הפגנה נגד חוק ההפלות בארה''ב / צילום: Jose Luis Magana
קווי התפר של ארה"ב התקרבו להיפרם ביום ו', אולי במידה שלא נראתה זה 60 שנה. הקיטוב גלוי וידוע זה שנים אחדות: התמוטטות היכולת לנהל רב־שיח ציבורי, ההתרחקות מהסכמה לאומית רחבה כמעט באיזשהו עניין, דיסקרדיטציה והחשדת מניעים הדדית. מחצית מהאמריקאים אינם מבינים את המחצית השנייה ואינם סובלים אותו.
● "פצצה גרעינית": בית המשפט העליון של ארה"ב מבטל את הזכות החוקתית להפלות מלאכותיות
● השלכות של מניעת הפלות בארה"ב: חיי עוני, צניחה בתמ"ג וירידה בהשתתפות נשים בכוח העבודה
יום ו' סיפק תזכורת דרמטית לפילוג האמריקאי: אופוריה ואבל עמוק שרו בכפיפה אחת. בחזית בית המשפט העליון בוושינגטון, אמריקאים צעירים (לא ציון מגדרי) רקדו, ואמריקאיות צעירות (לא ציון מגדרי) ספקו כפיים ומחו דמעה. מושלי מדינות חגגו ניצחון היסטורי, ומושלי מדינות אחרות טיכסו עצה איך להינצל מן הרעה.
זה קרה מיד לאחר שבית המשפט העליון החליט לשלול את המעמד של "זכות חוקתית" מהפלות מלאכותיות. שישה מתשעת שופטיו קרעו לגזרים את פסק הדין ההיסטורי של 1973, זה שנודע בעגה המשפטית כ"רו נגד ווייד" (Roe vs Wade). החלטת 1973 הפכה את ההפלות לחוקיות בכל 50 המדינות, בששת החודשים הראשונים של ההיריון.
מתנגדי ההפלות לא השלימו עם רוע הגזרה, והתחילו מאבק פוליטי ומשפטי, שארך כמעט 50 שנה, והסתיים בניצחון מוחלט ביום ו'. הפסיקה החדשה מעבירה את ההחלטה על הפלות לידי כל אחת מן המדינות, ונראה שלפחות חצי מהן יאסרו הפלות מעיקרן.
ברור בהחלט, שהמאבק לא תם. מכאן ואילך הוא ילבש אופי פוליטי ומפלגתי, ילבה מחלוקות ויחדד את הקיטוב. עשרות אלפים הפגינו בימים האחרונים בכל רחבי ארה"ב, ולפחות בשתי מדינות, אריזונה השמרנית בדרום־מערב ורוד־איילנד הליברלית בצפון־מזרח, היו התנגשויות אלימות.
שלוש המערביות מקימות חזית משותפת
גאווין ניוסום (Newsom), מושל קליפורניה, המדינה גדולת האוכלוסין ביותר והעשירה ביותר בארה"ב, הכריז, "זה רגע חמור בהיסטוריה האמריקאית, הפילוג הגדול הזה בין מדינות אדומות למדינות כחולות". באמריקה, הצבע האדום מציין משום מה את הימין והצבע הכחול - את השמאל. "האדומות" הן הרפובליקאיות וה"כחולות" הן הדמוקרטיות.
ניוסום מקים עכשיו חזית משותפת עם שתי המדינות הצפוניות של החוף המערבי, וושינגטון ואורגון. גם בהן יש מושלים דמוקרטיים, ולמפלגה הדמוקרטית יש רוב באסיפותיהן המחוקקות. בלקסיקון האמריקאי, המדינות האלה הן "ליברליות" (ישראלים יעדיפו "שמאליות").
לא זו בלבד שהשלוש מתכוונות להגן על הזכות להפלות מלאכותיות בתחומיהן, הן מתכוונות גם לפתוח את שעריהן לרווחה בפני נשים מהמדינות, שבהן הפלה מלאכותית עומדת לצאת אל מחוץ לחוק.
ביום ו', עם ההודעה על פסיקת בית המשפט, הפלות מלאכותיות הפכו לעבירה פלילית ב־13 מדינות. ההערכות הן שבחודשים הבאים האיסור המלא על הפלות יתרחב ל־26 מדינות. מתנגדי ההפלות אינם מתכוונים להסתפק בזה. הם ינסו לחוקק איסור פדרלי על הפלות בכל 50 המדינות וחמש הטריטוריות של ארה"ב. חקיקה כזאת תצריך רוב בשני בתי הקונגרס וחתימה של הנשיא. זה לא יוכל לקרות לכל המוקדם לפני 2025, אם בכלל.
טראמפ חושש מכעסן של הנשים המתונות
הדמוקרטים מצדם מתכוונים להעמיד את ההפלות במרכז מערכת הבחירות המקרטעת שלהם לקונגרס, בחודש נובמבר. הסקרים חוזים להם תבוסה ניצחת, אבל הם מקווים שפסיקת בית המשפט העליון תשנה את דעתם של מצביעים מתונים ומהססים, בייחוד באזורים עירוניים.
תמיכת המצביעים האלה עמדה לדמוקרטים בשתי הבחירות הקודמות, אבל האינפלציה וחוסר הפופולריות של הנשיא ביידן מאיימות לחזור ולהטות את המתנדנדים ימינה. הדמוקרטים ידברו בחודשים הבאים על לבן של נשים מתונות מן המעמד הבינוני, התומכות בזכות להפלות. ב־50 השנה האחרונות, הדמוקרטים לא השכילו לתרגם תמיכה בהפלות להצבעה בקלפי, וזו אחת הסיבות שהם הגיעו עד הלום.
מנהיגים רפובליקאיים אמרו בשבועות האחרונים שהם אינם מודאגים מפסיקת בית המשפט (היא הייתה צפויה מאז הודלף תוכנה בחודש מאי). הרפובליקאים העריכו שהשפעת הפסיקה על מתנגדיה תאוזן על ידי השפעת הפסיקה על מחייביה; זאת אומרת מצביעים אסירי תודה ישתוו למצביעים שומרי טינה.
אבל, למרבה העניין, דווקא הרפובליקן, הרשאי לתבוע חלק ניכר מן האשראי על הפסיקה, אינו מתלהב. על פי דיווחים בתקשורת, הנשיא לשעבר דונלד טראמפ אמר למקורביו, שהפסיקה תזיק למפלגה מפני שהיא "תכעיס נשים מהפרוורים". לפי ה'ניו יורק טיימס', להגבלות קודמות על הפלות במדינת טקסס השמרנית טראמפ קרא "כה טיפשיות".
כאשר העיתון שאל אותו בחודש מאי, אם הוא מילא תפקיד מרכזי בתהליך שאיפשר את הפסיקה הממשמשת ובאה, טראמפ, שאינו ידוע בצניעותו, השיב, "אני אינני אוהב לתבוע אשראי על שום דבר". העיתון כתב אז שהתגובה הזו "הזקיפה גבות". טראמפ כמובן תובע אשראי על כל דבר, בייחוד כאשר הוא האיש ששינה את הרכב בית המשפט העליון במנותו שלושה שופטים מן הימין השמרני. הם אלה שאיפשרו את פסיקת יום ו'.
הייתכן שטראמפ, המבורך באינסטינקטים פוליטיים, רואה משהו שמפלגתו אינה רואה, זאת אומרת הצבעת נקמה? אין לנו לפי שעה תשובה על השאלה הזו, חוץ מן הספק המסורתי ביכולתם של הדמוקרטים לגייס מצביעים בעניינים אמוציונליים. אבל הסקרים במרוצת השנים חזרו והראו שרוב גדול של האמריקאים תומכים בזכות להפלות.
"דרמה מיותרת" - והדרמה הבאה
בית המשפט העליון עשה ביום ו' משהו שהוא בדרך כלל נמנע מלעשות: הוא מחק תקדים משפטי שלם מספר החוקים. נשיא בית המשפט, ג'ון רוברטס, בעצמו איש ימין (מונה על ידי הנשיא בוש הבן לפני 17 שנה), קיווה לכרסם את התקדים בהדרגה, כדי להימנע ממה שהוא מכנה "דרמה מיותרת". אבל הרוב העומד ימינה ממנו לא חשש מפני דרמות.
אחד מחברי הרוב הזה, השופט קלרנס תומס, ימני מכל הימנים, כתב בחוות הדעת שלו, שמחיקת רו נגד ווייד אינה מספיקה ועל בית המשפט להעניק את אותו טיפול לכל פסיקה הנובעת מאותו המקור: התיקון ה־14 לחוקה. התיקון הזה נוסף ב־1868, בעקבות מלחמת האזרחים. הוא אסר לשלול מאזרחי ארה"ב "כל זכות או הגנה", או "שוויון בפני החוק". התיקון ה־14 הנחה את בית המשפט ב־1973 בהתרת ההפלות. ביום ו' בית המשפט קבע, כי מאחר שהפלות מלאכותיות לא היו זכות אזרחית ב־1868, הן אינן יכולות להסתופף בצילו של התיקון הזה.
לפי תומס, אותו ההיגיון עצמו צריך לחול על שורה של עניינים נוספים, כמו פסק דין מ־1962 שהתיר לזוגות בוגרים להשתמש באמצעי מניעה, פסק דין מ־2003 שהסיר את המעמד הפלילי מיחסי מין בין גברים, ופסק דין מ־2015 שהאציל הגנה חוקתית על נישואים חד־מיניים.
השופט שכתב את פסיקת יום ו', סמיואל אליטו, כלל בה הבטחה שבית המשפט לא יגע לרעה בשום זכות אזרחית. ההפלות היו יוצאות מן הכלל, מפני שכרוכה בהן "הריגת העובר", הוא כתב. אבל בין הליברלים שורר עכשיו החשש, שבית המשפט הימני ביותר בזמננו אינו מתכוון לעצור. תנופת פסיקותיו האחרונות תישא אותו אל מסע לדה־ליברליזציה של חוקת ארה"ב, וממילא "הפילוג הגדול" בין אדומות לכחולות יתרחב ויילך.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny־globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny