אדם מזור ז''ל / צילום: אלבום פרטי
הכותב הוא לשעבר מנהל מינהל התכנון
מותו של אדריכל אדם מזור הוא הזדמנות חשובה לחזור ולהזכיר את גדולתו וצניעותו של האיש. אדריכל ומתכנן, מורה מחונן וחבר קרוב, חתן ראוי מאין כמוהו לפרס ישראל שבו זכה בשנת 2013 לכבודו ולכבוד המקצוע אותו אהב וייצג בגאווה רבה.
● "אדם מזור תמיד חלם רחוק וגדול"
אדם מזור היה פורץ דרך ומורה הדרך החשוב ביותר בתכנון ובעיצוב העירוני העכשווי בישראל. העיר תל אביב יפו חבה לו את פריצת הדרך בתכנון "לב העיר" ובשיקומה של נווה צדק, ואת הצעדים הראשונים בשימור המורשת האדריכלית בעיר. תוכנית האב של תל אביב יפו שהוכנה על ידו בשנות ה־80 הייתה זו שאפשרה את פריחתה מחדש של העיר, לאחר שנים של נסיגה, ואת הצלחתה עד עצם היום הזה. כמהנדס העיר תל אביב יפו, ממש בשנים ההן, הייתה לי הזכות הגדולה ליישם את פריצות הדרך הענקיות של התוכניות האלה.
אבל תל אביב־יפו היא רק דוגמה ומופת. ערים ואזורים רבים זכו לתרומותיו הרגישות והמחדשות. כך גם פעילותו הבינלאומית שבמסגרתה הוביל בין השאר, במשך שנים, את הקונגרס הבינלאומי המפורסם לתכנון ופיתוח אורבני בזלצבורג, אוסטריה. ישראל כולה חבה לאדם מזור את המפנה בתכנון הלאומי בשנות ה־90. הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הובילה בראשותו את תוכנית האב לישראל 2020 שהייתה בסיס מוצק לתכניות רבות שבאו אחריה וגם להכנתה של תוכנית המתאר הארצית המובילה - תמ"א 35.
אדם מזור היה במשך שנים חבר פעיל ומכריע במועצה הארצית לתכנון ובנייה וחותמו ניכר בעבודת המועצה עד עצם היום הזה. מורשת מונומנטלית זו היא שהולידה שני עשורים מאוחר יותר את היוזמה הבאה של הטכניון יחד עם עוד שש אוניברסיטאות, יוזמת "ישראל 100", המסתכלת על ישראל משנות ה־20 של המאה הזאת והלאה.
יותר מכול, היה אדם מורה גדול נפש וידיד קרוב. אדם העמיד דורות של תלמידים בשנות ההוראה הרבות שלו בטכניון. בעיקר ידע אדם, באישיותו הקורנת תמיד, לחלוק את הידע והכישרון העצום שבו עם קולגות וממשיכי דרך. נפלה בחלקי זכות גדולה להיות אחד מהם. פרידתו מאיתנו בימים טרופים אלה, כשהספינה מיטלטלת שוב לכל רוח, מזכירה היטב את אחת מהרבה אמרותיו, ובפרפראזה שלי - "לא נדע להפליג בבטחה, אם לא נראה לנגד עינינו את נמל היעד, גם אם הוא רחוק ולוט בערפל".