גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באשקלון חולים בסרטן יותר מהממוצע הארצי, אך הממשלה לא טורחת לחקור מדוע

"במחוז אשקלון רואים רמת תחלואה משמעותית במחלות הסרטן באופן יחסי לממוצע הארצי", אמרה ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, בדיון הוועדה לפניות הציבור בכנסת ● במשרד הבריאות מציינים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסוכנים שנמצאים באוויר, ומפנים את הזרקור לעבר המשרד להגנת הסביבה - שטוען כי דווקא מדובר באחריות משרד הבריאות

דליפת דלק בקו קצא''א במועצה האזורית חוף אשקלון, לפני כשנה / צילום: המשרד להגנת הסביבה
דליפת דלק בקו קצא''א במועצה האזורית חוף אשקלון, לפני כשנה / צילום: המשרד להגנת הסביבה

תושבי אשקלון התעוררו בחודש אוקטובר 2020 לריחות כבדים של דלק באוויר. רבים מהם התקשו לשהות מחוץ לבית עם חלונות פתוחים, הגיפו את התריסים והסתגרו בבתים, כפי שהורה להם המשרד להגנת הסביבה. עוד באותו בוקר, התברר שהסיבה למפגע הריח, שאף גרם למיחושים פיזיים בקרב התושבים באוזר, הוא דליפה במיכל דלק במתחם קצא"א בעיר. אך לא היה זה המקרה היחיד איתו נאלצו להתמודד התושבים בשנים האחרונות.

המפגע השקוף שגורם ל־400 מקרי מוות בשנה בישראל 
כיל מזהמת את הטבע ולא ברור מי יכול לעצור אותה 

למעשה, מעת לעת מדווחים תושבי אשקלון למוקד העירוני או למוקד המשרד להגנת הסביבה על מטרדי ריח כבדים המלווים את חייהם בעיר, בה ניצבות תשתיות אנרגיה ודלק משמעותיות. בשל תלונות רבות על מטרדי ריח שלטענת התושבים מקורם במתחם קצא"א בעיר, הוועדה לפניות הציבור בכנסת ערכה היום (ב') דיון בנושא, ביוזמתו של ח"כ פרופ' אלון טל. מפגעי ריח אינם רק מטרד המשבש את איכות חיי התושבים - הם עלולים לגרום לתופעות פיזיות ובריאותיות, ולעיתים הם גם מעידים על זיהום אוויר או על ריכוז של חומרים רעילים באזור.

התושבים סיפרו בדיון כי ריחות קשים האופפים את האזור מעת לעת, גורמים לתופעות בריאותיות - מכאבי ראש, דרך עלייה בתחלואה של מחלות נשימתיות בילדים, ואף אשפוז של לפחות שישה תושבים בעקבות אחד האירועים.

"התושבים מרגישים בסכנה ממשית"

"ישנם ימים שמקור הריח גורם לתושבי המקום להסתגר בבתים", כך אומרת לילי קידר, תושבת אשקלון. "אני מתגוררת כתשעה ק"מ מהמוקד של קצא"א ואני עדיין סובלת מהריח החריף, התושבים מרגישים בסכנה ממשית". רונן אלוש, תושב אשקלון הוסיף כי "נודע לנו כי הוכן דוח לפיו אחד מכל ארבעה ילדים בעיר אשקלון נזקק לסיוע נשימתי".

ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, אמרה בדיון כי "במחוז אשקלון אנחנו רואים רמת תחלואה משמעותית במחלות הסרטן באופן יחסי לממוצע הארצי. אנחנו לא יודעים להגיד האם זה קשור לזיהומי האוויר שמגיעים מחברת קצא"א". מדוע לא ניתן להצביע על חלקן של תעשיות הדלק והתשתיות בעיר במגמות התחלואה? במשרד הבריאות טוענים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסכנים שנמצאים באוויר והאחריות נמצאת בידי המשרד להגנת הסביבה.

עד כה, לא קיים מחקר מבוסס של המדינה בנושא. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי אחריותם היא ניטור ומדידה של רמות זיהום האוויר בסביבה, ובפרט סביב תעשייה שהיא בעלת פוטנציאל ליצירת מפגעים סביבתיים, וכי האחריות לניטור רמות וסוגי תחלואה נתונה בידי משרד הבריאות.

לאחרונה, בדיונים שנערכו בכנסת בנושא זיהום ממפעלי תתעשייה בסמוך לבתי תושבים (נשר ברמלה ובזן בחיפה), אמרה קרקיס כי ריכוזי תחלואת סרטן גבוהים זוהו על ידי משרד הבריאות גם בחיפה, רמלה ולוד.

מדוע לא ניתן להצביע על חלקן של תעשיות הדלק והתשתיות במגמות התחלואה? במשרד הבריאות טוענים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסוכנים שנמצאים באוויר והאחריות נמצאת בידי המשרד להגנת הסביבה. עד כה, לא קיים מחקר מבוסס של המדינה בנושא. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי אחריותם היא ניטור ומדידה של רמות זיהום האוויר בסביבה, ובפרט סביב תעשייה שהיא בעלת פוטנציאל ליצירת מפגעים סביבתיים, וכי האחריות לניטור רמות וסוגי תחלואה נתונה בידי משרד הבריאות.

מעט מאוד כתבי אישום

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי בשנים האחרונות התקבלו עשרות תלונות של תושבי אשקלון והסביבה על מטרדי ריח שמקורם במפעלים של חברת קצא"א. מנגד בחברת קצא"א טוענים כי משנת 2020 היו רק ארבעה מקרים של מפגעי ריח באשקלון שקושרו לחברה באופן ודאי, והם מהווים כ-7% מכמות התלונות שהתקבלו. בדומה למקרים אחרים המתרחשים באזורי מגורים הסמוכים למפעלי תעשייה, לעיתים ישנו קושי לקשור בין מפגע ריח לבין מקורו, שכן במרבית המקרים החברות עצמן הן אלו עליהן מוטלת החובה לבדוק את הדברים ולדווח לרגולטור, וכך גם הקשיים בשטח הנוגעים לכיווני הרוח והיעדר תשתיות בדיקה או היקף פקחים מספק בשטח, מקשים על החיבור בין מטרדי הריח ומקור המפגע. בשל הקושי לקשור בין מטרד ריח למפעל מסוים, במשרד להגנת הסביבה העידו היום כי "רק מעט מאוד תיקי אכיפה בנושא התגבשו לכדי כתב אישום".

קושי נוסף נעוץ בחוסר שיתוף הפעולה של המפעלים. אנשי איגוד הערים לאיכות הסביבה העלו טענות קשות כלפי קצא"א, כאשר לדבריהם למרות עלייה בשנים האחרונות בתלונות על מטרדי ריח ועשרות אירועים בנושא בשנה, החברה מעכבת פקחים שלה מלהיכנס למפעל בזמן אמת של תלונה על מטרדי ריח בסביבה. מיטל אמיתי, מנכ"לית איגוד ערים נפת אשקלון: "באירוע האחרון הכוננים שלנו עוכבו במשך 40 דקות בכניסה לקצא"א". ורד דפנה, מנהלת מחלקת תעשיה באיגוד ערים, הוסיפה כי "קשה מאוד לאתר אירועי ריח מכיוון שזה תלוי בעונות השנה ובכיווני הרוח. סמכויות האכיפה נמצאות בידיים של המשרד להגנת הסביבה".

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הטיל את האחריות על המשרד להגנת הסביבה, שכן לטענתו נמנע המשרד מהוספת תנאים סביבתיים מחמירים להיתרי החברה, לצד כך שיכולתו בשטח של ארגון איגוד ערים, המהווה שלוחה בפועל של המשרד, מוגבלת. "לצערי המדינה לא נותנת לנו מספיק גב", אמר גלאם. "צריך לתת לפקחים את מירב התמיכה וההיתרים להיכנס תדיר למתחם של קצא"א. התנאים של קצא"א ברישיון העסק נקבעים ע"י המשרד להגנת הסביבה. בלי שהתנאים ישתנו, לא ניתן יהיה לפקח על קצא"א בצורה טובה, זה בידיים של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. המשרד להגנת הסביבה חייב לשפר את מערך הפיקוח על החברה". בעיריית אשקלון ובאיגוד ערים אשקלון קראו למשרד להגנת הסביבה להוסיף שלוש תחנות ניטור אוויר סביב מתחם קצא"א, כדי להגביר את אמצעי הפיקוח והאכיפה.

"תושבי אשקלון ואילת חשופים לריחות רעילים בתדירות בלתי סבירה"

מ"מ יו"ר הוועדה לפניות הציבור, ח"כ אלון טל, אמר כי "הציבור חש שחברת קצא"א מתנהלת בצורה בריונית תוך הסתרת מידע. הוועדה התרשמה שתושבי אשקלון ואילת חשופים לריחות רעילים בתדירות בלתי סבירה בעליל. העובדה שיש מעט תביעות ביחס לכמות התלונות מעלה סימני שאלה לגבי אופן הטיפול של המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לטיפול במטרדי ריח. הוועדה דורשת מחברת קצא"א לחשוף את כל המידע על זיהומי ריח בפני הציבור ולא לעכב פקחים של המשרד להגנת הסביבה להיכנס למפעל" .

סיבה נוספת לכך שישנו קושי בזיהוי מקור מטרדי הריח, היא היעדר תחנות מדידה באזור. חומרים ארומתיים שכלולים בחלקם בקבוצת חומרים אורגניים נדיפים, הנמדדת בחלק מהתחנות בארץ (כך באופן חלקי במפרץ חיפה), לא נמדדים באזור אשקלון. בנזן, שאף הוא אינדיקטור למפגע ריח ולמפגעים בריאותיים וסביבתיים, נמדד באשקלון בשתי תחנות בלבד מתוך שמונה. לדברי יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית, "כששמים תחנות ניטור כמעט על הירח - במרחק של 2.5-10 ק"מ, בצפיפות ניטור נמוכה (שלוש תחנות באשקלון לעומת 17 בחיפה ומפרץ חיפה, ועוד חמש במועצה האזורית חוף אשקלון), עם חיישנים שלא יודעים לזהות את החומרים הרלוונטיים וכששני החיישנים היחידים שכן רלוונטיים (בנזן) מופעלים על ידי גורמים מזהמים - קצא"א ונובל אנרג'י - זו התוצאה".

חברת קצא"א התייצבה בפני הוועדה לפניות הציבור והציגה את הנתונים על מפגעי ריח כפי שהם משתקפים מתלונות הציבור במהלך השנים האחרונות. מלכה עמירה, מנהלת מחלקת הגנת הסביבה של קצא"א, אמרה כי בקצא"א "עושים כמיטב יכולתנו למנוע מטרדי ריח מהציבור, אנחנו מתייחסים לכל תלונה ברצינות המרבית ונעשה כל מה שהמשרד להגנת הסביבה דורש מאיתנו".

עוד כתבות

כל מה שקריטי לדעת לפני שמסתיימת 2025 / צילום: Shutterstock

לקראת סוף השנה: כך תצמצמו את עלויות המס

חוק הרווחים הכלואים, הוראת השעה להעברת נכסים, חזרת תושבים לישראל והטבות נדל"ן - כל מה שקריטי לדעת לפני שמסתיימת שנת 2025

כסף בקיר. עם טינר בן דוד / צילום: יח''צ

המשקיע שהתחיל עם 150 אלף שקל ומחזיק כיום תיק נכסים בארץ ובארה"ב

טינר בן דוד התחיל את מסע ההשקעות שלו בגיל 23 עם דירה קטנה בשדרות, המשיך לכמה בתים בקליבלנד ומשם לדירה עם בעיית רישום בגבעתיים ● בראיון לגלובס הוא מספר על הדרך ונותן טיפים למשקיעים מתחילים

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

פרשת "יד לוחצת יד": ביהמ"ש ידון בבקשת המשטרה להרחיק את ארנון בר דוד מההסתדרות עד מרץ 2026

לפי המשטרה, יו"ר ההסתדרות "רקם מנגנון שוחדי", וחזרתו לתפקיד עלולה לאפשר ביצוע עבירות זהות ושיבוש חקירה ● בר דוד, המורחק מההסתדרות מאז נעצר בנובמבר, מסכים להרחקה נוספת לשבועיים בלבד – ומציע כי אז יחזור לתפקיד, אך לא יעסוק במינוי דירקטורים ובמכרזים, וייפגש עם מעורבים בפרשה רק בנוכחות יועץ משפטי או מבקר ההסתדרות

איך נקראת סופה טרופית שמתרחשת במזרח התיכון? / צילום: Shutterstock

איך נקראת סופה טרופית שמתרחשת בים התיכון?

היכן נמצא הפארק הלאומי ביג בנד, מיהו האסטרונום הראשון שגילה כי פני הירח אינם חלקים ובאילו מדינות יתקיים המונדיאל ב–2026? ● הטריוויה השבועית

בודקים את המיתוס. על היוונים וחנוכה / צילום: אייל פישר

בחנוכה הבסנו את היוונים? זו לא הייתה ממש תבוסה, ואלה לא היו ממש יוונים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנטיוכוס בכלל לא מלך ביוון, והממלכה שלו לא הסתלקה בגלל החשמונאים

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

הירידות בוול סטריט החריפו לקראת הנעילה: ברודקום צללה 11%, השקל נחלש

נעילה שלילית באירופה ● מניות הקנאביס קפצו בעקבות כוונת טראמפ להקל על הרגולציה ● הסקפטיות סביב תחום ה-AI נמשכת: אורקל נפלה במעל 10% בעקבות הדוחות, ברודקום צנחה על אף שפרסמה תוצאות חזקות ● מחיר הנפט עלה לשיא של מעל שבעה שבועות ● הביטקוין נסחר סביב 90 אלף דולר

צילום של אוהד צוינברג, המקום הראשון בקטגוריית ''טבע וסביבה'' / צילום: ap, אוהד צוינברג

"עדות מקומית": אירוע הצילום המרכזי חוזר לרגעים הגדולים של 2025

תערוכת הצילום העיתונאי והתיעודי הגדולה בישראל חוזרת, ובמרכזה רגעי השנה הסוערת: מטילים בליסטיים מאיראן ועד מחאות החרדים וההלוויות הצבאיות ● מתוך כ-7,000 עבודות הוצגו 64 עבודות, המשקפות את פרדוקס החיים כאן: הכאב והטלטלה לצד היופי המבצבץ מבין הסדקים

אירוע ''נוצות הזהב'', מייסד האירוע פול אמסלם והזמר הצרפתי תומאס דיטרון. לנער את השיח מאינטרסים / צילום: Paul Bourdel

בצרפת היייננים והמסעדנים מבקרים את המבקרים - האם זה יכול לקרות גם פה?

לפני כעשור מאסה קבוצת מסעדנים ואנשי יין צרפתים מסקירות שטחיות ומוטות יח"צ ● הם החליטו להפנות זרקור למבקרים – ולדרג אותם לפי רמת המקצועיות ● האמצעי: יצירת אירוע אגדי של יין וגסטרונומיה, שבו הטובים שבמבקרים יזכו להוקרה

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק

למה יורש העצר הסעודי כל כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?

שיחה עם פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ הערבי מאוניברסיטת בר אילן ● על הצפי לכינון היחסים עם סעודיה, הכיוון המתון שאליו היא הולכת, השינויים שחווה הכלכלה והתפקיד הבא שלה בעזה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שלישית בסדרה

התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה / צילום: Reuters, Thomas Imo

במשך שלוש שנים התכוננה גרמניה למלחמה עם פוטין. ואז הכול קרס

הפלישה לאוקראינה ב–2022 הניעה מרוץ חימוש שאירופה לא ידעה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה ● גרמניה שמה את כל הז'יטונים על מתווה בן 1,200 עמודים שהגתה ושמרה בחשאיות - למקרה של עימות עם רוסיה ● הוא כלל השקעה של 166 מיליארד אירו בתשתיות, גיוס חובה ורענון שיטות מימי המלחמה הקרה ● אלא שכשהגיע הרגע לתרגיל מבצעי שיוכיח שהיא מוכנה - הכול קרס

מגרש ריק ברחוב איינשטיין בת''א / צילום: איל יצהר

אחרי 25 שנה: המס שבדרך חזרה לשוק הנדל״ן. כל הפרטים

המס יטיל חובת תשלום על קרקע פנויה, עבור הגדלת הכנסות המדינה ● עם זאת, מומחים מזהירים כי העיוותים מהעבר עלולים לחזור, בעוד חברות נדל"ן צפויות להעדיף לשלם ולא לשמש קרקעות ● גלובס עושה סדר

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

כך הפך השקל לאחד המטבעות החזקים מול הדולר - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

למרות אי־הוודאות הביטחונית, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● האנליסט שרואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● וגם: אלו התחזיות של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

מימין: ראסל אלוונגר, אריאל כהן, דייוויד קוסטמן / צילום: ענבל מרמרי, באדיבות נאבן, נועם גלאי

הישראליות שנפלו בעקבות החששות מבועת AI, וזו שזינקה במעל 10%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● טאואר, נובה וקמטק הדואליות נפלו כחלק מהמגמה הרוחבית של ירידות במניות השבבים וה-AI ● נאבן עלתה לאחר שדיווחה על חוזה חדש מול חברת המדיה האירופית Axel Springer ● וטידס (לשעבר אאוטבריין) קפצה לאחר שהודיעה על תוכנית ארגון מחדש

התוואי התת קרקעי ברפיח / צילום: דובר צה''ל

שורדי שבי פנו בדרישה לנתניהו: "תקים ועדת חקירה ממלכתית"

התקיפה שהושהתה בלבנון - והפגישה המדינית הדחופה של נתניהו ● המסר של חמאס לפעילי הארגון לאחר החיסול: "גלו ערנות וזהירות" ●  משרד הפנים של חמאס: אחמד זמזם, קצין במשרד הפנים של חמאס - חוסל בידי חמושים במחנה הפליטים אל-מע'אזי שבמרכז הרצועה ● עדכונים שוטפים

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

''סיח''. הפופ-אפ יהפוך למסעדה קבועה / צילום: נדב יהלומי

"קולינריה היא היום הדרך להביא אנשים לשטחי מסחר, ויזמי הנדל"ן מבינים את זה"

"רביעיית פלורנטין" היה מתחם עירוני תל אביבי שלא התרומם, עד שאנשי JTLV החליטו להפוך אותו לאתר עלייה לרגל קולינרי ● הם הציעו לאנשים עם סיפור טוב ואוכל טוב נכס לתקופה קצובה ללא שכ"ד, ומעטפת יח"צ ● עסקי האוכל ניערו את המוניטין: "אוכל זה משהו שאנשים מוכנים לנסוע בשבילו"

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

המרוץ על צים מתחמם: ענקית התובלה MSC הגישה הצעת רכש

לאחר שבגלובס נחשף כי הוגשה לצים הצעת רכישה מחברת התובלה הפג לויד, הצעה נוספת התקבלה ככל הידוע גם מחברת התובלה הגדולה יותר, MSC ● גם מארסק הוזכרה כמתעניינת ● דירקטוריון צים: "נבחנות מספר הצעות מחברות מובילות"

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

דיווח: חברת הסייבר הישראלית ארמיס במגעים למכירתה תמורת 7 מיליארד דולר

ארמיס הישראלית במגעים למכירתה לחברת ServiceNow האמריקאית תמורת עד 7 מיליארד דולר - כך מדווח בלומברג ● לפי הדיווח, העסקה עשויה להיות מוכרזת בימים הקרובים

הדמייה  פרויקט east&. תחרות קשה / צילום: ויו פוינט

כמעט חצי שנה אחרי טופס 4, רוכשי דירות במגדל בתל אביב עדיין לא מצליחים להביא את הכסף

יזמי פרויקט &East מכרו 271 דירות, אבל מסרו רק 251 מפתחות מאז אישור האכלוס לפני כמעט חצי שנה, בגלל קושי של קונים להשלים את העסקה ● במקביל, אחת מכל חמש דירות בפרויקט עדיין לא מוצאת רוכש ● עוד דוגמה למצבו העגום של שוק הדיור