מטוס ארקיע / צילום: ארקיע
האם עסקת המיזוג בין חברות התעופה אל על וארקיע מתרחקת? ארקיע לא תאריך את הבלעדיות שניתנה לאל על לרכישת החברה (המסתיימת ב-29.6), והיא עשויה לקדם מגעים עם רוכשים חלופיים שישתלטו על החברה ויחליפו את בעלי השליטה הקיימים, האחים נקש (ג'ו, רפי ואבי) המחזיקים ב-70% ממניותיה. ב-30% הנותרים מחזיקים עובדי ארקיע המאוגדים בארגון תו"ת (תיירות ותעופה).
בהודעת אל על לבורסה בנושא היא עדכנה כי לאחר תום הבלעדיות, "בכוונת החברה להמשיך לנהל מו"מ עם חברת ארקיע אף ללא סעיף הבלעדיות, אך אין ביכולתה להעריך מתי תושלם העסקה (אם בכלל), ואם תושלם, מה יהיו תנאיה לעומת האמור במזכר ההבנות".
מזכר ההבנות הראשוני בין הצדדים נחתם בפברואר השנה, וקבע כי ארקיע תמוזג לתוך אל על, ובתמורה יוקצו לבעלי מניותיה כ-10% מהון החברה המאוחדת, במה ששיקף לארקיע שווי של 85-120 מיליון שקל. אל על נימקה בשעתו את היתרון שיביא לה המיזוג בהרחבת שירותי הקרקע וחבילות נופש, כשארקיע תפעל כמותג נפרד.
נפגעה קשה לאחר סגירת שדה דב
ארקיע נמצאת על המדף עוד מאז סגירת שדה דב בת"א ב-2019, ולאחר הפגיעה הקשה בקווים הרווחיים שלה לאילת. כיום מעסיקה החברה כ-400 עובדים. בבעלות ארקיע חמישה מטוסים, והיא מפעילה 2-4 מטוסים נוספים בחכירה רטובה (כלומר עם צוותים של חברה זרה). החברה מפעילה טיסות ליעדים בינלאומיים וטיסות בקו הפנים לאילת. בחודש מאי הטיסה ארקיע כ-50 אלף נוסעים בקווים לחו"ל (3% מנפח הפעילות בנתב"ג). בקוויה לאילת הטיסה ארקיע כ-44 אלף נוסעים (65% מהפעילות בקו אותו היא חולקת עם ישראייר).
לשם קידום המיזוג עם אל על נדרשה הסכמה של עובדי ארקיע, שמלכתחילה הביעו התנגדות למיזוג ואף הגדירו אותו "איום חמור על קיומה של ארקיע". בין השאר הביעו העובדים חשש מפגיעה עקב הפסקת הטיסות בשבתות ובחגים, כאשר ארקיע היא רשמית החברה היחידה מבין הישראליות שטסה במועדים אלה.
לאחרונה אף הגישו עובדי ארקיע תביעה נגזרת נגד יו"ר החברה, גדי טפר, בטענה כי הוכשלה עסקה אטרקטיבית לחכירת מטוסי איירבוס עבור החברה באופן שיכול היה להיטיב עמה, וזאת על מנת לקדם לכאורה אינטרסים של בעלי השליטה בחברה.
מארקיע נמסר באשר למגעים לרכישתה כי "ארקיע היא חברה פרטית, שממשיכה לנהל מו"מ לטובת התפתחות החברה".
אל על בתהפוכות משלה
בתוך כך, באל על הימים סוערים - ביטולי טיסות הפכו לעניין שבשגרה, על רקע מחלוקת עמוקה בין ההנהלה לטייסי החברה. הטייסים דורשים להשיב להם את שכרם לרמתו לפני הקורונה, לאחר שקוצץ ב-31% בשכר הבסיס וב-39% באש"ל. הטייסים גם דורשים להיפרד מהוועד הכללי ולהפוך ליחידת מיקוח עצמאית, בדומה למרבית התארגנויות הטייסים בעולם.
בהנהלה מסרבים לדרישותיהם, והנוסעים הם שמשלמים את המחיר, לנוכח ביטולים יומיים שעליהם הם מתבשרים לרוב רק ביום טיסתם. מנכ"לית החברה, דינה בן טל גננסיה, אף הצהירה כי בכוונתה להגדיל את צי המטוסים של החברה (המונה 45 מטוסים מהם 39 פעילים) על ידי השמשת מטוסי ה-777 שקורקעו.
אלא שבפנייה שהגישה החברה לבית הדין לעבודה (ואשר נדחתה), ציינה אל על כי הטייסים לא לקחו חלק בהכשרה הנדרשת, כך שיותר מ-30 אלף כרטיסי טיסה שנמכרו לטיסות שמיועדות להתבצע במטוסים אלה - מוטלים בספק.
הלוואה מהפניקס כנגד נכסי מועדון הנוסע המתמיד
במסגרת הצורך של אל על להגדיל את היקף המזומנים שברשותה, למול חובות העתק הרובצים על החברה (שלדוחותיה מצורפת הערת "עסק חי") דיווחה החברה לאחרונה כי קבוצת הביטוח הפניקס תעמיד לרשותה הלוואה בהיקף של 130 מיליון דולר לתקופה של שש שנים. כנגד ההלוואה ישועבדו נכסי מועדון הנוסע המתמיד של אל על (הרשום כחברה נפרדת), ובנוסף ניתנה להפניקס אופציה לרכוש 25% מהמועדון.
בשנתיים האחרונות אל על ניהלה מו"מ עם גופים פיננסיים לשם מתן הלוואה בערבות מדינה. המגעים לא הבשילו, והמדינה סייעה לאל על, שנקלעה למשבר חמור, באמצעות רכישת מניות בהנפקה שהתקיימה לפני כשנתיים, אשר לאחריה הפך קני רוזנברג לבעל השליטה באל על. המדינה מחזיקה כיום כ-13% ממניות החברה.