האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי
חברת ההחזקות דיסקונט השקעות (דסק"ש) החלה לפעול באופן רשמי למכירת גרעין השליטה בסלקום, והורתה להנהלת החברה לבחון מימוש החזקותיה בחברת התקשורת, כולן או חלקן, בעסקה אחת או יותר.
דסק"ש מחזיקה ב-45.7% ממניות סלקום בשווי שוק של 1.34 מיליארד שקל. גרעין השליטה בחברות התקשורת המתחרות, פרטנר ובזק, קטן יותר (30% בפרטנר ו-25% בבזק), ולכן לכאורה היא יכולה למכור גרעין שליטה מצומצם יותר, ואת שאר המניות למכור דרך הבורסה.
לדברי דסק"ש, היא קיבלה פניות ראשוניות ביחס למכירת החזקותיה, שאין בהן הצעה קונקרטית לביצוע עסקה (או עסקאות), והן תיבחנה על ידי החברה במסגרת בחינת מימוש החזקותיה. בין השאר, נפגשו באחרונה מנכ"ל דסק"ש, דורון כהן, ומנכ"לית קרן אייפקס ישראל, זהבית כהן, לדיון בנושא.
אייפקס (לשעבר מבעלות השליטה בבזק) היא חברה בריטית המנהלת קרנות השקעה פרטיות בינלאומיות. בידי אייפקס קיים ההון הדרוש לביצוע העסקה, אולם לפי שעה היא לא הניחה כאמור הצעה קונקרטית לרכישת סלקום.
עוד נחשף באתר גלובס, כי גם קרן ההשקעות הישראלית סקיי, המנוהלת על ידי צבי יוכמן וניר דגן, מתעניינת באפשרות לרכוש את השליטה בסלקום. בין הצדדים התנהלו שיחות, אך לא ברור עד כמה הקרן יכולה להרים עסקה כזו בכוחות עצמה, או שתידרש למצוא שותפים מקרב הגופים המוסדיים לצורך ביצוע הרכישה.
ליוכמן היכרות הדוקה עם שוק התקשורת, ובתחילת שנות ה-2000 הוא הוביל את המיזוג בין 013 ברק לנטוויז'ן. זו גם לא הפעם הראשונה שקרן סקיי בוחנת כניסה לשוק התקשורת, ובעבר בחנה השקעות במספר חברות סלולר.
גם חברת התקשורת המתחרה הוט התעניינה לפני כחצי שנה באפשרות לרכוש את סלקום. אופציה זו, שירדה אז מהפרק לאור בעיות רגולציה ופערי מחיר, עשויה לצוץ מחדש כעת.
המדיניות: להפחית מינוף ולהתמקד בנדל"ן
סלקום הועמדה כעת באופן רשמי על המדף, אולם אין מדובר בשינוי מדיניות של דסק"ש. מאז הפכה חברת הנדל"ן מגה אור , שבשליטת צחי נחמיאס, לבעלת המניות הגדולה בדסק"ש, נקבע כי האסטרטגיה של חברת ההחזקות תכלול שני גורמים מרכזיים: הפחתת היקף המינוף ומיקוד עסקי בתחום הנדל"ן, כלומר בחברה הבת נכסים ובניין, שהגדילה באחרונה את החזקתה בחברת הנדל"ן המניב גב-ים ל-86.7%, בהשקעה של כ-3.5 מיליארד שקל.
הגדרה זו כוללת מימוש כל ההחזקות שאינן מתחום הנדל"ן, ובראשן סלקום וחברת ההשקעות בהייטק אלרון . שתי עסקאות מכירה אלו מיועדות לסייע לדסק"ש לצמצם את התחייבויותיה למחזיקי האג"ח, שהסתכמו בסוף מרץ 2022 ב-3.24 מיליארד שקל (תשלומי קרן וריבית עתידיים).
נכון לסוף מרץ 2022, הכילה קופתה של דסק"ש מזומנים בשווי של 794 מיליון שקל בקופה, כאשר בשלושת הרבעונים הנותרים של 2022 היא נדרשת לפרוע חובות בסכום של 647 מיליון שקל. בשנת 2023 כולה נדרשת דסק"ש לפרוע חובות נוספים בהיקף של 672 מיליון שקל, כך שהחברה נדרשת למימושי נכסים, או לחלופין לגיוסי חוב או הון, לצורך מימון פירעונות החוב בשנה הבאה.
לדסק"ש שלוש סדרות איגרות חוב (ו', י', י"א) המדורגות בידי S&P מעלות בדירוג BBB מקומי. האג"ח הארוכה של החברה היא סדרה י"א, אשר לה משך חיים ממוצע של 4.1 שנים, שנסחרת לפי תשואה שנתית לפדיון של 6.3% (שקלית, ללא הצמדה למדד). כך, שניסיון לגייס חוב חדש בעת הנוכחית יחייב תשלום ריבית גבוהה יחסית לעבר (סדרה י"א הונפקה בספטמבר 2021 עם ריבית שקלית לא צמודה של 3.4% בלבד).
מצב הריביות דוחף למימוש נכסים
חברת מגה אור, שבשליטת צחי נחמיאס, הובילה בסוף 2020 קבוצת משקיעים לרכישת כ-83% ממניות דסק"ש, מידי כונסי הנכסים והנאמן של חברת אי.די.בי. במסגרת המהלך רכשה 29.9% ממניות דסק"ש תמורת 407 מיליון שקל, ואילו אלקו החזקות , שבשליטת האחים מייקי ודני זלקינד, רכשה 29.8% מדסק"ש ב-405 מיליון שקל.
אליהם הצטרף גם רמי לוי, שרכש באופן פרטי 10.8% מדסק"ש ב-147 מיליון שקל. העסקה בוצעה לפי מחיר מניה של 9.607 שקלים, אולם מאז ירדה דסק"ש יחד עם שוק המניות הישראלי כולו. כיום נסחרת המניה במחיר של 7.42 שקלים, כך שכל הרוכשים בעסקה זו מופסדים כ-23% על ההשקעה "על הנייר".
מצב הריביות הנוכחי בשוק דוחף כאמור את דירקטוריון דסק"ש למימוש נכסים כעת, לצורך הגדלת מצבת המזומנים. המטרה המרכזית של החברה היא כנראה למכור את מניות השליטה בסלקום במקשה אחת, בפרמיה מהותית על מחיר השוק. במקרה שמהלך כזה לא יתאפשר, תוכל כאמור החברה למכור גרעין שליטה מצומצם יותר של כ-30% ממניות סלקום, בפרמיה מהותית על מחיר השוק, ואת יתרת המניות שנותרו בידיה להפיץ לגופים מוסדיים בהנחה על מחיר השוק.
מכירת החבילה במקשה אחת תוכל להניב לדסק"ש סכומים של 1.6-1.8 מיליארד שקל, בהנחת פרמיית שליטה של 20%-30% על מחיר השוק. מנגד, מכירת גרעין שליטה מצומצם בשילוב הפצה בבורסה תניב כנראה תמורה נמוכה יותר, של 1.5-1.6 מיליארד שקל.
לדסק"ש יש אפשרויות נוספות למימוש נכסים, אולם בהיקפים קטנים יותר. ערכן של 60.1% ממניות אלרון שבידיה עומד כיום על 312 מיליון שקל, ואילו ערכן של 44.5% ממניות מהדרין מסתכם ב-232 מיליון שקל.
מהדרין עוסקת בגידול מטעי פרי הדר ובאריזה ושיווק של פירות לחו"ל. נוסף על כך היא מחזיקה נכסים מניבים, ומעניקה שירותי אחסנה בקירור, וברשותה קרקעות חקלאיות במרכז הארץ. כך, מימוש שלה עשוי להידחות כל עוד נמשכת העלייה החדה במחירי הקרקעות בישראל.
החוב הכבד מעיק על שווייה של סלקום
סלקום נסחרת כיום בבורסה לפי שווי של 2.9 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה הניבה למשקיעים תשואה של כ-70% בשלוש השנים האחרונות. שווי זה עדיין רחוק משמעותית מזה של המתחרה פרטנר, שעומד על 4.7 מיליארד שקל.
הבדל עיקרי בין החברות נעוץ בחוב הפיננסי הגבוה בהרבה של סלקום, שהסתכם בסוף מרץ 2022 ב-2.8 מיליארד שקל, לעומת 1.7 מיליארד שקל אצל פרטנר. מסיבה זו גם רשמה סלקום ברבעון הראשון הוצאות מימון (נטו) גבוהות יותר של 35 מיליון שקל, לעומת 18 מיליון שקל בלבד אצל פרטנר.
סלקום נדרשת להתמודד לא רק עם החוב הגדול שלה, אלא גם עם השאלה מה תעשה וכיצד תפעל בשוק התקשורת. השאלה הגדולה היא כיצד החברה תתמודד עם ההתפתחויות בשוק הטלוויזיה, בעקבות כניסת חברות הסטרימינג הגדולות לשוק. שירות הטלוויזיה סלקום טי.וי כבר איננו מהווה מנוע צמיחה, וספק אם הטלוויזיה הייתה אי פעם כזו.
סוגיה נוספת שהחברה תצטרך לקבל החלטות לגביה היא שאלת המשך ההחזקה (23%) בחברת IBC ,שפורסת סיבים אופטיים, ושסלקום איננה מקבלת הנחה כלשהי ממנה בשל היותה בעלים.
לא פחות חשוב הוא הנושא של המשך ההשקעות הנדרשות בדור החמישי של רשתות הסלולר והאי-ודאות הנוכחי סביב השקעות אלה. בעלים חדשים שייכנסו לסלקום ינסו לחפש את המודל הרזה לפעילות החברה, וזאת בדומה לחברה הבת שלה גולן טלקום, שפועלת תחת עלויות נמוכות מאוד, היות שהיא איננה מתפעלת רשת.
אלא שכל ניסיון "להרזות" את סלקום ייתקל בלא מעט קשיים, ועדות לכך ניתנה לאחרונה כאשר ועד העובדים טרפד ניסיון למכור את אתרי הנדל"ן שמאכלסים את אנטנות הסלולר שברשותה.