בזן היא החברה הציבורית המזהמת ביותר בישראל. 6 מתוך 10 החברות המזהמות ביותר, הן בבעלות עידן עופר. כך, לפי דוח מדד ההשפעה הסביבתית של חברות ציבוריות בישראל המתפרסם היום (ד') על ידי המשרד להגנת הסביבה. למרות שבז"ן נמצאת בראש "הרשימה האדומה" של מדד ההשפעה הסביבתית, עד עתה, למרות ההתחייבות בהסכמים הקואליציוניים שחתמו שותפות הממשלה, אין בתקציב המדינה התייחסות למסקנות ועדת המנכ"לים שהמליצה על פינוי התעשייה מחיפה עד סוף העשור, ולא הובאה בפני הממשלה כל הצעת החלטה בנושא.
בעשירייה הפותחת של המדד, "מככבים" שלושה מפעלים מבית בזן במפרץ חיפה, ובסך הכל ארבעה מפעלים הקשורים לתעשיית זיקוק הדלקים המאובנים, הפוגעים באקלים ואשר שריפתם מובילה לפגיעה בבריאות, ושלושה מפעלים של כימיקלים לישראל בים המלח ובמישור רותם. לאחר בזן, מדורגות בסדר יורד רותם אמפרט נגב, שפד"ן, פז בית זיקוק באשדוד, כרמל אולפינים מבית בזן, מט"ש שוקת, מפעלי ים המלח, שמן תעשיות, גדיב ומגנזיום ים המלח.
מדד ההשפעה הסביבתית מתפרסם על ידי המשרד להגנת הסביבה אחת לשנה, בוחן את הסיכון הסביבתי ביותר מ-120 מפעלי תעשייה גדולים, כ-50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה וכ-700 תחנות תדלוק ציבוריות. מטרת הדירוג היא לספק ידע למשקיעים בחברות, ולהניע את החברות הציבוריות לפעול להקטנת הזיהום שהן יוצרות, המשית עלויות על המשק, פוגע באקלים ומוסיף לתחלואה הנגרמת כתוצאה ממפגעים דוגמת זיהום אוויר.
מדי מספר שנים, המשרד להגנת הסביבה מקנה לחברות רישוי לפלוט רעלים לאוויר תחת היתרי פליטה, המגדירים עד כמה המפעלים רשאים על פי חוק לפלוט חומרים מזהמים מתוקף פעילותם. לכן, מדד המפעלים המזהמים הוא למעשה מעין "מדד ציות" לדין הסביבתי, הבודק עד כמה המפעלים הכפופים לחוק אוויר נקי, אכן עמדו בתנאי רישיון העסק שהציב להם המשרד להגנת הסביבה. המדד משקלל אינדיקטורים המרכיבים את הסיכון הסביבתי הכולל, לרבות סיכונים משפטיים כגון הליכי אכיפה סביבתיים, סיכוני מעבר לכלכלת דלת פחמן כגון החלת מס על פליטות גזי חממה (כחלק סיכוני אקלים), ומנגנונים לניהול סיכוני סביבה ברמת הממשל התאגידי המקבלים משקל חיובי במדד.
באסדת תמר ובמפעל ההתפלה באשדוד מציגים שיפור
המדד מדרג גם את המפעלים המשתפרים ביחס לשנת 2018, ואת המפעלים המידרדרים. עשרת המפעלים שהשתפרו במהלך שנת 2019 לפי סדר יורד הם פז בית זיקוק אשדוד, אסדת תמר, טבע טק תעשיות כימיות, חד אסף פלדה, דלק - סן מיחזור, תחנת הכוח אורות רבין, שניב תעשיות נייר, מפעל ההתפלה באשדוד, מרכז המחזור בנאות חובב, ותחנת הכוח רידינג.
עשרת המפעלים שהתנהלותם הסביבתית הפכה גרועה יותר, הם מט"ש שוקת, מט"ש רהט, מחלבת יטבתה, בז"ן, תחנת הכוח אלון תבור, תממ עברון שותפות מוגבלת, נייר חדרה, תחנת הכוח הגזית רוטנברג, מפעל התרופות פלנטקס של טבע, ומט"ש ערד.
השנה, לראשונה, נכנסו לרשימה מט"שים (מכונים לטיהור שפכים), מתוקף היותם חברות ציבוריות - למרות שלא מדובר בעסקים "קלאסיים" פרטיים הגורמים לזיהום סביבתי כחלק מפעילותם העסקית. הכנסתם של המט"שים לרשימה, הובילה לדחיקה של חברות מסחריות למקומות נמוכים יותר.
ואולם, במדד הנוכחי, בז"ן דורגה כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר עם עלייה של 18% בניקוד ביחס לשנת 2018. בשנים קודמות, "כיכבה" החברה במקום השלישי והשני בהתאמה. בשנת 2019 בוצע שימוע למפעל על חריגות בפליטה לאוויר ואי שדרוג תשתיות. לפי המשרד להגנת הסביבה, במהלך שנה זו תועדו הפרות רבות נוספות בעיקר של חריגות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, וכן הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. החברה נוקדה גם על הפרות שהתרחשו לפני שנתיים, שכללו הרשעה בפלילים, כתב אישום, אירוע שריפה, אי ניטור לבנזן - מסרטן ודאי, ועוד.
מפעל נוסף של קבוצת בזן, הוא כרמל אולפינים, הממוקם במקום החמישי. זהו מפעל של בזן בו מייצרים פולימרים לתעשיית הפלסטיק, בהתבסס על תשתיות זיקוק הנפט. בשנתיים הקודמות, דורג במקום הרביעי, כך שמדובר בשיפור קל. בשנת 2019 בוצע שימוע למפעל בגין הפרה של מכסת השעות שבהן פעלו מתקני ייצור ללא הפעלת מתקן הטיפול לפליטות לאוויר. כמו כן תועדו הפרות הנוגעות לחומרים מסוכנים וחריגות בפליטות מזהמים לאוויר. ניקוד נוסף ניתן על הרשעה בפלילים בשל חריגות בפליטות לאוויר בשנתיים עברו, עיצום כספי, צווים מנהליים על חריגות בניטור והתרעה ושימוע על פליטות מזהמות חורגות מן המותר לאוויר. במקום התשיעי ברשימה, ניצב מפעל נוסף של בזן במפרץ חיפה: גדיב תעשיות פטרוכימיה.
"מגנזיום ים המלח" חזר לצמרת הרשימה
בעשיריה הראשונה, נמצאים מפעל אחד שנכנס אליה לראשונה, ונוסף ששב אליה. הראשון הוא השפד"ן, המדורג במקום השלישי, בשל עבודה ללא רישיון עסק וארובות לא תקינות ב-2017-2018. הפרות נוספות שביצע המפעל, השייך לחברת איגודן, הן אירוע דליפה של חומר מסוכן ומפגע ריח.
מפעל "מגנזיום ים המלח", השייך לחברה לישראל ולכימיקלים לישראל, חזר לעשיריה הפותחת לאחר שבשנת 2019 תועדו במפעל הפרות הנוגעות לפליטות של חומרים מסכני בריאות וסביבה לאוויר, תחזוקה לקויה, ותפעול לוקח של תשתיות בתחום החומרים המסוכנים. עוד מפעל של כימיקלים לישראל והחברה לישראל, נמצא במקום השביעי, הוא "מפעלי ים המלח", שנותר בעשיריה הראשונה מאז 2018. בשנת 2019, תועדו במפעל הפרות הנוגעות בעיקר לפליטות לאוויר ותחזוקה לקויה של חומרים מסוכנים.
דוח המפעלים המזהמים, הוא למעשה אחד משני דוחות המדרגים את המפעלים בישראל בהתאם לרמת הפגיעה שלהם בסביבה. בעוד שהוא מתייחס אך ורק לחברות הנסחרות, דוח המפלס, המתפרסם על בסיס דיווחי החברות עצמן, מתייחס למגוון רחב יותר של חברות. בדוח המפלס, המפעלים המזהמים ביותר הם תחנת הכוח אורות רבין, תחנת הכוח רוטנברג, מפעל המלט נשר, תחנת הכוח אשכול, תחנת הכוח חגית, רותם אמפרט נגב, בזן, תחנת הכוח בחיפה, תחנת הכוח דוראד ותחנת הכוח אורות יוסף. אחד המפעלים החופפים בין הרשימות, הוא תחנת הכוח חגית, המפיקה חשמל באמצעות גז, וממוקמת במקום ה-16 ברשימה.
זיהום תחמוצות גופרית ירד, פליטת המסרטנים עלתה
לאורך השנים האחרונות, ניהלו גופים ממשלתיים ובראשם משרד האנרגיה, קמפיין לפיו השימוש בגז הינו "נקי" וירוק. בדוח המפלס, נמצאות שלוש תחנות כוח גזיות (דוראד, חגית, אורות יוסף). לפי אותו דוח, בשל המעבר לגז טבעי, לפי המפלס, מזהמי האוויר מסוג תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן, פחתו. ואמנם, דווקא פליטת מסרטנים עלתה: דוח המפל"ס מראה על עליה משמעותית בפליטת בנזן ופורמאלדהיד בתחנות הכוח המונעות בגז לעומת התחנות הפחמיות.
במשרד להגנת הסביבה אמרו לנו בנושא כי "המגמה של המעבר משימוש בפחם לשימוש בגז מפחיתה את מזהמי האוויר של תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית באופן משמעותי, אך החלק היחסי של מזהמים אחרים הנפלטים מתחנות גזיות עולה. בדוחות המפל"ס שינוי במזהמים אלו לא הודגש כיוון שהעלייה היא קטנה ונבלעת במגמות משמעותיות יותר של חומרים מסרטנים".
עוד בעשירייה השנייה, מפעל פלנטקס הנמצא בבעלות חברת התרופות "טבע". למרות שהמפעל מדורג באופן מסורתי ברשימת המפעלים המזהמים בישראל, בשנת 2019 השינוי לרעה נאמד ב-30%. זהו מפעל שלאורך שנים זיהם את מקורות המים והקרקע באזור נתניה, לא התמודד עם קנסות מצד הרגולטור (רשות המים והמשרד להגנת הסביבה), ואף לא שיקם את המפגע. מאז, הספיק המפעל המזהם להיסגר, בזמן שהסביבה נותרה מזוהמת.
"הפיקוח והאכיפה של המשרד לא מרתיע את המפעלים"
פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, אומר על הדוח המתפרסם היום: "מדד ההשפעה הסביבתית שמפרסם המשרד להגנת הסביבה בכל שנה, אולי מספק למעט הציבור המשקיע בבורסה מידע על החשיפה לסיכון בהשקעה בחברות מזהמות, אולם הוא לא מספק לציבור הרחב כלים להתמודד עם הסכנה הבריאותית הכרוכה בחשיפה לזיהום. בכל שנה מככבות במדד כמעט אותן החברות, דבר המעיד על כך שהפיקוח והאכיפה של המשרד לא מרתיע את המפעלים ולא משפיע על היקף הפליטות שלהן, על הציות שלהן לחוק ועל הניהול הסביבתי שלהן. טוב היה עושה המשרד אם במקום לעסוק בגיליונות אקסל ובנוסחאות היה משקיע את כל מרצו בהגברת הפיקוח והאכיפה ובפעילות נחושה להפחתת הפליטות".
עו"ד ג׳מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה, מסרה בתגובה: "המדד היה אמור להיות כלי חשוב להנעת החברות לפעול לצמצום ההשפעות המזיקות שלהן על הסביבה אך חלק גדול מהעשירייה הראשונה האדומה של המדד, נמצאת בו לאורך כל שנות פרסום המדד ופרסומו אינו מביא לשינוי בהתנהלות שלהן. למשרד להגנת הסביבה אין נתונים על השפעת המדד על המשקיעים או על השימוש בו על ידם או על שינויים במחירי המניות של חברות אלה בעקבות המדד ונתוני הפיקוח מראים שהם לא השתנו לאורך השנים. אחרי תשע שנים שבהם המשרד מפרסם את המדד, יש מקום להפיק את הלקחים ולשפר אותו כדי שהוא יהיה אפקטיבי ולא יהפוך לכלי שזוכה רק לכמה כותרות ביוש רגעיות".
מרשות המים נמסר: "פעילותו של מפעל פלנטקס בנתניה גרמה לזיהום חמור של מי התהום בדיאוקסן, בממסים אורגניים ובשאריות של תרופות והוביל לסגירתם של שני קידוחי הפקת מים סמוכים. המפעל נמצא כיום בשלבים מתקדמים של הכנת תכנית מפורטת לשיקום מי התהום. פעולות השיקום יימשכו מספר שנים ויכללו את שאיבת המים המזוהמים, טיפול בהם מחוץ לאקויפר והחדרת המים המטופלים בחזרה לאקוויפר. רשות המים פועלת להוצאת צווים לתיקון המעוות במקרים בהם המזהם מסרב לפעול על פי הנחיותיה. שימוש נרחב בצווים עלול לעכב בשנים נוספות את הטיפול בזיהום שכן הצו מלווה לרוב בהליכים משפטיים שנמשכים שנים רבות".
המשרד להגנת הסביבה: "החברות מקדישות למדד תשומת לב ניהולית"
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה לדברים: "לאורך שנות פרסום המדד ניכר כי החברות מקדישות לו תשומת לב ניהולית ומשאבים בניסיון להשתפר בניקוד. הדבר ניכר במיוחד בדירוג חברות הדלק שבעבר בלטו לרעה במדד ובעקבות פרסומו שיפרו משמעותית התנהלותן. אנו יודעים שלגופים הפיננסיים מדד ההשפעה הסביבתית מסייע בקביעת הסיכון הסביבתי הנובע מפעילות חברות נסחרות והוא נדון בוועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים ובוועדות האשראי של הבנקים".
תגובת קבוצת בזן לפרסום המדד: "למרות חוסר מהימנותו של המדד והמידע המטעה הניתן למשקיעים, קבוצת בזן רואה בהשקעה באיכות הסביבה חשיבות אסטרטגית, כפי שגם עולה מהנתונים הרשמיים המתפרסמים על ידי המשרד להגנת הסביבה. בשנים 2018-2019 קבוצת בזן הפחיתה פליטות בעשרות אחוזים, ביניהם הפחתה של 75% בפליטות הבנזן (בשנה אחת בלבד). הפחתה זו מצטרפת למגמת רב שנתית של הקבוצה, אשר הפחיתה משנת 2009 ועד 2019 בין 65% ל 95% מפליטות מזהמי אוויר העיקריים".
יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מסר כי "בהיעדר סנקציות מצד המדינה בשל דירוג שלילי במדד, על המשרד להגנת הסביבה לתת כלים בידי שוק ההון ומנהלי ההשקעות, שיהיו אפקטיביים יותר מכל עיצום כספי שישית על חברות ציבוריות מזהמות. על המשרד ליזום מחקר לבחינת הקורלציה בין תוצאות המדד לשערי המניות של החברות הציבוריות. ככל שתימצא כזו, מנהלי ההשקעות של בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה הם אלו שישפיעו על שיקול הדעת של מנהלי המפעלים, משמעותית יותר מאשר התדמית השלילית שתדבק בהם בשל פרסום המדד לתקשורת".
מרים פראנק, מנהלת תחום מפרץ חיפה מגמה ירוקה: "הדוח מוכיח שבז"ן היא חברה עבריינית, תקנים וחוקים שנועדו לגרום לכולנו לנשום אוויר נקי אינם בשבילה. עבורם כסף קודם לבריאות וחיי תושבים, כך גם תגובתם, נעדרת התנצלות, לקיחת אחריות, כלום, רק הכחשה גורפת חסרת ביסוס כי הם יודעים שהכל יימשך כרגיל".
כתבות
ני"ע
