מעולם.

בשנים 2020־2021 התנפחה איפוא בועת נכסים כללית, באג"ח, במניות, במטבעות קריפטו ובנדל"ן. ואילו בשנת 2022, בעזרתם של בעיות בהיצעים ובשרשראות האספקה בגין המלחמה באוקראינה ושאריות המגפה בעולם, האינפלציה הגיעה ובגדול גם למכולת השכונתית.

החשש של הפד כי האינפלציה תלך תתפשט גם לשכר ותביא במהרה להיפר־אינפלציה הביא אותו ללחוץ בעוצמה על הבלמים, ולהבטיח שיעלה בקצב מהיר את הריבית ויצמצם את מאזנו (קרי יספוג כסף). אם אכן הוא יתמיד בדיבורו ולא יירתע מהמשבר ההולך ומתפתח, האינדיקציות מראות על סבירות גבוהה מאוד שענף הנדל"ן לא יחמוק מההרס, שכבר מתחולל לנגד עינינו בשווקים ובנכסים הפיננסיים האחרים.

עוד כתבות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

בורסת טוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אסיה; גוגל טסה במסחר המאוחר

ניקיי מטפס ב-1.1%, מדד שנחאי מוסיף לערכו 0.8%, מדד שנזן מתחזק ב-1.5%, הנג סנג קופץ ב-2.1% ומדד קוספי מתקדם ב-1.2% ● גם החוזים העתידיים על מדדי ארה"ב נסחרים בעליות ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא התחתית" ו-"שנת הסטארט-אפ": באינטל רוצים ש-2024 כבר תסתיים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד