גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באשקלון חולים בסרטן יותר מהממוצע הארצי, אך הממשלה לא טורחת לחקור מדוע

"במחוז אשקלון רואים רמת תחלואה משמעותית במחלות הסרטן באופן יחסי לממוצע הארצי", אמרה ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, בדיון הוועדה לפניות הציבור בכנסת ● במשרד הבריאות מציינים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסוכנים שנמצאים באוויר, ומפנים את הזרקור לעבר המשרד להגנת הסביבה - שטוען כי דווקא מדובר באחריות משרד הבריאות

דליפת דלק בקו קצא''א במועצה האזורית חוף אשקלון, לפני כשנה / צילום: המשרד להגנת הסביבה
דליפת דלק בקו קצא''א במועצה האזורית חוף אשקלון, לפני כשנה / צילום: המשרד להגנת הסביבה

תושבי אשקלון התעוררו בחודש אוקטובר 2020 לריחות כבדים של דלק באוויר. רבים מהם התקשו לשהות מחוץ לבית עם חלונות פתוחים, הגיפו את התריסים והסתגרו בבתים, כפי שהורה להם המשרד להגנת הסביבה. עוד באותו בוקר, התברר שהסיבה למפגע הריח, שאף גרם למיחושים פיזיים בקרב התושבים באוזר, הוא דליפה במיכל דלק במתחם קצא"א בעיר. אך לא היה זה המקרה היחיד איתו נאלצו להתמודד התושבים בשנים האחרונות.

המפגע השקוף שגורם ל־400 מקרי מוות בשנה בישראל 
כיל מזהמת את הטבע ולא ברור מי יכול לעצור אותה 

למעשה, מעת לעת מדווחים תושבי אשקלון למוקד העירוני או למוקד המשרד להגנת הסביבה על מטרדי ריח כבדים המלווים את חייהם בעיר, בה ניצבות תשתיות אנרגיה ודלק משמעותיות. בשל תלונות רבות על מטרדי ריח שלטענת התושבים מקורם במתחם קצא"א בעיר, הוועדה לפניות הציבור בכנסת ערכה היום (ב') דיון בנושא, ביוזמתו של ח"כ פרופ' אלון טל. מפגעי ריח אינם רק מטרד המשבש את איכות חיי התושבים - הם עלולים לגרום לתופעות פיזיות ובריאותיות, ולעיתים הם גם מעידים על זיהום אוויר או על ריכוז של חומרים רעילים באזור.

התושבים סיפרו בדיון כי ריחות קשים האופפים את האזור מעת לעת, גורמים לתופעות בריאותיות - מכאבי ראש, דרך עלייה בתחלואה של מחלות נשימתיות בילדים, ואף אשפוז של לפחות שישה תושבים בעקבות אחד האירועים.

"התושבים מרגישים בסכנה ממשית"

"ישנם ימים שמקור הריח גורם לתושבי המקום להסתגר בבתים", כך אומרת לילי קידר, תושבת אשקלון. "אני מתגוררת כתשעה ק"מ מהמוקד של קצא"א ואני עדיין סובלת מהריח החריף, התושבים מרגישים בסכנה ממשית". רונן אלוש, תושב אשקלון הוסיף כי "נודע לנו כי הוכן דוח לפיו אחד מכל ארבעה ילדים בעיר אשקלון נזקק לסיוע נשימתי".

ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, אמרה בדיון כי "במחוז אשקלון אנחנו רואים רמת תחלואה משמעותית במחלות הסרטן באופן יחסי לממוצע הארצי. אנחנו לא יודעים להגיד האם זה קשור לזיהומי האוויר שמגיעים מחברת קצא"א". מדוע לא ניתן להצביע על חלקן של תעשיות הדלק והתשתיות בעיר במגמות התחלואה? במשרד הבריאות טוענים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסכנים שנמצאים באוויר והאחריות נמצאת בידי המשרד להגנת הסביבה.

עד כה, לא קיים מחקר מבוסס של המדינה בנושא. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי אחריותם היא ניטור ומדידה של רמות זיהום האוויר בסביבה, ובפרט סביב תעשייה שהיא בעלת פוטנציאל ליצירת מפגעים סביבתיים, וכי האחריות לניטור רמות וסוגי תחלואה נתונה בידי משרד הבריאות.

לאחרונה, בדיונים שנערכו בכנסת בנושא זיהום ממפעלי תתעשייה בסמוך לבתי תושבים (נשר ברמלה ובזן בחיפה), אמרה קרקיס כי ריכוזי תחלואת סרטן גבוהים זוהו על ידי משרד הבריאות גם בחיפה, רמלה ולוד.

מדוע לא ניתן להצביע על חלקן של תעשיות הדלק והתשתיות במגמות התחלואה? במשרד הבריאות טוענים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסוכנים שנמצאים באוויר והאחריות נמצאת בידי המשרד להגנת הסביבה. עד כה, לא קיים מחקר מבוסס של המדינה בנושא. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי אחריותם היא ניטור ומדידה של רמות זיהום האוויר בסביבה, ובפרט סביב תעשייה שהיא בעלת פוטנציאל ליצירת מפגעים סביבתיים, וכי האחריות לניטור רמות וסוגי תחלואה נתונה בידי משרד הבריאות.

מעט מאוד כתבי אישום

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי בשנים האחרונות התקבלו עשרות תלונות של תושבי אשקלון והסביבה על מטרדי ריח שמקורם במפעלים של חברת קצא"א. מנגד בחברת קצא"א טוענים כי משנת 2020 היו רק ארבעה מקרים של מפגעי ריח באשקלון שקושרו לחברה באופן ודאי, והם מהווים כ-7% מכמות התלונות שהתקבלו. בדומה למקרים אחרים המתרחשים באזורי מגורים הסמוכים למפעלי תעשייה, לעיתים ישנו קושי לקשור בין מפגע ריח לבין מקורו, שכן במרבית המקרים החברות עצמן הן אלו עליהן מוטלת החובה לבדוק את הדברים ולדווח לרגולטור, וכך גם הקשיים בשטח הנוגעים לכיווני הרוח והיעדר תשתיות בדיקה או היקף פקחים מספק בשטח, מקשים על החיבור בין מטרדי הריח ומקור המפגע. בשל הקושי לקשור בין מטרד ריח למפעל מסוים, במשרד להגנת הסביבה העידו היום כי "רק מעט מאוד תיקי אכיפה בנושא התגבשו לכדי כתב אישום".

קושי נוסף נעוץ בחוסר שיתוף הפעולה של המפעלים. אנשי איגוד הערים לאיכות הסביבה העלו טענות קשות כלפי קצא"א, כאשר לדבריהם למרות עלייה בשנים האחרונות בתלונות על מטרדי ריח ועשרות אירועים בנושא בשנה, החברה מעכבת פקחים שלה מלהיכנס למפעל בזמן אמת של תלונה על מטרדי ריח בסביבה. מיטל אמיתי, מנכ"לית איגוד ערים נפת אשקלון: "באירוע האחרון הכוננים שלנו עוכבו במשך 40 דקות בכניסה לקצא"א". ורד דפנה, מנהלת מחלקת תעשיה באיגוד ערים, הוסיפה כי "קשה מאוד לאתר אירועי ריח מכיוון שזה תלוי בעונות השנה ובכיווני הרוח. סמכויות האכיפה נמצאות בידיים של המשרד להגנת הסביבה".

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הטיל את האחריות על המשרד להגנת הסביבה, שכן לטענתו נמנע המשרד מהוספת תנאים סביבתיים מחמירים להיתרי החברה, לצד כך שיכולתו בשטח של ארגון איגוד ערים, המהווה שלוחה בפועל של המשרד, מוגבלת. "לצערי המדינה לא נותנת לנו מספיק גב", אמר גלאם. "צריך לתת לפקחים את מירב התמיכה וההיתרים להיכנס תדיר למתחם של קצא"א. התנאים של קצא"א ברישיון העסק נקבעים ע"י המשרד להגנת הסביבה. בלי שהתנאים ישתנו, לא ניתן יהיה לפקח על קצא"א בצורה טובה, זה בידיים של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. המשרד להגנת הסביבה חייב לשפר את מערך הפיקוח על החברה". בעיריית אשקלון ובאיגוד ערים אשקלון קראו למשרד להגנת הסביבה להוסיף שלוש תחנות ניטור אוויר סביב מתחם קצא"א, כדי להגביר את אמצעי הפיקוח והאכיפה.

"תושבי אשקלון ואילת חשופים לריחות רעילים בתדירות בלתי סבירה"

מ"מ יו"ר הוועדה לפניות הציבור, ח"כ אלון טל, אמר כי "הציבור חש שחברת קצא"א מתנהלת בצורה בריונית תוך הסתרת מידע. הוועדה התרשמה שתושבי אשקלון ואילת חשופים לריחות רעילים בתדירות בלתי סבירה בעליל. העובדה שיש מעט תביעות ביחס לכמות התלונות מעלה סימני שאלה לגבי אופן הטיפול של המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לטיפול במטרדי ריח. הוועדה דורשת מחברת קצא"א לחשוף את כל המידע על זיהומי ריח בפני הציבור ולא לעכב פקחים של המשרד להגנת הסביבה להיכנס למפעל" .

סיבה נוספת לכך שישנו קושי בזיהוי מקור מטרדי הריח, היא היעדר תחנות מדידה באזור. חומרים ארומתיים שכלולים בחלקם בקבוצת חומרים אורגניים נדיפים, הנמדדת בחלק מהתחנות בארץ (כך באופן חלקי במפרץ חיפה), לא נמדדים באזור אשקלון. בנזן, שאף הוא אינדיקטור למפגע ריח ולמפגעים בריאותיים וסביבתיים, נמדד באשקלון בשתי תחנות בלבד מתוך שמונה. לדברי יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית, "כששמים תחנות ניטור כמעט על הירח - במרחק של 2.5-10 ק"מ, בצפיפות ניטור נמוכה (שלוש תחנות באשקלון לעומת 17 בחיפה ומפרץ חיפה, ועוד חמש במועצה האזורית חוף אשקלון), עם חיישנים שלא יודעים לזהות את החומרים הרלוונטיים וכששני החיישנים היחידים שכן רלוונטיים (בנזן) מופעלים על ידי גורמים מזהמים - קצא"א ונובל אנרג'י - זו התוצאה".

חברת קצא"א התייצבה בפני הוועדה לפניות הציבור והציגה את הנתונים על מפגעי ריח כפי שהם משתקפים מתלונות הציבור במהלך השנים האחרונות. מלכה עמירה, מנהלת מחלקת הגנת הסביבה של קצא"א, אמרה כי בקצא"א "עושים כמיטב יכולתנו למנוע מטרדי ריח מהציבור, אנחנו מתייחסים לכל תלונה ברצינות המרבית ונעשה כל מה שהמשרד להגנת הסביבה דורש מאיתנו".

עוד כתבות

נדב חנין, סמנכ''ל שיווק וחדשנות באל על, בוועידת ישראל / צילום: כדיה לוי

סמנכ"ל אל על: "יש אנומליה בין ביקוש והיצע בעולם התעופה"

נדב חנין, סמנכ"ל השיווק והדיגיטל של אל על, הסביר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי מחסור עולמי במטוסים ובמנועים ● על הביקורת שהופנתה נגד החברה במהלך המלחמה: "שעות הטיסה שלנו טובות יותר, הצוותים כחול־לבן - ויש לזה ערך" ● על הקמת בסיס פעילות מקומי לוויזאייר אמר כי כללי הרגולציה השונים יוצרים אי־שוויון

מימין: הילה ויסברג, ענבל קרייס, פרופ' אסנת לב ציון קורח, קרן כהן חזן / צילום: כדיה לוי

"הגיים צ'יינג'ר לעתיד": שלוש בכירות מדברות על מנועי הצמיחה של התעשייה

בפאנל "תעשייה, חדשנות ובריאות - האבנים הגדולות של כלכלת ישראל", שהתקיים במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס, דיברו שלוש בכירות בתעשייה הישראלית על הצלחה והמנוע להוביל, על מהפכת ה-AI ויישומה, ועל תחזיות לעתיד ● וגם: מה ישמור על העליונות הטכנולוגית שלנו?

דרור בין בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "נדרשת עליית מדרגה בהשקעות דיפטק, הן גל הצמיחה הבא של ההייטק בישראל ובעולם"

בהרצאה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, אמר דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות, כי 2025 רושמת כבר עתה את שיא האקזיטים בישראל בהיקף של 71 מיליארד דולר ● לצד זאת, בין הזהיר מפני הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים וקרא לגוון את ההשקעות בהייטק כך שלא יתמקדו רק בסייבר ובתוכנה

יאן לקון. זכה בפרס טיורינג הנחשב / צילום: Reuters, Ron Sachs - CNP

40 שנה הוא צדק לגבי הבינה המלאכותית. עכשיו הוא חושב שכולם טועים

יאן לקון המציא רכיבי בסיס רבים של ה-AI המודרני ● כעת האיש החריג במטא משוכנע שרוב השחקנים בתחום מסונוורים ממודלי שפה גדולים כמו ChatGPT ושבתוך חמש שנים לכל היותר, הם יעלמו: "אף אדם שפוי לא ישתמש בהם יותר"

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי

חוקר השנאה שמצהיר: "אנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר הקצנה"

שיחה עם פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ● על הקיטוב שהפך לנורמה, הסיבות לכך ומה ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את הדהירה

ינון קרייז, מנכ''ל ויו''ר ענקית הצעצועים מאטל, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל ענקית הצעצועים מאטל: "התחלנו להסתכל על אנשים שקונים את המוצרים שלנו כמעריצים ולא כצרכנים"

ינון קרייז, מנכ"ל ויו"ר ענקית הצעצועים מאטל, השתתף בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים של גלובס ● הוא התייחס להצטרפותו לחברה ב-2018, לאחר שהתחלפו 3 מנכ"לים ברציפות, דיבר על השינוי האסטרטגי שהביא לחברה ועל הצלחת הסרט "ברבי" ● "מאטל מתוארת בתסריט כחברה הכי גרועה בקורפורייט האמריקאי, והתפקיד שלי כמנכ"ל החברה מגולם כשוביניסט - וזה עבד"

בנקים בישראל

הבנקים חילקו דיבידנד של 5 מיליארד שקל לציבור – אז מדוע בשוק לא מתלהבים?

הרווח של הבנקים צמח, התשואה על ההון רשמה נתונים מרשימים, וגם בחלוקת הדיבידנדים חלה עלייה חדה ● אך למרות זאת, בשוק מתריעים משינוי המגמה: "יש להיות ערים לשחיקה באיכות הנכסים ולתוצאות חלשות יותר בהמשך" ● ואיך דווקא דעיכת המלחמה עלולה לייצר קשיים כלכליים לבנקים?

''כסף על הרצפה'' / צילום: Shutterstock

"כסף על הרצפה": האם גל ההנפקות של תל אביב בדרך להפוך לצונאמי?

אחרי שלוש שנות בצורת, שוק ההנפקות של ת"א התעורר לחיים עם קרוב ל–20 חברות חדשות שהצטרפו לבורסה ● מה השתנה, האם הגל הנוכחי יהפוך לצונאמי, וגם: למה כולם רוצים להחזיק פתאום בחברת חיתום ● גלובס צולל למהפכה של הבורסה: "לא נגיע ל־100 הנפקות כמו ב־2021, אבל יהיו כמה עשרות חברות גדולות שינפיקו"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א־נפט וגז נפל במעל 3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.2% ● טאואר צנחה במעל 8%, נייס עלתה בכ-4% ● וול סטריט מסכמת סוף שבוע מטלטל נוסף, ודברים שנשא אחד מבכירי הפד הזניקו את ההסתברות להורדת ריבית בארה"ב ● מחר, בשוק מצפים לראות הורדת ריבית של בנק ישראל ● וגם: האנליסט שמעריך - "שוק המניות האמריקאי לא יציב"

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן, בוועידת ישראל לעסקים 2025

מנכ"ל שיכון ובינוי: "אסור להכניס חברות בבעלות ממשלה זרה לפרויקטי תשתית אסטרטגיים"

עמית בירמן, מנכ"ל שיכון ובינוי, הזהיר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "אנחנו ב-6 באוקטובר של השתלטות מדינות זרות על התשתיות הלאומיות האסטרטגיות של המדינה. אסור לתת לזה לקרות"

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

הקרב על הצעירים: הפועלים יממן את המסחר בניירות ערך לגילאי 35 ומטה

בנק הפועלים משיק חבילת הטבות לצעירים ולסטודנטים, והוא יממן להם החזר מלא של עמלות המסחר בניירות ערך בארץ ובחו"ל ● כמו כן, לקוחות אלו שיצטרפו לבנק הפועלים, ייהנו מהחזר מלא של עמלות מסוף נובמבר 2025 עד לסוף חודש יוני 2026

פרופ' יצחק קרייס בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שיבא: "זו המהפכה הכי גדולה בבריאות מאז ימי היפוקרטס"

במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס אמר פרופ' יצחק קרייס כי הבינה המלאכותית יכולה "לשנות את כל הדרך שבה תחום הבריאות פועל" • לדבריו, אחוזי הצלת החיים בבתי החולים בישראל עומדים על יותר מ־99% • על השת"פ עם אנבידיה אמר: "פרויקט שיאפשר לנו לפצח 98% מה־DNA"

דירה במגדל המלך דוד בתל אביב / צילום: ניר וייס־ודררו

בכמה נמכרה דירה עם 7 חדרים במגדל המלך דוד בתל אביב?

הדירה במגדל המלך דוד בתל אביב, בת 7 חדרים, נמכרה במחיר נמוך מהמקובל בשוק ● מגדל המלך דוד צמוד למלון דן, ושייך למשפחת מגדלי יוקרה ראשונים שהוקמו בעיר - ביניהם גם גן העיר ובזל ● בעבר נרשמו במגדל עסקאות במחירים של 100 אלף שקל למ"ר ויותר

אלונה בר און בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "גלובס, כמו הכלכלה הישראלית, הוא סיפור של חוסן מול האתגרים"

מו"ל גלובס אלונה בר און דיברה בוועידת ישראל לעסקים של גלובס על ימיו הראשונים של העיתון ב-1983 זמן קצר לאחר קריסת הבורסה, על האתגרים במציאות שמשתנה ללא הרף ועל ההתמקדות בסיקור מקצועי ואמין ● "הכלכלה הישראלית חשובה לנו מאוד, וזו גם התמה של גלובס", אמרה

ועידת ישראל לעסקים ה-32

ועידת ישראל ה-32 יוצאת לדרך בהשתתפות צמרת המשק

ועידת ישראל לעסקים של גלובס היא הוועידה הוותיקה והחשובה בישראל. במסגרתה מתקיימים מושבים בתחומים: השקעות, תשתיות, הייטק וחדשנות, בריאות ועוד ● בין המשתתפים: ג׳ייסון גרינבלט, שליח הבית הלבן למזרח התיכון לשעבר, יו"ר צ'ק פוינט, מנכ"ל שיבא, מנכ"לי הפועלים, הפניקס, בזק, תנובה, אלקטרה צריכה, תורפז תעשיות, מנכ"ל הבורסה ורבים נוספים ● עוד בין המשתתפים: השחקן והאקטיביסט הפרו-ישראלי מייקל רפפורט והאלוף במיל' ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר, בהופעה ראשונה

נשיא ומנכ''ל ICL אלעד אהרונסון בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ICL: כ־400 מיליון איש מקבלים את המזון שלהם בזכות המוצרים שלנו

על רקע שינוי הזיכיון בים המלח, מנכ"ל ונשיא ICL אלעד אהרונסון הציג בוועידת ישראל לעסקים של גלובס את פעילות החברה כפתרון לאתגרי ביטחון המזון העולמי ● "ביל גייטס אומר כי בין 40%-50% מתושבי כדור הארץ חבים את היכולת שלהם לחיות לשימוש ההולך וגובר של דשנים"

גבי בוגנים / צילום: פזית אסולין

הרכישה הסתבכה: אקסל טוענת לטעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל

לאחר שרכשה את השליטה בחברת התוכנה ב־93 מיליון שקל, טוענת אקסל כי סינאל רשמה בעבר הכנסות יתר של 20 מיליון שקל בשל הפרשה שגויה ● המוכר: "אולי רוצים לשפר תנאי העסקה"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אם ערכה חמש צוואות שונות. איזו מהן תקפה בביהמ"ש?

יורשי חוכר מקרקעין נאלצו לפנות נכס אחרי 20 שנה ו-200 אלף שקל שקיבלו מדי חודש ● ביהמ"ש ביטל שתי צוואות שבני משפחת המנוחה ביקשו לקיים, וקבע כי דווקא הצוואה שאף אחד לא רוצה לקיימה - היא זו שתהיה בתוקף ● והאם המונח "פרידה" כולל גם את המוות? ● 3 פסקי דין בשבוע

מימין: אסף זגריזק, יודפת אפק-ארזי, ינקי קוינט ורועי כחלון בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

רועי כחלון: "עובדים מסביב לשעון על הנפקת התעשייה האווירית"

במסגרת פאנל "תשתיות לישראל" בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, מנהל רמ"י ינקי קוינט אמר כי "מחירי הדירות יכולים להגיע לרמה שזוג צעיר יוכל לרכוש דירה בעלות סבירה" ● יו"ר נת"ע, יודפת אפק-ארזי: "פרויקט המטרו זה גיים צ'יינג'ר עשורים קדימה"

ולדימיר פוטין - נשיא רוסיה, דונלד טראמפ - נשיא ארה''ב, וולודימיר זלנסקי - נשיא אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson, Alex Brandon, Jacquelyn Martin

מניות ביטחוניות ירדו, אירופה במצוקה: ארה"ב דוחפת להסכם שלום כפוי באוקראינה

הבית הלבן הפתיע את אירופה כשדרש מקייב בסוף השבוע לקבל תוכנית שלום ובה הגבלות צבאיות וכן ויתור על שטחים ● האירופאים קוראים לתוכנית "בסיס לדיון" ושוב נאלצים לבקש מקום ליד שולחן הדיונים ● לצד ירידות במניות ביטחוניות, באיחוד מנסים לקנות זמן להקמת כוח צבאי