כיל מזהמת את הטבע ולא ברור מי יכול לעצור אותה

ללא תיאום, ללא אישור ומבלי שהנזק תוקן: חברת ICL שבשליטת עידן עופר (כיל לשעבר) חידשה היום (א') את ההזרמה בתעלת ים המלח באזור מניפת צאלים, בו לפני כשבועיים בשל תקלה בתשתית החברה, דלפו כמויות גדולות של מי ים המלח לאורך כל המניפה, תוך גרימת נזק אקולוגי בשטח מדברי רגיש.

ההזרמה חודשה למרות שהדליפה בשטח, שכבר גרמה לפגיעה בערכי טבע מוגנים, עדיין נמשכת, כאשר עד שלב זה, אף לא ידוע לרשויות כמה זמן דלפה התעלה בפועל. בכיל לא מתחייבים להפסיק כעת את הדליפה, ובדיווחם לבורסה הבוקר מצהירים כי "בכוונת החברה לבצע פעולות משלימות במטרה שזרימת התמלחת על פני השטח לא תגבר". לקראת סוף החודש, יקיים המשרד להגנת הסביבה שימוע לכיל בגין חשד לזיהום.

"קיים חשש שבעלי חיים יפגעו בשל מחסור במזון ומסתור"

בסיור שבוצע ע"י צוות רט"ג ב-3 ביוני, לאחר שדיווחה כיל על הדליפה, נמצאה דליפה לאורך רוב ערוצי המניפה למעט הערוץ הדרומי ביותר, ותמותה משמעותית של צומח במקומות שבהם מי התעלה זורמים על פני הקרקע, לרבות תמותה של צמחייה המוגדרת כערכי טבע מוגנים. הדליפה אף קיימת בחלקה בצמוד לקו החשמל עצמו ולרוב ממזרח לקו החשמל. באזור הדליפה נראו עקבות של צבאים, ארנבות, צבוע, שועל ומכרסמים.

לדברי אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, "הצמחייה שנפגעה מהדליפה מתה. מדובר באיזור מדברי צחיח, ולכן יש בו חשיבות רבה לצמחייה. כעת, קיים חשש שבעלי חיים יפגעו בשל מחסור במזון ומסתור. על פי הערכה של הידרולוגיים, ייקח זמן רב לתקן את הנזק שנגרם ורק שיטפונות משמעותיים, במידה ויהיו כאלו, יסייעו לשטיפת הקרקע העליונה. בתת הקרקע הצפי שתהיה מליחות גבוהה לאורך שנים רבות. אנחנו דורשים מהמפעל לעשות את כל הנדרש על מנת למנוע את הדליפה מערבה".

למרות שהמחדל בתשתיות כיל הוביל לפגיעה בטבע, אף רשות לא הורתה לחברה באופן רשמי לעצור את ההזרמה בתעלה, ועד שלב זה לא מצליחות הרשויות לברר מי מהן יכולה להורות לחברה לעצור את פעילותה בשל הנזק הנגרם לטבע, וייתכן שכיל כלל אינה כפופה להיתר של אף גורם רגולטורי בעניין זה.

את האישור הראשוני להפעלתה לפני מספר חודשים, קיבלה כיל מהוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות), והיא פועלת ללא אישור הזרמה לים, רישיון עסק, היתר רעלים או כל אישור אחר אותו מנפיק המשרד להגנת הסביבה. כעת כיל חידשה את ההזרמה על דעת עצמה וללא תיאום עם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, ולמרות התנגדות הגופים האמונים על ההגנה על הטבע בישראל.

אף שההזרמה עצמה אינה טעונת היתר מהמשרד להגנת הסביבה או מרשות הטבע והגנים, הרשויות סבורות כי היה מצופה מכיל לתאם עם הרשויות באופן מסודר תוכנית פעולה למניעת הנזק, להתחיל ליישם את התוכנית ורק לאחר מכן לחדש את ההזרמה בתעלה. בפועל כיל החלה ההזרמה בתעלה טרם התיאום עם הרשויות וקבלת הסכמה להפעלת התוכנית המוצעת.

מי המלח הם סכנה לטבע

כיל מזרימה באמצעות התעלה את מי ים המלח לפעילות מסחרית במפעליה, דרך אזור מניפת צאלים. אזור מניפות הסחף, בו גרמה פעילותה המסחרית של כיל לפגיעה בטבע, הוא אזור רגיש במיוחד מבחינה אקולוגית, המהווה בית גידול מיוחד ועשיר לחי וצומח לאורך חוף ים המלח. בשטח המניפות ישנם עצי שיטה ואשל, ומיני צומח אחרים שחלקם נדירים או אנדמיים לאזור. לאור הצמחייה העשירה יש גם ריכוז גבוה של בעלי חיים, כגון צבי הנגב שזהו גבול התפוצה הצפוני ביותר של מין זה בעולם וכן חרדון צב, אשר זה תחום תפוצתו הצפוני ביותר בישראל. מגוון הצמחים מאפשר אזורי צל וקינון עבור מגוון רחב של חיות.

בשל תכונותיהם, מי ים המלח הם תמיסה מסוכנת לרוב האורגניזמים על פני כדור הארץ, וקטלניים לצומח ולחי גם במניפות הסחף בהם הציבה כיל את תשתיותיה. מניפת נחל צאלים היא חשובה מיוחד, שכן זוהי אחת ממניפות הסחף האחרונות שנשארו במצב מתפקד אקולוגית, לאחר ששאר המניפות נפגעו מפעילות אדם, אם בשל שימושן כאתרי כריה עבור חומר לסוללות ההגנה של בריכות התפעוליות של מפעלי ים המלח, או כאתרים לתשתיות כגון מפעלי ים המלח עצמם ומלונות עין בוקק, או בשל נזקי ענף החקלאות.

ברשות הטבע והגנים דרשו מכיל שלא להפעיל את התעלה מחדש 

כדי להגן על האזור הרגיש, במסגרת אישור תכנון התעלה, דרשה רשות הטבע והגנים לחייב את כיל לאטום באופן מלא את התעלה לשם מניעת דליפות, זאת גם לאור הניסיון בשטח: לאורך התעלה הישנה של כיל, מוכרים מספר רב של מקומות בהם היא דולפת, כך לפי רשות הטבע והגנים. ואולם, אותה דרישה לא התקבלה על ידי הוות"ל, החליטו לאמץ את חוות דעתה של החברה החיצונית הבינלאומית שנשכרה על ידי כיל וסברה כי ניתן להפעיל את התעלה ללא איטום מלא, וכי הסיכוי לדליפה משמעותית בשטח המניפה נמוך. בפועל, לפי הדיווח של כיל לבורסה, דליפה של אחוז מסוים מהמים אל השטח נלקחה בחשבון כחלק מהליך התכנון.

צוער אומר על כך כי "למרות החשש וההתעלמות מאיום הדליפה, הוחלט לא לבצע איטום מלא כפי שדרשה הרשות ועלתה השערה של המפעל כי דליפה, במידה ותקרה, תהיה קטנה ולא תסכן את הצמחייה. הנחות היסוד האלו היו שגויות והחשש שלנו התממש".

כחלופה, הוחלט להקים מערך ניטור המורכב מנציגי מפעלי ים המלח ורשות הטבע והגנים בשטח. לאחר שהטבע ניזוק, ברשות הטבע והגנים דרשו בשבוע שעבר מכיל שלא להפעיל את התעלה מחדש לשימושה המסחרי של החברה, בטרם יבוצע איטום מלא שלה באמצעות יריעות, והסבירו כי נדרשת עצירה מיידית של הדליפה, וכי הם סבורים כי אין פתרון אחר שיאפשר את חידוש ההזרמה למעט ריקון התעלה ואיטומה באמצעות יריעות איטום כפי שנדרש בעבר. ההזרמה מחודשת כעת למרות שהדברים לא בוצעו בפועל, שכן לפי כיל פרויקט האיטום באמצעות יריעות להיערך חודשים, וכרוך ברכישת ציוד מתאים, תכנון והכנות מצד החברה.

הבוקר, דיווחה כיל לבורסה כי במניפת צאלים התרחשה "זרימה בלתי צפויה" של מי תמלחת בעקבות זרימה בלתי צפויה של מי תמלחת מעל הקרקע, ושעל פי בדיקות ראשוניות הדבר נגרם "כתוצאה משילוב בין חלחול תמלחת ממקום מסוים בתעלת ההזנה של תחנת השאיבה של מפעלי ים המלח (P9 ומ"יה), שלהערכת החברה אינו חורג מנתוני התכנון המאושר ובין תנאי השטח המורכבים".

עוד דיווחו בכיל כי במקרה של קשיים ביישום הפרויקט או יישום הפעולות המשלימות, לרבות בשל התנגדויות של רשויות או עיכוב בקבלת האישורים וההיתרים הנדרשים, "עשויה להיפגע אפשרות ההפעלה הרציפה של התעלה, דבר העשוי גם להוביל לירידה משמעותית במפלס בריכה 5 המשמשת כחוף רחצה לאזור התיירות, ובהתאם עשויה להיגרם השפעה מהותית לרעה על פעילותה השוטפת של מי"ה ועל תוצאותיה העסקיות והכספיות של החברה".

הוות"ל: "לא ניתנו ליזם הקלות מפליגות"

תעלת ההזרמה של כיל הופעלה באישור הוות"ל ולאחר הליך תכנון, ולכן ייתכן כי הרשויות יתקלו בקושי אכיפתי מול החברה, שכן זו פעלה לפי מסגרת הכללים שנקבעה בוות"ל. שאלנו את דוברי הוועדה לתשתיות לאומיות מדוע תוכננה התעלה בהליך תכנון ות"לי, למרות ההשפעות הסביבתיות המשמעותיות, האם הוועדה העמידה מומחים בלתי תלויים לבחינת איטום התעלה או הסתפקה במומחים במימון כיל, מדוע הוחלט להתפשר על אטימת התעלה ומהי משמעותו של צוות הניטור במצב שבו תקלות מתגלות רק לאחר שהטבע ניזוק, וכן האם לקחה הוועדה בחשבון כי היעדר איטום מלא יוביל לחלחול של אחוז מסוים מהמים שזורמים בתעלה, תוך גרימת נזק לטבע.

בוות"ל החליטו שלא לענות בפירוט על השאלות, ומסרו כי "תת"ל 35 א' אושרה עפ"י הליכי התכנון המקובלים, לאחר עבודה מקיפה שבסיומה נבחרה חלופה שונה מאלו שהוצגו בתחילת ההליך התכנוני. חלופה זו נבחרה, בין היתר, משיקולים סביבתיים. בהיבטים ההנדסיים, הוצגו לוועדה פתרונות אשר גובשו ע"י חברה מהטובות בעולם, בעלת מוניטין והתמחות בעבודות מסוג זה. ובניגוד לנטען לא ניתנו ליזם הקלות מפליגות בנושאים אלו. בנוסף, בעקבות חשש שעלה מצד רט"ג, כיל הקימו מערך ניטור על פי תכנית שסוכמה בין שני הגופים ולצורך כך ערכו מפגשים תדירים לצורך מעקב ובקרה לטובת יישום תכנית הניטור. צוות הות"ל עודכן כי השאיבה הופסקה ונעשות פעולות מזורזות לריקון התעלה וכי ICL תציג פתרונות אפשריים לתקלה, לרבות שיקום השטח. צוות הות"ל נמצא בקשר שוטף עם כיל וממתין לשמוע את הצעותיהם לפתרון לטווח מיידי וארוך".

נזכיר כי כיל היא אחת החברות המסוכנות ביותר לסביבה בישראל, כך לפי "הרשימה האדומה" שמתפרסמת מדי שנה על ידי המשרד להגנת הסביבה. מפעלי החברה פולטים לאוויר כמיליון טון מזהמים שונים בשנה, שעלותם החיצונית מוערכת ב-240 מיליון שקל. מפעלי ים המלח תורמים לכ-25% מירידת מפלס מי האגן הצפוני, כאשר האגן הדרומי הוא כיום רק בריכות אידוי תעשייתיות. לאחר שבשנה האחרונה זינקו מחירי המשאבים אותם כורה כיל מהטבע בישראל ומשווקת בעיקר לזירה הגלובלית, הפכה החברה לגדולה בבורסה בתל אביב. למרות זאת, מפעלי ים המלח לא משלמים היטל חציבה על חומרים בשטחם, או היטל הפקה בגין שאיבת עשרות מיליוני קוב של מים מליחים. בזמן שהרווחיות של כיל בשיאה, שבע שנים לאחר אימוץ מסקנות ועדת שישינסקי 2 על מיסוי משאבי טבע, קופת המדינה לא נהנית מרווחי החברה בגין כריית הברום, הפוספט והאשלג.

תגובת ICL (כיל): "החברה לקחה אחריות מלאה ופועלת בהתאם לתוכנית שהוצגה לכל הרשויות הרלוונטיות ב-15/6. החברה תמשיך לפעול בשקיפות מלאה עד להשלמת הטיפול".