האזהרה, הפשרה והדליפה: כך זיהמה כיל את הטבע לאחר שזכתה להקלות מהוות"ל

כדי לחסוך לכיל זמן בהקמת תעלה חדשה, אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות הקמה של תעלת הזרמה ללא איטום, למרות אזהרות רשות הטבע והגנים • בסוף השבוע, התברר שמי מלח דלפו מהתעלה אל הטבע, וגרמו לנזק במניפת צאלים – שטח אקולוגי רגיש בעל חשיבות גבוהה • אף שהנזק התברר כבר ביום חמישי, רק היום הופסקה ההזרמה בתעלה, מבלי שהרגולטור דרש זאת

מניפת צאלים. פגיעה בערכי טבע נדירים / צילום: רשות הטבע והגנים
מניפת צאלים. פגיעה בערכי טבע נדירים / צילום: רשות הטבע והגנים

הכתובת הייתה על הקיר אך איי. סי. אל (לשעבר כיל) קיבלה הקלות והטבע נפגע: ביום חמישי האחרון קיבלו הרשויות דיווח מדאיג על אלפי קוב של מי מלח הגולשים מתעלת החברה היישר לשטח הנקרא "מניפת נחל צאלים" - אחת המערכות האקולוגיות החשובות ביותר שנותרו במדבר יהודה.

למרות זאת, רק הבוקר (ב') הפסיקה החברה את ההזרמה דרך המקטע הדולף בתעלה, מבלי שכול גורם הורה לה לעשות זאת. התעלה שבה התרחשה התקלה - אושרה על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות, שנענתה לדרישת כיל שלא לאלצה לאטום את התעלה, בניגוד לדרישות אנשי הסביבה. הרשויות לא יודעות להעריך כמה זמן התרחשה הדליפה בטרם אותרה ודווחה, והאם התמלחת זרמה אל הטבע במשך חודשים, כשבשטח כבר נצפתה פגיעה בערכי טבע נדירים.

הדליפה באזור מניפת צאלים / צילום: רשות הטבע והגנים
 הדליפה באזור מניפת צאלים / צילום: רשות הטבע והגנים

טרם התברר מקור הדליפה לטבע, אך לפי ההערכות, מדובר בכשל הנדסי הקשור באיטום התחלתי של התעלה. כעת, לאחר שהפגיעה בטבע אכן התרחשה, והרשויות עדיין מתקשות להעריך את עוצמתה, יתכן כי לא יהיה מנוס מאיטום התעלה כפי שדרשו אנשי הסביבה מלכתחילה.

מניפת נחל צאלים היא שטח יוצא דופן בנוף הפרא של מדבר יהודה. מניפות סחף הן תופעה בעלת חשיבות אקולוגית שאי אפשר להמעיט בחשיבותה, במיוחד בעידן של שינויי אקלים. במניפת צאלים שנמצאת בערוץ זרימת המים גדלים הצמחים והעצים המספקים מזון ואתרי מחבוא וקינון לחיות מדבריות נדירות והן מהוות בתי גידול בעלי רגישות יוצאת דופן.

לפני ארבעה חודשים החלה לפעול באזור תעלה של כיל, שמטרתה להוביל את מי ים המלח למפעלי כיל ולאפשר לחברה לבצע בהם שימוש מסחרי - הוצאת המלחים, והזרמת המים חזרה אל הים. זאת, לאחר שהאזור הקודם שבו ניצבה תחנת השאיבה של כיל, מוצה והתייבש.

על התכנון של התעלה החדשה, הופקדה הועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). ברשות הטבע והגנים דרשו מהוועדה לחייב את כיל לאיטום מלא של התעלה כדי למנוע דליפת מי מלח ולמנוע סחף ופגיעה במניפה שממזרח לתעלת ההזנה. אך בוות"ל החליטו שלא להיענות לדרישה בשל הלחץ הכלכלי להמשיך ולשאוב מים לפעילות כיל בים המלח בהקדם האפשרי ובתוכנית שלא תעכב את פעילות החברה, והחליטו לאשר הקמה של תעלה שאינה אטומה.

במקום, הוחלט להסתפק בתוכנית ניטור שתבחן את מצב המניפה בזמן הפעילות התעשייתית ותציע דרכים למניעת פגיעה בטבע ותיקון במידת הצורך. כעת, לאחר שהפגיעה בטבע אכן התרחשה, והרשויות עדיין מתקשות להעריך את עוצמתה, יתכן כי לא יהיה מנוס מאיטום התעלה כפי שדרשו אנשי הסביבה מלכתחילה.

מדוע הרשויות לא הורו על סגירה מיידית של המפגע?

במהלך הימים האחרונים, התייעצו בכיל עם חברת ההנדסה ההולנדית שתכננה את התעלה, והשביתו 2 מתוך 5 משאבות, כך שההזרמה פחתה ב-40% אך לא הופסקה לחלוטין באופן מידי, למרות הנזק שנגרם לטבע. לאחר שלא נראה שיפור משמעותי בשטח, הבוקר החליטה החברה להשבית גם את המשאבות הנוספות. זאת, מבלי שכל גורם הורה לחברה להפסיק את ההזרמה באופן מיידי עם היוודע התקלה ביום חמישי, למרות הרגישות האקולוגית באזור.

במשרד להגנת הסביבה טוענים שפעלו באופן מהיר. לדברי אמיר זלצברג, מנהל מחוז דרום במשרד, "בשלב זה אנחנו יותר נמצאים בשיח, ובקרוב נוציא דרישות כתובות. הדגשים שלנו הם לראות שיש הפסקה של המפגע, וצמצום של הנזק שכבר קרה - התמלחת של כבר הגיעה למניפה. לאורך הסופ"ש גם המפעל לא היה משוכנע מהי הדרך הנכונה לפעול".

למרות זאת, איש מהגורמים המעורבים - רשות המים והמשרד להגנת הסביבה, לא סיפקו תשובה לשאלה - מדוע עם עדכון הרשויות על המפגע, לא הורו למפעל להשבית מיידית את הפעילות הגורמת לזיהום הטבע.

זאת, כאשר גם גורמי מקצוע מסבירים שהדרך היחידה לטפל במפגע היא לייבש את התעלה - תהליך שייקח מספר ימים.

למעשה, ברשויות המדינה עדיין בודקים מי הגורם האחראי לטיפול בנושא ולהוראות משפטיות מול כיל. זאת, כאשר ממועד ההודעה של כיל לרשויות, לא הושלמו כל הבדיקות המשפטיות בשל הגלישה לסוף השבוע והחג, ואלו עדיין נמשכות.

חשיבות גדולה לטיפול יסודי בדליפות

פקחי רשות הטבע והגנים הגיעו ביום שישי בבוקר לאזור, כדי לבחון את אירוע הדליפה. בבדיקה ראשונית, התגלה שההצפה בשל התקלה בכיל קיימת לרוחב רוב שטח המניפה (ייתכן כי הדליפה נמשכת מזה תקופה ארוכה, בלי שזוהתה). נראה כי הדליפות גרמו, לפגיעה בצומח כתוצאה מהמלחה של הקרקע - שכן באזור המדובר, לא אמורים לזרום מים מלוחים, אשר עלולים לזרוע בו הרס שכן הם אינם תואמים לצרכי בית הגידול.

בשלב זה, לא נראה שזיהום השטח במים מלוחים על ידי כיל גרם לסחיפת קרקע משמעותית, אך נראתה תמותה של צמחיה במורד הדליפה, חלקה מוגדרת כערכי טבע מוגנים. כמו כן נצפו עקבות של צבאים, ארנבות, צבוע, שועל ומכרסמים באזור הדליפה, שכן מדובר בבית גידול טבעי שוקק.

בטווח הארוך, זרימה של מי מלח בערוצים ייגרמו להמלחתם, ולהרס המניפה שתפסיק את תפקידה האקולוגי, שכן מדובר בבית גידול המתבסס על צמחיה ובעלי חיים המסתמכים על תנאי הגידול הטבעיים במקום.

בשטח, ישנה חשיבות גדולה לטיפול יסודי בדליפות. נכון להיום, רוב מניפות הסחף באזור ים המלח פגועות בשל הפעילות האנושית והתעשייתית שהובילו לירידה במפלס ים המלח ולשינויי האקלים. מניפת נחל צאלים עם זאת, היא הגדולה והחשובה במניפות, כאשר עד היום היא נותרה ללא פגע, וקיימה עושר של חי וצומח, תוך שמירה על מסדרון אקולוגי חשוב. הצומח במניפות הסחף רגיש מאוד לשינויים במשטר הזרימה, וכל שינוי קל בתכסית המניפה יכול לשנות באופן דרסטי את פיזור הצומח ומגוון המינים שבו.

ים המלח, הנחשב לאחד מפלאי תבל, הולך ונעלם. בכל שנה יורד מפלס הים ב-1.2 מטרים, ושטחו הכולל ירד ב-50% מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. ירידת מפלס ים המלח בעשורים האחרונים מלווה בשינויים דרמטיים לאורך חופי הים בסביבות היבשתיות והימיות כאחד.

מפעלי ים המלח תורמים לכ-25% מירידת מפלס מי האגן הצפוני, כאשר האגן הדרומי הוא כיום רק בריכות אידוי תעשייתיות. ירידת המפלס גורמת להיווצרות בולענים, התחתרות נחלים, פגיעה במעיינות ובתי גידול, פגיעה בתשתיות ונטישת שטחי חקלאות וחופי רחצה.

לאורך השנים מפעלי ים המלח ביצעו עבודות חציבה בערוצי נחלים באזור, לצורך הגבהת סוללות העפר מסביב לבריכות, מה שיצר נזקים נופיים רבים שלא שוקמו עד היום. בנוסף, הם פולטים לאוויר כמיליון טון מזהמים שונים בשנה, שעלותם החיצונית מוערכת ב-240 מיליון שקל.

כיל היא החברה הגדולה ביותר בבורסה בתל אביב, לאחר שבשנה האחרונה זינקו מחירי המשאבים אותם היא כורה מן הטבע בישראל, ומשווקת לזירה המקומית והגלובלית. למרות זאת, מפעלי ים המלח לא משלמים היטל חציבה על חומרים בשטחם, או היטל הפקה בגין שאיבת עשרות מיליוני קוב של מים מליחים. בזמן שהרווחיות של כיל בשיאה, שבע שנים לאחר אימוץ מסקנות ועדת שישינסקי 2 בנוגע למיסוי משאבי טבע, קופת המדינה לא נהנית מרווחי החברה בגין כריית הברום, הפוספט והאשלג.

בשבוע שעבר, דנה הכנסת בתום הזיכיון של כיל, בשנת 2030. במשרד האוצר מגבשים מכרז חדש לזיכיון במקום, אך לכיל ישנה עדיפות מובנית שמוקנית לה "זכות סירוב" על ידי הרגולטור, כך שאילו חברה אחרת תציע הצעה טובה יותר במסגרת המכרז, תוכל כיל להשוות את הצעתה בדיעבד ולזכות במכרז. למרות האחריות הישירה של התעשייה לחלק מירידת מפלס ים המלח, במשרד האוצר לא מביעים נכונות לשלב במכרז לזיכיון החדש תנאים סביבתיים, ובראשם ייצוב מפלס הים הדועך.

מהוועדה לתשתיות לאומיות נמסר בתגובה כי "תתל 35 א' אושרה עפי הליכי התכנון המקובלים, לאחר עבודה מקיפה שבסיומה נבחרה חלופה שונה מאלו שהוצגו בתחילת ההליך התכנוני. חלופה זו נבחרה, בין היתר, משיקולים סביבתיים. בהיבטים ההנדסיים, הוצגו לוועדה פתרונות אשר גובשו ע"י חברה מהטובות בעולם, בעלת מוניטין והתמחות בעבודות מסוג זה (נדגיש, כי החברה נשכרה ע"י כיל - ש.א).

"בניגוד לנטען, לא ניתנו ליזם הקלות מפליגות בנושאים אלו. בעקבות חשש שעלה מצד רט"ג, ICL הקימו מערך ניטור על פי תוכנית שסוכמה בין שני הגופים ולצורך כך נערכו ביניהם מפגשים באופן תדיר לצורך מעקב ובקרה שוטף לטובת יישום תוכנית הניטור האמורה. צוות הוות"ל עודכן כי השאיבה הופסקה ונעשות פעולות מזורזות לריקון התעלה, וכי תוך שבוע ICL אמורה להציג פתרונות אפשריים לתקלה, לרבות שיקום השטח. הוות"ל תירתם לסייע באישורים הנדרשים לצורך יישום הפתרונות בלוח זמנים מזורז".

כיל מסרה בתגובה כי "עם זיהוי ראשוני של המקרה, הוא דווח מייד לרשויות בהתאם לנהלים. נדגיש כי החברה עומדת בכל התנאים והאישורים הרלוונטיים ובוחנת בשקיפות מלאה מול הרשויות את הסיבות בתוואי השטח שהובילו לחלחול מוגבר של מי הים. החברה לוקחת אחריות מלאה לטיפול ולשיקום השטח והפסיקה את ההזרמה בחלק הרלוונטי של התעלה, תוך בחינת פעולות למניעת הישנות התופעה".

תגובת רשות המים: "לא קיבלנו דיווח מכיל לכן אנחנו לא מגיבים".

צרו איתנו קשר *5988